דילוג לתוכן

תשלום מופרז לחברת החשמל

כלכלת המשפחה
31 10 189 10
  • תבדוק אם הקריאה תואמת לנה שנופיע במונה
    אם התשלום הוא לחודשיים יכול להיות שזה לא הרבה

  • לכולם זה דו חודשי
    ובדקתי אם השכנים שלי שיש להם יותר מוצרי חשמל ממני ויש להם פחות [כמעט חצי]

  • וואו
    אני חושב שאולי כדאי לך להביא חשמלאי שיבדוק

  • לכולם זה דו חודשי
    ובדקתי אם השכנים שלי שיש להם יותר מוצרי חשמל ממני ויש להם פחות [כמעט חצי]

    @דוד-ק אתה מקבל חשבון מחברת חשמל או מאחד הספקים האחרים?

    יש כמה אפשריות לחוסר התאמה בקריאה המונה

    1. אולי יש בלבול בין המונה שלך למונה של אחד השכנים - לכן יש לוודא שהמספר מונה שמופיע בחשבון תואם למונה שמונה את הדירה שלך
    2. אולי יש משהו (למשל עמדת טעינה) שמחוברת לקו שלך לפני הלוח שלך - לכן המליצו לך להוריד את הראשי ולבדוק האם המונה סופר בזמן הזה (כך גם תוכל לוודא שמונה מסוים מחובר לדירה שלך)
    3. אולי יש תקלה במונה - ניתן לפנות לחברת חשמל שיבצעו בדיקה ראה כאן לפי מה שכתוב שם ניתן להתקשר למוקד 103
  • @דוד-ק אתה מקבל חשבון מחברת חשמל או מאחד הספקים האחרים?

    יש כמה אפשריות לחוסר התאמה בקריאה המונה

    1. אולי יש בלבול בין המונה שלך למונה של אחד השכנים - לכן יש לוודא שהמספר מונה שמופיע בחשבון תואם למונה שמונה את הדירה שלך
    2. אולי יש משהו (למשל עמדת טעינה) שמחוברת לקו שלך לפני הלוח שלך - לכן המליצו לך להוריד את הראשי ולבדוק האם המונה סופר בזמן הזה (כך גם תוכל לוודא שמונה מסוים מחובר לדירה שלך)
    3. אולי יש תקלה במונה - ניתן לפנות לחברת חשמל שיבצעו בדיקה ראה כאן לפי מה שכתוב שם ניתן להתקשר למוקד 103

    @moshe39
    1 לא מה שאני יודע אולי הבילבול זה בקבלן ששיך לי מונה אחר שאת זה אני לא יכול לבדוק
    2 לא אין לי רכב
    3 לא ראית אבל אולי [איך בודקים]
    4 איך בודקים את זה המס' מונה רשום גם על המונה ולא רק על החשבונית
    5 בדקתי ולא ראיתי אבל לא בדקתי להרבה זמן אני חושב עכשיו אולי לבדוק לשבוע שלם כי אני לא יכול לדעת מתי הוא משתמש [לדוגמא מתי הוא מטעין את הרכב]
    6 ניסיתי והם אומרים שאפשר רק בווצאפ שב"ה אין לי

  • אני יודע שבתחילת רפורמת החשמל היה הרבה שהתלוננו על מחירים גבוהים שיצא להם למרות ה8% הנחה
    מעניין

  • לא אני בחברת החשמל

  • @moshe39
    1 לא מה שאני יודע אולי הבילבול זה בקבלן ששיך לי מונה אחר שאת זה אני לא יכול לבדוק
    2 לא אין לי רכב
    3 לא ראית אבל אולי [איך בודקים]
    4 איך בודקים את זה המס' מונה רשום גם על המונה ולא רק על החשבונית
    5 בדקתי ולא ראיתי אבל לא בדקתי להרבה זמן אני חושב עכשיו אולי לבדוק לשבוע שלם כי אני לא יכול לדעת מתי הוא משתמש [לדוגמא מתי הוא מטעין את הרכב]
    6 ניסיתי והם אומרים שאפשר רק בווצאפ שב"ה אין לי

    דוד-ק
    ההודעה שלי לא הייתה מספיק ברורה, לכן ערכתי אותה

  • כן והתשובות שלי אדין רולנטיות
    ואיך אני יכול לבדוק אם מונה אחר מחובר אם גם שלו לא זז ?

