דילוג לתוכן

מה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?

כלכלת המשפחה
14 8 749 7
  • חזק ביותר!
    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...
    אבל תכלס אני חושב שהכסף הגדול הוא בהרגלים היומיומיים כגון קנייה מרוכזת עם רשימה מסודרת וכדו' מאשר בקניות חריגות

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים: מוצר מסוים,
    או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה,
    או שמשתדלים לא לקנות מחברה יקרה שמשלמים על המותג,
    זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

  • @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים: מוצר מסוים,
    או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה,
    או שמשתדלים לא לקנות מחברה יקרה שמשלמים על המותג,
    זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    @משהמשה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    מסכים איתך,
    דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף

  • @משהמשה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    מסכים איתך,
    דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף

    @פשוט-יהודי
    הנקודה היא שאין כלל מה נקרא דקדוקי עניות,
    אצל אחד זה נקרא דקדוקי עניות ואצל השני זה דקדוקי עשירות.
    ולפעמים גם אם מישהו מרגיש דקדוקי עניות,
    הוא יכול לבדוק למה הוא מרגיש את זה,
    האם זה קשור לאופי,
    או בכלל לאמונות ותפיסות שאפשר לשנות אותם.

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    רעיון יפה אף פעם לא חשבתי על זה בצורה הזו
    תודה

  • חזק ביותר!
    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...
    אבל תכלס אני חושב שהכסף הגדול הוא בהרגלים היומיומיים כגון קנייה מרוכזת עם רשימה מסודרת וכדו' מאשר בקניות חריגות

    @בוטח-בה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...

    אני לא חושב שמטרתו בהרצאה הייתה שלא חשוב לחסוך או משהו כזה,
    אלא לכאו' מה שבא לומר שחמישים שקל זה חשוב גם כשקונים מקרר,
    (וא"ת שבגלל שאי"ז ימיומי אי"ז כ"כ משמעותי 50 ש"ח ל10 שנים,
    התשובה היא שזה לא רק במקרר אלא גם במכונת כביסה וארון וספה וכו' וכו' שבמהלך 10 שנים אתה מוציא את זה עשרות פעמים)
    ואולי בכלל רצה לומר משהו אחר שכלכלה זה פסיכולוגי ושיש לעשות את זה ע"פ השכל ולא ע"פ האוטומט,
    כמו שהם מסבירים תמיד.

  • @בוטח-בה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...

    אני לא חושב שמטרתו בהרצאה הייתה שלא חשוב לחסוך או משהו כזה,
    אלא לכאו' מה שבא לומר שחמישים שקל זה חשוב גם כשקונים מקרר,
    (וא"ת שבגלל שאי"ז ימיומי אי"ז כ"כ משמעותי 50 ש"ח ל10 שנים,
    התשובה היא שזה לא רק במקרר אלא גם במכונת כביסה וארון וספה וכו' וכו' שבמהלך 10 שנים אתה מוציא את זה עשרות פעמים)
    ואולי בכלל רצה לומר משהו אחר שכלכלה זה פסיכולוגי ושיש לעשות את זה ע"פ השכל ולא ע"פ האוטומט,
    כמו שהם מסבירים תמיד.

    @אבי-ר.
    אכן, בד"כ מביאים את זה בתור דוגמה לכלכלה התנהגותית,
    להראות שאת ההוצאות לא מוציאים מתוך מחשבה אמיתית,
    ולכן יכול להיות כזה מצב, שאם יש הוצאה גדולה, אז כבר מוציאים יותר כסף.
    וכמה שההוצאה יותר גדולה, מסתכלים על הכסף הנוסף בצורה יחסית לכסף הגדול.
    ולא מסתכלים עליו בפנ"ע.
    זה נפוץ מאוד בשיפוצים.

  • @אבי-ר.
    אכן, בד"כ מביאים את זה בתור דוגמה לכלכלה התנהגותית,
    להראות שאת ההוצאות לא מוציאים מתוך מחשבה אמיתית,
    ולכן יכול להיות כזה מצב, שאם יש הוצאה גדולה, אז כבר מוציאים יותר כסף.
    וכמה שההוצאה יותר גדולה, מסתכלים על הכסף הנוסף בצורה יחסית לכסף הגדול.
    ולא מסתכלים עליו בפנ"ע.
    זה נפוץ מאוד בשיפוצים.

    @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

  • @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    @מפתח_בינה בשיפוצים יש קטע של אם כבר אז כבר
    וזה לא דווקא בלהשקיע ביותר איכותי וכדו'

  • @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    @מפתח_בינה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    זה בדיוק מה שבאתי להדגיש שלא נכון את ההוצאות הקטנות לחשב לפי כמה שהם בס"ה ב10 שנים אלא גם את ההוצאות הגדולות שלא מוציאים כל יום אם תחשב את הסכום שאתה מוכן להוציא יותר בגלל ההוצאה הגדולה שהוצאת במהלך כל ה10 שנים הרי שתבוא ללא פחות מאשר כשבדובר בסכומים קטנים וקבועים.

  • וסתם אני חושב עצה בכל ענייני חישוב הוצאות, מה שווה לי לחסוך ומה לא,
    שכל אחד ישקול את זה בנוסח של כמה אני מרוויח לשעה,
    כך לדוגמה אחד שמרוויח 50 ש"ח לשעה,
    יאמר לעצמו כשרוצה לקנות מוצר שעולה 50 ש"ח האם שווה לי לעבוד בשביל זה שעה או שלא,
    וכך גם כשמדובר בקניה של מקרר וכדומה אם יכול להשיג ב50 שקל פחות יאמר לעצמו האם שווה לי לעבוד בשביל זה שעה,
    כי הרי בהוצאתו 50 ש"ח הוא כביכול מוציא שעת עבודה,

    מה שכן כל זה פחות שייך לאברכים לאינם עובדים כיון שהם לא מקבלים את הכסף לפי שעה, ואברך לא לומד בשביל הכסף אלא זה כמילגה,
    אבל גם אברך יכול לחשוב כך לפי ההכנסה של אשתו, וכדו'.

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

  • @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

    @הגיוני כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

    תודה!

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    206 צפיות
    צ
    @BRISKER עברתי לבזק, לא ראיתי בעיות, הכל הלך טוב, חוץ מפעם אחת שהם הפיקו קבלה על סכום כפול, זה קרה לכל הלקוחות שלהם, והם תיקנו את זה לפני הגבייה בפועל. וזה הנחה של 7%. ואני כמובן עם טלפון כשר, ובלי מונה חכם.
  • 8 הצבעות
    6 פוסטים
    551 צפיות
    ש
    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי: בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו. אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע). (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    1k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    318 צפיות
    צ
    @טריידר צודק בכל מילה, באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות... סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.