דילוג לתוכן

דוד טופורוביץ עם אריה ליבוביץ פרק ב'

שוק ההון והשקעות
11 6 286 6
  • ראוי לציין שאריה ליבוביץ מאתגר אותו יפה מאוד

  • הוא טוען שאנו בבועה ומעולם לא הייתה בועה שלא התפוצצה. ולכן בהכרח שאנו לקראת קריסה.
    וכשר׳ אריה שאל אותו אולי כן היה בועה שלא התפוצצה הוא ענה שאם זה לא התפוצץ סימן שזה לא היה בועה.
    הבנתם?
    אני לא!

  • כשחשיפה הופכת לאויר לנשימה: המלכודת של ההקצנה

    בעולם המדיה של ימינו יש דינמיקה מוכרת וכמעט מחזורית:

    אדם אומר או עושה משהו שמביא אותו בבת אחת לשיא התודעה הציבורית. כולם מדברים עליו, הזרקורים עליו, והחשיפה בשיאה.
    אבל הקצב מהיר, התשומת לב של הציבור נשחקת, וכעבור זמן קצר – ההמולה דועכת.

    מה קורה באותו רגע?

    עבור מי שהתרגל לעוצמת האורות, השקט מרגיש כמו דחיקה לשוליים. כדי להחזיר אליו את תשומת הלב של הקהל, "הרף" הקודם כבר לא מספיק. הציבור כבר אדיש למה שנאמר אתמול.

    הדרך היחידה (והקלה ביותר) לייצר שוב את אותו הד ציבורי היא הקצנה.

    המנגנון הזה יוצר מלכודת: ככל שההתעלמות גוברת – המסרים הופכים לקיצוניים ופרובוקטיביים יותר, רק כדי לשחזר את תחושת החשיפה הראשונית.

    זו אינה תופעה חדשה, אבל בעידן של ימינו היא פועלת במהירות שיא – והציבור, לעיתים בלי לשים לב, ממשיך לספק את הדלק שמניע אותה.

  • @הקול-השפוי איפה אפשר להוריד? אין לי יויטוב

  • כשחשיפה הופכת לאויר לנשימה: המלכודת של ההקצנה

    בעולם המדיה של ימינו יש דינמיקה מוכרת וכמעט מחזורית:

    אדם אומר או עושה משהו שמביא אותו בבת אחת לשיא התודעה הציבורית. כולם מדברים עליו, הזרקורים עליו, והחשיפה בשיאה.
    אבל הקצב מהיר, התשומת לב של הציבור נשחקת, וכעבור זמן קצר – ההמולה דועכת.

    מה קורה באותו רגע?

    עבור מי שהתרגל לעוצמת האורות, השקט מרגיש כמו דחיקה לשוליים. כדי להחזיר אליו את תשומת הלב של הקהל, "הרף" הקודם כבר לא מספיק. הציבור כבר אדיש למה שנאמר אתמול.

    הדרך היחידה (והקלה ביותר) לייצר שוב את אותו הד ציבורי היא הקצנה.

    המנגנון הזה יוצר מלכודת: ככל שההתעלמות גוברת – המסרים הופכים לקיצוניים ופרובוקטיביים יותר, רק כדי לשחזר את תחושת החשיפה הראשונית.

    זו אינה תופעה חדשה, אבל בעידן של ימינו היא פועלת במהירות שיא – והציבור, לעיתים בלי לשים לב, ממשיך לספק את הדלק שמניע אותה.

    @דוד-גולדברג שימוש בAI מותר לפי חוקי הפורום?
    ואני לא מתייחס להשמצות שאתה כותב.

  • אחת מאמירותיו, שהוא חוזר עליהם הרבה פעמים.

    לא קונים ביוקר בשביל למכור ביקרי יקרי יוקר

    זו ממש לא תזת ההשקעה של משקיע פאסיבי.

    משקיע בניגוד לסוחר לא קונה בגלל שה”מחיר” יעלה.
    הוא קונה בגלל שה”שווי” יעלה וגם אם עכשיו המחיר קצת יקר ובעוד 20 שנה יהיה זול יותר.
    עדיין העלייה בשווי תחפה על הירידה בתמחור.

  • אחת מאמירותיו, שהוא חוזר עליהם הרבה פעמים.

    לא קונים ביוקר בשביל למכור ביקרי יקרי יוקר

    זו ממש לא תזת ההשקעה של משקיע פאסיבי.