  • אתה יכול לנתק את כל מכשירי החשמל בבית ולהדליק מכשיר אחד למשך שעה ולראות האם המונה התקדם בהספק של המכשיר

    אבל
    צריך לוודא שבאמת אין מכשירים נוספים
    דברים שנדלקים ונכבים עם טרמוסטט לא עוזרים
    אני חושב שהכי פרקטי זה פלטה של 4 סירים ולמשך שעה המונה אמור להתקדם ב0.4 קוט"ש (זה לא הרבה ולכן הבדיקה לא תהיה מדוייקת)

  • תודה אני אנסה ונראה
    למשהו כאן יש עוד רעיונות

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    136 צפיות
    א
    אשמח לשמוע מאנשים נוספים אם יש להם מה לומר.
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    107 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    115 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    אני מגיע לדרשה בבית כנסת קודם סליחות, יושב ליד חבר טוב, אנחנו מדברים על דא ועל הא, תוך כדי דיבור הוא אומר לי, ממש התלבטתי אם בכלל לבא לדרשה, עדיף לבא ישר לסליחות ולוותר על שלב הדרשה שגורם לי מועקה. שאלתי אותו: מה מעיק עליך? בתגובה לשאלה הוא אומר לי, בטוח לי שהדרשה של הרב תביא אותי למקום של אשמה וצורך בשינוי קיצוני שאין בכוחי לעשות אותו, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, לקבל קבלות על ידי חשבון נפש נוקב מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו, אתה חייב לתת צ'אנס, לך תדע, הפעם אתה יכול להיות מופתע ובענק. הרב התחיל את הדרשה: תדעו לכם כל אחד ואחד הוא כאן יקר שביקרים, יש כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לנו פעם בשנה לשוב אליו ולחשב מסלול מחדש ולבנות לעצמנו דרך סלולה, אנחנו עומדים לפני יום גורלי, ובטוח לי שכל אחד מכם איפה שהוא נמצא יכול לשוב ולהתקדם מתוך מקום אמיתי של דרכי התשובה: • וידוי • חרטה • עזיבת החטא • קבלה לעתיד בזה הרב סיים את דבריו. אך לאחר סליחות אני המשכתי מתוך סקרנות ושאלתי את חבר שלי, נו..... איך היתה הדרשה? חברי אומר לי: בהתחלה הייתי מהוסס ומכווץ ותוך דקות התחלתי להיות יותר נינוח ורגוע. אני פשוט בן אדם אחר קיבלתי חיים במתנה. במעבר חד מההתרוממות הרוחנית עברתי איתו לעולם הכלכלה והחלטתי שאני מעניק לו מתנה נוספת. שאלתי אותו: איך המצב הכלכלי שלך מתנהל בבית ? הוא פשוט התחיל לשפוך, אין לך מושג כמה חובות יש לי, אני חייב לגמור את החודש, אך אני נמצא כל הזמן במקום של אשמה, אין בכוחי לעשות שינוי קיצוני, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, אני לא יכול לשנות התנהלות מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו: תדע לך יש לך כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לך לשוב למצב כלכלי תקין ולחשב מסלול מחדש, זה נכון - אתה צריך לקחת אחריות אך בטוח לי שאיפה שאתה נמצא תוכל להתקדם מתוך מקום אמיתי כמו בדרכי התשובה • וידוי - מודעות כלכלית, תדע איפה אתה עומד בפן הכלכלי בבית. • חרטה – תתחרט ותכאב על כך שהגעת למצב כלכלי כזה אך תהיה נטול אשמה. • עזיבת החטא – תחליט החלטה אמיתית אני עוזב את ההתנהלות השגויה. • קבלה לעתיד – תקבל קבלות אמיתיות ותבנה לעצמך דרך סלולה למצב כלכלי תקין. איך אתם חושבים לשוב, ולחשב מסלול מחדש בהתנהלות הכלכלית שלכם? גמר חתימה טובה !!
  • 2 הצבעות
    9 פוסטים
    388 צפיות
    ר
    @אבישי כתב בטיפים להרצאה לאברכים צעירים: איך לעורר עניין ומוטיבציה לחיסכון והשקעות?: השאלה ששואלים הרבה אברכים, שכבר לא בגדר אברכים צעירים, האם לא כבר מאוחר מדי ? הילדה כבר בת 16 הילד עולה לישיבה גדולה, לא פיספסנו את הרכבת ? במצב כזה ההשקעה לא לטווח ארוך, אבל אין עוד ילדים אחרי?