דילוג לתוכן

סדקים בקואליציה

שוק ההון והשקעות
16 7 167 7
  • @אפ_על_פי_כן אהבתי את הכותרת המגרה

  • אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים 😜 ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    אפ_על_פי_כן said:

    אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    @אבישי-ויינגולד זה בתחום שלך? מה יש לך לומר?

  • @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    @אפ_על_פי_כן said:

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    צודק.
    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."
    מקווה שזה יעבוד וישפיע.

  • @אפ_על_פי_כן said:

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    צודק.
    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."
    מקווה שזה יעבוד וישפיע.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."

    אם לא שרת עד היום תתחיל לשיר מיד 😵

  • לשוק ההון זה לא עוזר
    ניסיתי

  • אני שר קודם ברכוני לשלום....

  • הסתפקתי אם הרהור מותר ודיבור אסור ב"ודבר דבר" זה גם עם אשתך שהרי הדיבור האסור זה לא עם עצמך אלא תכנון וקרוב למעשה וזה התעסקות אסורה ומימלא עם האשה שאשתו כגופו אומנם לא ממש אבל בענין הממונות המשותפים זה כמו עם עצמך או שזה גדר בדיבור שחשוב הוא בפני עצמו.
    אשמח לתגובות (השאלה לא נכתבה בהומור וזה נראה לי מצוי שבשבת יש ישוב הדעת לדיבורים בבית)

  • אפ_על_פי_כן said:

    אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    @אבישי-ויינגולד זה בתחום שלך? מה יש לך לומר?

    @אפ_על_פי_כן חייב לציין שנתת לי רעיון לטור...

  • פשוט וברור שאסור לדבר אפילו עם עצמו.
    ייתכן שהרהור משותף יועיל, יותר סביר שלא.

  • בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור.
    הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה,
    רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה.

    ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול?

    וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים"

    @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.

  • מ מחשב מסלול מחדש התייחס לנושא זה

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    54 פוסטים
    2k צפיות
    מ
    @רבות-מחשבות נכון לא הקשבתי, אני רק הגבתי למה שכתבת בשמו שהיה חסיד של השקעה פאסיבית עד שראה שכל האברכים רצו לשם.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    65 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 1 הצבעות
    48 פוסטים
    671 צפיות
    ב
    @שמש-מרפא כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות: @שואף-ליותר כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות: אני מתייחס רק למסחר עצמאי [image: 1768165401981-e189ee8b-a9f4-4b5f-b239-c30459d8c258-image.png] אגב, התשואה בשנה החולפת מתיק זה [שהתגבש לו במהלך כל השנה] 8.91 שים לב ש/יש לך הרבה כפילויות ובלגן שם. לא מבין גדול אבל יתכן שכפילויות זהטוב סוג של מכירה בשכבות
  • 7 הצבעות
    25 פוסטים
    762 צפיות
    שמיל שמילש
    @שמח-לעזור כמעט כל אדם באימון יכול להגדיר לעצמו את המטרות בצורה מדויקת יותר, לקבל כלים נכונים איך לפעול, להסיר חסמים שמונעים ממנו [צריך לזכור שהמציאות הפיננסית של ימינו מורכבת מאוד בעיקר מבחינה התנהלותית] להגיע ליעדים גבוהים יותר משחשב. בסופו של דבר השכל לא גדל על העצים יש אנשים עם הבנה פיננסית רחבה יותר מאדם רגיל [גם אם זה תחום שמענין אותו] ולכן לדעתי הקטנה יש מה לשפר. האם אתה המיינסטרים של הקורס? ככל הנראה התשובה היא לא, אך האם יש לך מה לשפר, גם אני שלא הלכתי לשם [עדיין] מאמין שיש מה לשפר ולקדם.
  • 12 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    טריידרט
    מצרף כאן קטע שקיבלתי היום מיועץ השקעות: שבוע שעבר, חול המועד. חוף בית ינאי. אשתי ואני, חמישה ילדים, חברים, משפחה – אווירה של חג. ופתאום – שני כרישים שוחים במים. קרוב. קרוב מדי. הנה תמונה שצילמתי מהחוף. החוף נעצר, כולם מתכנסים, מצלמים. אני לא מרשה לאף ילד להיכנס למים. ואז, כמובן – כמה צעירים גאונים קופצים פנימה. מנסים לגעת בכרישים. המציל צורח, מאיים בקנס, רק אז הם יוצאים. והם? מקללים. תפסתי אחד מהם ואמרתי לו בפשטות: "יש סיכונים שפשוט לא שווה לקחת." .... והנה, רק אתמול – שחיין נכנס לחוף בחדרה… וכריש טרף אותו למוות. מצמרר. ..... להבדיל אלף אלפי הבדלות. גם בהשקעות. מבחוץ, הכל נראה נוצץ: פרויקטים נוצצים, הטבות מגניבות, מניות שעולות בלי סוף, קרקעות שעוד רגע גורמות לך להתעשר, אבל הסיכונים לא תמיד מובנים וברורים. מי שלא יודע לקרוא את הקרקע, מי שלא יודע לזהות את הסיכונים ופועל בהתאם, פשוט נמצא בסכנה ברורה ומיידית. בטח ובטח בשוק של היום.