דילוג לתוכן

האם המעסיק מפקיד לכם לפנסיה כמו שצריך?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
8 6 387 7
  • האם המעסיק מפקיד לכם לפנסיה כמו שצריך?

    אחד הנושאים החשובים ביותר לשכירים הוא חובת ההפקדה לפנסיה מצד המעסיק.
    לא מדובר בהטבה, ולא בעניין של “רצון טוב” – אלא בחובה חוקית ברורה.

    חובת הפקדה לפנסיה – מה אומר החוק?
    כל מעסיק בישראל מחויב להפקיד עבור עובדיו לפנסיה, בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה.
    ההפקדה כוללת:

    • רכיב תגמולים עובד
    • רכיב תגמולים מעסיק
    • רכיב פיצויים

    אי הפקדה או הפקדה חלקית מהווה הפרת חוק.

    האם יש קנסות למעסיקים?
    חשוב לדעת:
    בשנים האחרונות רשות האכיפה מגבירה את האכיפה ומטילה קנסות על מעסיקים שאינם מפקידים לפנסיה כנדרש.
    מדובר בקנסות שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים למעסיק – מעבר לחובת השלמת ההפקדות לעובד רטרואקטיבית.
    אבל גם כאשר יש קנס מי שעלול להיפגע בפועל הוא העובד, אם אינו עוקב אחרי ההפקדות שלו בזמן אמת.

    לא רק חיסכון- גם כיסוי ביטוחי
    אי הפקדה או הפקדה לא תקינה אינה פוגעת רק בגובה החיסכון העתידי, אלא גם בכיסוי הביטוחי שבקרן הפנסיה: כיסוי לנכות וכיסוי לשאירים במקרה פטירה.כאשר אין הפקדות סדירות הכיסוי הביטוחי עלול להתבטל.

    שכירים – האחריות גם אצלכם
    גם אם המעסיק מחויב בחוק, האחריות לבדיקה מומלצת לכל שכיר:

    • לבדוק דוח רבעוני ודוח שנתי מקרן הפנסיה
    • לוודא שההפקדות נכנסות מדי חודש
    • לבדוק שהשכר המבוטח תואם לשכר בפועל

    טעויות קטנות היום עלולות להפוך לפערים משמעותיים בפרישה.
    התחלת עבודה חדשה – נקודה קריטית
    עובד שמתחיל מקום עבודה חדש ויש לו קרן פנסיה פעילה:

    • חייב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה
    • כך ההפקדות אמורות להתחיל לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית מהחודש הראשון (ולא להידחות ל- 6 חודשים)

    חוסר עדכון עלול לגרום לאובדן חודשי חיסכון יקרים וכיסוי ביטוחי יקרי ערך.
    לסיכום
    פנסיה היא אחד הנכסים הכלכליים המשמעותיים ביותר של כל שכיר.
    בדיקה שוטפת, מודעות, ושיח נכון מול המעסיק – יכולים לעשות הבדל של מאות אלפי שקלים בעתיד.
    אם אתם לא בטוחים שההפקדות שלכם תקינות, או שלא בדקתם דוחות כבר זמן רב, כדאי לעצור ולבדוק. בדיקה פשוטה היום יכולה לחסוך טעויות יקרות מחר.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • מהניסיון המר,
    דווקא מעסיקים/ות חרדיים מחפפים/עושקים בנושא הזה יותר מאחרים כי 'לא נעים להתלונן' או כי מפחדים מפיטורין וכדו'...
    (כמובן לא כולם והרוב הם ישרי דרך אך תמיד צריך לפקוח עין כאמור לעיל, וד"ל).

  • אשמח לדעת מבעל נסיון אם יש מה לעשות מול מעסיק שמעכב את ההעברות זמן רב

  • איום בתלונה למשרד העבודה - עובד נפלא!!
    מניסיון!
    תשלח לו את הקישור הזה
    https://www.gov.il/he/service/work-rights-violation-complaints
    ופשוט תגיד לו: אם עד סוף שבוע אין הפקדות של כל הסכום אני מגיש עליך תלונה בקישור הזה
    אצלי זה לא היה לא מספיק, כי הוא הכיר אותי וידע שאני לא הולך להתלונן כי אני חרדי וכו'
    אזז כעבור שבוע שלחתי לו פשוט צילום מסך עם השם שלו ושל המוסד בשדה הנתבעים
    הוא חזר אלי בטלפון בהול "תעצור, היום אני מעביר"....

