דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
152 38 10.8k 39
  • אין גבול לרשעות ולהתהמרות חסרת המעצורים של המחבלת המשפטית לממשלה הנוכלת העבריינית מיארה,
    טעימה של סל סנקציות וגזירות חדשות מהשעות האחרונות:
    1.תיאום בין המשטרה האזרחית לצבאית למעצר משתמטים בפעולות יזומות מחסומים וכו' החל ממחר ה01 לחודש.
    2.הכשרת 600 מתקני כליאה לעריקים חרדיים.
    3.סינכרון מיידי שבתוך שבועיים יהיה בין כלל משרדי הממשלה לדעת מי עריק וכו'.
    4.צמצום הזמן בין צו ראשון למשתמט מ 540 יום עד היום ל 365 יום.
    6.והגרוע מכל להיום - שלילת סעיף 46 (החזר מס על תרומות)לכל ישיבה שיש בה עריקים ומשתמטים.
    עד מתי התורה הקדושה ולומדיה יהפכו לחרפה ולמשיסה? איך הגענו למצב הנורא שבחורי ישראל נכנסים למקום הפושעים רק בגלל שהעזו ללמוד תורה , אוי לנו שכך עלתה בימינו..
    נישא תפילה לשוכן מרומים שיסיר מעלינו כל גזירותקשות ורעות ונזכה לגאולת ציון וירושלים עם משיח צדקנו בקרוב ממש.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי רואה את הנולד
    #21

    @מזומנים said:

    6.והגרוע מכל להיום - שלילת סעיף 46 (החזר מס על תרומות)לכל ישיבה שיש בה עריקים ומשתמטים.

    ישיבות לא צריכות לרשום עריקים הם יכולות למחוק אותם מהעמותה
    זה גזירה פייק
    בקשר לשאר הדברים כבר אמרו אבתינו שהיהודי לא עושה קידוש הגוי עושה הבדלה.

  • @מזומנים said:

    6.והגרוע מכל להיום - שלילת סעיף 46 (החזר מס על תרומות)לכל ישיבה שיש בה עריקים ומשתמטים.

    ישיבות לא צריכות לרשום עריקים הם יכולות למחוק אותם מהעמותה
    זה גזירה פייק
    בקשר לשאר הדברים כבר אמרו אבתינו שהיהודי לא עושה קידוש הגוי עושה הבדלה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @רואה-את-הנולד said:

    ישיבות לא צריכות לרשום עריקים הם יכולות למחוק אותם מהעמותה
    זה גזירה פייק

    הגזירה היא גזירה, והפתרון פתרון.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    בעוד הרבה מאוד מבני ישראל רואים בגזרות האלו כצרה
    אני אישית רואה את זה כתחילת ישועה הרבה יותר גדולה
    ידוע בשם צדיקים שלציונים אין זכות קיום אחרי 70 שנה ואמר אחד הצדיקים שכל מה שהם עדיין מחזיקים אפילו שעבר להם 70 שנה זה כי הם מחזיקים בני תורה וברגע שהם יפסיקו אז כבר לא יהיה להם קיום
    ואכמ"ל

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @ב.-קונץ איך מבקשים דחיית שירות? הרי זה מה שהיו עושים הבחורים במשך שנים עד שזה נהיה לא חוקי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    ישנה אפשרות כמו שיש לשחקנים או אומנים להגיש בקשה
    אין לי מושג איפה אבל הבנתי שישנה כזאת אפשרות
    אבל זה לא כ"כ משנה אם התשובה תהיה כן או לא זה פשוט מאפס את סטטוס ה"משתמט" לזמן מסויים

  • @רואה-את-הנולד said:

    ישיבות לא צריכות לרשום עריקים הם יכולות למחוק אותם מהעמותה
    זה גזירה פייק

    הגזירה היא גזירה, והפתרון פתרון.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #27

    @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #28

    @ב.-קונץ זה רעיון של ח"כ גוטליב וכבר נכתב על זה שזה לא חכם לא זוכר למה.

