דילוג לתוכן
  • 23 הצבעות
    12 פוסטים
    433 צפיות
    ב
    כל הכבוד על כל העבודה והטרחה
  • 13 הצבעות
    2 פוסטים
    84 צפיות
    מ
    בצער אני מספר את פרק ב' למרות ההבטחה של העירייה לטפל בעניין, ולמרות טענתה שהוגשה פנייה למחלקת הנחות, המשפחה קיבלה שוב איום בעיקול. לאחר פנייה לעירייה, הם קיבלו תשובה שזו הודעה אוטומטית ולא יינקטו כנגדם שום תהליכים. אך למרות זאת לאחר מספר ימים, הם קיבלו הודעה מהבנק שהחשבון עוקל, והם נאלצו לשלם. כרגע הם רוצים לפנות פיזית לעירייה, אם יש למישהו עצה כיצד לטפל בעניין באופן מיטבי אשמח לשמוע. (יש הקלטות של כל ההבטחות). המסקנה מהאמור היא אותה מסקנה של הודעה קודמת. אל תסמכו בעיניים עצומות לא לחיובים שהם טוענים שאתם חייבים, אך גם לא להבטחות שלהם כאילו הם מטפלים בעניין.
  • 12 הצבעות
    21 פוסטים
    585 צפיות
    ה
    @יוסף-מינצברג , תכלס' יש לבנקל 3 טענות, שאני לא כ"כ מבין אותם ולכן לא מצטט, אם אתה כן אשמח לקבל תשובה קונקרטית על כל אחת מהן. לא מתכוון להתריס, אני עצמי כבר עשיתי "משיאים", רק שעולים לי הרהורי כפירה קצת...
  • 11 הצבעות
    19 פוסטים
    313 צפיות
    ה
    אני חושב שהמקום לקטר פחות רלוונטי, יש עוד מלא דברים שמשלמים עליהם יותר ממה שצריך (לדוגמא: זמרים), ומי שלא מתאים לו שימצא זמרים מתחילים או לחילופין כל מיני אתרים בחינם או אפילו להגיע להסכם עם מתווך, כמאמר: במקום לבכות שהבנקים מרוויחים עלינו קנה את המניות שלהם. אין מה לעשות וזה לכאורה לא ישתנה,
  • 10 הצבעות
    20 פוסטים
    504 צפיות
    ס
    @מ.-יפה said: יאמר לשבחם של ראשי הארגון 'בנקל' - הלא מסחרי באמת ידוע לי שזה כן מסחרי, אבל אין בזה שום בעיה, כמו שאין בעיה במשנת יוסף ועוד שלל גופים מסחריים שהתועלת שלהם עולה על התועלת של כל מיני ארגוני כסף (סליחה חסד) למיניהם.
  • 8 הצבעות
    31 פוסטים
    2k צפיות
    אסתר קונינסקיא
    מציינת שיש לשים לב להגדרה בביטוח לאומי-זה חשוב ולפעמים אפילו קריטי בנוסף, לפעמים בדיווח עוסק זעיר יוצא מס לתשלום בעוד שאם מגישים דוח שנתי אין מס לתשלום יש לקחת את זה בחשבון כמובן שניתן להגיש דוח החזר מס ועדין להישאר כעוסק זעיר. בהצלחה!
  • 8 הצבעות
    8 פוסטים
    108 צפיות
    רחל עומסיר
    @998877 במקרה כזה כדאי לפצל, אבל זה רק בסכומים גבוהים מאוד. מניסיוני כמתכננת פרישה גם במגזר הכללי, ישנם בודדים המבינים את ערכה של קרן השתלמות ומגיעים עם יתרה של כ-1 מיליון ....
  • 6 הצבעות
    10 פוסטים
    203 צפיות
    רחל עומסיר
    אני לא מבינה על מה הדיון בכלל. בהודעה רשום עניין הכשרות. בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא.... וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים.... ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.
  • 6 הצבעות
    7 פוסטים
    154 צפיות
    ישראל גוטמןי
    @דוד-גולדברג תודה רבה, מעריך מאוד!!!
  • כמה להרוויח על הכסף - 4% או אולי 30%..?

    שוק ההון והשקעות 613
    3
    6 הצבעות
    3 פוסטים
    103 צפיות
    מ
    נכון מאוד! אי אפשר לזלזל בניהול סיכונים מחושב!! באמת שאם באים לשווק לנו משהו ואנחנו לא מרגישים שיש מספיק שימת לב לנקודה הזאת - אז חובה להתרחק מ'הזדמנויות' כאלו. הנקודה שבאתי לציין היא שככל שלומדים ונחשפים יותר - אפשרויות חדשות נפתחות בפנינו. אגב, למי שמחתן בזמן הקרוב יש אסטרטגיה שונה - אבל חשוב לדעת שתמיד יש מה לעשות!! תשאלו, תתייעצו...
  • 5 הצבעות
    28 פוסטים
    339 צפיות
    חזקת כשרותח
    כעת הפצנו בכמות קטנה יש תכנון להפיץ בכמויות גדולות יותר יישר כחכם.
