דילוג לתוכן

מה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?

כלכלת המשפחה
14 8 963 7
  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים: מוצר מסוים,
    או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה,
    או שמשתדלים לא לקנות מחברה יקרה שמשלמים על המותג,
    זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

  • @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים: מוצר מסוים,
    או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה,
    או שמשתדלים לא לקנות מחברה יקרה שמשלמים על המותג,
    זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    @משהמשה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    מסכים איתך,
    דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף

  • @משהמשה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    הדוגמא היא נפלאה.
    אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
    אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
    זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
    הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה.
    בקצרה:
    אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
    אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.

    מסכים איתך,
    דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף

    @פשוט-יהודי
    הנקודה היא שאין כלל מה נקרא דקדוקי עניות,
    אצל אחד זה נקרא דקדוקי עניות ואצל השני זה דקדוקי עשירות.
    ולפעמים גם אם מישהו מרגיש דקדוקי עניות,
    הוא יכול לבדוק למה הוא מרגיש את זה,
    האם זה קשור לאופי,
    או בכלל לאמונות ותפיסות שאפשר לשנות אותם.

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    רעיון יפה אף פעם לא חשבתי על זה בצורה הזו
    תודה

  • חזק ביותר!
    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...
    אבל תכלס אני חושב שהכסף הגדול הוא בהרגלים היומיומיים כגון קנייה מרוכזת עם רשימה מסודרת וכדו' מאשר בקניות חריגות

    @בוטח-בה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...

    אני לא חושב שמטרתו בהרצאה הייתה שלא חשוב לחסוך או משהו כזה,
    אלא לכאו' מה שבא לומר שחמישים שקל זה חשוב גם כשקונים מקרר,
    (וא"ת שבגלל שאי"ז ימיומי אי"ז כ"כ משמעותי 50 ש"ח ל10 שנים,
    התשובה היא שזה לא רק במקרר אלא גם במכונת כביסה וארון וספה וכו' וכו' שבמהלך 10 שנים אתה מוציא את זה עשרות פעמים)
    ואולי בכלל רצה לומר משהו אחר שכלכלה זה פסיכולוגי ושיש לעשות את זה ע"פ השכל ולא ע"פ האוטומט,
    כמו שהם מסבירים תמיד.

  • @בוטח-בה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    דווקא פעם שמעתי מרצה במסילה שהסביר את כלכלה התנהגותית
    הוא הביא דוגמא בכיוון ההפוך בני אדם על מארז לחמניות ילכו לקצה השני של השכונה ששם המחיר 9 במקום 13
    אבל כשקונים מקרר ב4900 מול מקרר ב4950 נגיד לא נורא כולה 50 ש"ח...

    אני לא חושב שמטרתו בהרצאה הייתה שלא חשוב לחסוך או משהו כזה,
    אלא לכאו' מה שבא לומר שחמישים שקל זה חשוב גם כשקונים מקרר,
    (וא"ת שבגלל שאי"ז ימיומי אי"ז כ"כ משמעותי 50 ש"ח ל10 שנים,
    התשובה היא שזה לא רק במקרר אלא גם במכונת כביסה וארון וספה וכו' וכו' שבמהלך 10 שנים אתה מוציא את זה עשרות פעמים)
    ואולי בכלל רצה לומר משהו אחר שכלכלה זה פסיכולוגי ושיש לעשות את זה ע"פ השכל ולא ע"פ האוטומט,
    כמו שהם מסבירים תמיד.

    @אבי-ר.
    אכן, בד"כ מביאים את זה בתור דוגמה לכלכלה התנהגותית,
    להראות שאת ההוצאות לא מוציאים מתוך מחשבה אמיתית,
    ולכן יכול להיות כזה מצב, שאם יש הוצאה גדולה, אז כבר מוציאים יותר כסף.
    וכמה שההוצאה יותר גדולה, מסתכלים על הכסף הנוסף בצורה יחסית לכסף הגדול.
    ולא מסתכלים עליו בפנ"ע.
    זה נפוץ מאוד בשיפוצים.

  • @אבי-ר.
    אכן, בד"כ מביאים את זה בתור דוגמה לכלכלה התנהגותית,
    להראות שאת ההוצאות לא מוציאים מתוך מחשבה אמיתית,
    ולכן יכול להיות כזה מצב, שאם יש הוצאה גדולה, אז כבר מוציאים יותר כסף.
    וכמה שההוצאה יותר גדולה, מסתכלים על הכסף הנוסף בצורה יחסית לכסף הגדול.
    ולא מסתכלים עליו בפנ"ע.
    זה נפוץ מאוד בשיפוצים.