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #29

    @ב.-קונץ said:

    עד שיהיה חוק פטור מגיוס...

    אתה מתכוון ברצינות?

  • @ב.-קונץ said:

    עד שיהיה חוק פטור מגיוס...

    אתה מתכוון ברצינות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #30

    @יהודי-טוב said:

    אתה מתכוון ברצינות?

    כנראה שיש עוד כאלה...

  • @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #31

    @השומר
    כוונתי היתה שגם אם הפתרון הוא נכון אי"ז אומר שאין את הגזירה ואת חילול ה' שבה.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #32

    אל תשכחו שהישיבות גדולות בנויות על בחורים בגילאי גיוס אז אני לא חושב שיהיה קל להוציא ואתם

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי מזומנים
    #33

    לגבי הדחיית שירות שדובר כאן,אני חושב שזה לא אפשרי לבקש את זה כיום , וצריך להתרגל שאין חוק במדינה הזו כל מה שנגד לומדי תורה מקודם תוך שניות עד דקות בשנאתה החולנית והאובססיבית נגד העם הנבחר ולכן גם היא זה היה אפשרי כיום זה לא אפשרי...

  • @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי מזומנים
    #34

    @השומר למיטב הבנתי המטוררללת הזו בחולניות ובשנאתה המטורפת הקימה אתמול וועדה שתתמודד עם עקיפות של המוסדות לגבי סעיף 46 והעברת תרומות בצורות מצורות שונות בכדי לקבל כסףרק שנבין עם איזו אובססיה חולנית ועם איזה טרופת ועלובת נפש אנחנו מתעסקים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי מזומנים
    #35

    מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #36

    אם אני לא טועה, דחיית שירות - היא למעשה הסכמה להתחייל בגמר תקופת הדחייה
    כך שזה לא מעשי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי צרכי רבים
    #37
  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #38

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי צרכי רבים
    #39

    צרכי-רבים said:

    לתועלת אלו שאין זמנם בידם לעיין באריכות, אצטט את הקטעים העיקריים (לענ"ד) מהמאמר המצויין הנ"ל
    א. חיזוק: בחורים צריכים ללמוד שהם בהתקפה, לא בהגנה. לא להיות בתחושה שהם מתחבאים בפנימייה שמשטרה צבאית תבוא לא תבוא והם הולכים לקניות רק בלילה. הם צריכים להבין שאיך שהם יתנהלו עכשיו זה השפעה מהותית לדורות, להבין שהם חלק מהמלחמה. לא בטוח שהם יצטרכו לצאת בפועל לעשות דברים שהם לא עשו עד עכשיו, יכול להיות שהדבר העיקרי שהם צריכים לעשות זה לשרוד כבחורי ישיבות, כי המלחמה היא עליהם - על החיים שלהם. אבלמבחינת תודעתית הם צריכים להיות במקום של התקפה, אם היו היום נביאים היו כותבים אותם בתנ"ך, ככה עם השמות הפרטיים ועם השמות של הישיבות. בספרי ההיסטוריה של הדור הבא, שאחרי המאבק, הם כבר כתובים. אלמלא היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצילהו מידם היה טוענו על כתיפיו ומחזירו לאביו. ככה צריך להגיד את זה. לזקוף את הכתפיים. להרים אותם.

    ב. מאבק משפטי: מהתרשמות כללית נראה שיש במה להשתפר בתחום המשפטי. הצד השני מפעיל עמותות וארגונים ועשרות עורכי דין במשרה מלאה שזו העבודה שלהם 7/24 , והוא ממומן עד הגרון. יש לנו מענה מספיק? אגף ייעודי בקרן עולם התורה? או שמדובר במתנדבים מטעם עצמם?

    ג . מאבק תקשורתי: אי אפשר לנצח בשום מאבק ציבורי בלי משרד יח"צ, אולי ברמה הבינ"ל.

