הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@שבתי-בבית-ה בגלל זה כתבתי לא צריך להתמקד כל הזמן במה להתקד בעיקר זה כבר מחלוקת ישנה...

@מחשב-מסלול-מחדש יפה מאוד. לגבי השווער - צריך לברר האם אין כאן ריבית. לגבי משפחת גולדשטיין - אני מכיר אותם, הם באמת עשירים. לגבי הוופלים לימון - כנראה שאתה מושפע מהעלון של קולדצקי.

@חסיד-של-הקבה https://docs.google.com/spreadsheets/d/1hAU57z4Ci5Yvbx4JOVhpqqb3RG8r-tWkD6zkq6oId4U/copy

@דוד-בן-זיקרי מסכים עם כל מילה ,חשבתי להוסיף שבאמת יש את הירידות והעליות שברור לכל מי ששואל שהם זמניות. לדוגמה לקנות מניות של אל-על ביום שנפל טיל חות'י בנתב"ג זה בזבוז כסף, ואילו לקנות מנייה של OPENAI ביום שגוגל הוציאה מודל חדש (אם היא ירדה) זה מחיר מבצע. (כל זה כמובן לא אומר שאין סיכוי סביר שOPENAI תקרוס יום אחד) כל אלו הם תגובות של המשקיעים הטיפשים שמגיבים מיד כשהם רואים משהו וחותכים הפסד, או משקיעים במשהו בלי לחשוב מספיק מה משמעות האירוע לגבי הטווח הארוך. בשונה מזה יש את המגמות והשינויים שנוצרים מחששות אמיתיים שהם כבר סיכון יותר משמעותי מצד אחד, אבל אם בסוף המשבר עובר הם יכולות להיות רווחיות מאוד באמת. לדוגמה חברה גדולה כמו מוטורולה אם הייתה מצליחה להרים את הראש ולקום סביר להניח שהיא הייתה מביאה תוצאות טובות ....

@חיים-חי לא ניכנס למספרים ולא מה אני עושה באישי, אבל בעיני האסטרטגיה הנכונה למי שרוצה להישאר שקוע בתורתו ולא בנוי לכאבי ראש יותר מתוחכמים, הדרך היא לקחת הלוואה של כמה מאות אלפים בפריסה ארוכה של משכנתא להשקיע בשוק ההון דרך מסחר עצמאי השתלמות וקופות גמל על שם שני הבני זוג ובחתונות הילדים להלואות על חשבון הפנסיה והקופות הנל להחזיק קצת את ההלוואות בבלון או גרייס ולצבור עוד הון, ואז קצת לפרוע קצת להוציא וכן על זה הדרך כמובן כל אחד צריך לדייק את זה לפי היכולות שלו והסכום שלו וכן מספר הילדים בנים ובנות וכדומה בניתי כמה תוכניות כאלה למשפחה ונראה לי שזה ילך טוב בעזרת השם. בהשוואה למה שהם מציעים זה מאד מגביל אותך ומסרבל את מיקסום האפשרוית וכמובן יעלה לך הרבה יותר בהפקדות או החזר כל חודש.

הרב צבי ברוורמן על השקעה בשוק ההון לאברכים פסגת זאב מרכז ירושלים.pdf

https://www.geektime.co.il/yes-ai-will-take-over-your-place-i-know-that/

האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771925235698-unnamed.png]

יישר כח רק רציתי להוסיף מותר לתת להם עם חיוך מותר להתעניין לאחל וכו' מותר להציע שתיה אולי לא רק מותר גם רצוי צריך לזכור שאלו לגיונו של מלך ולא רק להם אלא לכל מי שאוסף במהלך השנה נכון לא תמיד אנחנו יכולים לתת או לא נותנים סכום גדול מכל מיני סיבות אבל לפעמים היחס שווה יותר מהנתינה כבר אמר החכם מכל אדם 'טוב מלבין שיניים ממשקהו חלב'

@בן-עליה בסדר. אז גם אני לא מבטיח...

