דילוג לתוכן

מתי לא כדאי להתמקח?

הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
13 9 860 3
  • שמעתי פעם בדיחה, שהורים עסוקים בשנתיים הראשונות לחיי ילדיהם, ללמד אותם ללכת ולדבר, ובשמונה עשר השנים הבאות, לשבת ולהקשיב. 
    אתם בטח מתפלאים, מדוע ראיתי לנכון לשתף אתכם בבדיחה הזו.
    ואני אסביר, בשנים האחרונות, כולנו עדים למגמה ההולכת וגוברת בתוך ציבור יראי ה', של מודעות כלכלית ופיננסית, תופעה מבורכת שהפורום הזה בעז"ה יעצים ויגביר. 
    רק שלפעמים צריך לדעת גם להרפות ולא להתעקש על הטוב ביותר, כמו בסיפור שקרה לי לאחרונה, יצא לי לשוחח עם יהודי, שהיה טרוד למעלה מראשו, בחישובים אודות דמי הניהול שיגבו ממנו באפיק השקעה מסוים, כשצללנו לפרטים גילינו, שהפער המקסימלי שצפוי להיות בעתיד, בין האופציות עומד על פחות ממאה שקלים, מה שמייתר את כל העסק סביב הנושא. 
    אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים. 
    האמת, אם כאן היה נגמר הסיפור לא הייתי מבזבז את זמנכם, מה שלדעתי כן ראוי לתשומת לב, היא העובדה שרבים נמנעים לקפוץ למים' בדברים חשובים, כמו חסכונות וכדו' רק בגלל העומס המנטלי, שנוצר עם ההשוואות בדמי הניהול המיסוי או התשואה, וכך מפספסים זמן וכסף, כביכול מתוך רצון לחסוך.
    אז בפעם הבאה שתזדמן לכם החלטה כזו, אני ממליץ לכם לשים לב קודם. כמה משמעותיים הפערים ולפי זה להתנהל בהמשך.

  • שמעתי פעם בדיחה, שהורים עסוקים בשנתיים הראשונות לחיי ילדיהם, ללמד אותם ללכת ולדבר, ובשמונה עשר השנים הבאות, לשבת ולהקשיב. 
    אתם בטח מתפלאים, מדוע ראיתי לנכון לשתף אתכם בבדיחה הזו.
    ואני אסביר, בשנים האחרונות, כולנו עדים למגמה ההולכת וגוברת בתוך ציבור יראי ה', של מודעות כלכלית ופיננסית, תופעה מבורכת שהפורום הזה בעז"ה יעצים ויגביר. 
    רק שלפעמים צריך לדעת גם להרפות ולא להתעקש על הטוב ביותר, כמו בסיפור שקרה לי לאחרונה, יצא לי לשוחח עם יהודי, שהיה טרוד למעלה מראשו, בחישובים אודות דמי הניהול שיגבו ממנו באפיק השקעה מסוים, כשצללנו לפרטים גילינו, שהפער המקסימלי שצפוי להיות בעתיד, בין האופציות עומד על פחות ממאה שקלים, מה שמייתר את כל העסק סביב הנושא. 
    אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים. 
    האמת, אם כאן היה נגמר הסיפור לא הייתי מבזבז את זמנכם, מה שלדעתי כן ראוי לתשומת לב, היא העובדה שרבים נמנעים לקפוץ למים' בדברים חשובים, כמו חסכונות וכדו' רק בגלל העומס המנטלי, שנוצר עם ההשוואות בדמי הניהול המיסוי או התשואה, וכך מפספסים זמן וכסף, כביכול מתוך רצון לחסוך.
    אז בפעם הבאה שתזדמן לכם החלטה כזו, אני ממליץ לכם לשים לב קודם. כמה משמעותיים הפערים ולפי זה להתנהל בהמשך.

    @ביזנייעס דברתי עם מישהו וניסיתי לשכנע אותו להשקיע בשוק ההון ומה שכאב לו זה שיש עשרים וחמישה אחוז מס ריווחי הון
    גליתי לו שבכל קניה שהוא קונה בחנות הוא משלם שבע עשרה אחוז מע"מ
    לא כולל מיסים נסתרים ועדיין הוא קונה וכאן זה לפחות מגיע מרווחים ולא מהלחם והחלב

  • @ביזנייעס דברתי עם מישהו וניסיתי לשכנע אותו להשקיע בשוק ההון ומה שכאב לו זה שיש עשרים וחמישה אחוז מס ריווחי הון
    גליתי לו שבכל קניה שהוא קונה בחנות הוא משלם שבע עשרה אחוז מע"מ
    לא כולל מיסים נסתרים ועדיין הוא קונה וכאן זה לפחות מגיע מרווחים ולא מהלחם והחלב

    @דוד-גולדברג
    זה באמת פתרון טוב להמנע לשלם מיסים
    פשוט לא להרוויח..
    ממש גאוני!..

