דילוג לתוכן

מה קורה כשהורים הופכים לכספומט?

כלכלת המשפחה
27 11 1.5k 10
  • @מבין-עניין
    הכונה שלי היתה שהם לא מחפשים לעשות כסף מהצד אלא עסוקים בלימוד
    אבל ודאי שהנתינה היא בגלל שאנחנו דואגים להם וגם את זה הם שומעים ויודעים
    אבל תודה על ההערה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @בן-עליה אני חושב שבדור שלנו התדרדרו לגמרי. כל "לימוד" מתומחר בכסף. צריך לעצור את זה. לא לומדים בשביל כסף

  • @השומר אשמח לקבל שמות מי הם רבותיך שמנחים כך. סתם מעניין. בתור אחד שמתעסק בחינוך, אני רואה בהתנהלות הזאת, אסון בלי שום גוזמה. ו'יצא לעבוד' זה ממש לא עניין אחר. זה העניין בול. "כסף" זה לא משחק ילדים נקודה. ההורים מספקים צרכים ולא מחלקים כסף.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

  • @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #20

    @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

  • @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #21

    @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

  • @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

  • @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #23

    @מבין-עניין להתווכח זה מצויין אנחנו רגילים להקשות גם על ר עקיבא איגר ואפילו הרמב"ם אבל תנסה לזקק לי את טענתך אתה חושב שאין מקום לחינוך להתנהלות כספית ואחראית לבחור ורק כשיצא הבן או הבת לדרכם אחרי חתונה זה הזמן לניסוי וטעיה?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי מבין עניין
    #24

    אני חושב שההתנהלות עם כספים בגיל צעיר וגם בגיל הבחרות, מביא לנזק יותר מאשר תועלת. ומה שצריך ללמוד, אפשר ללמוד בקצרה בתחילת חיי הנישואין כמו גם לקבל הדרכה לפני החתונה (בדברים מסובכים יותר אנחנו מסתפקים במדריך חתנים...)
    הנזקים כאמור:
    1- ילד שמתעסק עם כספים מאבד את התמימות של החיים עצמם. במקום זה הוא נהיה סויחער קטן.
    2- מתן כסף עבור לימוד/סידור חדר/ בייביסטיר וכדו' הופך אותם לאנשי עסקים שלא באמת רוצים לעזור ולעשות שום דבר בלי לקבל כסף. כל בקשה מהם מתומחרת בראש מייד לכמה כסף זה שווה. ולכן, האם בכלל שווה לי לעשות את זה....
    3- מי שיש לו כסף, שואף לעוד ועוד כסף... הוא חייב כסף לסיגריות לבילויים ולעוד דברים....
    4- מי שיש לו כסף ואנחנו מחנכים אותו להתנהל לבד, הוא אכן יתנהל לבד. הוא לא ישאל אותנו ולא יחשוב מה אבא או אמא מסכימים או מה יעשה להם נחת רוח. כי... יש לו כסף והוא מחליט. "זה לא כסף שלכם! אני קונה את זה מהכסף שלי!" על כל טענה של ההורים זו תהיה התשובה, "זה כסף שלי". האמירה של ההורים "אני לא משלם על זה. אם אתה רוצה תקנה מהכסף שלך" (שלחלק מההורים נחשת לחינוך להתנהלות כספית) רק מחמירה את הבעיה.

    ואם תרצה ממש לקרוא על חינוך בהבטחות לפרסים וכסף, ישנו ספר מדהים שנקרא "לחנך באמת". אם תרצה מידע עליו. אתן לך בפרטי.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    בעיניי ילד שמתמודד עם כסף בקטנה, לומד דחיית סיפוקים, לומד מה המחיר של לקנות עכשיו בקצת מול לחכות ולקנות בהרבה משהו מתאים יותר.
    הילדים שלי מקבלים ליום ההולדת כסף מסבא וסבתא, (ובהזדמנויות נוספות),
    ולעיתים מקבלים ממני רשות לקנות בכמה שקלים משהו מתוק
    ובשביל הלמידה שלהם, אנחנו נצמדים לסכום המדויק.
    תלמדו להתנהל, תלמדו לנהל, תלמדו לעמוד במשימה ולתעדף את רצונות שלכם.
    בנוסף, יש ילדים שחוסכים סכומים יפים מאוד ב"ה למטרות חשובות עבורם, ולומדים לתעדף את מה שחשוב להם יותר ופחות

    לשם הדוגמא, בן 10.5 עם חיסכון של 500 שח לאופני הילוכים. וכן, הוא מתמודד עם קצת תסכולים בדרך (אחיו קנה דברים זולים מעניינים), אבל הוא מתחזק שכשיהיו לו האופניים יהיה לו כיף ומספק בעZ"ה
    ילדה גדולה יותר חסכה מהכנסות קטנות שלה וקנתה מצלמה איכותית במיוחד.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    תודה לכל המגיבים!
    התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי.
    כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית.

    אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות.

    כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים:
    לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי.
    המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות.

    בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון.

    כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים.
    ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו.
    ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת.

    העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים.
    אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו.

    לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות.
    הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה.

    וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.

  • מי שלא יכול לסמוך על הילד שלו שישתמש בכרטיס אשראי, שלא יתן לו אותו וגם לא את המספר. וכן, מותר להעיר...."ראיתי שהשתמשת... אני רואה הכל בחשבון. אני עובר עליו" בכל מקרה מציע לשחחר לילדים עד כמה שניתן. זה עדיף מלתת לילד להתנהל כלכלית לבד, ואז הוא יכול לעשות "מה שהוא רוצה" כי הכסף שלו והוא המנהל וההורים בכלל לא בעניין. תנו לו... ודעו גם לשים גבולות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי לחכמים לחם
    #27

    @מבין-עניין
    לדעתי המדובר הוא על ילדים שקונים ברשות.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    20 צפיות
    9988779
    @אסתר-קונינסקי הייתי ממליץ לכם שהמאמרים המקצועיים שלכם ישלחו ל @ניסן-עציוני ויפורסמו בבבמות שלו ובפרט בקו טלפוני
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    55 צפיות
    zoog- meusharZ
    מכירים את התחושה הזאת כשמזיזים את השעון אחורה וכולם מרוצים? ״יש! עוד שעה לישון!״ אבל בואו נהיה רגע דוגרי… מה קורה עם השעה הזאת בפועל? היא עלולה להיעלם בין הילדים, הסידורים, השיחה בטלפון ועוד כוס קפה שהתקררה בדרך… וזה מזכיר לי משהו מעניין גם בכלכלה: כשיש לנו יותר ממשאב מסוים, אנחנו נוטים להשתמש בו יותר — לפעמים בלי לשים לב בכלל. יש יותר זמן? נמצא איך למלא אותו. יש יותר כסף בחשבון? לפעמים נמצא איך להוציא גם אותו. אז איך באמת מרוויחים את השעה הזאת? מחליטים מראש מה רוצים לעשות איתה! החגים מאחורינו, השגרה חוזרת, וזו הזדמנות נהדרת לעצור לרגע ולעשות סדר — גם בזמן וגם בכסף. הנה האתגר שלי אליכם למוצאי שבת: שעה אחת. קפה טוב. החלטה אחת שיכולה לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלכם. בודקים מה השתנה. הוצאות על מסגרות לילדים, צהרונים, חוגים ותשלומים שהסתיימו או התחילו. לפעמים שינוי קטן בהוצאות הקבועות עושה הבדל גדול בתקציב. נותנים הצצה למשכנתא. מתי בפעם האחרונה בדקתם את התנאים שלכם? אם יש לכם מסלול בריבית פריים, כדאי לבדוק מה המשמעות של הריבית הנוכחית עבורכם והאם יש מקום להתייעלות. מחליטים כמה באמת יש לנו להוציא בחודשי. אחרי ההוצאות הקבועות, כמה כסף נשאר לשוטף? לקניות, לאוכל, לבלתמים ולכל מה שהחודש מביא איתו? כשיש מספר ברור, לא צריך לנחש בכל פעם אם אפשר להרשות לעצמנו עוד הוצאה. נותנים לכסף כיוון. מה חשוב לכם להשיג? לסגור חוב, לחסוך לחופשה, לבנות כרית ביטחון או להתקדם למטרה גדולה יותר? מתכננים תקציב שמתאים לחיים שלכם, כדי שיהיה מקום גם לצרכים של היום וגם לחלומות של מחר. כי כשיש בהירות, סדר וכיוון, הכסף מקבל תפקיד אחר. במקום לגלות בסוף החודש לאן הוא נעלם, אתם מחליטים מראש לאן אתם רוצים שהוא יגיע. ואם כבר מקדישים שעה לזוגיות ולכלכלה — למה לא לעשות את זה בכיף? פתחו את „זוג מעושר”— המשחק הזוגי שהופך את השיחה על כסף לחוויה משותפת של שאלות מפתיעות, מחשבה, גילויים ותכנון העתיד שלכם יחד. תגלו מה חשוב לכל אחד מכם, איך אתם מקבלים החלטות כלכליות, ואילו צעדים תוכלו לעשות כדי להתקדם למטרות שלכם. ואם אתם דווקא טיפוסים של מספרים וטבלאות — שבו יחד עם הקפה ובנו את התקציב המשפחתי שלכם. העיקר שתצאו מהשעה הזאת עם קצת יותר בהירות ותוכנית שאפשר להתחיל ליישם. כי שעה שעוברת לא חוזרת.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    133 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    547 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • 4 הצבעות
    13 פוסטים
    712 צפיות
    אבי ר.א
    נכון, אבל כנראה שזה לא מוגדר שם כמסגרת (שנשמע כאילו הלוואה או אפי' מתנה מהבנק שניתן להשתמש בה) אלא כאפשרות למשיכת יתר (שזה כבר נשמע כסף שלא שלך אלא של הבנק) ואולי בזה טמון ההבדל.