דילוג לתוכן

רעיון קטן שהציל לנו את השבוע בבית עם הילדים

כלכלת המשפחה
3 3 105 3
  • בהתחלה עוד הייתי בטוחה שזה עניין של יום־יומיים.

    מכירים את זה…
    כשמשהו מטלטל את השגרה וכולם אומרים לעצמם:
    עוד קצת… עוד רגע חוזרים למסלול.

    ככה בדיוק חשבתי בהתחלה.

    אבל לאט לאט, בין החדשות, הילדים בבית, והשגרה שהשתנתה —
    התחיל לחלחל לי שזה כנראה לא סיפור של יום או יומיים.

    ושהמציאות עכשיו דורשת התארגנות אחרת.

    כי כשהילדים הרבה בבית קורים כמה דברים במקביל:
    הם משתעממים מהר,
    הבית מתבלגן מהר יותר,
    ואנחנו מוצאות את עצמנו כל הזמן מחפשות איך להעסיק אותם.

    ולפעמים, בלי לשים לב —
    זה גם עולה לנו כסף.

    עוד יציאה.
    עוד פעילות.
    עוד משהו קטן שקונים רק כדי להעביר את הזמן.

    ואז עלה אצלנו בבית רעיון קטן.

    בהתחלה זה היה כמעט בצחוק.

    אמרתי לילדים:
    מי שעוזר בבית – מרוויח מטבעות.

    סידור חדר.
    עזרה לאח קטן.
    משימה קטנה במטבח.
    ניקיון של פינה בבית.

    ופתאום קרה משהו מעניין.

    הילדים התחילו לחפש משימות בעצמם.
    להציע רעיונות.
    להתארגן ביחד כדי להרוויח יותר.

    וככה נולד המשחק שלנו:
    “מרוץ המטבעות המשפחתי”.

    זה משחק פשוט שבו הילדים מרוויחים כסף על משימות בבית,
    משתמשים בכרטיסי הזדמנות,
    ולבסוף בוחרים איך להשתמש בכסף שצברו.

    אבל תוך כדי קורים כמה דברים יפים —
    ובעיקר מאוד פרקטיים לחיים בבית.

    במילים פשוטות, אתם מרוויחים:

    ✨ ילדים עסוקים עם מטרה
    במקום לשמוע כל כמה דקות “משעמם לי”,
    יש להם משחק שמניע אותם לפעולה.

    ✨ יותר שקט להתעסק בדברים שלכם
    כשהילדים שקועים במשחק ובמשימות –
    פתאום מתפנה זמן לעבוד, לסגור דברים או פשוט לנשום רגע.

    ✨ פחות הוצאות על תעסוקות
    לא צריך כל הזמן לחפש פעילויות שעולות כסף כדי להעביר את היום.

    ✨ הבית מתקדם תוך כדי
    דברים קטנים שנדחים בדרך כלל –
    פתאום נעשים כחלק מהמשחק.

    ✨ חיסכון כלכלי אמיתי
    כשמתארגנים בזמן, הבית מתקדם בצורה רגועה יותר,
    ולא מגיעים לרגע האחרון שבו צריך לשלם יותר על פתרונות מהירים.

    ✨ והילדים מרוויחים שיעור לחיים
    הם לומדים להרוויח, לחסוך, לבחור אם לבזבז עכשיו או לחכות.

    בתוך מציאות כל כך לא יציבה,
    יש בזה משהו שמכניס קצת סדר.

    כדי שיהיה קל להתחיל, הכנתי ערכת משחק מוכנה להדפסה
    שכוללת:

    • טבלת משימות לילדים
    • שטרות משחק לגזירה
    • כרטיסי הזדמנות (השקעה, סיכון וחיסכון)
    • רעיונות לחנות המשחק
    • ורעיון לסיום חגיגי עם הגרלה

    פשוט מדפיסים – ומתחילים.

    אם גם אצלך הילדים יותר בבית בתקופה הזו
    ואתם מחפשים דרך שתיתן להם תעסוקה טובה
    וגם תעזור להתארגנות בבית —

    אפשר להוריד את הערכה כאן 👇

    ואם תוך כדי קריאה חשבת על חברה, אחות או שכנה
    שגם יכולה להיעזר בזה עכשיו —

    את ממש מוזמנת להעביר לה את הקישור.

    הערכה זמינה לגמרי בחינם,
    ואשמח שעוד משפחות ייהנו ממנה.

    ואם ניסיתם את המשחק אצלכם בבית —
    ממש אשמח לשמוע.

    מה עבד טוב?
    מה הילדים הכי אהבו?
    ואילו רעיונות חדשים נולדו תוך כדי?

    התובנות שלכם תמיד הכי מעניינות אותי.

    ימים רגועים יותר לכולנו 💛

    אביגיל
    מ"זוג מעושר"

  • מה זה זוג מעושר?

  • אני רואה שגב' ליבוביץ' לא ענתה עדין,
    אז אענה במקומה-
    זה האתר שלה-
    https://zoog-meushar.co.il/?ref=horvitz

    אני פרסמתי פעם את המשחק במסגרת שת''פ,
    אח''כ קיבלתי מגב' ליבוביץ אץ המשחק בהפתעה ווללא תאום,
    כהתרשמות החיוביות והמאוד מופתעת שלי מהרמה,
    על אף שאני מכירה הרבה חומרים כלכליים וספרים,
    פרסמתי ברשימה שלי את הפוסט הבא:

    בס''ד

    גם לכם נמאס מלשמוע על התנהלות כלכלית נכונה?