ישנו משפט מפורסם, שנעשה בו שימוש בהתרחשות פוליטית עתיקה, "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ההיגיון שטמון במשפט, מצביע על העובדה, שישנם זוויות ראיה שונות לכל נתון, ובהחלט יתכנו מסקנות שונות, על פי נקודת המוצא של המתבונן. דוגמא לדבר נוכל למצוא בענייני ציבור, שם ייתכן שראשי הקהל, שמטבע הדברים נחשפים לכלל הציבור, ינהגו באחריות יתרה בהחלטות שעלולות לגרום לנזקים לחלקים מסוימים. לצערי, בימים האחרונים כולנו נחשפים למספר התרחשויות, שמצביעות על כך שדווקא אלו שאמורים להכיר את כלל רבדי הציבור, ולהתאים את התנהגותם לסכנות שעומדות בדרכם, טומנים את ראשם בחול. רבות נדונו כבר, המיזמים החדשים לשילוב השקעה בשוק ההון עם תוכניות הגמ"חים, אותם יזמו מספר קהילות חשובות, וגמ"חים גדולים, אכן, יש הדורשים את המיזמים הללו לגנאי, יש הדורשים לשבח, ויש המסתפקים האם הם בגדר דבר שבא לעולם בכלל. מה שמטריד אותי בסיפור הזה, הוא דווקא האנשים אותם בחרו להציב בפרונט של אותם מיזמים, אין ספק, שזה מוסיף נופך של רצינות ומקצועיות חיוביים לעניין. אותם מומחים, אכן בעלי הבנה רחבה ומעמיקה בעולם ההשקעות, ומתוקף עומק הבנתם זכותם המלאה, לעסוק ולהמליץ על השקעות שאינם שוות לכל נפש, כך לדוגמא נוכל למצוא בחיפוש קצר, הסכתים, מאמרים והרצאות, בהם הם מסבירים בטוב טעם ודעת, מדוע מומלץ להשקיע בסקטור הביטחוני במטבעות קריפטו או לגדר מט"ח וכן על זו הדרך, יתכן בהחלט שהצדק איתם, ואיני נוקט דעה בעצם הנושא. אך פה נשאלת השאלה, באיזו אחריות אותם אנשי ציבור יקרים, ראשי קהילות וגמ"חים נכבדים, מעניקים במה ותפוצה כה נרחבת, למומחים ולהמלצותיהם. האם כל כך מהר שכחנו את הסכנה העצומה, בהפקעת האברכים מבין כותלי בית המדרש והשלכתם אל הביצה הבורסאית, כדברי ה"מעוררים" דאז. אם כבר יוצאים ביוזמה נפלאה ומבורכת כל כך, שוודאי תורמת רבות להעלאת המודעות לאפשרות לחתן ילדים בקלות, לא חבל להסתכן לשווא? מלבד החשש הנ"ל, והסיכון העצום לאיבוד ממון רב, שקיים בהשקעות שמיועדות למקצוענים, דומני, שיש סיכון לא מבוטל נוסף שמתעורר בהתנהגות פסולה שכזו, עצם העובדה שאברך ששמע על פתרון קולקטיבי, ואז ציפור קטנה תלחש על אוזנו, שאותו מומחה שהגה את השיטה, ממליץ על השקעה אחרת שתניב תשואה כפולה ומכופלת, בוודאי שהוא ינסה לברר ולהבין איך מצטרפים להצלחה הזו, ומה הכשרות שיש עליה, וכמה דמי הניהול שיש, והאם אפשר לקבל הנחה, וכו' וכך יחלפו להם שנה ושנתיים, ועוד רווח פוטנציאלי יתאדה לשווא, אני רוצה לשוב ולחדד, אין בי כל תלונה כלפי אנשי מקצוע נכבדים אלו, זו המומחיות שלהם, ובהחלט שמורה להם הפריבילגיה להרחיב אופקים לאלו המעוניינים בכך, ג.נ. אישית החכמתי מהם רבות. אך מכאן ועד להפוך אותם למעתיקי השמועה ומפיצי הבשורה, לדעתי זו פעולה מסוכנת, שמוטב יחשבו עליה שוב הנוגעים בדבר, למען לא תצא תקלה תחת ידם ח"ו.

כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .

שלום וברכה קוראים לי משה, ואני הנדסאי חשמל הרשום בלשכת ההנדסאים, ואני מתמחה בתכנון חשמל לבתי כנסת ומוסדות ומקוואות. מנהלי מוסדות וגבאי קהילות, אם אתם לפני בניה או שיפוץ רציני חשוב שתדעו כשמדובר במבנה ציבורי, מערכת החשמל היא לא רק עניין טכני – היא הבסיס לבטיחות הקהילה ולתפקוד השוטף של המוסד. תכנון לקוי עלול להוביל להפסקות חשמל ברגעים הכי פחות מתאימים, להוצאות אנרגיה מופרזות ולסיכונים מיותרים. יעוץ ותכנון חשמל שאני מציע כולל אפיון ותכנון מערכת החשמל: הגדרת צרכים מדויקת וקביעת גודל החיבור הדרוש מול חברת החשמל (חוסך עלויות של "חיבור יתר" או תקלות של "חיבור חסר"). תוכניות עבודה: הכנת תוכניות חשמל קפדניות לחשמלאי המבצע. ליווי ייצור לוחות חשמל: בדיקה ואישור תוכניות לוחות חשמל מול היצרן, לוודא התאמה מלאה לדרישות התכנון ולתקני הבטיחות. אוטומציה חכמה מותאמת אישית: (אופציונלי) תכנון מערכות חשמל חכם המסתנכרנות עם לוח השנה העברי – פתרון מושלם לניהול אוטומטי של תאורה ומיזוג בהתאם לזמני היום והשנה במוסד. מערכות חשמל כשר לשבת: הבנת צרכי אפשרויות שילוב של גנרטור מצברים פאנלים סולאריים. הכרת צרכי והפתרונות הייחודים של בתי כנסת וישיבות מבפנים. לרגל השיווק בפורום מחירים מוזלים. לפרטים וליצירת קשר moshep3911@gmail.com

השאלה אם עיקר היום אני אברך אז כדאי לי להיות עצאי שאינו עונה להגדרה? ההשלכה היחידה זה ביטוח לגימלאות אולי יש אפשרות לחזור בגיל מבוגר יותר ולהיות עצמאי שעונה להגדרה

@בניהו-לוי כתב בהאם ירוחם תעלה על מפת הדיור החרדית?: @אוריאל-שורצברט כתב בהאם ירוחם תעלה על מפת הדיור החרדית?: מבחינת קהילות**, כיום יש קהילה ליטאית יחסית קטנה**, אבל אם מדובר על מאות יחידות חדשות זה יכול ללכת גם לקהילות חסידיות שיבואו במרוכז. כמה משפחות ליטאיות יש היום בקהילה ״הקטנה״? בערך 180-200

אין את המגזין המלא ?

@רחל-עומסי כתב בלמה משיכת כספי פנסיה היא כמעט תמיד טעות: במקרים רבים קיימות אפשרויות אחרות, כמו הלוואה מקרן הפנסיה איך עושים את זה? זה הלוואה בריבית?

לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]