דילוג לתוכן

אמון בעיניים עצומות 🙈 – האם אפשר אחרת 🤨 ?

תורני
4 4 380 5
  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    השאלה צריכה להיות יותר איך עושים את זה ולא האם אפשר..

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    דבר שלאחרונה עשיתי, הלווה יקים הרשאה לחיוב של הוראת קבע קטנה כל חודש, וכך להחזיר את ההלוואה [גם בלי שהוא ירגיש]. ההרשאה אינה למלווה [כדי שהכסף לא יאבד בעו"ש], אלא לקופת גמ"ח.

    אולי צריך לקבוע כאן איזה שיעור ב'אהבת חסד'?
    סתם רעיון...

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    צודק בכל מילה,
    באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות...
    סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    161 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • האם צריך כשרות בהשקעה במניות?

    תורני כשרות בהשקעות
    17
    1 הצבעות
    17 פוסטים
    771 צפיות
    מ
    @יושב-בגנים ראה כאן יש שם ספר שלם על שוק ההון בהלכה - אמנם בעילום שם אבל הוא כותב טוב שווה לקרא
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    203 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • מכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?

    תורני
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    617 צפיות
    חופש כלכליח
    @אב-מאושר כתב במכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?: שמעתי שהמכירה לחברת חשמל היא בדרך כלל רק דרך הרשת האזורית הקרובה ולא ברשת הכללית, ולרוב זה בכלל לא עובר את הטרנספורמטור האזורי, כך שאם האיור שומר תורה ומצוות יתכן שזה משנה את הדיון. אני לא מכיר הרבה אזורים שומרי תורה ומצוות שיש שם גג פנוי לקולטים
  • 10 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    9988779
    @קל-זכות מה עם דוד אירנשטיין ? הנואם בחסד עליון