דילוג לתוכן

מה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?

כלכלת המשפחה
14 8 499 7
  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

  • חזק ביותר!
    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...
    אבל תכלס אני חושב שהכסף הגדול הוא בהרגלים היומיומיים כגון קנייה מרוכזת עם רשימה מסודרת וכדו' מאשר בקניות חריגות

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים: מוצר מסוים,
    או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה,
    או שמשתדלים לא לקנות מחברה יקרה שמשלמים על המותג,
    זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

  • @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים: מוצר מסוים,
    או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה,
    או שמשתדלים לא לקנות מחברה יקרה שמשלמים על המותג,
    זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    @משהמשה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    מסכים איתך,
    דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף

  • @משהמשה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    מסכים איתך,
    דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף

    @פשוט-יהודי
    הנקודה היא שאין כלל מה נקרא דקדוקי עניות,
    אצל אחד זה נקרא דקדוקי עניות ואצל השני זה דקדוקי עשירות.
    ולפעמים גם אם מישהו מרגיש דקדוקי עניות,
    הוא יכול לבדוק למה הוא מרגיש את זה,
    האם זה קשור לאופי,
    או בכלל לאמונות ותפיסות שאפשר לשנות אותם.

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    רעיון יפה אף פעם לא חשבתי על זה בצורה הזו
    תודה

  • חזק ביותר!
    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...
    אבל תכלס אני חושב שהכסף הגדול הוא בהרגלים היומיומיים כגון קנייה מרוכזת עם רשימה מסודרת וכדו' מאשר בקניות חריגות

    @בוטח-בה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...

    אני לא חושב שמטרתו בהרצאה הייתה שלא חשוב לחסוך או משהו כזה,
    אלא לכאו' מה שבא לומר שחמישים שקל זה חשוב גם כשקונים מקרר,
    (וא"ת שבגלל שאי"ז ימיומי אי"ז כ"כ משמעותי 50 ש"ח ל10 שנים,
    התשובה היא שזה לא רק במקרר אלא גם במכונת כביסה וארון וספה וכו' וכו' שבמהלך 10 שנים אתה מוציא את זה עשרות פעמים)
    ואולי בכלל רצה לומר משהו אחר שכלכלה זה פסיכולוגי ושיש לעשות את זה ע"פ השכל ולא ע"פ האוטומט,
    כמו שהם מסבירים תמיד.

  • @בוטח-בה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...

    אני לא חושב שמטרתו בהרצאה הייתה שלא חשוב לחסוך או משהו כזה,
    אלא לכאו' מה שבא לומר שחמישים שקל זה חשוב גם כשקונים מקרר,
    (וא"ת שבגלל שאי"ז ימיומי אי"ז כ"כ משמעותי 50 ש"ח ל10 שנים,
    התשובה היא שזה לא רק במקרר אלא גם במכונת כביסה וארון וספה וכו' וכו' שבמהלך 10 שנים אתה מוציא את זה עשרות פעמים)
    ואולי בכלל רצה לומר משהו אחר שכלכלה זה פסיכולוגי ושיש לעשות את זה ע"פ השכל ולא ע"פ האוטומט,
    כמו שהם מסבירים תמיד.

    @אבי-ר.
    אכן, בד"כ מביאים את זה בתור דוגמה לכלכלה התנהגותית,
    להראות שאת ההוצאות לא מוציאים מתוך מחשבה אמיתית,
    ולכן יכול להיות כזה מצב, שאם יש הוצאה גדולה, אז כבר מוציאים יותר כסף.
    וכמה שההוצאה יותר גדולה, מסתכלים על הכסף הנוסף בצורה יחסית לכסף הגדול.
    ולא מסתכלים עליו בפנ"ע.
    זה נפוץ מאוד בשיפוצים.

  • @אבי-ר.
    אכן, בד"כ מביאים את זה בתור דוגמה לכלכלה התנהגותית,
    להראות שאת ההוצאות לא מוציאים מתוך מחשבה אמיתית,
    ולכן יכול להיות כזה מצב, שאם יש הוצאה גדולה, אז כבר מוציאים יותר כסף.
    וכמה שההוצאה יותר גדולה, מסתכלים על הכסף הנוסף בצורה יחסית לכסף הגדול.
    ולא מסתכלים עליו בפנ"ע.
    זה נפוץ מאוד בשיפוצים.

    @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

  • @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    @מפתח_בינה בשיפוצים יש קטע של אם כבר אז כבר
    וזה לא דווקא בלהשקיע ביותר איכותי וכדו'

  • @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    @מפתח_בינה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    זה בדיוק מה שבאתי להדגיש שלא נכון את ההוצאות הקטנות לחשב לפי כמה שהם בס"ה ב10 שנים אלא גם את ההוצאות הגדולות שלא מוציאים כל יום אם תחשב את הסכום שאתה מוכן להוציא יותר בגלל ההוצאה הגדולה שהוצאת במהלך כל ה10 שנים הרי שתבוא ללא פחות מאשר כשבדובר בסכומים קטנים וקבועים.