    מזכיר לי
    ששמעתי הרצאה לפני כחודש
    שסיפר שרעייתו אמרה לו
    שהיא מתגעגעת לתחושה הנעימה
    של לגשת לשלם את השובר של המס רכישה!
    אהבתי לגמרי!
    👏

  • @דוד-גולדברג
    זה באמת פתרון טוב להמנע לשלם מיסים
    פשוט לא להרוויח..
    ממש גאוני!..

    מזכיר לי
    ששמעתי הרצאה לפני כחודש
    שסיפר שרעייתו אמרה לו
    שהיא מתגעגעת לתחושה הנעימה
    של לגשת לשלם את השובר של המס רכישה!
    אהבתי לגמרי!
    👏

    @אבישי-ויינגולד
    הפלא הגדול זה לא התוכן של דבריך אלא עצם זה שאתה מוצא זמן לשמוע הרצאות בין כל ההרצאות הרבות שאתה משמיע..
    נראה לי זה שווה הרצאה על ניהול זמן נכון 😊

  • שמעתי פעם בדיחה, שהורים עסוקים בשנתיים הראשונות לחיי ילדיהם, ללמד אותם ללכת ולדבר, ובשמונה עשר השנים הבאות, לשבת ולהקשיב. 
    אתם בטח מתפלאים, מדוע ראיתי לנכון לשתף אתכם בבדיחה הזו.
    ואני אסביר, בשנים האחרונות, כולנו עדים למגמה ההולכת וגוברת בתוך ציבור יראי ה', של מודעות כלכלית ופיננסית, תופעה מבורכת שהפורום הזה בעז"ה יעצים ויגביר. 
    רק שלפעמים צריך לדעת גם להרפות ולא להתעקש על הטוב ביותר, כמו בסיפור שקרה לי לאחרונה, יצא לי לשוחח עם יהודי, שהיה טרוד למעלה מראשו, בחישובים אודות דמי הניהול שיגבו ממנו באפיק השקעה מסוים, כשצללנו לפרטים גילינו, שהפער המקסימלי שצפוי להיות בעתיד, בין האופציות עומד על פחות ממאה שקלים, מה שמייתר את כל העסק סביב הנושא. 
    אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים. 
    האמת, אם כאן היה נגמר הסיפור לא הייתי מבזבז את זמנכם, מה שלדעתי כן ראוי לתשומת לב, היא העובדה שרבים נמנעים לקפוץ למים' בדברים חשובים, כמו חסכונות וכדו' רק בגלל העומס המנטלי, שנוצר עם ההשוואות בדמי הניהול המיסוי או התשואה, וכך מפספסים זמן וכסף, כביכול מתוך רצון לחסוך.
    אז בפעם הבאה שתזדמן לכם החלטה כזו, אני ממליץ לכם לשים לב קודם. כמה משמעותיים הפערים ולפי זה להתנהל בהמשך.

