אם הייתי יודע לא הייתי נכנס לזה....

[מרים-הורביץ נכסים]

את המשפט הזה שמעתי השבוע פעמיים מ 2 לקוחות שונים.
שני הלקוחות האלו רכשו דירת מגורים,
אחרי שנים ארוכות שחלמו על כך.

עם שניהם לא הסכמתי ואני רוצה להסביר:
הראשון-
ואחרי שנים של שכירות ומעבר מדירה אחת לשנייה,
מעבר ילדים ממוסדות,
קושי בהתניידות לכולל ולעבודה,
הגשימו חלום,
מכרו דירה להשקעה שהייתה בבעלותם שנים ארוכות,
בהוזלה מסויימת מהמחיר,
ורכשו דירת מגורים במחיר מעולה,
נמוך משמעותית ממחיר השוק-
כך שהרוויחו בגדול ממכירת הדירה להשקעה וב''ה,
סוף סוף הגיעו אל המנוחה והנחלה מה שהיה נראה חלום רחוק בשבילם.

רק מה?
אחרי שהדירה נמכרה התגלעו אי אילו בעיות וקשיים בלתי צפויים,
תקופת הלוואת הגישור התארכה וגבתה מהם עוגמת נפש וסכום נוסף שלא היה מתוכנן (ב''ה יש תוכנית מימון לבתלת''מים האלה!),
ואז הלקוח אמר:
אם הייתי יודע לא הייתי נכנס לזה....

אמרתי לו-
באמת?
הייתם רוצים להישאר בשכירות?
להיות כעת במעבר אבל משכירות אחת לשנייה כי השכירות הקודמת הסתיימה בכל מקרה?
לראות איך חלום דירת המגורים הולך ומתרחק מכם?
לא, הוא אמר, זה נכון לגמרי.
אז סיכמתי לו-
טוב שלא ידעת מזה...
ב''ה הייתי איתו בקשר רציף, הפרשיה לקראת סיום והמשפחה שוכנת על מכונה בבית שלהם.

הלקוח השני בעז''ה בהמשך.

[העץ הרענן]

מאוד נכון!

אנשים משום מה נוטים להסתכל על חצי הכוס הריקה.

[מרים-הורביץ נכסים]

אם הייתי יודע לא הייתי נכנס לזה- סיפור מספר 2

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על הלקוח שאמר:

אם הייתי יודע לא הייתי נכנס לזה,

ולמה לא הסכמתי איתו.

היום אני רוצה להמשיך איתכם ללקוח השני שאמר לי את אותו משפט, ולספר לכם למה לא הסכמתי גם איתו.

משפחת ברמן רכשה דירת מגורים על הניר לפני כמעט 3 שנים,

וכעת ב''ה הדירה מוכנה והגיע הזמן למכור את דירת המגורים הישנה.

רק מה?

המחירים באותו אזור-

כמו בעוד אזורים בארץ נמוכים כעת ב 5-7% מהמחיר אותו הם חשבו לקבל,

ובוודאי פחות מהתקווה שהית להם כשרכשו את דירת המגורים החדשה-

שיש להם 3 שנים לתת לעליית מחירי הדירות להשפיע לטובה על דירת המגורים הישנה.

האכזבה קשה,

לוותר על 100,000 ש''ח?

וכעת קשה למשפחת ברמן למכור את הדירה במחיר הנמוך יותר.

הלקוחות אמרו לי-

אם היינו יודעים לא היינו נכנסים לעיסקה של הרכישה,

היינו ממתינים,

היום אפשר למצוא דירה זולה יותר בפחות.

למה לא הסכמתי איתם?

מ3 סיבות:

הגיונית, כלכלית ופרקטית.

הסיבה הראשונה-

ההגיונית:

אי אפשר היה לדעת לפני 3 שנים מה הולך להיות.

משפחת ברמן רכשה את הדירה מיד אחרי פרוץ המלחמה,

הציפייה הייתה למלחמה קצרה בהרבה,

והכרעה שתגרום לעליית מחיר הדירות כפי שקרה אחרי מלחמות קודמות ועוד גורמים נוספים.

ההחלטה שמשפחת ברמן קיבלה הייתה הטובה ביותר ביחס לנתונים הידועים שהיו אז,

ואז משפחת ברמן רכשה דירה והיה משתלם בהרבה לרכוש דירה על הניר מאשר דירה ישנה ולשפץ אותה.

נבואה ניתנה לשוטים-

גם היום....

הכלכלית:

משפחת ברמן כבר נכנסו לעסקת שותפות יפה במחירי הדירות הנוכחיים-

כך שהרוויחו נקודת כניסה טובה בהרבה מלפני כמה שנים.
​כבר עכשיו הם הרוויחו יותר מ 100,000 ש''ח.

בנוסף-

בעז''ה ברגע שמשפחת ברמן ימכרו את הדירה הישנה שלהם בעז''ה,

הם ייכנסו להשקעה נוספת שמתאימה להם,

וכך הם ייקבעו אצלם את מחירי הדירות-

למכור בזול ולרכוש במקביל, בזול.

הפרקטית:

באזור בו רכשו משפחת ברמן יש היום אפשרות להשיג דירות במחיר מצוין באמת.

למה אין כעת נהירה של רוכשים לשוק?

הרי אי אפשר לומר שהסיבה היא שהמחירים עלו ונהיו יקרים מדי לאוכלוסייה,

כי באותם מחירים בדיוק,

ואפילו יקרים יותר,

היה ביקוש גבוה מאוד לרכישה!

אלא מה?

אנשים חוששים מכאב ההפסד.

בתקופה הנוכחית, כשהמחירים ירדו-

הרוכש הפוטנציאלי אומר:

מה, אני אקנה עכשיו במחיר מסוים,

ואולי עוד כמה חודשים חבר שלי ירכוש במחיר זול יותר?

אני לא אהיה כ''כ טיפש.

אני אמתין עוד.

ואז מה קורה?

אם המחירים יירדו-

הרוכש מקבל הצדקה לדרך שלו, הוא שמח ומאושר,

הרוויח בדמיון הרבה כסף על הנייר,

וממשיך להמתין.

ואז, ברגע שהמחירים משנים כיוון,

אז כבר נהיה קשה נפשית להיכנס:

רגע-

למה שאשלם על הדירה הזו מחיר כ''כ גבוה?

אנסה לחזור לדירות הקודמות ולרכוש אותם במחיר שהציעו לי אז-

ואז מתחילה עליית המחירים,

ועד שהיא לא כואבת מספיק כדי להניע לפעולה-

הרוכש ממתין ולא קונה.

כלומר-

מי שממתין לתזמן את השוק בד''כ מפסיד מכך.

אשמח לשמוע לאיזו סיבה הכי התחברתם:

1- ההגיונית, 2- הכלכלית או 3- הפרקטית.