דילוג לתוכן

מס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    מעורר מחשבה.
    אני יכולה לספר על מישהו שאני מכירה,
    שמשתכר יפה מאד ++
    יום אחד, כשהגיעה לו מסיבה מסויימת העלאה בשכר,
    הוא עשה חשבון שמכל 2 שקל שיקבל - חצי עולה למס הכנסה + ביטוח לאומי
    והוא ביקש לקבל במקום העלאה בשכר - ימי חופשה נוספים... עשה חשבון שזה יהיה מועיל יותר בשבילו.

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    לשכיר- אין מה להתחשב במס של הפרישה. הואיל ורוב ההפרשות מגיעות מהמעסיק.
    בנוסף שכיר שלא רוצה להתקדם כדי לא לשלם מס תמיד ישאר מתחת לקו העוני.
    לעצמאי- אכן כדאי לשקול כמה להפקיד לפנסיה ולבנות מוצרי חיסכון נוספים מעבר לפנסיה.
    בנוסף כדאי לשים לב לכיסוי הביטוחי שקרן הפנסיה מבטחת ואם זה חשוב לבנות הכנסה פאסיבית דרך מוצר חילופי.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי אני חושב שאתה אומר נכון
    אנחנו בעצם משקיעים את המס של המדינה לעוד 40 שנה

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג
    יש לציין שעוד 30-40 שנה
    ערך הכסף ירד
    וגובה מדרגות המס יעלו בהתאם
    כך 32,000 לחודש זה ממש לא שאפתני זה מאסט למי שרוצה לחיות בכבוד בזקנה

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?:

    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?

    עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    114 צפיות
    בוטח בה'ב
    @צמיחה @צמיחה כתב בהאם לגדר את הפנסיה והגמל במט"ח?: אפשר לראות השוואה בגרף שכך זה המציאות, מתי שהסנופי עולה הדולר יורד, ומתי שהסנופי יורד הדולר עולה. כך זה על פי רוב במשך השנים, לפני בערך שנתיים שלוש גם הסנופי עלה וגם הדולר עלה, וזה היה שונה. ראיתי שככה זה בגרף (למה באמת זה תלוי אחד בשני?) השאלה שלי למה זה מנפק"מ לי כמה המדד הרי אני משאיר את הכסף בסנופי בסך הכל אני רוצה לקבע את שער הדולר שהרווחתי
  • 10 הצבעות
    25 פוסטים
    613 צפיות
    nigunN
    @אבי-ר. כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: @שמיל-שמיל כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: בגדול אתה צודק, אך הקביעה הזאת כעבודה לא בהכרח נכונה בנק ישראל לא ייתן לדולר לרדת מתחת ל3 כיון שזה ישפיע על היצואנים. בנק ישראל לא רוצה תנועות חדות כלפי מטה אבל אם זה יקרה באופן איטי זה לא שלילי
  • משיכת קה"ש למורים וגננות

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    204 צפיות
    צ
    @דרור קרן השתלמות לעובדי הוראה נועדה לאלו שיוצאים לשנת שבתון בשביל השתלמות ולימודי מקצוע, וכנראה שלכן יש את כל ההגבלות על משיכה שאינה לצורך יציאה להשתלמות, לכן גם אין בה מסלולי מניות כדי לא לסכן את הכסף. אבל משיכת הכספים כדי להשקיע אותם בגמל להשקעה, פירוש הדברים לקחת כספים שיש עליהם דמי ניהול נמוכים ופטור ממס רווח הון, ולהשים אותם במקום שיש דמי ניהול גבוהים וחייבים במס רווח הון. אמנם הם יכולים להיות במסלולי מניות שלכאורה יניבו תשואה עודפת, אבל כל דבר תלוי במספר השנים, גיל השכיר, ומה טווח ההשקעה, ומה הסכום שמפסידים שא"א למשוך. לכן כתבתי שלא מומלץ לעשות שינויים בלי ייעוץ מקצועי.
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    238 צפיות
    ש
    @טריידר אנשים ששמעו שיש פה כסף קל ואפי' לא ביררו איך זה עובד, מעולם לא קיבלו הסבר מה זה תזוזות שוק ולמה זה לא קשור אליהם (כמעט).
  • מתי לא כדאי להתמקח?

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות דמי ניהול
    13
    5 הצבעות
    13 פוסטים
    510 צפיות
    צ
    מה זה נקרא רופאים המקובלים על ביטו"ל? מי והיכן הם?