    @ביזנייעס כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    שמעתי פעם בדיחה, שהורים עסוקים בשנתיים הראשונות לחיי ילדיהם, ללמד אותם ללכת ולדבר, ובשמונה עשר השנים הבאות, לשבת ולהקשיב. 
    אתם בטח מתפלאים, מדוע ראיתי לנכון לשתף אתכם בבדיחה הזו.
    ואני אסביר, בשנים האחרונות, כולנו עדים למגמה ההולכת וגוברת בתוך ציבור יראי ה', של מודעות כלכלית ופיננסית, תופעה מבורכת שהפורום הזה בעז"ה יעצים ויגביר. 
    רק שלפעמים צריך לדעת גם להרפות ולא להתעקש על הטוב ביותר, כמו בסיפור שקרה לי לאחרונה, יצא לי לשוחח עם יהודי, שהיה טרוד למעלה מראשו, בחישובים אודות דמי הניהול שיגבו ממנו באפיק השקעה מסוים, כשצללנו לפרטים גילינו, שהפער המקסימלי שצפוי להיות בעתיד, בין האופציות עומד על פחות ממאה שקלים, מה שמייתר את כל העסק סביב הנושא. 
    אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים. 
    האמת, אם כאן היה נגמר הסיפור לא הייתי מבזבז את זמנכם, מה שלדעתי כן ראוי לתשומת לב, היא העובדה שרבים נמנעים לקפוץ למים' בדברים חשובים, כמו חסכונות וכדו' רק בגלל העומס המנטלי, שנוצר עם ההשוואות בדמי הניהול המיסוי או התשואה, וכך מפספסים זמן וכסף, כביכול מתוך רצון לחסוך.
    אז בפעם הבאה שתזדמן לכם החלטה כזו, אני ממליץ לכם לשים לב קודם. כמה משמעותיים הפערים ולפי זה להתנהל בהמשך.

    כל זה לא סותר לכך שאחרי שפותחים את הקופה חובה לבדוק את דמי הניהול,
    כלומר, צריך דעת לחלק בין פתיחת הקופה לבין השוואת הדמי ניהול- החלטת לפתוח קופה, קודם כל תפתח ואחר כך בהקדם האפשרי תשווה.

    אני כותב את זה אחרי ששמעתי על פנסיות הזויות של 3 ו4 אחוז דמי ניהול וזה פשוט כאב לב...

  • @אבישי-ויינגולד
    הפלא הגדול זה לא התוכן של דבריך אלא עצם זה שאתה מוצא זמן לשמוע הרצאות בין כל ההרצאות הרבות שאתה משמיע..
    נראה לי זה שווה הרצאה על ניהול זמן נכון 😊

    @צופה-ומביט
    תודה רבה רבה!
    להשחיז את הסכין זה חלק מההנאה והחובה שלנו!
    ומעשיר אותי בהרבה ידע, תוכן כלים ורעיונות.

  • @דוד-גולדברג
    זה באמת פתרון טוב להמנע לשלם מיסים
    פשוט לא להרוויח..
    ממש גאוני!..

    מזכיר לי
    ששמעתי הרצאה לפני כחודש
    שסיפר שרעייתו אמרה לו
    שהיא מתגעגעת לתחושה הנעימה
    של לגשת לשלם את השובר של המס רכישה!
    אהבתי לגמרי!
    👏

    @אבישי-ויינגולד כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    זה באמת פתרון טוב להמנע לשלם מיסים
    פשוט לא להרוויח..
    ממש גאוני!..

    אני מכיר אדם אמיד שרגיל על לשונו לומר
    "ב"ה אני צריך לשלם הרבה מיסים"
    וזה גם האיחול שלו "בעז"ה תצטרכו לשלם הרבה מיסים"
    (ח"ו לא לשלם בפועל 😉 )

    יש פה גם עניין יסודי של אמונה וביטחון,
    שאותו הקב"ה שגזר על הרווחים גזר גם על המיסים!

  • שמעתי פעם בדיחה, שהורים עסוקים בשנתיים הראשונות לחיי ילדיהם, ללמד אותם ללכת ולדבר, ובשמונה עשר השנים הבאות, לשבת ולהקשיב. 
    אתם בטח מתפלאים, מדוע ראיתי לנכון לשתף אתכם בבדיחה הזו.
    ואני אסביר, בשנים האחרונות, כולנו עדים למגמה ההולכת וגוברת בתוך ציבור יראי ה', של מודעות כלכלית ופיננסית, תופעה מבורכת שהפורום הזה בעז"ה יעצים ויגביר. 
    רק שלפעמים צריך לדעת גם להרפות ולא להתעקש על הטוב ביותר, כמו בסיפור שקרה לי לאחרונה, יצא לי לשוחח עם יהודי, שהיה טרוד למעלה מראשו, בחישובים אודות דמי הניהול שיגבו ממנו באפיק השקעה מסוים, כשצללנו לפרטים גילינו, שהפער המקסימלי שצפוי להיות בעתיד, בין האופציות עומד על פחות ממאה שקלים, מה שמייתר את כל העסק סביב הנושא. 
    אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים. 
    האמת, אם כאן היה נגמר הסיפור לא הייתי מבזבז את זמנכם, מה שלדעתי כן ראוי לתשומת לב, היא העובדה שרבים נמנעים לקפוץ למים' בדברים חשובים, כמו חסכונות וכדו' רק בגלל העומס המנטלי, שנוצר עם ההשוואות בדמי הניהול המיסוי או התשואה, וכך מפספסים זמן וכסף, כביכול מתוך רצון לחסוך.
    אז בפעם הבאה שתזדמן לכם החלטה כזו, אני ממליץ לכם לשים לב קודם. כמה משמעותיים הפערים ולפי זה להתנהל בהמשך.