  • 5 הצבעות
    24 פוסטים
    647 צפיות
    ia90990I
    לפי המחשבון של בנקל יצא ככה...
  • 5 הצבעות
    5 פוסטים
    244 צפיות
    י
    @דוד-גולדברג המציאות היום שאפשר להשיג הרבה מוצרים של מותגים מפורסמים במחיר הרבה יותר זול מחנות רגילה וקח לדוגמא את העגלת תינוקות מהמכירה השכונתית והמקררים והמיקסרים והמעבדי מזון שמכרו שם כך שגם אם יתקלקל מוצר אחד יצא שחסכנו כסף
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    125 צפיות
    ל
    @חיסכון-לחתונה בהחלט עדיף. יותר טוב ונוח מביזפורטל וכדו'. זה ביחד עם בורסה פון נותן את כל מה שצריך.
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    103 צפיות
    ארגון בנקלא
    [image: 1782713522643-benakel-perek-2-banner-resized.png] ההוראת קבע החודשית — הנתון שמכריע הכל בפרק הראשון חשפנו את ממוצעי הצבירה בערים החרדיות, והתגובות לא איחרו לבוא. ראשית, כפי שרובכם הבנתם, החישוב נעשה על פי הצבירה מאז שהתחילו לחסוך דרכנו (חלקם שנה, חלקם כבר שנתיים), והממוצע הוא על הסך הכולל שבקופה — מהפקדות חד־פעמיות ומהוראות קבע גם יחד. זו אינה ההפקדה החודשית, וכמובן לא חישבנו מספר ילדים בתוך הממוצע. הפעם בחרנו לפתוח בפניכם צוהר אל הכלי שבאמת גורם לכם לחסוך יותר — ההוראת קבע החודשית הקבועה. כי בסופו של דבר, לא ההפקדה הגדולה והחד־פעמית בונה את החתונה, אלא דווקא אותו סכום קטן וקבוע שנכנס בשקט מדי חודש, שנה אחר שנה. "מעט מעט" — כך מחתנים בנקל. וכשם שאנו משננים לילדינו שדווקא ההתמדה הקטנה והיומיומית עושה את ההבדל, כך בדיוק בחיסכון: ההוראת קבע היא ההתמדה השקטה שתעמוד לימינכם ביום שתצטרכו אותה. אז כמה באמת מפרישים מדי חודש בני התורה ברחבי הארץ? הנה הנתונים. בואו נצא לדרך: עשרת הערים המובילות בהוראת קבע חודשית # עיר הוראת קבע ממוצעת לחודש (₪) 1 מודיעין עילית 765 2 בני ברק 757 3 ירושלים 748 4 בית שמש 671 5 ביתר עילית 652 6 אופקים 592 7 עפולה 590 8 אשדוד 578 9 לוד (אחיסמך) 520 10 רכסים 516 "עיר האברכים" מודיעין עילית זכתה בבכורה ועברה את בני ברק וירושלים — ולא בכדי. זו העיר שההתעוררות בה הגיעה מהשטח: מאות פניות של משפחות שביקשו בעצמן לחלק פרוספקטים ולהחכים, עמלי תורה שביקשו דבר אחד — גם כשמחתנים, להישאר שקועים בד' אמות של הלכה. ולפי הנתונים, בשנה הבאה הם צפויים לעבור בממוצע את 1,000 ₪ לחודש. אך מאחורי המספרים מסתתר נתון מטלטל הרבה יותר — שמתגלה ברגע שבוחנים מי בדיוק החוסכים, ובאיזה גיל. גיל החוסכים הגיל דומה להפליא בכל רחבי הארץ, כך שדי להציג את שני הקצוות. הפער בין העיר ה"צעירה" ביותר למבוגרת ביותר הוא כשנתיים וחצי בלבד: עיר גיל ממוצע חציון גיל ביתר עילית (הצעירה ביותר) 29.8 27 רכסים (המבוגרת ביותר) 32.4 32 וכך מתפלגים כלל החוסכים שלנו לפי קבוצות גיל (קופות גמל, קרנות השתלמות ומגוון פיננסי יחד): קבוצת גיל % מכלל החוסכים עד 20 1.0% 21–25 22.1% 26–30 33.8% 31–35 19.6% 36–40 12.6% 41–50 8.8% 51 ומעלה 2.2% הגיל הממוצע של החוסך אצלנו הוא כ־30, ולמעלה ממחצית מהחוסכים עוד לא מלאו להם 31 — בדיוק הגיל שבו, על פי נתוני הלמ"ס והמכון הישראלי לדמוקרטיה, משפחה חרדית כבר מונה כ־4 ילדים, ובהמשך הדרך עוד תזכה לגדול ולהתרחב. כעת חשבון פשוט: אם ניקח את ההוראת קבע הממוצעת במודיעין עילית — 765 ₪ לחודש — ונחלק על פני ארבעה ילדים שעוד נשמח לחתן, מדובר בסך הכל בכ־191 ₪ לחודש לכל חתונה. ובמילים אחרות: 6 ₪ ביום — לכל ילד! האם ששה שקלים ביום — פחות מכיכר לחם — הם באמת מה שיעמוד לימיננו בהוצאות החתונה הגדולות? בדיוק כאן טמון הכוח שלכם. ולפני שנגיע אליו, עוד כמה נתונים מהשטח שיפתיעו אתכם: הרבה בתי אב התחילו אצלנו עם המינימום האפשרי בהוראת קבע — 200 ₪ בלבד, ורובם, אחרי כמה חודשים, כבר הגדילו אותה. כן — כשמחליטים שזו הדרך הנכונה להתכונן, מתאמצים יותר. אחת מכל ארבע הוראות קבע (26%) כבר עומדת על 1,000 ₪ ומעלה — והמשפחות הללו אינן עשירות מהשאר. גם הן חשבו תחילה לעשות את המינימום, ואז הבינו שתוצאה מינימלית מתחילה מהפקדה מינימלית. והנה הבשורה: כל הגדלה קטנה היום מצטברת לסכומים מטלטלים. תוספת צנועה של 300 ₪ בלבד לחודש, על פי הסימולטור שלנו (תשואות מדד S&P 500), צפויה לצמוח תוך 20 שנה לכ־324,000 ₪ — כמעט 81,000 ₪ נוספים לכל ילד לחתונתו (ללא הורדת דמי ניהול). זו אולי המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לעצמכם ולרוגע שלכם בימי השמחות. אנו בארגון בנקל, בשליחות גדולי ישראל שליט"א ובהכוונת גדולי הדיינים שליט"א, פועלים יחד אתכם להגדיל את ההון הנצבר בקופותיכם. אל תחכו לסוף השנה, לעומס הגדול ולתקלות