דילוג לתוכן

כלכלה נבונה - האם גם מי שמסיים בפלוס צריך אותה?

כלכלת המשפחה
3 3 204 3
  • שלום וברכה לחברי הפורום היקרים!
    יש לי שאלה אליכם:
    אני מכיר מישהו שמסיים כל חודש בפלוס לאחר כל ההוצאות, ולאחר שהוא מפריש כל חודש כסף לחיסכון לחתונת הילדים.
    השאלה שלו היא: האם גם בן אדם כזה צריך לחיות לפי הכתוב בספרי כלכלה נבונה - עם חישובים מדויקים, עם חלוקת הכסף לקטגוריות וכו'?
    ואם כן, למה? מה לא טוב בגישה שבה קונים כמה שרוצים, וההחלטה אם לקנות משהו או לא מסתכמת בהסתכלות בחשבון הבנק - אם יש כסף אז אפשר לקנות מה שבא לך, ואם אין אז אין?
    מה דעתכם על זה בכלל?

  • שלום וברכה לחברי הפורום היקרים!
    יש לי שאלה אליכם:
    אני מכיר מישהו שמסיים כל חודש בפלוס לאחר כל ההוצאות, ולאחר שהוא מפריש כל חודש כסף לחיסכון לחתונת הילדים.
    השאלה שלו היא: האם גם בן אדם כזה צריך לחיות לפי הכתוב בספרי כלכלה נבונה - עם חישובים מדויקים, עם חלוקת הכסף לקטגוריות וכו'?
    ואם כן, למה? מה לא טוב בגישה שבה קונים כמה שרוצים, וההחלטה אם לקנות משהו או לא מסתכמת בהסתכלות בחשבון הבנק - אם יש כסף אז אפשר לקנות מה שבא לך, ואם אין אז אין?
    מה דעתכם על זה בכלל?

    @ashuvax ממה ששמעתי מחברים שעשו את התהליך של התייעלות וכו' עיקר התהליך הוא "מודעות" (מל' ידיעה)
    לענ"ד זה תהליך מעולה גם למי שנמצא בפלוס אם כי זה בד"כ אומר שהוא מתנהל טוב (ההוצאות הם בד"כ כ 10% יותר ממה שיש לנו)
    מודעות לא אומר דווקא אצל איש מקצוע אלא גם בינו לבין עצמו אבל מודעות זה חשוב בכללי ובעיקר לימים סגריריים (שבעז"ה לא יהיו)

  • כל חברה או חנות שיחליטו שהם מפסיקים לעשות חשבון מה הם מכניסים מה הם מוצאים
    בעיקרון יכולים לעשות את זה ולא בטוח שהם יגיעו לפשיטת רגל אבל הסיכוי שהריוחיות שלהם תרד גבוה
    זה לא חובה אבל זה עוזר מאוד

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    96 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 2 הצבעות
    23 פוסטים
    776 צפיות
    הקול השפויה
    עכשיו אפשר לעשות סקר מסודר
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    285 צפיות
    משה עוזיאלמ
    אכן, אך לעובדי הוראה גם מצוי שמקבלים חלקים מהמשכורת חלקים על גמול מקצוע ופיצול כתה ויוח"א באיחור ולעתים אף תקופה ארוכה לאחר כך (לדוג' על שנה פ"ה יכולים לקבל בבת אחת באמצע שנת פ"ו) כך שיש לשים לב לאו דווקא בבחודשים אלו
  • 6 הצבעות
    17 פוסטים
    822 צפיות
    דוד קד
    אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור] התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]
  • 11 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    חופש כלכליח
    יש שיקול הלכתי בבחירת החברה או שכולם בסוף בסדר?