    ד. טיעונים מסודרים:

    1. אין סנקציות ללא שוויון: אין מה לדבר על שלילת הטבות שאינן נשללות מכל מי שאינו משרת, כולל ערבים. זה מוסרי, הוגן, וכל אדם לא עיוור יכול להסכים עם זה.
    2. פגיעה בחופש דת: ראינו את הדיווחים על מה שקורה בשטח במסלולים החרדיים, ואנחנו יודעים דבר או שנים על ההיסטוריה של הדברים האלו. יותר מכך אנחנו יודעים היטב את הסטטיסטיקה העגומה של עזיבת הדת במגזר הדתי לאומי אחרי השירות בצבא. יש כאן קייס מובהק לכפיה על הדת. הצעה: 1 ] לרכז את החתימות מכלל הרבנים ובעלי המשרות בדבר האיסור ליטול חלק בצבא במתכונתו הנוכחית לכדי נוסח ברור ומוסכם, המנוסח כפסק הלכה . 2 ] לחדד לציבור הכללי ולמערכת הבינ"ל את התובנה שהמערכת הדתית החרדית בנויה על פסיקת הלכה של פוסקי הלכה חיים בכל התחומים. 3 ] 1+2 =פגיעה עצומה ואמיתית בחופש הדת. קייס מובהק לכל מקום - מבג"ץ ועד האו"ם. וכלי לצבירת לגיטימציה.
      שני הטיעונים הללו כוחם גדול, כי הם אמת. והם אינם תלויים בהשקפה דתית, אלא במוסריות פשוטה לפי מסגרת החשיבה המקובלת כיום.

    ה. יזמות: במבט רחב יותר: זה זמן העסקנים, זמן הכישרונות החבויים, זמן להקל על הציבור בכל מיני יוזמות בכל התחומים. כשציבור נמצא תחת לחץ הוא יכול להישבר ולהתקפל - והוא יכול להתפתח ולצמוח.

    כל הפעולות האפשריות צריכות להיות בלגיטימציה והתגייסות מלאה מכל שדרות הציבור, עד כמה שאפשר. משהו בסגנון העצרות בכניסה לירושלים. זה מחייב הסכמה על המטרות ועל הדרך.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #40

