דילוג לתוכן

מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
3 2 108 2
  • מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

    השאלה שמטרידה רבים אבל לא תמיד שואלים, מה קורה לכספים שצברנו בקרן הפנסיה אם חס וחלילה קורה לנו משהו?

    הרבה אנשים מעדיפים לא לחשוב על השאלה הזו בכלל, אולי מתוך חשש או תחושה שזה “מוקדם מדי”. אבל בפועל, זו אחת השאלות שאני נשאלת שוב ושוב בתהליכי ייעוץ, בעיקר כשאנשים מתחילים להבין כמה ההחלטות בפנסיה משפיעות גם על המשפחה שלהם בעתיד.

    יש מי שבטוח שהכסף “נעלם”, אחרים חושבים שהכול עובר אוטומטית לילדים, ויש כאלו שמגלים מאוחר מדי שהמציאות שונה לגמרי ממה שחשבו.

    התשובה תלויה בשלב שבו נמצא החוסך.

    בשנות העבודה
    במהלך שנות החיסכון, קרן הפנסיה אינה רק חיסכון אלא גם ביטוח.
    לכן במקרה פטירה, ברוב המקרים הקרן משלמת קצבת שאירים חודשית לבני המשפחה הזכאים לפי התקנון.

    מי נחשב לשאירים?
    בדרך כלל מדובר בבן או בת זוג וילדים עד גיל מסוים.
    מה שחשוב להבין הוא שברוב המקרים הכסף לא מועבר כסכום חד פעמי, אלא כקצבה חודשית שנועדה להחליף את ההכנסה שאבדה למשפחה.
    במקרים שבהם אין שאירים לפי תקנון הקרן, יתכן שהכספים יעברו למוטבים או ליורשים כסכום חד פעמי.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שבמהלך השנים חלו שינויים במבנה המשפחתי או במצב האישי שלהם, אך הפרטים בקרנות לא תמיד עודכנו בהתאם.

    לאחר הפרישה
    כאן התמונה כבר משתנה לגמרי.
    במועד הפרישה הכסף שנצבר בקרן מומר לקצבה חודשית, בהתאם למסלול הפרישה שנבחר. מרגע זה הקרן מתחייבת לשלם קצבה חודשית בהתאם לתנאי המסלול שנבחר.

    ולכן, מה שיקרה במקרה פטירה תלוי במסלול שנבחר בזמן הפרישה.
    יש מסלולים הכוללים קצבה לבן או בת זוג לאחר הפטירה.
    יש מסלולים עם תקופת הבטחה למספר שנים.
    ויש מסלולים שבהם במקרה פטירה מוקדמת לא יישאר סכום ליורשים.

    זו אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתכנון הפרישה.
    מצד אחד, מסלול עם תקופת הבטחה או כיסוי רחב יותר לשאירים מעניק יותר הגנה למשפחה.
    מצד שני, ככל שההגנה רחבה יותר, כך הקצבה החודשית עצמה לרוב תהיה נמוכה יותר.
    כלומר, הבחירה במסלול הפרישה משפיעה לא רק על גובה הקצבה אלא גם מה תהיה המשמעות הכלכלית עבור המשפחה בהמשך.
    ולכן לפני שמקבלים החלטה בפרישה, חשוב להבין לא רק “כמה אקבל כל חודש”, אלא גם מה המשמעות למשפחה במקרה פטירה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • האם יש ביטוח גם על מקרה שהאשה שהכניסה את הפנסיה מעבודתה ב"ה חיה, אבל הבעל רח"ל נפטר, ומחמת זה האשה לא יכולה לעבוד יותר, האם יש גם על זה ביטוח בדמי הפנסיה?

  • בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה.
    בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    328 צפיות
    אבי ר.א
    אז כמובן שחשוב לתעד את כל התהליך, או להתכתב דרך המייל.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    142 צפיות
    בוטח בה'ב
    @רחל-עומסי את מעלה כאן נושא חשוב מאוד! בדיוק לא מזמן הגיעה אלי עצמאית בהווה שכירה בעבר בגיל קרוב לפרישה והתברר שאיפה שהיא עבדה בעבר לא הפרישו לה ואז היא אמרה שלא תריב בשביל 20,000 ש"ח ובתור עצמאית היא גם כן לא הפרישה מה שאומר שביום שהיא תפסיק לעבוד היא צריכה למצוא הכנסות מהנכסים הקיימים שלה במקרה הטוב.... פנסיה זה לא לוקסוס זה השתדלות הכרחית להמשך החיים ולזקנה בכבוד לפעמים אני פוגש אנשים שאומרים בסדר גם אם אני לא אטפל בפנסיה אז לא יהיה לי עשרות מיליונים אבל יהיה קצבה יפה זה לא נכון! שבודקים במחשבוני ריבית דריבית קצבה של עשרות אלפים נשמע לנו הרבה אבל אם זה יהיה הפנסיה הממוצעת בעוד 30 40 שנה אז מי שלא טיפל ודאג לזה היום יהיה חלילה עני לסוף ימיו וגם אם יהיה לו קצבה של 18 אלף זה יהיה שווה ערך לשכר מינימום
  • 2 הצבעות
    28 פוסטים
    998 צפיות
    צ
    @אבי-ר. ברור, אבל יש אנשים בפורום שלא יסכימו לשתף מידע, ולכן הצעתי באישי. מי שרוצה לכתוב בפורום, אדרבה.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    179 צפיות
    רחל עומסיר
    האם 70% מהשכר עדיין מספיקים בפרישה? בעבר, התפיסה הכלכלית הייתה ברורה: אם בגיל הפרישה נקבל 70% מהשכר האחרון שלנו – נוכל לשמור על רמת החיים. לכן כך נבנו הפנסיות התקציביות וגם הפנסיות הוותיקות: בפנסיות התקציביות (בעיקר לעובדים בשירות המדינה, מורים רשויות מקומיות וכו', לעובדים שהצטרפו עד 2002), הקצבה שולמה ישירות מתקציב המעסיק הציבורי, ללא חיסכון אישי. גם שם, המקסימום שניתן היה להגיע אליו – היה 70% מהשכר הקובע. בפנסיות הוותיקות (שהיו נהוגות עד 1995), העובדים הפרישו מהשכר לקרן פנסיה, אך גם בהן החישוב נעשה – עד תקרה של 70% זכויות. מי שצבר מעבר לכך – קיבל החזר על דמי הגמולים ששולמו מעבר לתקרה (או מענק שנים עודפות). התפיסה באותה תקופה הייתה שהוצאות המחייה לאחר הפרישה קטנות – הילדים כבר עצמאיים, אין נסיעות יומיומיות לעבודה, והחיים פשוטים יותר. אבל המציאות היום שונה לגמרי. אנחנו חיים יותר שנים, ישנם הוצאות בריאות, נשארים פעילים, עוזרים לילדים ולנכדים– והוצאות החיים נשארות כמעט זהות גם אחרי הפרישה. היום ברור – כדי לשמור על אותה רמת חיים, נדרש תזרים של כמעט 100% מהשכר שהתרגלנו אליו. ופה נכנסת החשיבות של התארגנות מוקדמת: ככל שמתחילים לבדוק את הפנסיות, ההפרשות, דמי הניהול ומסלולי ההשקעה מוקדם יותר – כך אפשר למקסם את הכספים, לחסוך עשרות אלפי שקלים, ולבנות לעצמכם יציבות אמיתית לעתיד. בייעוץ פנסיוני נכון ובחינת החסכונות הקיימים כבר היום – אפשר ליצור תכנון חכם שיבטיח שביום שבו תחליטו להאט את הקצב, הכסף ימשיך לעבוד בשבילכם – ואתם תיהנו מפרישה רגועה, חכמה ומכבדת. אני פוגשת לא מעט אנשים צעירים שחושבים ש“עוד מוקדם לי”… אבל אחרי בדיקה קצרה – הם מבינים כמה החלטה בזמן הנכון יכולה לשנות את כל התמונה הכלכלית לשנים הבאות. אם גם אתם רוצים להבין איך להגיע ל־100% מהשכר בפנסיה – זה הזמן לבדוק, לתכנן, ולפעול נכון כבר עכשיו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישהטקסט מודגש [image: 1761047460232-%C2%AA.png] רחל עומסי- פנסיה חכמה, פרישה בטוחה ייעוץ פנסיוני, תכנון וליווי פרישה ליצירת קשר rachel@romesi.com 050-4134803 055-9338159
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    379 צפיות
    רחל עומסיר
    @שמואל ניודים והחלפת מסלולים לא קשורים לקופה פעילה או לא. קופה שהיא פעילה תנויד רק לאחר הפקדה ראשונה של המעסיק כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי. קופה שאינה פעילה תנויד ללא כיסוי ביטוחי. המעסיק בעבודה חדשה שואל האם הקופה פעילה, מעסיקים גדולים דורשים הוכחה לקופה פעילה.