    משקיע בניגוד לסוחר לא קונה בגלל שה”מחיר” יעלה.
    הוא קונה בגלל שה”שווי” יעלה וגם אם עכשיו המחיר קצת יקר ובעוד 20 שנה יהיה זול יותר.
    עדיין העלייה בשווי תחפה על הירידה בתמחור.

    @אנליזה-פיננסית said:

    אחת מאמירותיו, שהוא חוזר עליהם הרבה פעמים.

    ”לא קונים ביוקר בשביל למכור ביקרי יקרי יוקר”

    זה אמירה מטופשת
    שאלת השאלות היא האם השוק היום יקר או לא
    וזה אף אחד לא יכול לדעת
    אמנם המכפילים גבוהים אבל זה בגלל תחזיות אופטימיות שמצדיקות את זה

    אפשר לטעון שזה מסוכן יותר בגלל מכפילים גבוהים
    אבל זה ממש לא סותר ללקנות בזול ולמכור ביוקר

  • הוא טוען שאנו בבועה ומעולם לא הייתה בועה שלא התפוצצה. ולכן בהכרח שאנו לקראת קריסה.
    וכשר׳ אריה שאל אותו אולי כן היה בועה שלא התפוצצה הוא ענה שאם זה לא התפוצץ סימן שזה לא היה בועה.
    הבנתם?
    אני לא!

    @אנליזה-פיננסית said:

    הוא טוען שאנו בבועה ומעולם לא הייתה בועה שלא התפוצצה. ולכן בהכרח שאנו לקראת קריסה.
    וכשר׳ אריה שאל אותו אולי כן היה בועה שלא התפוצצה הוא ענה שאם זה לא התפוצץ סימן שזה לא היה בועה.
    הבנתם?
    אני לא!

    כשכתבתי למישהו שאני עומד להתפוצץ מצחוק,
    הוא ענה לי שאני צריך להיזהר,
    כי אם אתפוצץ זה סימן שאני בועה.

    אני חלילה לא בא לזלזל באף אדם, אבל ברור שאמירות כאלו מגוחכות,
    איך אפשר להוכיח שאנחנו בבועה כל עוד היא לא התפוצצה.

    ברור שכולם מבינים שהמדד גבוה,
    ויש סיכוי שמתי שהוא יהיה משבר,
    ויש כאלו שכבר כמה שנים מתריעים על זה.
    רק שבפועל א"א לדעת האם ומתי זה יקרה,
    היום או בעוד עשור.
    ואולי זה בכלל לא יקרה, אלא המדד יעלה בצורה יותר איטית.

  • @אנליזה-פיננסית said:

    הוא טוען שאנו בבועה ומעולם לא הייתה בועה שלא התפוצצה. ולכן בהכרח שאנו לקראת קריסה.
    וכשר׳ אריה שאל אותו אולי כן היה בועה שלא התפוצצה הוא ענה שאם זה לא התפוצץ סימן שזה לא היה בועה.
    הבנתם?
    אני לא!

    כשכתבתי למישהו שאני עומד להתפוצץ מצחוק,
    הוא ענה לי שאני צריך להיזהר,
    כי אם אתפוצץ זה סימן שאני בועה.

    אני חלילה לא בא לזלזל באף אדם, אבל ברור שאמירות כאלו מגוחכות,
    איך אפשר להוכיח שאנחנו בבועה כל עוד היא לא התפוצצה.

    ברור שכולם מבינים שהמדד גבוה,
    ויש סיכוי שמתי שהוא יהיה משבר,
    ויש כאלו שכבר כמה שנים מתריעים על זה.
    רק שבפועל א"א לדעת האם ומתי זה יקרה,
    היום או בעוד עשור.
    ואולי זה בכלל לא יקרה, אלא המדד יעלה בצורה יותר איטית.

    בסוף הדברים הוא אומר שמי שלא מבין בשוק ההון וישקיע בסנופי ל-20 שנה בלי למשוך, הוא ודאי ירויח. וזה עדיף מקרנות אקטיביות.
    הבעיה היא שהמציאות מוכיחה שאנשים מושכים בירידות. בין האקטיביים ובין הפאסיביים.
    וכעת שנמצאים לפני ההתפוצצות, הוא לא רואה היגיון להשקיע במדד שהולך להתפוצץ.

    כנראה שבנתון הזה הוא צודק, שיש הרבה אנשים שלא יודעים מה זה מניות, והם מושכים בירידות, רואים את זה שאנשים עוברים מהסנופי לישראל.

