דילוג לתוכן

מס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    מעורר מחשבה.
    אני יכולה לספר על מישהו שאני מכירה,
    שמשתכר יפה מאד ++
    יום אחד, כשהגיעה לו מסיבה מסויימת העלאה בשכר,
    הוא עשה חשבון שמכל 2 שקל שיקבל - חצי עולה למס הכנסה + ביטוח לאומי
    והוא ביקש לקבל במקום העלאה בשכר - ימי חופשה נוספים... עשה חשבון שזה יהיה מועיל יותר בשבילו.

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    לשכיר- אין מה להתחשב במס של הפרישה. הואיל ורוב ההפרשות מגיעות מהמעסיק.
    בנוסף שכיר שלא רוצה להתקדם כדי לא לשלם מס תמיד ישאר מתחת לקו העוני.
    לעצמאי- אכן כדאי לשקול כמה להפקיד לפנסיה ולבנות מוצרי חיסכון נוספים מעבר לפנסיה.
    בנוסף כדאי לשים לב לכיסוי הביטוחי שקרן הפנסיה מבטחת ואם זה חשוב לבנות הכנסה פאסיבית דרך מוצר חילופי.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי אני חושב שאתה אומר נכון
    אנחנו בעצם משקיעים את המס של המדינה לעוד 40 שנה

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג
    יש לציין שעוד 30-40 שנה
    ערך הכסף ירד
    וגובה מדרגות המס יעלו בהתאם
    כך 32,000 לחודש זה ממש לא שאפתני זה מאסט למי שרוצה לחיות בכבוד בזקנה

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?:

    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?

    עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    69 צפיות
    רחל עומסיר
    עצמאים- אז כמה כדאי להפקיד לפנסיה? בדיוור הקודם דיברנו על כך שפנסיה היא עוגן חיוני לעצמאים. השבוע נמשיך לשלב הבא : כמה להפקיד, איך לעשות את זה נכון ואיך להימנע מטעויות יקרות. 1. ההפקדה שחובה להפקיד- כי החוק מחייב מאז 2017 כל עצמאי מחויב להפקיד לפנסיה סכום הנקבע לפי מדרגות הכנסה. עד הכנסה של 79,896 ש"ח יש להפקיד 4.45% מההכנסה על יתרת ההכנסה ועד 159,792 ש"ח יש להפקיד 12.55%. לדוגמא: עצמאי עם הכנסה בסך 100,000 ש"ח צריך להפקיד סכום שנתי של 6,078 ש"ח. חשוב! החובה החוקית היא הבסיס, היא לא מספיקה ליצירת קצבה שתאפשר לחיות בכבוד. 2. ההפקדה שתייצר קצבה תואמת לרמת החיים שלכם כדי לשמור על אותה רמת חיים גם אחרי הפרישה, נדרש חיסכון מתאים להכנסה בפועל. עצמאי המפקיד מעט למרות הכנסה גבוהה יוצר פער שיורגש מאוד בגיל הפרישה. מומלץ לבדוק את גובה הקצבה החזויה באמצעות סימולטור או בליווי מקצועי. 3. שמירה על כיסוי ביטוחי - נקודה שלא כדאי לפספס בקרן פנסיה נמצאים שני ביטוחים חשובים: ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) ביטוח שאירים כדי שהכיסוי יישמר יש לוודא שסכום ההפקדה החודשית מספיק. מקובל לחשב את סכום ההפקדה החודשי לחלק ל-16% שווה לשכר המבוטח. לדוגמא : הפקדה חודשית של 1,000 ש"ח חודשי מבטחת הכנסה של 6,250 ש"ח. 4. ההפקדה המקסימלית המזכה בהטבות מס הפקדה לפנסיה מעניקה הטבות מס משמעותיות הן במס הכנסה והן בדמי ביטוח לאומי. חשוב לבדוק מהו הסכום שממקסם את ההטבות. מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון / יועץ המס שלכם. 5. למה לא להפקיד יותר מדי לפנסיה? נשמע מפתיע, אבל זה נכון. למה? בגיל פרישה המדינה נותנת הקלות מס על הקצבה, אבל ההקלות מוגבלות. יש כמות מוגדרת של נקודות זיכוי המקטינות את המס על הקצבה. יש הטבה חשובה בשם קיבוע זכויות המעניקה הקלה במס וגם היא מוגבלת בתקרה. בנוסף קרן פנסיה נועדה להבטיח קצבה לעת זקנה היא לא מתאימה לכל מטרה ולכן כספים המיועדים לטווחים בינוניים (כמו חתונות ילדים, שיפוץ, עזרה לילדים) עדיף לחסוך במוצרים גמישים יותר, שאפשר למשוך בזמן אמת. ​6. המלצה חשובה: הפקדה חודשית קבועה הפקדה חודשית: שומרת על הכיסוי הביטוחי מחלקת את ההפקדה בצורה נוחה, הינה חלק מההוצאות הקבועות של המשפחה מונעת טעויות וטעויות של סוף שנה מייצרת חיסכון משמעותי לאורך זמן 7. עצמאים — אתם עובדים קשה. ​ת​דאגו שגם העתיד יעבוד בשבילכם לעצמאים יש לרוב הכנסה גבוהה יותר ופוטנציאל חיסכון גדול, אבל ללא סדר ומשמעת רבים מגלים בגיל 60+ שאין להם קצבה המכסה אפילו את ההוצאות הבסיסיות. כאשר מתחילים מוקדם: התשואה מצטברת עובדת לטובתכם ההפקדה החודשית נוחה יותר הפרישה הופכת לתהליך רגוע עם וודאות ושקט מוזמנים לשאול / לשתף / להגיב הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1765199865701-unnamed.png]
  • 4 הצבעות
    38 פוסטים
    581 צפיות
    כרמיאליכ
    @בן-עליה כתב בככה לא מתכננים מס: שניתן לקזז מס רווחי הון מנקודות זיכוי תודה 0 ב בן עליה אפשר קישור ללשון החוק שניתן לקזז מס רווחי הון מנקודות זיכוי תודה חישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעורי המס הקבועים בסעיף קטן (ב1) או בסעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, לפי הענין, וכן בהתחשב בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של הנישום וביתרת נקודות הזיכוי שלהן הוא זכאי, כאמור בפסקה (1); קישור מלא כאן
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    141 צפיות
    H
    @רואה-את-הנולד כתב בהורים יקרים - השיעור החשוב באמת לא נלמד בכיתה: אם ילמדו בכיתות יהיה בדור הבא מי שילמד בבית, אולי. למה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    77 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    מבוא שכירים בעלי שליטה נהנים מגמישות רבה בבניית החיסכון הפנסיוני שלהם. האפשרות לפצל את ההפקדות בין מסלול עצמאי למסלול שכיר פותחת מגוון אפשרויות תכנון מס וצבירת חיסכון. במאמר זה נבחן את המורכבות של פיצול זה, נפרט על ההטבות המס הקיימות בכל מסלול ונציג את השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר. הפקדות לפנסיה כשכיר בעל שליטה: הסבר כללי שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לפנסיה בשני מסלולים עיקריים: הפקדות באופן עצמאי: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי בעל השליטה באופן אישי, כאילו הוא עצמאי. יתרונות: זכות להטבות מס משמעותיות, שמחולקות בין הטבת מס מסוג זיכוי (כמו תרומה רגילה) לבין הטבה מסוג ניכוי שמקטינה את סכום ההכנסה ממשכורת לצורך חישוב תשלום למס הכנסה (ההטבה היא עד מדרגת מס שולי של 35% וכדלהלן) 2. הפקדות כשכיר: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי החברה, בדומה להפקדות של שכיר רגיל. יתרונות: הפקדות של העובד מקנות זיכוי של 35% (כמו כל תרומה) עד סכום של 679 בחודש, והפקדות מעסיק מוכרות לחברה כהוצאה מוכרת. הטבות מס בפיצול ההפקדות שכיר בעל שליטה שיפצל את המשכורת שלו בין תשלום שכר רגיל שכוללת הפקדות לפנסיה, לבין תשלום שכר של 9,700 ש"ח כבונוס שלא כוללת הפרשה לפנסיה כשכיר, ואז הפרשה לפנסיה של 16% על חלק הבונוס באופן עצמאי יגלה שהוא מקבל כפל הטבות מס: על חלק שהוא הפקיד כשכיר זה יחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ובנוסף זיכוי ממס על 679 ש"ח. על החלק ההפקדה בתור עצמאי הוא יקבל הטבה מסוג ניכוי והטבה מסוג זיכוי וכלהלן: 11% יקנו למפקיד הטבה מסוג ניכוי שתכליתו להוריד את חישוב גבוה המשכורת לצורך מס הכנסה. 5% יקנו למפקיד הטבה מסוג זיכוי כמו בתרומה רגילה. תכלס איך הכי כדאי להפקיד במספרים? פה כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל נקח לצורך הדוגמא שכיר בעל שליטה רגיל שנמנע מלמשוך משכורת מעל 22,400 כיון שמעל סכום זה גובה המס השולי שלו יעלה ל35%, במקרה שבעל השליטה הפקיד באופן עצמאי כדלעיל, שווה לו למשוך עוד 1,067 (11% מ 9,700) מעל 22,400 וביחד 23,467 מכיון שממילא חלק השכר שהוספנו לא מחושב לצורך מס הכנסה, כיוון ש1,067 מתוך מה שבעל השליטה הפקיד כעצמאי מוכרים כניכוי לצורך חישוב מס הכנסה. ולכן בעל שליטה יפקיד על חלק השכר שעד 13,367 6% לעובד 7.5% מעביד ועל עוד 9,700 הוא יפריש כעצמאי 16% שהם 1,552. לגבי פיצויים בעל השליטה צריך להחליט האם הוא רוצה להפריש על כל השכר או עד התקרה שמוכרת כהוצאה מוכרת. הערה חשובה: כל החישוב והסכומים דלעיל הינם רק לבעל שליטה שאינו מושך משכורת מעל 24,250 בחודש, מעל סכום המשיכה הזה בעל השליטה יהיה זכאי רק להטבה מסוג זיכוי על הפקדה של 5% מתוך 9,700, אבל הוא לא יהיה זכאי להטבה מסוג ניכוי. דיסקליימר: כותב המאמר אינו רואה חשבון או יועץ השקעות, ולכן אין לראות פה המלצת ויעוץ השקעה או המלצה ויעוץ למיסוי, בכל סתירה בין הנכתב לעיל לבין הוראות החוק הרי שדינם של האחרונים על העליונה. בכל שאלה הערה וכו' ניתן לפנות לכתובת המייל r0556783731@gmail.com
  • 3 הצבעות
    14 פוסטים
    474 צפיות
    מ
    מצרף קובץ מיחוד שכתבתי בנושא מונגש וקליל לקריאה. 3c4819d0-f060-4c42-b236-d313d2d63f52-המדריך לבחירת קופה ומסלול והגדלת החיסכון לכל ילד חדש לאחר תיקונים.pdf