דילוג לתוכן

מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
3 2 108 2
  • מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

    השאלה שמטרידה רבים אבל לא תמיד שואלים, מה קורה לכספים שצברנו בקרן הפנסיה אם חס וחלילה קורה לנו משהו?

    הרבה אנשים מעדיפים לא לחשוב על השאלה הזו בכלל, אולי מתוך חשש או תחושה שזה “מוקדם מדי”. אבל בפועל, זו אחת השאלות שאני נשאלת שוב ושוב בתהליכי ייעוץ, בעיקר כשאנשים מתחילים להבין כמה ההחלטות בפנסיה משפיעות גם על המשפחה שלהם בעתיד.

    יש מי שבטוח שהכסף “נעלם”, אחרים חושבים שהכול עובר אוטומטית לילדים, ויש כאלו שמגלים מאוחר מדי שהמציאות שונה לגמרי ממה שחשבו.

    התשובה תלויה בשלב שבו נמצא החוסך.

    בשנות העבודה
    במהלך שנות החיסכון, קרן הפנסיה אינה רק חיסכון אלא גם ביטוח.
    לכן במקרה פטירה, ברוב המקרים הקרן משלמת קצבת שאירים חודשית לבני המשפחה הזכאים לפי התקנון.

    מי נחשב לשאירים?
    בדרך כלל מדובר בבן או בת זוג וילדים עד גיל מסוים.
    מה שחשוב להבין הוא שברוב המקרים הכסף לא מועבר כסכום חד פעמי, אלא כקצבה חודשית שנועדה להחליף את ההכנסה שאבדה למשפחה.
    במקרים שבהם אין שאירים לפי תקנון הקרן, יתכן שהכספים יעברו למוטבים או ליורשים כסכום חד פעמי.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שבמהלך השנים חלו שינויים במבנה המשפחתי או במצב האישי שלהם, אך הפרטים בקרנות לא תמיד עודכנו בהתאם.

    לאחר הפרישה
    כאן התמונה כבר משתנה לגמרי.
    במועד הפרישה הכסף שנצבר בקרן מומר לקצבה חודשית, בהתאם למסלול הפרישה שנבחר. מרגע זה הקרן מתחייבת לשלם קצבה חודשית בהתאם לתנאי המסלול שנבחר.

    ולכן, מה שיקרה במקרה פטירה תלוי במסלול שנבחר בזמן הפרישה.
    יש מסלולים הכוללים קצבה לבן או בת זוג לאחר הפטירה.
    יש מסלולים עם תקופת הבטחה למספר שנים.
    ויש מסלולים שבהם במקרה פטירה מוקדמת לא יישאר סכום ליורשים.

    זו אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתכנון הפרישה.
    מצד אחד, מסלול עם תקופת הבטחה או כיסוי רחב יותר לשאירים מעניק יותר הגנה למשפחה.
    מצד שני, ככל שההגנה רחבה יותר, כך הקצבה החודשית עצמה לרוב תהיה נמוכה יותר.
    כלומר, הבחירה במסלול הפרישה משפיעה לא רק על גובה הקצבה אלא גם מה תהיה המשמעות הכלכלית עבור המשפחה בהמשך.
    ולכן לפני שמקבלים החלטה בפרישה, חשוב להבין לא רק “כמה אקבל כל חודש”, אלא גם מה המשמעות למשפחה במקרה פטירה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • האם יש ביטוח גם על מקרה שהאשה שהכניסה את הפנסיה מעבודתה ב"ה חיה, אבל הבעל רח"ל נפטר, ומחמת זה האשה לא יכולה לעבוד יותר, האם יש גם על זה ביטוח בדמי הפנסיה?

  • בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה.
    בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    111 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]
  • 6 הצבעות
    19 פוסטים
    691 צפיות
    כ
    @שמח-לעזור לא הבנתי. הרמתי ידיים.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    396 צפיות
    בוטח בה'ב
    דבר שני, המעסיק בעיקרון מפריש פנסיה גם בתקופת חל"ד, אבל לא יודע אם זה גם כשהקרן עדיין לא הייתה פעילה לפני הלידה (אם כי כאמור במקרה הזה המעסיק אמור להפריש למפרע כשתדווח לו שהיה לה במקום העבודה הקודם קרן פעילה ואז הוא ודאי אמור להפריש גם בתקופת חל"ד). חוקית מעסיק לא חייב להפריש בחל"ד אא"כ העובדת התחילה לעבוד חצי שנה לפני הכניסה להריון (והיו מקרים במשרדים שחישבנו תאריך ו. אחרונה.. רמז: בוס שאינו גלוי ראש:(... ) יכול להיות שסוכן ביטוח יכול לסדר מעבר לקופה אחרת עם דמי ניהול זולים גם על התקופה הזאת בידיעה שעוד חודשיים ההפקדות חוזרות בכל מקרה מדובר רק על שקלים של הדמי ניהול בחודשיים האלה כי המעסיק צריך להפקיד מתחילת ההעסקה כיון שהקרן היית פעילה ואחר החל"ד היא תפעל שוב ככה נראה לענ"ד
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    497 צפיות
    רחל עומסיר
    מעל 50 עובדים אין צורך בטופס הצטרפות ואם העובד לא הצטרף המעסיק יכול לצרף אותו אוטומטית בהתאם לספרת הביקורת. פחות מ-50 עובדים לאחת מ-4 הקרנות ללא צורך בטפסי הצטרפות. קרנות פנסיה ברירת מחדל אינם מחייבות שאלון בריאות וחיתום רפואי בהצטרפות חדשה גם כשכיר.
  • 8 הצבעות
    7 פוסטים
    361 צפיות
    רואה את הנולדר
    @עמית-של-סגל כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: @רואה-את-הנולד כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: ועוד דבר יש עובדים שזכאים לקרן השתלמות ולא מבקשים מהמעסיק וכל שנה שעוברת הם מפסידים כסף זכאים אתה מתכוון שהמעסיק מחויב להפריש להם? מעניין מה הכללים בזה. לדוגמה עובדי ההוראה זכאים לקרן השתלמות אבל הם צריכים למלא טופס ואם הם לא עושים את זה לא מתחילים להפריש להם במקרה הטוב המזכירות מבקשת מהם במקרה הגרוע המוסד מנסה להתחמק אבל הוא חייב חוקית גם עובדי מדינה זכאים אחרי שנה לקבל קרן השתלמות תוך כדי חיפוש מצאתי את הנתון הזה וזה ממש מדהים לכ- 150,000 עובדי הוראה החוסכים בקרנות ההשתלמות, הזכאים לצאת לשנת השתלמות בתום 6/7/8 שנות חיסכון, ולכ – 3500 עובדי הוראה מממשים את זכאותם ויוצאים לשנת השתלמות מידי שנה. זה אומר שרוב עובדי ההוראה שחוסכים בקרן למורים וגננות לא יוצאים לשנת שבתון וזה אומר שהם מפרישים בקופה לא רווחית ומורכבת להוצאת הכסף סתם כי הם לא עצרו רגע לחשוב חבל!!!