    @ביזנייעס כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים.

    קראתי לאחרונה בשם יועץ שיווק בכיר (לא זוכר אם זה היה רציני או לא):

    הדרך הבטוחה למכור כל מוצר בכל מחיר לערבי ?
    פריסת תשלומים ארוכה מאוד.
    (לדוגמה, שואב אבק בתשלום 20 ש"ח לחודש על פני חמש שנים)

    הדרך הבטוחה למכור כל מוצר בכל מחיר לחרדי ?
    לתת לו להרגיש שהצליח לדפוק את המערכת.
    (לדוגמה, קופת גמל עם דמי צבירה גבוהים במיוחד, ולתת לו לנצח בענק בהתחמקות על דמי הניהול למתחת לממוצע)

  • @אבישי-ויינגולד כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    זה באמת פתרון טוב להמנע לשלם מיסים
    פשוט לא להרוויח..
    ממש גאוני!..

    אני מכיר אדם אמיד שרגיל על לשונו לומר
    "ב"ה אני צריך לשלם הרבה מיסים"
    וזה גם האיחול שלו "בעז"ה תצטרכו לשלם הרבה מיסים"
    (ח"ו לא לשלם בפועל 😉 )

    יש פה גם עניין יסודי של אמונה וביטחון,
    שאותו הקב"ה שגזר על הרווחים גזר גם על המיסים!

    @שמח-לעזור כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    אני מכיר אדם אמיד שרגיל על לשונו לומר
    "ב"ה אני צריך לשלם הרבה מיסים"
    וזה גם האיחול שלו "בעז"ה תצטרכו לשלם הרבה מיסים"

    זה משהו ממש כרוני ב(חלק) הציבור החרדי בארה"ק,
    הרתיעה לחלק את העוגה שלהם עם אחרים.

    זה מתחיל באי-פתיחת עוסק פטור כדי לא לשלם חלילה הפרשות לביטו"ל.
    (ולא לקבל חופש לידה / מענק עבודה / מענקי קורונה / מענקי מלחמת חרבות ברזל / וכו').

    עובר לאי-שימוש בשירותים של חברות למימוש זכויות (איכותיות) ולנסות לעשות הכל לבד באיטיות.
    (ולקבל את קצבת נכות חצי שנה מאוחר יותר - שזה שווה ערך לשכר טירחא של החברות הנ"ל, ואף יותר מזה...)

    ונגמר עם רתיעה מתשלום שקל בודד למס רווחי הון.
    (אין צריך לפרט את ההפסד באי-השקעת כספים פנויים)

    מזל שהציבור התרגל לשלם מע"מ ומס רכישה,
    אחרת היו גרים באוהלים ומגדלים עגבניות...

  • @שמח-לעזור כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    אני מכיר אדם אמיד שרגיל על לשונו לומר
    "ב"ה אני צריך לשלם הרבה מיסים"
    וזה גם האיחול שלו "בעז"ה תצטרכו לשלם הרבה מיסים"

    זה משהו ממש כרוני ב(חלק) הציבור החרדי בארה"ק,
    הרתיעה לחלק את העוגה שלהם עם אחרים.

    זה מתחיל באי-פתיחת עוסק פטור כדי לא לשלם חלילה הפרשות לביטו"ל.
    (ולא לקבל חופש לידה / מענק עבודה / מענקי קורונה / מענקי מלחמת חרבות ברזל / וכו').

    עובר לאי-שימוש בשירותים של חברות למימוש זכויות (איכותיות) ולנסות לעשות הכל לבד באיטיות.
    (ולקבל את קצבת נכות חצי שנה מאוחר יותר - שזה שווה ערך לשכר טירחא של החברות הנ"ל, ואף יותר מזה...)