    כמו כן הנתון שהוא מזכיר שאנשים לא מבינים את השפעת הדולר, גם זה נכון.

    אבל למרות זאת יכול להיות שלאט לאט אנשים כן מבינים יותר ויותר את השוק, את השפעת הדולר ואת התנודתיות.

  • בסוף הדברים הוא אומר שמי שלא מבין בשוק ההון וישקיע בסנופי ל-20 שנה בלי למשוך, הוא ודאי ירויח. וזה עדיף מקרנות אקטיביות.
    הבעיה היא שהמציאות מוכיחה שאנשים מושכים בירידות. בין האקטיביים ובין הפאסיביים.
    וכעת שנמצאים לפני ההתפוצצות, הוא לא רואה היגיון להשקיע במדד שהולך להתפוצץ.

    כנראה שבנתון הזה הוא צודק, שיש הרבה אנשים שלא יודעים מה זה מניות, והם מושכים בירידות, רואים את זה שאנשים עוברים מהסנופי לישראל.

    כמו כן הנתון שהוא מזכיר שאנשים לא מבינים את השפעת הדולר, גם זה נכון.

    אבל למרות זאת יכול להיות שלאט לאט אנשים כן מבינים יותר ויותר את השוק, את השפעת הדולר ואת התנודתיות.

    הוא אומר שם שכל פעם שהמכפילים הגיעו ל-22, היה אח"כ עשור בלי תשואה טובה.
    אבל העשור האחרון יוכיח שהמדד בילה רק מעל ה22, ואנחנו כאן היום עם כמה מאות אחוזי תשואה.
    a80ae9ca-f13b-4754-a8f4-7c0512a42679-image.jpeg