    אל תוותר!!
    זה הכסף שלך, של אשתך ושל הילדים שלך

    בהצלחה רבה

    1. האם אכן מותר להגיש תלונה ?
    2. ומה אם הוא מקושר מאד .. ?
  • לא אמרתי להגיש
    אמרתי להזכיר לו את הכלי הזה
    הוא רועד ממנו פחד
    וזה מספיק

  • צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שתמצא את עצמך מובטל

  • אז כמובן שחשוב לתעד את כל התהליך, או להתכתב דרך המייל.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    45 צפיות
    רחל עומסיר
    ההפקדות לפנסיה מופיעות בתלוש האם הן נקלטו בקרן? מאות מקרים של הפרות בהפקדות לפנסיה נרשמו בשנתיים האחרונות. זו סיבה טובה להכיר בדיקה פשוטה שכדאי לכל עובד לעשות. רובנו מקבלים את תלוש השכר, בודקים כמה נכנס לבנק, אולי עוברים על כמה רכיבים וממשיכים הלאה. אם בתלוש מופיעות הפרשות לפנסיה, אנחנו מניחים שהכול בסדר. אבל יש עוד בדיקה אחת שחשוב לעשות מדי פעם: לוודא שהכספים שמופיעים בתלוש אכן הגיעו ונקלטו בקרן הפנסיה. לא מתוך חשדנות כלפי המעסיק. לעיתים פער יכול להיווצר בגלל טעות, עיכוב, בעיית דיווח או כספים שהועברו אך טרם שויכו נכון. ובכל זאת, נתוני האכיפה מלמדים שלא כדאי לוותר על הבדיקה הזאת. בשנים 2024–2025 נרשמו יחד 547 מקרים של הפרות בחובת ההפקדות הפנסיוניות. והמקרים אינם מתרכזים בענף אחד בלבד. הם נמצאו במסחר, בשירותים מקצועיים, טכניים ואישיים, בחינוך, בתעשייה, במסעדנות וגם בענפי הבנייה, השמירה והניקיון, הסיעוד והבריאות, ההיסעים ועוד. המסקנה היא שכדאי לעקוב אחר ההפקדות שלנו ולוודא שהן מתבצעות כנדרש. איך מתבצעת הפקדות הכספים לפנסיה בכל חודש? המעסיק מנכה מהשכר את חלק העובד בהפקדה הפנסיונית, מוסיף את ההפקדות החלות עליו ומעביר את הכספים לגוף הפנסיוני. להעברת הכספים קיימים מועדים הקבועים בדין: המוקדם מבין 7 ימי עסקים ממועד תשלום השכר או 15 ימים מתום החודש שעבורו משולם השכר (בד"כ עד ה-15 לחודש העוקב). כלומר, לא מספיק שההפקדה מופיעה בתלוש. הכסף צריך גם לעבור בפועל ולהיקלט בקופה. ואחת ההפרות שנמצאו בהליכי האכיפה היא בדיוק זו: סכומים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו ליעדם, או הועברו באיחור. כיצד עיכוב בהפקדות עלול להשפיע על העובד? 1. אין צבירה הכסף שהיה אמור להיכנס לקרן אינו נמצא בחיסכון באותה תקופה. אם מדובר בחודש אחד, אולי הסכום נראה קטן. אבל כאשר התקלה נמשכת מספר חודשים, הפער הולך ומצטבר. 2. עלול להיווצר אובדן של רווחים הכספים בקרן הפנסיה מושקעים. כסף שלא היה בקרן בזמן שבו היה אמור להיות בה, לא השתתף בתשואות שהקרן השיגה באותה תקופה. אצל צעירים הנקודה הזאת חשובה במיוחד. לכסף שמופקד היום יש עוד עשרות שנים לצבור תשואה, ולכן גם להפקדות של השנים הראשונות בעבודה יכולה להיות משמעות גדולה בעתיד. 