    ונגמר עם רתיעה מתשלום שקל בודד למס רווחי הון.
    (אין צריך לפרט את ההפסד באי-השקעת כספים פנויים)

    מזל שהציבור התרגל לשלם מע"מ ומס רכישה,
    אחרת היו גרים באוהלים ומגדלים עגבניות...

    @טריידר כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    (ולקבל את קצבת נכות חצי שנה מאוחר יותר - שזה שווה ערך לשכר טירחא של החברות הנ"ל, ואף יותר מזה...)

    ממש לא נכון. מקבלים קצבה רטרו עד שנה אחורה, במידה ויש מסמכים שמעידים שהליקוי היה קיים כבר.

  • @טריידר כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    (ולקבל את קצבת נכות חצי שנה מאוחר יותר - שזה שווה ערך לשכר טירחא של החברות הנ"ל, ואף יותר מזה...)

    ממש לא נכון. מקבלים קצבה רטרו עד שנה אחורה, במידה ויש מסמכים שמעידים שהליקוי היה קיים כבר.

    @סייעתא-דשמיא כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    @טריידר כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    (ולקבל את קצבת נכות חצי שנה מאוחר יותר - שזה שווה ערך לשכר טירחא של החברות הנ"ל, ואף יותר מזה...)

    ממש לא נכון. מקבלים קצבה רטרו עד שנה אחורה, במידה ויש מסמכים שמעידים שהליקוי היה קיים כבר.

    נכון מאוד, ידעתי גם ידעתי.

    אך מקבלים שנה אחורה מ-יום הגשת התביעה,
    כך שמי שעושה הכל לבד וזה לוקח לו חצי שנה יותר כדי לברר לקבוע תור לקבל אבחנה ולהגיש את המסמכים,
    הפסיד חצי שנה נוספת שהיה יכול לקבל אחורה ולא קיבל עקב רצונו לחסוך דמי טרחה,
    (וקדימה זה מוגבל באופן כללי בגיל 3 או 18 ו3 חודשים ופחות משנה).

    רק עכשיו היה לי מקרה עם משפחה, שלא היה להם שום מסמכים קודמים המעידים על התקיימות של הלקות, (רך שלא יקבלו רטרו)
    וסירבו בתוקף להצעה של יועץ קהילתי (לא אני) לשלם לו 1000 ש"ח עבור הליווי ו7000 עובר אבחונים פרטיים המקובלים על הביטו"ל ולגמור את התהלית תוך חודש,
    וכל זה למה? כי דרך קופ"ח הכל חינם, וחבל לשלם סכומים מופקעים כאלה,
    ובינתיים קבעו תור לרופא התפתחות בעוד 7 חודשים...
    (3694 ש"ח לחודש * 6 חודשים = 22,164 ש"ח - אבל העיקר שלא עבדו עליהם...)

  • @סייעתא-דשמיא כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    @טריידר כתב במתי לא כדאי להתמקח?:

    (ולקבל את קצבת נכות חצי שנה מאוחר יותר - שזה שווה ערך לשכר טירחא של החברות הנ"ל, ואף יותר מזה...)

    ממש לא נכון. מקבלים קצבה רטרו עד שנה אחורה, במידה ויש מסמכים שמעידים שהליקוי היה קיים כבר.

    נכון מאוד, ידעתי גם ידעתי.

    אך מקבלים שנה אחורה מ-יום הגשת התביעה,
    כך שמי שעושה הכל לבד וזה לוקח לו חצי שנה יותר כדי לברר לקבוע תור לקבל אבחנה ולהגיש את המסמכים,
    הפסיד חצי שנה נוספת שהיה יכול לקבל אחורה ולא קיבל עקב רצונו לחסוך דמי טרחה,
    (וקדימה זה מוגבל באופן כללי בגיל 3 או 18 ו3 חודשים ופחות משנה).

    רק עכשיו היה לי מקרה עם משפחה, שלא היה להם שום מסמכים קודמים המעידים על התקיימות של הלקות, (רך שלא יקבלו רטרו)
    וסירבו בתוקף להצעה של יועץ קהילתי (לא אני) לשלם לו 1000 ש"ח עבור הליווי ו7000 עובר אבחונים פרטיים המקובלים על הביטו"ל ולגמור את התהלית תוך חודש,
    וכל זה למה? כי דרך קופ"ח הכל חינם, וחבל לשלם סכומים מופקעים כאלה,
    ובינתיים קבעו תור לרופא התפתחות בעוד 7 חודשים...
    (3694 ש"ח לחודש * 6 חודשים = 22,164 ש"ח - אבל העיקר שלא עבדו עליהם...)