  • וסתם אני חושב עצה בכל ענייני חישוב הוצאות, מה שווה לי לחסוך ומה לא,
    שכל אחד ישקול את זה בנוסח של כמה אני מרוויח לשעה,
    כך לדוגמה אחד שמרוויח 50 ש"ח לשעה,
    יאמר לעצמו כשרוצה לקנות מוצר שעולה 50 ש"ח האם שווה לי לעבוד בשביל זה שעה או שלא,
    וכך גם כשמדובר בקניה של מקרר וכדומה אם יכול להשיג ב50 שקל פחות יאמר לעצמו האם שווה לי לעבוד בשביל זה שעה,
    כי הרי בהוצאתו 50 ש"ח הוא כביכול מוציא שעת עבודה,

    מה שכן כל זה פחות שייך לאברכים לאינם עובדים כיון שהם לא מקבלים את הכסף לפי שעה, ואברך לא לומד בשביל הכסף אלא זה כמילגה,
    אבל גם אברך יכול לחשוב כך לפי ההכנסה של אשתו, וכדו'.

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

  • @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

    @הגיוני כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

    תודה!

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    45 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    122 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    אני ב''ה מציעה שירות של פגישות מיפוי לקראת רכישת דירה, תוך התחשבות מעמיקה בתכנון הכלכלי שלכם, עלויות נלוות, הון עצמי ראשוני ויכולת החזר, ומביאה דוגמאות של איזורים להשקעות שמתאימים לכם, סיכונים וסיכויים של כל סוג השקעה- לפי מה שקורה כעת בשוק. 02-6-310-301 שלוחה 1, או במייל TAZRIM@TAZRIM1000.COM
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    97 צפיות
    אבי ר.א
    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע: הכל נכון במוצרים שמתכלים, אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד אבל העיקרון מובן ונכון נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...) וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל. נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    212 צפיות
    I
    @טריידר במשפחה של אשתי הם ידעו עליות ומורדות בכלכלת המשפחה - כמו אצל כל משפחה אבל מעולם הם לא העלו על דעתם שהם "עניים" או ש"חסר לנו" , אלא להפך אנחנו "עשירים" ו"יש לנו הכל" ואיך זה קרה..? חמותי דאגה לא משנה מה למלאות את הבית באוכל , כדי שהילדים ירגישו חום של בית וכיף וככה גם שהיה קשיים הם מעולם לא העלו על דעתם את זה.. אין הכוונה שכל המקרר חטיפים ומאכלים.. אלא היא היתה לוקחת מאותה חלוקה ירקות, ועושה המון סוגי מאכלים, וריבות מפירות, וככה היה שפע של דברים ולא היה מעולם הרגשה שחסר.. [את הדברים היא למדה מאמא שלה ז"ל שבזמנו {תקופת הצנע} עשתה להם המון מאכלים וריבות מקליפות של מאכלים...] ועובדה שאשתי ואחיותיה למדו בתפרח , ואשתי אמרה לי באופן גורף שהמשפחות שם שהראו חמימות בבית עם הילדים , הן מבחינת שיש "אוכל" בבית , וגם אם אין אוכל אבל יש "לב חם" של ההורים שמחליף את האוכל - אז הילדים הלכו בדרך ההורים לעומת זאת המון משפחות שם שחינכו על חיי צער תחיה - הוי אומר לא צימצום אלא עוני רוב ילדיהם כבר לא המשיכו הדרך של ההורים... כי בשביל מה לסבול מבחירה..? ור' משה הלל אומר כל פעם ששואלים על זה ,שבדור שלנו אברך צריך לקחת הלוואות בשביל שיהיה אוכל בבית.. כדי שיהיה חום בבית ואז אם הילד יזדמן לו ניסיון שיכול להוציא אותו החוצה הוא יחשוב פעמיים..
  • יש חסד, מה עובר עליה?

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    5
    3 הצבעות
    5 פוסטים
    1k צפיות
    ס
    @ניסן-עציוני כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @סתם-אדם כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @הקול-השפוי בבית שמש עשו בדיקה מעמיקה ואושר עד היה במקום הראשון רמי לוי במקום השני ויש חסד במקום השלישי אחרי שפעם קודמת הייתה במקום הראשון איצה דזלובסקי עשה את הבדיקה והעלה את התוצאות אצלי בקבוצה ביום חמישי, אני מעתיק לכאן מחירי רשתות המזון בבית שמש, הושוו עבורנו ע"י הכתב צבי טסלר. 'אושר עד' ו'רמי לוי' שוב הזולות ביותר. היקרה ביותר: 'נתיב החסד'. הסל כולל 254 מוצרים אחידים על מדפי כל הרשתות, ולא כולל מוצרי בשר שמחירם משתנה מאוד בהתאם לגופי הכשרות: הפער בין הרשתות נמצא: 586 ש"ח. אושר עד 2762.57 ש"ח רמי לוי 2770.91 יש חסד 2912.80 קרפור היפר 3054.47 קיי טי 3095.30 שפע ברכת השם 3223.02 זול ובגדול 3249.09 גוד מרקט 3262.10 בר כל 3312.71 נתיב החסד 3348.81 בעת התשלום בקופה, זיכרו לציין: "אנו עוקבים אחר השוואות המחירים". *במכירות השכונתיות של 'משנת יוסף' ועוד, המחירים זולים יותר מכל הרשתות. איצ'ה דז'אלובסקי | קו המידע 03-509-7000 שלוחה 1. בעקבות פניית נתיב החסד, איצ'ה דז'אלובסקי העלה אתמול סקר מעודכן שכולל גם את מחירי הבשר ושם הפער הוא יותר מ600 ש"ח השאלה מתי איצ'ה יעשה השוואת מחירים בין אור החיים ליפה נוף או בין כובעי סאפרים למתחרים ???