3. עלולה להיווצר פגיעה בכיסוי הביטוחי קרן פנסיה אינה רק חיסכון לגיל הפרישה. היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים, ולכן הפסקה ממושכת בהפקדות עלולה, בהתאם לנסיבות ולתקנון הקרן, להשפיע גם על הרצף ועל הזכויות הביטוחיות. זו הסיבה שלא כדאי להשאיר הפקדות חסרות ללא בירור. מהן ההשלכות על המעסיק במקרה של אי העברת ההפקדות? הדין מתייחס ברצינות לחובת העברת ההפקדות הפנסיוניות. משרד העבודה מפרסם הליכי אכיפה ועיצומים שהוטלו בעקבות הפרות של חוקי העבודה, ובין היתר בגין אי־העברת סכומים שנוכו משכר העובדים או העברתם באיחור. ובמקרים מסוימים מדובר בסכומים משמעותיים. לפי הנתונים שפורסמו לגבי 2025, הקנס הממוצע עמד על כ־95 אלף ₪. הקנסות הללו ממחישים עד כמה החובה להעביר את ההפקדות במועד נלקחת ברצינות. מבחינת העובד, החשוב הוא לעקוב אחר ההפקדות, לזהות פערים בזמן ולפעול לתיקונם. גיליתם שחסרה הפקדה – מה עושים? קודם כול, לא מסיקים מיד שמישהו פעל שלא כשורה. בודקים. היכנסו לאזור האישי בקרן הפנסיה והוציאו פירוט הפקדות. השוו אותו לתלושי השכר ובדקו אילו סכומים מופיעים בכל חודש ומה נקלט בפועל בקרן. אם מצאתם פער, כדאי לפנות תחילה לחשבות השכר או למעסיק ולבקש לבדוק את מקורו. במקביל, אפשר לבדוק מול קרן הפנסיה האם הכספים התקבלו אך עדיין לא שויכו לחשבון שלכם. אם מתברר שהכספים אכן לא הועברו, בקשו מהמעסיק להשלים את ההפקדות ושמרו את התלושים ואת ההתכתבויות. אם לאחר הבירור מול המעסיק הבעיה אינה מטופלת, ניתן להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. חשוב לדעת שהליך זה נועד לאכיפת החוק ואינו מחליף תביעה לקבלת הזכויות המגיעות לעובד. במקרים המתאימים ניתן גם לפנות לבית הדין האזורי לעבודה לצורך מיצוי הזכויות (לאחר התייעצות עם רב). בדיקה שכדאי לבצע כבר השבוע קחו שלושה תלושי שכר אחרונים. פתחו את פירוט ההפקדות בקרן הפנסיה. ועברו חודש אחרי חודש: מה היה אמור להגיע לפי התלוש ומה נקלט בפועל בקרן. אם הכול תואם – מצוין. ואם לא – גיליתם את זה בזמן וניתן להתחיל לברר. זו לא שאלה של אמון או חוסר אמון במעסיק. זו פשוט בקרה על אחד הנכסים הכלכליים החשובים שלכם. כי כשמדובר בפנסיה שלכם, לא מספיק לדעת כמה ירד מהמשכורת. כדאי לדעת גם שהכסף הגיע למקום שאליו הוא אמור להגיע. ויש לכם גם קרן השתלמות? כדאי לבצע את אותה בדיקה גם שם. אם בתלוש השכר מופיעות הפקדות לקרן השתלמות, השוו אותן לנתונים באזור האישי בקרן וודאו שהכספים אכן נקלטו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    77 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    155 צפיות
    רחל עומסיר
    בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה. בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    141 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    226 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    יש מצב שהיה שוה לפתוח עסק לפני קניית הדירות. כי אז הייתי מזדכה המס רכישה. ועל כל ההוצאות הנלוואות לרכישת הדירות עכשיו שאתה עם הנכסים לדעתי עדיף לשלם מיסים כקבוע בחוק ולא לפתוח עסק לא בדקתי את הדברים לעומק. ככה שמה שכתבתי הוא בגדר לפתוח את המחשבה בלבד.