    @טריידר
    אכן.
    אבל צריך לזכור שיש עוד דרכים לברר ולהגיע לרופאים פרטיים שמקובלים על ביטו"ל בלי לשלם כל כך הרבה.

  • @טריידר
    אכן.
    אבל צריך לזכור שיש עוד דרכים לברר ולהגיע לרופאים פרטיים שמקובלים על ביטו"ל בלי לשלם כל כך הרבה.

    מה זה נקרא רופאים המקובלים על ביטו"ל? מי והיכן הם?

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    38 צפיות
    רחל עומסיר
    ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר. לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה. "יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?" אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל. ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים. תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי. ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם. ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע. אז מה עושים בייעוץ פנסיוני? המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה". מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם: קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים. קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות. הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים. מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם. ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה? למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה: עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים. לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים. במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד: מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות? וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן כשאנחנו צעירים, קל לחשוב: "כשארוויח יותר, אתחיל." "כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות." "יש עוד המון זמן עד הפנסיה." אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד. לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן. גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים. לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה. המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה. לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון. להכיר את החסכונות שכבר קיימים. להגדיר מטרות לכסף. לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות. ובעיקר - להתחיל. כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    הון_כשרה
    כנראה כרגע נראה שגם במסחר עצמאי בקרנות נאמנות אמור להיות אפשרות למשיכה כקצבה בגיל פרישה, וגם אפשרות העברה מקרן לקרן בלי אירוע מס. אם כן, מתבטלת כל המעלה של קופת גמל להשקעה לכאורה. אבל כמובן, עד שזה סופי....
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    162 צפיות
    בוטח בה'ב
    @רחל-עומסי את מעלה כאן נושא חשוב מאוד! בדיוק לא מזמן הגיעה אלי עצמאית בהווה שכירה בעבר בגיל קרוב לפרישה והתברר שאיפה שהיא עבדה בעבר לא הפרישו לה ואז היא אמרה שלא תריב בשביל 20,000 ש"ח ובתור עצמאית היא גם כן לא הפרישה מה שאומר שביום שהיא תפסיק לעבוד היא צריכה למצוא הכנסות מהנכסים הקיימים שלה במקרה הטוב.... פנסיה זה לא לוקסוס זה השתדלות הכרחית להמשך החיים ולזקנה בכבוד לפעמים אני פוגש אנשים שאומרים בסדר גם אם אני לא אטפל בפנסיה אז לא יהיה לי עשרות מיליונים אבל יהיה קצבה יפה זה לא נכון! שבודקים במחשבוני ריבית דריבית קצבה של עשרות אלפים נשמע לנו הרבה אבל אם זה יהיה הפנסיה הממוצעת בעוד 30 40 שנה אז מי שלא טיפל ודאג לזה היום יהיה חלילה עני לסוף ימיו וגם אם יהיה לו קצבה של 18 אלף זה יהיה שווה ערך לשכר מינימום
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    728 צפיות
    ניסן עציונינ
    @גמל-און כתב בפתחתם חשבון מסחר עצמאי לפני שנתיים? הגיע הזמן לנייד או לבצע ברטר: @ניסן-עציוני כתב בפתחתם חשבון מסחר עצמאי לפני שנתיים? הגיע הזמן לנייד או לבצע ברטר: נו באמת, תפחית מזה את ה3 חודשים שהוא צריך להמתין עם סגירת החשבון, עליהם הוא משלם עמלה של 15 שקל, וזה עוד יותר מינורי. כבר עדיף לו לנייד לibi שם יקבל מענק פתיחה של 250 שקל ויסגור סיפור הוא ישלם 75 ש"ח והוא יקבל בין 200 ל700 ש"ח. שומע אגב ישלם 45 ולא 75
  • אם לא תתכננו, תפסידו!

