דילוג לתוכן

מס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    מעורר מחשבה.
    אני יכולה לספר על מישהו שאני מכירה,
    שמשתכר יפה מאד ++
    יום אחד, כשהגיעה לו מסיבה מסויימת העלאה בשכר,
    הוא עשה חשבון שמכל 2 שקל שיקבל - חצי עולה למס הכנסה + ביטוח לאומי
    והוא ביקש לקבל במקום העלאה בשכר - ימי חופשה נוספים... עשה חשבון שזה יהיה מועיל יותר בשבילו.

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    לשכיר- אין מה להתחשב במס של הפרישה. הואיל ורוב ההפרשות מגיעות מהמעסיק.
    בנוסף שכיר שלא רוצה להתקדם כדי לא לשלם מס תמיד ישאר מתחת לקו העוני.
    לעצמאי- אכן כדאי לשקול כמה להפקיד לפנסיה ולבנות מוצרי חיסכון נוספים מעבר לפנסיה.
    בנוסף כדאי לשים לב לכיסוי הביטוחי שקרן הפנסיה מבטחת ואם זה חשוב לבנות הכנסה פאסיבית דרך מוצר חילופי.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי אני חושב שאתה אומר נכון
    אנחנו בעצם משקיעים את המס של המדינה לעוד 40 שנה

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג
    יש לציין שעוד 30-40 שנה
    ערך הכסף ירד
    וגובה מדרגות המס יעלו בהתאם
    כך 32,000 לחודש זה ממש לא שאפתני זה מאסט למי שרוצה לחיות בכבוד בזקנה

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?:

    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?

    עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    34 צפיות
    רחל עומסיר
    רבים חושבים שכאשר קרן ההשתלמות מגיעה לשש שנים או כשהילד מגיע לגיל 21 בחיסכון לכל ילד- חייבים למשוך את הכסף. אני יכולה לספר שזו אחת השאלות שאני מקבלת בלי סוף - והתשובה היא: ממש לא! מה חשוב לדעת? קרן השתלמות – אחרי 6 שנים הסכום נזיל, אבל הוא יכול להמשיך לצבור תשואה פטורה ממס. משיכה מיידית עלולה לעצור תהליך השקעה מצוין. חיסכון לכל ילד – עד גיל 21 אין בכלל דמי ניהול. ומגיל זה אמנם מתחילים לשלם דמי ניהול (מוזלים במיוחד), אבל עדיף להמשיך ולהשאיר את הכסף בחיסכון. למה? כי כך לא מבזבזים אותו סתם ומרוויחים תשואה שתגדיל משמעותית את הסכום בעתיד. התאמה לצרכים עתידיים – תמיד עדיף לתכנן את המשיכה בהתאם לצורך אמיתי (כמו לימודים, דירה, חתונת ילד או פרישה) ולא "כי הכסף נזיל". היתרון הגדול: דחיית משיכה מאפשרת לצבור הרב יותר כסף לטווח ארוך בזכות ריבית דריבית והמשך ההשקעה. השארת הכסף בחיסכון מגינה עליו מבזבוז מיותר כך שבבוא הזמן תוכלו להשתמש בו למטרה אמיתית ומשמעותית. הטיפ שלי: תמיד תשאלו את עצמכם - "האם אני באמת צריך את הכסף עכשיו?" אם התשובה היא לא - שווה לתת לו להמשיך לצמוח. גם אם משלמים דמי ניהול (מוזלים) מגיל 21 זה משתלם הרבה יותר מהאפשרות לבזבז את החיסכון ולוותר על תשואה עתידית. וכדאי לזכור: אם ההורים מתכננים שהכסף מחיסכון לכל ילד ישמש בעתיד את הילד - למשל לנישואין, לימודים או רכישת דירה- חשוב לתזמן את המשיכה בהתאם למצב האישי של הילד. [image: 1766660663409-cosmicimg-prod.services.web.outlook.jpg] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1766660655283-cosmicimg-prod.services.web.outlook.png]
  • 5 הצבעות
    3 פוסטים
    113 צפיות
    ש
    @אברהם-פרידמן https://forum.benakel.org/post/11188
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    74 צפיות
    שמיל שמילש
    אגב הוספת דמי ניהול מהפקדה בחלק השני מה שלא קיים בחלק הראשון באופן כללי לא כל המחשבונים מחשבים באותה צורה, יש צורות חישוב שונות עם שינויים קלים נוכחתי לראות את זה כבר כמה פעמים, דיברו על זה בשרשור אחר
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    235 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    אני שמעתי על ''זול'' 100 לחודש ועל ''יקר'' 200 לחודש
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    203 צפיות
    רחל עומסיר
    לוח הניכויים לשנת 2025 – המספרים, התקרות וההזדמנויות שחשוב להכיר! לוח הניכויים המעודכן לשנת 2025 פורסם, ואני כאן כדי לעדכן אתכם בסכומים, בתקרות ובנקודות החשובות שיכולות להשפיע עליכם כלכלית. הכנתי פירוט ברור, כדי שתוכלו להבין כיצד לנצל את המידע לטובתכם. מדרגות המס וערך נקודת זיכוי – מה נשאר ומה המשמעות עבורכם? מדרגות המס לשנת 2025 נותרו ללא שינוי למרות יוקר המחיה ועליית המחירים, מדרגות המס לא עודכנו לשנת 2025. המשמעות היא: השכר שלכם עשוי להמשיך לגדול עקב עדכון שכר או תוספות יוקר, אך ייתכן שתחוו מעבר למדרגת מס גבוהה יותר, דבר שיגדיל את חבות המס. מומלץ לבדוק כיצד שינויי השכר משפיעים על הנטו שלכם, ולבחון ניצול הטבות מס כדי לצמצם את הפגיעה. ערך נקודת זיכוי נותר זהה בשנת 2025 ערך נקודת זיכוי נשאר 242 ש"ח לחודש (2,904 ש"ח לשנה). המשמעות: ערך ההטבה במס אינו מתעדכן בהתאם לעליית יוקר המחיה, מה שעלול להשפיע על ההכנסה החודשית שלכם. אז מה אפשר לעשות? לנצל הטבות מס שמגיעות לכם, כמו קרנות השתלמות, החזר ממס מתרומות או תכנון נכון של קיבוע זכויות. לבדוק זכאויות לנקודות זיכוי נוספות (למשל, עבור ילדים, תושבי פריפריה, נקודות זיכוי בגין לימודי מקצוע/תואר ועוד). תקרות הפקדות לשנת 2025 קרנות השתלמות: לעובדים שכירים: תקרה חודשית: 1,571 ש"ח לחודש (או 10% מהשכר - הנמוך מביניהם). הפקדות מעבר לתקרה יחויבו במס רווחי הון ויחשבו להכנסה. לעצמאים : פטור ממס רווחי הון: עד 20,520 ₪ לשנה. הוצאה מוכרת למס: עד 13,203 ₪ לשנה (או 4.5% מהכנסה החייבת- הנמוך מביניהם). קופת גמל להשקעה: עד 81,711 ₪ לשנה. חיסכון זה נזיל וכולל פוטנציאל לפטור ממס אם הכספים יימשכו כקצבה בגיל פרישה. קיבוע זכויות – פטור ממס בגיל פרישה מהו הפטור? תקרת הפטור על קצבה חודשית לשנת 2025 עלתה מהשנה הקודמת, וכעת עומדת על 5,375 ₪ לחודש (או פטור חד-פעמי במשיכה הונית בסך 967,518 ₪). אם טרם ביצעתם את הליך "קיבוע זכויות" במס הכנסה, ייתכן ואתם לא מנצלים את הפטור המלא שמגיע לכם. למה זה חשוב? קיבוע זכויות מאפשר לחסוך תשלומי מס מיותרים על הכנסות בגיל פרישה. מדובר בהליך חד-פעמי שמשפיע משמעותית על גובה הפנסיה נטו שלכם. פטור על פיצויי פרישה: תקרה: 13,750 ₪ לכל שנת עבודה (או שכר אחרון כפול 1.5- הנמוך מביניהם). זכרו: ניצול הפטור מקטין את סכום הקצבה החודשית בפרישה. ניצול הפטור עשוי לפגוע בהטבת מס עתידית על קצבת הפנסיה. איך לנצל את התקרות בצורה חכמה? בדקו מול המעסיק שלכם האם ההפקדות תואמות לתקרות הפטורות ממס. חיסכון בקופות גמל להשקעה או קרן השתלמות הוא הזדמנות לצבור הון עם אפשרות לפטור ממס. התאימו את ההפקדות לצרכים שלכם כדי להבטיח עתיד פיננסי יציב. [image: 1738060570672-graph-8828099_1280.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1738060607904-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]