דילוג לתוכן

המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 454 5
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר said:

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    היא אכן הוסיפה את זה בראש הרשימה:

    @רחל-עומסי said:

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

  • @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

    @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    מופיע עניין הכשרות

  • @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

    @השומר said:

    לא במאמר להעשרת ידע בלבד

    למה ??
    וכי זהירות ממכשול לא שוות ערך ל'העשרת ידע'?

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר
    אם לא רוצים לכנס לדברים השרוים במחלוקת, אפשר למחוק כל המאמר. אין כמעט שורה שאינו "שרויה במחלוקת".
    דוקא הענין של כשרות בהשקעות מוסכם ע"י כמעט כל הפוסקים, בפרט במסלול ה"כללי" של החברה.

  • אני לא מבינה על מה הדיון בכלל.
    בהודעה רשום עניין הכשרות.
    בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא....
    וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים....
    ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    14 פוסטים
    561 צפיות
    רחל עומסיר
    @צביקה-גוטרמן אכן כך. מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה. נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    115 צפיות
    רחל עומסיר
    שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    121 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    149 צפיות
    רחל עומסיר
    כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]