הרבות שקורות אז בחברות הגדולות — הזמן לפעול הוא עכשיו. וזה כל כך פשוט. בחרו את הפעולה המתאימה לכם, ואנו נעשה את כל השאר. שימו לב: הפעולות הבאות מיועדות אך ורק למי שכבר פתח קופת גמל או קרן השתלמות דרך ארגון בנקל. כדי להקים הוראת קבע חדשה או להגדיל הוראת קבע קיימת כתבו לנו למייל info@benakel.org, ציינו את מספר תעודת הזהות של בעל הקופה ואת הבקשה (הקמה או הגדלה), ותקבלו בחזרה קישור אישי וישיר לביצוע הפעולה. יחד אתכם נגדיל את ההפקדה החודשית, ונגיע בס"ד לחתונות מתוך רווחה ומנוחת הנפש! הדברים נמסרים לתועלת הרבים ולמטרת התעוררות והסברה בלבד, ואין בהם משום ייעוץ אישי או הבטחת רווח. כל אחד יעשה כהבנתו ובהתאם למצבו, ובהתייעצות עם מי שראוי. השם יזכנו לחתן את ילדינו מתוך הרחבת הדעת.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    58 צפיות
    י. סנדרסי
    האתר היחיד בישראל שנותן בעברית: תשואות שנתיות של מעל 40 טיקרים שונים, תשואה מצטברת מתחילת נקודת השקעה, 3.תשואה ממוצעת לתקופת ההשקעה, הפקדה חודשית קבועה - כמה שווי התיק כל שנה? ובסוף התקופה? כנסו: https://www.long-range.co.il/elementor-3176/
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    ד
    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון. התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות. באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17. זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן, אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה: כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה? התחלתי לבדוק. ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון. כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים. לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב. ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון. היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי. אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר. המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר. אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל. התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה. אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת. רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר. היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי. הקשר לימי בין המצרים. הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה, ימי בין המצרים. לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש?? התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות. התורה מחנכת אותנו להפך הגמור: העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם. השחרור שבחוסר הוודאות. ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו . דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז. בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב. אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש. להבנה הזו יש משמעות כפולה. מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים. מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז. הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם. בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים, בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב. אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה. המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה, אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת. לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות, ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    70 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 4 הצבעות
    9 פוסטים
    184 צפיות
    _
    בדיוק, אני מבין שאין לי באמת איום בקנה... הרפורמה החדשה תיכנס לתוקף רק בעוד שנה.
  • 4 הצבעות
    7 פוסטים
    129 צפיות
    ש
    @הקול-השפוי said: לצערנו הסוף קרב: בכוונת מכוון ובמטרה לחלן את העיר (מתועד) ירושלים הולכת והופכת לעיר מגדלים, עיר ששומר שבת לא יכול לחיות בה, עיר שאין בה מקום לבנות סוכות. [image: 1784495183426-image-9.png] @הקול-השפוי כתב בחורבן ירושלים - 2026: מגדלי מגורים בירושלים: ואם היה מדובר בשכונות חילוניות אולי היה אפשר לשתוק אבל זה קורה בכל השכונות המתחרדות, שכונות שכבר היום בעלות אופי מעורב/חרדי והכל עלול ללכת לטמיון. מכתב גדולי ישראל פינוי בינוי פסגת זאב צפון (1).pdf