    יש לי שאלה בשבילכם:

    מי מצליח להתקדם לרכישת השקעה בנדל''ן?

    ספוילר:

    לאו דווקא מי שמרוויח הכי הרבה.

    שוב ושוב אני רואה שמגיעים אלי אנשים ורוצים להתקדם להשקעות נדל''ן,

    כאשר הם מציגים הון עצמי מרשים ויכולת החזר נהדרת

    על אף שההכנסה החודשית שלהם לא גבוהה ביחס לנתונים האישיים שלהם.

    לעומתם-

    יש משפחות עם הכנסות יפות ואפילו גבוהות ממש שמתקשים להתקדם להשקעות נדל''ן.

    המסקנה שלי:

    ההתנהלות הכלכלית הנכונה משפיעה על היכולת להתקדם בנדל''ן יותר מאשר רמת ההכנסות.

    טוב תודה.

    שבענו מלשמוע זאת,

    כבר עשינו סיבוב או שתים אצל מאמנים כלכליים כאלה ואחרים,

    או, לחילופין,

    אני מאוד רוצה אבל בן/ בת הזוג לא מוכנים לשמוע על הנושא הכלכלי הטעון כל כך.

    אני רוצה לחשוף אתכם לחוויה אחרת שעדיין לא פגשתם:

    זוג מעושר.

    המשחק הזוגי שיחזיר לכם את תחושת השליטה בכסף,

    תעזור לכם לבנות הרגלים כלכליים נכונים יותר

    ותוביל אתכם לעתיד שבו תוכלו להרשות לעצמכם הרבה יותר ממה שחשבתם.

    את זה העתקתי מהאתר.

    אבל האמת?

    מניסיון אישי,

    זוהי חוויה יוצאת מגדר הרגיל.

    בין אם אתם מנהלים את עצמכם למופת-

    תופתעו לראות כמה אסימונים יפלו לכם,

    בין אם אחד מכם אוהב את תחום הכספים ורעהו סולד ממנו,

    ובין אם- ופגשתי גם הרבה זוגות כאלו-

    אף אחד מכם לא רוצה להתעסק עם הכסף.

    המשחק הזה יקדם אתכם וירוויח לכם הרבה.

    כי כשאנחנו נמצאים מול הכסף במקום חיובי ואופטימי-

    השפע בעז''ה מגיע.

    כעת,

    לקראת חג הפורים,

    ושלל ההוצאות שבאות יחד איתו ועם פסח שבעקבותיו.

    זה הזמן האידיאלי ביותר-

    לרכוש מתנה לבן בת הזוג או למי שאתם מעריכים.

    וכמה עולה המשחק המיוחד הזה?

    רק 397 ש''ח,

    אבל לא זה מה שתשלמו.

    ביקשתי מאביגיל ליבוביץ', מחברת המשחק המדהימה שתעניק לכם קוד קופון-

    horvitz

    הוא שווה,

    היכנסו לאתר ונסו אותו...

    אל תפסידו!

    חוץ מזה,

    המשחק נעים במיוחד,

    ארוז באריזה מהודרת,

    מלא במשפטים חכמים.

    שווה לכם!

    התחילו לשחק,

    ובעז''ה עוד תקופה קצרה אשמח לשבת איתכם בפגישה על השקעת הנדל''ן המתאימה לכם ביותר!

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    89 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    93 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @שמחת-ישראל בצעירותי בזמן משבר 2008 שאלתי שאלה כזאת את החלפן העירוני בעיר מגורי בחדר קפה בבית הכנסת לגבי שער הדולר ותשובתו הייתה: אם הייתי יודע את התשובה לא הייתי עומד ומדבר איתך עכשיו אלא רץ לקנות או למכור דולרים עכ"פ לעניננו הצפי הוא שבנק ישראל יתערב אם הדולר יירד מתחת ל3 כך שמבחינת טווח הספיגה של בנק ישראל זה במקום די קרוב לשפל האם התערבות תעזור זה כבר שאלה אחרת. בכל מקרה אל תשקיע בזה יותר זמן מזמן עבודה ששווה לך 200ש"ח כי זה המקסימום של התנודתיות הריאלית של הסכום הזה (אולי אפילו זה כבר ממש מקרה קיצון)
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    150 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!
  • 2 הצבעות
    3 פוסטים
    172 צפיות
    ד
    @ניסן-עציוני לא חשבתי שאנשים עושים בשנים האחרונות תוכניות בבזק. יש גם שינוי בפלפונים לטובה או לרעה?
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    440 צפיות
    צ
    @טריידר הרעיון נכון, אבל אם זה נמצא באג"ח אז זה לא מיועד לטווח הארוך, וכפי הנראה שאם יש משכנתא שהריבית עליה יותר גבוהה מהתשואה של ההשקעה לטווח הבינוני, לכאורה המשקיע עשה את הדברים לבד בלי להתייעץ...