    @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

  • @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    @מפתח_בינה בשיפוצים יש קטע של אם כבר אז כבר
    וזה לא דווקא בלהשקיע ביותר איכותי וכדו'

  • @צמיחה בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    @מפתח_בינה כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    בדרך כלל בהוצאות גדולות חושבים על הוצאה שתחזיק שנים קדימה, במיוחד שיפוצים, ואז בחלוקה לשנים זה באמת לא תמיד כזה נורא כמה מאות שקלים לפה או לשם (כמובן שתמיד כדאי להשוות מחירים ואנשי מקצוע)

    זה בדיוק מה שבאתי להדגיש שלא נכון את ההוצאות הקטנות לחשב לפי כמה שהם בס"ה ב10 שנים אלא גם את ההוצאות הגדולות שלא מוציאים כל יום אם תחשב את הסכום שאתה מוכן להוציא יותר בגלל ההוצאה הגדולה שהוצאת במהלך כל ה10 שנים הרי שתבוא ללא פחות מאשר כשבדובר בסכומים קטנים וקבועים.

  • וסתם אני חושב עצה בכל ענייני חישוב הוצאות, מה שווה לי לחסוך ומה לא,
    שכל אחד ישקול את זה בנוסח של כמה אני מרוויח לשעה,
    כך לדוגמה אחד שמרוויח 50 ש"ח לשעה,
    יאמר לעצמו כשרוצה לקנות מוצר שעולה 50 ש"ח האם שווה לי לעבוד בשביל זה שעה או שלא,
    וכך גם כשמדובר בקניה של מקרר וכדומה אם יכול להשיג ב50 שקל פחות יאמר לעצמו האם שווה לי לעבוד בשביל זה שעה,
    כי הרי בהוצאתו 50 ש"ח הוא כביכול מוציא שעת עבודה,

    מה שכן כל זה פחות שייך לאברכים לאינם עובדים כיון שהם לא מקבלים את הכסף לפי שעה, ואברך לא לומד בשביל הכסף אלא זה כמילגה,
    אבל גם אברך יכול לחשוב כך לפי ההכנסה של אשתו, וכדו'.

  • נשמע שאלה לא לעניין?
    הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
    אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה.
    לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
    אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
    כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
    למה זה כ"כ משנה?
    כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
    נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה:
    אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
    לשנה!

    לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).

    @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

  • @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

    @הגיוני כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?:

    @פשוט-יהודי
    יפה מאד!
    זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
    שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
    וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
    אהבתי!

    תודה!

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    168 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    222 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • 9 הצבעות
    7 פוסטים
    632 צפיות
    ב
    @טריידר אני חושב שההגרדה עוני היא לא נכונה ההגדרה היא לאלחיות בפזרנות ואם אה מחמיר אתה יכול לקרוא לזה לחיות בצמצום אבל זה לא עוני
  • 4 הצבעות
    12 פוסטים
    2k צפיות
    ש
    @ניסן-עציוני כתב בחוברת כלכלה של קהילת בית השם, מומלץ לקרוא!: ומי שמעונין לבנות תוכנית לקהילה שלו מוזמן לעשות זאת עם גורמי מקצוע. ובעיקר פיקוח והסברה לטווח הארוך.
  • יש חסד, מה עובר עליה?

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    5
    3 הצבעות
    5 פוסטים
    2k צפיות
    ס
    @ניסן-עציוני כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @סתם-אדם כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @הקול-השפוי בבית שמש עשו בדיקה מעמיקה ואושר עד היה במקום הראשון רמי לוי במקום השני ויש חסד במקום השלישי אחרי שפעם קודמת הייתה במקום הראשון איצה דזלובסקי עשה את הבדיקה והעלה את התוצאות אצלי בקבוצה ביום חמישי, אני מעתיק לכאן מחירי רשתות המזון בבית שמש, הושוו עבורנו ע"י הכתב צבי טסלר. 'אושר עד' ו'רמי לוי' שוב הזולות ביותר. היקרה ביותר: 'נתיב החסד'. הסל כולל 254 מוצרים אחידים על מדפי כל הרשתות, ולא כולל מוצרי בשר שמחירם משתנה מאוד בהתאם לגופי הכשרות: הפער בין הרשתות נמצא: 586 ש"ח. אושר עד 2762.57 ש"ח רמי לוי 2770.91 יש חסד 2912.80 קרפור היפר 3054.47 קיי טי 3095.30 שפע ברכת השם 3223.02 זול ובגדול 3249.09 גוד מרקט 3262.10 בר כל 3312.71 נתיב החסד 3348.81 בעת התשלום בקופה, זיכרו לציין: "אנו עוקבים אחר השוואות המחירים". *במכירות השכונתיות של 'משנת יוסף' ועוד, המחירים זולים יותר מכל הרשתות. איצ'ה דז'אלובסקי | קו המידע 03-509-7000 שלוחה 1. בעקבות פניית נתיב החסד, איצ'ה דז'אלובסקי העלה אתמול סקר מעודכן שכולל גם את מחירי הבשר ושם הפער הוא יותר מ600 ש"ח השאלה מתי איצ'ה יעשה השוואת מחירים בין אור החיים ליפה נוף או בין כובעי סאפרים למתחרים ???