    קראתי את התמצית אין כאן חידוש מסוים ואין כאן דברים פרקטים

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    17 צפיות
    ד
    שמחת תורה מאחורינו, הסוכה כבר על הבוידעם, ובהרבה בתים מגיע עכשיו הרגע הכי פחות שמח של תשרי. פותחים את הבנק, ומחכה שם מספר אדום. תחשבו רגע על שאלה פשוטה. אם לפני ראש השנה הייתם צריכים ללכת לבנק, לשבת מול פקיד ולחתום על הלוואה של 15,000 שקל בשביל הוצאות החגים, הייתם עושים את זה? רוב האנשים היו אומרים שלא. הלוואה זה דבר רציני, חושבים לפני שחותמים. אבל המינוס הוא בדיוק הלוואה כזאת. יש בו ריבית, יש בנק שמרוויח ממנו, רק שאין טופס ואין לוח סילוקין. ובגלל שלא חתמנו על כלום, הראש שלנו בכלל לא רושם אותו בתור חוב. 1. לראות את המספר האמיתי לא היתרה של היום, אלא כמה ריבית שילמתם לבנק בשלושת החודשים האחרונים. זה מופיע בדף החשבון, בשורת הריבית. שווה לחפש את זה ולהסתכל על זה בעיניים. רק בשביל הסדר, מינוס ממוצע של 15,000 שקל בריבית של נניח עשרה אחוז בשנה, זה בערך 1,500 שקל בשנה שיוצאים מהבית בלי שקיבלתם עליהם כלום. 2. בור או דליפה יש שני סוגים של מינוס, וכדאי לדעת עם מי יש לנו עסק. יש בור. הוצאה גדולה וחד פעמית, כמו החגים, שהפילה את החשבון. בור סוגרים פעם אחת וממשיכים הלאה. ויש דליפה. החשבון יורד למינוס כל חודש, גם בלי חגים, פשוט כי ההוצאות הקבועות גבוהות מההכנסות. דליפה לא נסגרת עם שום הלוואה, היא רק חוזרת. הבדיקה פשוטה. איפה עמד החשבון בסוף אב או באמצע אלול? אם גם אז הוא היה באדום, החגים לא יצרו את הבעיה, הם רק חשפו אותה. 3. להחליף חוב בלי סוף בחוב עם סוף את הבור כדאי להפוך להלוואה מסודרת. הרבה פעמים אפשר לקבל הלוואה בריבית נמוכה מזו של המינוס, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שלהלוואה יש תאריך שבו היא נגמרת, ולמינוס אין. גמח יכול להיות פתרון מצוין, רק לזכור שגם הוא חוב לכל דבר, עם ערבים ועם התחייבות. ואם הולכים לבנק או לחברת האשראי, להשוות את העלות הכוללת של ההלוואה ולא רק את ההחזר החודשי, כי החזר נמוך הרבה פעמים פשוט אומר יותר חודשים של ריבית. 4. הטעות שחוזרת שוב ושוב לוקחים הלוואה, סוגרים את המינוס, נושמים לרווחה. ואחרי כמה חודשים המסגרת שוב מנוצלת עד הסוף, ועכשיו יש גם הלוואה וגם מינוס. לכן, ברגע שסגרתם את המינוס, תבקשו מהבנק להקטין את מסגרת האשראי בחשבון. זה לא נעים, זה מרגיש כמו לוותר על רשת ביטחון. אבל מסגרת גדולה ופתוחה היא בדיוק מה שמאפשר לבור להיפתח מחדש. 5. עשר דקות בטלפון עוד דבר שלא הרבה עושים, להתקשר לבנק ולבקש להוריד את הריבית על המינוס. הריבית הזאת לא חקוקה בסלע, ולקוח שמבקש מקבל לפעמים הנחה. זה לא תמיד עובד, אבל זה בהחלט שווה את השיחה. השורה התחתונה המינוס הוא לא חלק מהטבע של משפחה ברוכת ילדים. הוא הלוואה, ויש לה מחיר. וברגע שמתחילים להתייחס אליו ככה, עם מספר, עם ריבית ועם תאריך סיום, הוא מפסיק להיות משהו שמפחדים להסתכל עליו ומתחיל להיות משימה שאפשר לסגור. ומה אצלכם, יוצאים מתשרי באדום או שמצאתם דרך להימנע מזה?
  • 3 הצבעות
    30 פוסטים
    4k צפיות
    י
    אתר כלא 1000-ערבים לתורה
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    181 צפיות
    הקול השפויה
    @השומר said: @הקול-השפוי דווקא יתכן הפוך שמוגבל זה טריק שיווקי ליצור רושם שזה שווה, ומעל סכום יתכן כמוך אבל בסופו של דבר אם אתה משלם יותר בסכום הראשוני אז מה הרווחת? מוגבל זה כשחלק מוגבל וחלק לא מנסיון שלי (בעיקר מחסני השוק) זה המבצעים המשמעותיים אני מדבר כשממלא התכוונת לקנות בסכום
  • 14 הצבעות
    12 פוסטים
    730 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים: בואו נעשה רגע "חשבון נפש" כלכלי. נניח שאברך שעובד לפרנסתו מרוויח 50 שקלים לשעה נטו. מה הכוונה אברך שעובד לפרנסתו?
  • השוואה בין קופות החולים - לא מה שחשבתי..

    כלכלת המשפחה
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    813 צפיות
    ניסן עציונינ
    @i90990 באופן אישי חשבתי לכתוב על הנושא לפני תקופה בקבוצה שלי ונמנעתי. בגלל שבריאות שווה קצת יותר מכסף. בגלל שהסל המשלים שונה מאד בכל קופה. בגלל שלרבים מאיתנו רופאים ספציפים מנהלים את התיק הרפואי וזה עלול לפגוע. בגלל שיש הבדל בין משפחה שמטפלת טיפולי שניים בפרטי, למשפחה שמשתמשת בקופה. בגלל שהפערים לא מספיק גדולים.