דילוג לתוכן

כלכלה נבונה - האם גם מי שמסיים בפלוס צריך אותה?

כלכלת המשפחה
3 3 240 3
  • שלום וברכה לחברי הפורום היקרים!
    יש לי שאלה אליכם:
    אני מכיר מישהו שמסיים כל חודש בפלוס לאחר כל ההוצאות, ולאחר שהוא מפריש כל חודש כסף לחיסכון לחתונת הילדים.
    השאלה שלו היא: האם גם בן אדם כזה צריך לחיות לפי הכתוב בספרי כלכלה נבונה - עם חישובים מדויקים, עם חלוקת הכסף לקטגוריות וכו'?
    ואם כן, למה? מה לא טוב בגישה שבה קונים כמה שרוצים, וההחלטה אם לקנות משהו או לא מסתכמת בהסתכלות בחשבון הבנק - אם יש כסף אז אפשר לקנות מה שבא לך, ואם אין אז אין?
    מה דעתכם על זה בכלל?

  • שלום וברכה לחברי הפורום היקרים!
    יש לי שאלה אליכם:
    אני מכיר מישהו שמסיים כל חודש בפלוס לאחר כל ההוצאות, ולאחר שהוא מפריש כל חודש כסף לחיסכון לחתונת הילדים.
    השאלה שלו היא: האם גם בן אדם כזה צריך לחיות לפי הכתוב בספרי כלכלה נבונה - עם חישובים מדויקים, עם חלוקת הכסף לקטגוריות וכו'?
    ואם כן, למה? מה לא טוב בגישה שבה קונים כמה שרוצים, וההחלטה אם לקנות משהו או לא מסתכמת בהסתכלות בחשבון הבנק - אם יש כסף אז אפשר לקנות מה שבא לך, ואם אין אז אין?
    מה דעתכם על זה בכלל?

    @ashuvax ממה ששמעתי מחברים שעשו את התהליך של התייעלות וכו' עיקר התהליך הוא "מודעות" (מל' ידיעה)
    לענ"ד זה תהליך מעולה גם למי שנמצא בפלוס אם כי זה בד"כ אומר שהוא מתנהל טוב (ההוצאות הם בד"כ כ 10% יותר ממה שיש לנו)
    מודעות לא אומר דווקא אצל איש מקצוע אלא גם בינו לבין עצמו אבל מודעות זה חשוב בכללי ובעיקר לימים סגריריים (שבעז"ה לא יהיו)

  • כל חברה או חנות שיחליטו שהם מפסיקים לעשות חשבון מה הם מכניסים מה הם מוצאים
    בעיקרון יכולים לעשות את זה ולא בטוח שהם יגיעו לפשיטת רגל אבל הסיכוי שהריוחיות שלהם תרד גבוה
    זה לא חובה אבל זה עוזר מאוד

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    138 צפיות
    צ
    @בהצלחה-רבה said: רוצה לקחת משכנתא ואת הכסף שאני לוקח להשקיע בשוק ההון לפעמים זה יכול להיות רעיון ממש טוב. בפרט אם נלך לפי המחקרים שהשקעה ח"פ מנצחת את ההפקדות החודשיות. וברור שכל מי ששומע על השקעות בשוק ההון, ועל הכפלות כל 8 שנים, מיד חושב על הרעיון הזה. אבל - א. כפי שדוד טופורוביץ טוען שאם תגיד את זה לבנק, כנראה שהוא לא יאשר את המשכנתא... ב. תחשוב שאם אתה לוקח משכנתא ומשלם ע"ז ריבית, כדי להרויח על הכסף אתה צריך שתהיה תשואה מספיק גבוהה, שתשאיר אותך ברווח גם אחרי תשלום הדמי ניהול ומס רווחי הון. ואף אחד לא מבטיח לך את התשואה הזאת... מה תעשה אם בעשור הקרוב לא יהיה משבר, וכן יהיו עליות, אבל התשואה השנתית תהיה רק 6%. ג. זה בהחלט תלוי מה משך זמן ההשקעה, לפעמים השקעה חודשית בסכום שתשלם את המשכנתא יכולה להניב סכום יותר גבוה מאשר השקעה ח"פ של סכום המשכנתא. ד. צריך סיבולת גבוהה בזמני ירידות. והבעיה שקשה לכל אחד לאמוד את עצמו בכאלו דברים שכנראה אף פעם הוא לא חווה, בפרט שאפילו החוקרים המומחים אומרים שהם בעצמם מכרו מניות בהפסד, כי קשה לעמוד בזה. וגם מי שמצליח לעמוד בזה, עצם החוויה הזאת ממש לא פשוטה. כמובן לפני צעד כזה, צריך להתייעץ אני מחפש המלצות עם מי להתייעץ בתחום זה תודה רבה אין הנחתום מעיד על עיסתו יש לי לקוחות שעשו את זה.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    122 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    435 צפיות
    אבי ר.א
    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי קצת סתירה. @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו, וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.
  • 2 הצבעות
    23 פוסטים
    900 צפיות
    הקול השפויה
    עכשיו אפשר לעשות סקר מסודר
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    584 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @אבינדב-הכהן כתב בהאם Waze "מעדיף" את כביש 6? תחושות על דיווחים חסרים/מאוחרים בפקקים: בפרט בזמן הזה שיש שיפוצים בכביש 6 של הוספת נתיב, הפקקים נהיו הזויים, חבר אמר לי שאם כביש 6 היו לוקחים לפי שעות, הוא היה צריך להוציא משכנתא בסוף חודש... אני לקוח כבד של כביש 6 ומאד מרוצה, זה מאד תלוי מתי ולאיזה כיוון נוסעים, כי בשעות הבוקר הפקקים הם מהצפון למרכז ובשעות הצהריים מהמרכז לצפון, ובצד השני כמעט תמיד פתוח ורגוע (אני בעיקר מדבר בין נחשונים לעירון)