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    58 צפיות
    א
    מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ב׳ הקדמה בפרק הקודם ניסינו לעשות קצת סדר בבלגן של עונת הדוחות. הבנו למה חברות בכלל טורחות לפרסם את המספרים שלהן, מתי זה קורה, ואיך ה"רעש" הכללי סביב התקופה הזו מחלחל ומשפיע גם על התיק של משקיע פסיבי. אבל עכשיו, אחרי שהבנו את התמונה הכללית, הגיע הזמן להכיר את המושגים שמסתתרים בתוך הדוחות עצמם. כשאנחנו קוראים כותרת בעיתון כלכלי כמו: "אמזון הכתה את התחזיות" או "מטא צללה בעקבות דוח מאכזב" על מה בעצם מדובר? דוח כספי הוא לא מסמך אחד עם שורה תחתונה אחת. הוא מורכב ממספר דוחות, כאשר כל אחד מהם מספר חלק אחר בסיפור. כדי להבין באמת מה עובר על חברה, צריך להכיר את שלושת הדוחות המרכזיים. דוח רווח והפסד - סיכום הרבעון זה הדוח שמקבל את רוב תשומת הלב, ולא במקרה. הוא מתעד את כל מה שקרה לחברה לאורך הרבעון. הוא מתחיל בכסף שנכנס לחברה, ובהמשך מפחית את ההוצאות השונות עד שמגיעים לרווח או להפסד. הכנסות זו השורה העליונה בדוח. כאן מופיע כל הכסף שהחברה הכניסה ממכירת מוצרים או שירותים. אפל מכרה אייפונים, אמזון סיפקה שירותי ענן, טסלה מסרה רכבים. הכול מתחיל כאן. אבל חשוב לזכור: הכנסות גבוהות לא בהכרח אומרות שהחברה מרוויחה. אם העלויות גדולות מדי, אפשר לראות הכנסות של מיליארדים ובכל זאת להפסיד כסף. רווח גולמי ורווח תפעולי כאן מתחילים להבין עד כמה הפעילות העסקית באמת יעילה. הרווח הגולמי מראה כמה נשאר אחרי עלויות הייצור הישירות. הרווח התפעולי כבר כולל גם הוצאות כמו שיווק, מחקר ופיתוח, הנהלה ומשכורות. זה למעשה המדד שמלמד האם הפעילות העסקית הרגילה של החברה מצליחה לייצר רווח. רווח נקי זו השורה התחתונה והמוכרת ביותר. אחרי שמפחיתים מסים, ריביות, הוצאות מימון ואירועים חד פעמיים, זה הסכום שנשאר לבעלי המניות. רווח למניה (EPS) זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור המשקיעים. לוקחים את הרווח הנקי ומחלקים אותו במספר המניות של החברה. כך ניתן לראות כמה רווח ייצרה כל מניה. המאזן - תמונת מצב אם דוח רווח והפסד הוא מה שמתאר תקופה שלמה, המאזן הוא צילום מצב בנקודת זמן מסוימת. הוא לא מספר מה קרה לאורך התקופה, אלא מציג את מצבה של החברה ביום מסוים, בדרך כלל ביום האחרון של הרבעון. המאזן מבוסס על כלל חשבונאי פשוט: נכסים = התחייבויות + הון עצמי המשוואה הזו תמיד חייבת להיות מאוזנת. נכסים כאן מופיע כל מה ששייך לחברה. מזומנים, פיקדונות, ציוד, מפעלים, שרתים, מבנים, פטנטים, סימני מסחר וגם כסף שלקוחות עדיין חייבים לחברה. בקיצור, כל דבר שיש לו ערך כלכלי. התחייבויות זה הצד השני של המטבע. כאן מופיעים כל החובות של החברה. הלוואות מהבנקים, איגרות חוב, התחייבויות לספקים, מסים שטרם שולמו ועוד. הון עצמי זהו למעשה החלק ששייך לבעלי המניות. אם החברה הייתה מוכרת את כל הנכסים שלה ומחזירה את כל החובות, זה הסכום שהיה נשאר. דוח תזרים מזומנים - הכסף האמיתי יש משפט מוכר בעולם החשבונאות: "רווח הוא דעה. תזרים מזומנים הוא עובדה." למה? כי לפי כללי החשבונאות, חברה יכולה לרשום הכנסה עוד לפני שהכסף באמת נכנס לחשבון הבנק. לדוגמה, אם חברה מכרה מוצר ללקוח שמשלם רק בעוד מספר חודשים, ההכנסה יכולה להופיע בדוח רווח והפסד, למרות שהכסף עדיין לא התקבל בפועל. לכן אפשר לראות חברה שמציגה רווח יפה, אבל בפועל מתקשה לשלם לספקים או לעובדים. דוח תזרים המזומנים מסנן את הרישומים החשבונאיים ומראה את המציאות הפשוטה: כמה כסף באמת נכנס לחברה. וכמה כסף באמת יצא ממנה. תזרים מזומנים חופשי זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור משקיעים רבים. לאחר שהחברה שילמה את כל ההוצאות השוטפות והשקיעה בתחזוקת הנכסים והציוד שלה, נשאר סכום שנקרא תזרים מזומנים חופשי. זהו הכסף שהחברה יכולה להשתמש בו כדי לחלק דיבידנד, לבצע רכישה עצמית של מניות, לרכוש חברות אחרות או להשקיע בצמיחה עתידית. בשורה התחתונה כל אחד משלושת הדוחות מספר סיפור אחר: דוח רווח והפסד מספר איך החברה ביצעה לאורך התקופה. המאזן מציג את מצבה הפיננסי בנקודת זמן מסוימת. דוח תזרים המזומנים מראה כמה כסף מזומן נכנס ויצא מהחברה. רק כשמחברים את שלושת הדוחות יחד, מקבלים תמונה מלאה של מצבה של החברה.
  • 2 הצבעות
    3 פוסטים
    504 צפיות
    עו"ד נתן רוזנבלטע
    הייתי שם היה מאוד יפה, מושקע ויוקרתי.
  • 3 הצבעות
    4 פוסטים
    409 צפיות
    מתעניין 1מ
    אין את המגזין המלא ?
  • 0 הצבעות
    28 פוסטים
    2k צפיות
    חושב שאני גאוןח
    @קל-זכות לץ... צריך להבין דבר בסיסי כל אחדמונע מרגשות, וכן (לצערנו) גם בניין הכלכלי ואם לאחד יש דע מסוימת תהיה ככל שתהיה הוא יהיה הכרחי להסבחיר כמה הוא צודק השאלה היא האם זה יוצא מכלל שליטה הוי אומר שהוא יודע להגיד לאשתו זה לא נכון מה שאני אומר\עושה אבל אני חייב את זה ...
  • מה זה אפקט 'ריבית דריבית'

    הועבר שוק ההון והשקעות מאמר מאתר בנקל
    3
    5 הצבעות
    3 פוסטים
    528 צפיות
    ש
    @אבי-ה-נערה חשוב להדגיש גם את המשפט המפורסם: ''תשואות קודמות אינן הבטחת תשואה לתקופה הבאה''.