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    1
    2
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    263 צפיות
    רחל עומסיר
    ריבית דריבית: מנגנון שעובד בשבילך - או נגדך האם אי פעם חשבתם על האופן שבו הכסף שלכם צומח לאורך זמן? או להיפך – איך חובות יכולים להתנפח ולצאת משליטה? התשובה לשאלות האלה טמונה במנגנון שנקרא ריבית דריבית – כלי שיכול להיות חברכם הטוב ביותר או האויב הגדול שלכם. "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא-משלם." אלברט איינשטיין מהי ריבית דריבית? ריבית דריבית היא המנגנון שבו הרווחים שלכם מייצרים רווחים נוספים, כלומר, הכסף לא רק עובד עבורכם אלא גם צובר תאוצה לאורך זמן. במילים פשוטות: כאשר אתם משקיעים או חוסכים, הריבית שמתקבלת על הקרן (הסכום הראשוני שהשקעתם) מצטרפת לקרן המקורית, ובסבב הבא הריבית מחושבת על סכום גדול יותר. לעומת זאת, במצבים של חוב או הלוואות – הריבית דריבית יכולה להגדיל את החוב בצורה דרמטית, ולגרום לכם להחזיר הרבה יותר ממה שתכננתם. איך הריבית דריבית עובדת לטובתכם? אם אתם חוסכים או משקיעים, ריבית דריבית יכולה להפוך את הכסף שלכם למכונת צמיחה: דוגמה פשוטה: נניח שהפקדתם 100,000 ש"ח בקרן השקעות עם תשואה שנתית של 8%. אחרי שנה, יהיו לכם 108,000 ש"ח. בשנה השנייה, הריבית תחושב על כל הסכום (108,000 ש"ח), כך שבסוף השנה יהיו לכם 116,640 ש"ח – והרווח רק ילך ויגדל. ככל שתשאירו את הכסף להשקעה לאורך זמן, האפקט של הריבית דריבית יתחזק, ויגדיל משמעותית את החיסכון שלכם. כלל הזהב: בריבית דריבית, זמן הוא הכוח המשמעותי ביותר. ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך תוכלו ליהנות מצמיחה גדולה יותר בטווח הארוך. איך הריבית דריבית יכולה לעבוד נגדכם? אם אתם לא מתכננים נכון את ההתנהלות הכלכלית שלכם, ריבית דריבית עלולה להיות מלכודת מסוכנת: הלוואות וחובות: כאשר לוקחים הלוואה עם ריבית גבוהה, החוב יכול לגדול במהירות אם לא מחזירים את הסכום במועד. לדוגמה, הלוואה של 50,000 ש"ח עם ריבית שנתית של 5% יכולה להפוך ל-52,500 ש"ח תוך שנה. אם לא מחזירים את הקרן, הריבית תחושב על הסכום החדש, והחוב ימשיך לגדול. תשלומים מינימליים בכרטיסי אשראי: כשמשלמים רק את המינימום, הריבית דריבית עובדת נגדכם וגורמת לחוב להתנפח. מי שלא מתכנן - משלם את המחיר "מי שלא תכנן הצלחה, באופן אוטומטי תכנן כישלון." ריבית דריבית לא סלחנית כלפי מי שלא מתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלו. אם לא תתכננו את החסכונות וההשקעות שלכם, או לחילופין לא תנהלו את החובות שלכם בצורה חכמה, אתם עלולים להיכנס למצב שבו אתם מפסידים במקום להרוויח. אז איך מנצלים את הכוח של ריבית דריבית לטובתכם? התחילו מוקדם: כל שנה מוקדמת בחיסכון או השקעה מוסיפה לאפקט הריבית דריבית. חסכו באופן קבוע: הפקדות חודשיות עקביות מגדילות את הקרן ומזרזות את הצמיחה. הימנעו מחובות יקרים: היו זהירים עם הלוואות, במיוחד בכרטיסי אשראי, ובדקו תמיד את תנאי הריבית. תכננו לטווח ארוך: התייעצו עם יועץ פיננסי כדי לבנות תוכנית שמנצלת את הכוח של ריבית דריבית למקסימום. לסיכום ריבית דריבית היא כלי עוצמתי שיכול לשנות את עתידכם הכלכלי. אם תשתמשו בו בחוכמה – תוכלו ליהנות מחיסכון והשקעות שצומחים לאורך זמן. מצד שני, אם לא תנהלו נכון את החובות שלכם – תגלו שהריבית דריבית הופכת לנטל מכביד. אל תחכו – התחילו לתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלכם היום, כדי להבטיח שהריבית דריבית תעבוד בשבילכם, ולא נגדכם. [image: המצליח מול המפסיד.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: חתימה למייל .png]