דילוג לתוכן

כלכלה נבונה - האם גם מי שמסיים בפלוס צריך אותה?

כלכלת המשפחה
3 3 204 3
  • שלום וברכה לחברי הפורום היקרים!
    יש לי שאלה אליכם:
    אני מכיר מישהו שמסיים כל חודש בפלוס לאחר כל ההוצאות, ולאחר שהוא מפריש כל חודש כסף לחיסכון לחתונת הילדים.
    השאלה שלו היא: האם גם בן אדם כזה צריך לחיות לפי הכתוב בספרי כלכלה נבונה - עם חישובים מדויקים, עם חלוקת הכסף לקטגוריות וכו'?
    ואם כן, למה? מה לא טוב בגישה שבה קונים כמה שרוצים, וההחלטה אם לקנות משהו או לא מסתכמת בהסתכלות בחשבון הבנק - אם יש כסף אז אפשר לקנות מה שבא לך, ואם אין אז אין?
    מה דעתכם על זה בכלל?

  • שלום וברכה לחברי הפורום היקרים!
    יש לי שאלה אליכם:
    אני מכיר מישהו שמסיים כל חודש בפלוס לאחר כל ההוצאות, ולאחר שהוא מפריש כל חודש כסף לחיסכון לחתונת הילדים.
    השאלה שלו היא: האם גם בן אדם כזה צריך לחיות לפי הכתוב בספרי כלכלה נבונה - עם חישובים מדויקים, עם חלוקת הכסף לקטגוריות וכו'?
    ואם כן, למה? מה לא טוב בגישה שבה קונים כמה שרוצים, וההחלטה אם לקנות משהו או לא מסתכמת בהסתכלות בחשבון הבנק - אם יש כסף אז אפשר לקנות מה שבא לך, ואם אין אז אין?
    מה דעתכם על זה בכלל?

    @ashuvax ממה ששמעתי מחברים שעשו את התהליך של התייעלות וכו' עיקר התהליך הוא "מודעות" (מל' ידיעה)
    לענ"ד זה תהליך מעולה גם למי שנמצא בפלוס אם כי זה בד"כ אומר שהוא מתנהל טוב (ההוצאות הם בד"כ כ 10% יותר ממה שיש לנו)
    מודעות לא אומר דווקא אצל איש מקצוע אלא גם בינו לבין עצמו אבל מודעות זה חשוב בכללי ובעיקר לימים סגריריים (שבעז"ה לא יהיו)

  • כל חברה או חנות שיחליטו שהם מפסיקים לעשות חשבון מה הם מכניסים מה הם מוצאים
    בעיקרון יכולים לעשות את זה ולא בטוח שהם יגיעו לפשיטת רגל אבל הסיכוי שהריוחיות שלהם תרד גבוה
    זה לא חובה אבל זה עוזר מאוד

נושאים מוצעים


  • שתפו קווי מידע בנושא כלכלה והשקעות

    הועבר כלכלת המשפחה קו המידע
    12
    1 הצבעות
    12 פוסטים
    774 צפיות
    הון_כשרה
    @998877 [image: 1779087017132-2ac16853-56de-4a8c-a582-1e828accd8cc-image.jpeg] תודה על הפרסום! לאחרונה הוספתי דף חדש - נתונים של מסלולים המנייתיים הכשרים. (האתר עדיין בשלבי בניה, יתכנו שינויים והוספות)
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    96 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • -3 הצבעות
    112 פוסטים
    2k צפיות
    ב
    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה: @יושב-בגנים למה ? לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי... וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה. לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים. אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם. ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם. אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה
  • 6 הצבעות
    12 פוסטים
    496 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)
  • 3 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    שמש מרפאש
    @בן-עליה כתב בלא להשבר בירידות!!!: ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי 0 ב בן עליה ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי לא מאמין שהסולידית המליצה לגדר. בכל אופן אין לזה שום הגיון.