דילוג לתוכן

המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
7 5 81 5
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר said:

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    היא אכן הוסיפה את זה בראש הרשימה:

    @רחל-עומסי said:

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

  • @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

    @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    מופיע עניין הכשרות

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    10 פוסטים
    200 צפיות
    הון_כשרה
    @רחל-עומסי לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון. יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם. בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור. חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל. אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות. אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים. ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    112 צפיות
    רחל עומסיר
    כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1772443671248-unnamed.png]
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    122 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771925235698-unnamed.png]
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    111 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]
  • 2 הצבעות
    7 פוסטים
    512 צפיות
    ש
    @הקול-השפוי כתב בהאם אפשר להמשיך להפקיד לקרן השתלמות גם אחרי סגירת העוסק?: אולי גם ראטרו רק על ההפקדות שאחרי סגירת העסק