דילוג לתוכן

מערכת טלפונית לניהול ושליטה בתקציב החודשי

כלכלת המשפחה
30 12 1.0k 13

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    118 צפיות
    I
    @הקול-השפוי יש שם השוואה ממש ברורה וחדה "בפנים" מה ההפסד מלהפקיד בגמ"ח לעומת השקעה בשוק ההון - הכל טוב ויפה אבל סופו של דבר זה לא יהודי אחרי הכל... פירותיהם בעוה"ז זה גמ"ח ... אין בעיה שהתירו לצורך חתונה שזה כבר ממש חייך קודמין... אבל לדברים קטנים שרובא דעלמא מסתדרים... חבל שלא מחלקים שמה...
  • מחשבון קל לבניית תקציב

    כלכלת המשפחה תקציב משפחתי
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    33 צפיות
    א
    יש למישהו?
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    57 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    88 צפיות
    צ
    @אברהם-פרידמן תפתח קופת גמל להשקעה ותפקיד לשם. תוכל לעשות זאת דרך בנקל.
  • 6 הצבעות
    4 פוסטים
    207 צפיות
    אבי ר.א
    @משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?: כשיש חגיגה ביש, אנחנו הולכים לאושר עד.... אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.) בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט, אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים. מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.