האם נותן כשרות על השקעות אמור לפקח על אמינות ההשקעה?

[השומר]

@חופש-כלכלי לצערנו גם אף רב לא התריע לפני, סתם שאלה מעניין איך אף פעם לא שאלו איך ההכשר המפורסם נתן הכשר לבסדנו אם הוא לא ידע מה נעשה שם איך אפשר לסמוך עליו הלכתית שהוא מבין בשוק ההון ואם הוא ידע מה קורה שם אז זה באמת חמור.

[פושט רגל מרמה ד']

@השומר כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

@חופש-כלכלי לצערנו גם אף רב לא התריע לפני, סתם שאלה מעניין איך אף פעם לא שאלו איך ההכשר המפורסם נתן הכשר לבסדנו אם הוא לא ידע מה נעשה שם איך אפשר לסמוך עליו הלכתית שהוא מבין בשוק ההון ואם הוא ידע מה קורה שם אז זה באמת חמור.

גוף כשרות לא אמור לבדוק כל השקעה האם זה השקעה טובה.
הם נותנים כשרות על הצד ההלכתי כגון ריבית שבת וכו׳, ולא על הצד העסקי.

[יושב בגנים]

@פושט-רגל-מרמה-ד
הציפייה של ציבור האברכים מהרבנים היא שכאשר הם מעניקים אישור או "הכשר" לעסקה, הכוונה היא שאכן ניתן וכדאי לבצע אותה גם מבחינה מעשית. אם ההשקעה אינה נכונה מהצד העסקי, הרי שמעבר לשאלות של איסור ריבית, יש כאן חשש של פגיעה ממשית בממונם של אחרים, הגובלת בפיקוח נפש כלכלי.

מלבד זאת, ברגע שהרב מודע לכך שישנה בעייתיות מובנית בעסקה, הוא מחויב מכוח הדין של השבת אבידה להזהיר את השואל ולהתריע על כך, כדי למנוע ממנו הפסד כספי ניכר.

[יעקב מהעיר לוד]

הציפייה של ציבור האברכים
אכן ציפיה יש אמנם היא תלושה מהמציאות כיון שזה משום כיון לא התחום של הכשרות.

[השומר]

@פושט-רגל-מרמה-ד אם השקיעו כספים במקום אחר ממה שהובטח למשקיעים משמע שההכשר לא יודע מה באמת נעשה עם הכספים.

[פייביש]

@השומר
איזה הכשר?

[המבקר]

@השומר שאלת בהזדמנויות שונות איך הרבנים נותני ההכשר לא 'עלו' על ההתנהלות הלא תקינה עם כספי המשקיעים.
יש כאן ערבוב תחומים.
הפיקוח שבתי ההשקעות יפעלו עפ"י הצהרתם זה תפקיד של הרשויות והרגולטורים.
התפקיד של ההכשר הוא לוודא שהמסלול המוצהר הוא מותר עפ"י ההלכה.
אכן אתה צודק לגמרי שבשביל לתת הכשר צריך להבין איך מתנהל שוק ההון והמכשירים הפיננסים השונים, אבל הציפיה שגופי הכשרות יתנהלו כגוף מפקח היא ציפיה שלא במקומה!!

[השומר]

@המבקר אני לא מבין זה בסדר מבחינתך שהכשר שמתיימר להיות מהודר לא יבדוק האם מסעדה פלונית מביאה את החומרים ממקום מסוים ורק יבדקו שם הם מביאים גוש קטיף ומשחיטה מסוימת זה טוב, אבל משרד הדתות והבריאות צריך לפקח שאמת מביאים משם זה פשוט מגוחך. כיום הכשרים מסוימים קובעים תקנות ביחס לצורת וזמן הישיבה במקום אז על מהות ההשקעה איפה היא מושקעת זה לא בסמכותם???

[המבקר]

@השומר אין דמיון בכלל.
כשרות על מאכל, ידוע לכל שאם גוף הכשרות לא יפקח שההוראות שלהם מתבצעות אף אחד לא יפקח ע"ז, וגם אחרי הפיקוח שלהם, עדיין יש נסיונות רבים לזיופים.
ובכשרות על גופים פיננסיים זה לא המצב, גם מבחינה חוקית גם מבחינת פיקוח השלטונות, וגם מבחינת אימת הענישה, ולכן מובן מאליו שזה לא התפקיד של נותן הכשרות.

[יושב בגנים]

@המבקר
בתוך עמי אני יושבת וכאשר שומעים שיש הכשר הכוונה שהדבר נכון לעשות.

הסמכות הרוחנית הפכה מנוסה ומבינה במגוון רחב של תחומים, וסמכותה עולה על זו של הגופים האחרים שצוינו. על כן, מן הראוי שכאשר ניתן אישור הלכתי, הוא יקיף את כלל הפרטים הרלוונטיים.

חשוב לי להבהיר, שדברים נכתבו ללא שמץ של זלזול ברבותינו, כי לדעתי האחריות מוטלת על הציבור. הבעיה נובעת מכך שעל כל שאלה, במקום לפנות לגורם המקצועי המתאים, פונים לרב. במצב כזה, הרב נאלץ להשיב גם בנושאים שבהם אין לו יתרון יחסי על פני כל לומד אחר.

[המבקר]

@יושב-בגנים

אולי זה קשור ישירות לתמימות ציבורית בעניני השקעות.
אבל מה זה קשור לנותן ההכשר.
מישהו חושב שהחותמת של הבד"ץ על הגבינה זה אומר שהם מאשרים שהערכים התזונתיים שרשומים על המוצר תואם למציאות? והתאריך האחרון לשימוש?
ואם הבד"ץ נותן אישור שבת על מקרר, אז הם גם צריכים לפקח שהוא תקני ?

[השומר]

@המבקר אם הכסף מושקע במקום אחר זה נוגע ישירות לעניני ריבית במיוחד שלא שייך היתר עיסקה עם מרמים את צד המשקיע וחוץ מזה אם הכסף מושקע במקום אחר המקום האחר צריך להיות מפוקח כמובן זה בנוסף ליושרה בסיסית שצריך להיות בחברה והמפקח עליה צריך להבין שאם בזה מרמים אז לא שייך לתת לזה הכשר.
מותר לשאול שאלות גם על גופים מפורסמים הם לא יותר קדושים מקושיות שמקשים בבית מדרש על כל דברי הראשונים והאחרונים.