דילוג לתוכן

מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?

  • @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    @משה-צבי said:

    1. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    זו השקעה פאסיבית עם פיזור קטן.

    השקעה אקטיבית זה יותר התעסקות - לקנות ולמכור מניות לפי בחירה כל תקופת זמן.
    השקעה פאסיבית זה פחות התעסקות - לקנות בצורה ח"פ או בצורה קבועה בלי למכור.

  • @משה-צבי said:

    1. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    זו השקעה פאסיבית עם פיזור קטן.

    השקעה אקטיבית זה יותר התעסקות - לקנות ולמכור מניות לפי בחירה כל תקופת זמן.
    השקעה פאסיבית זה פחות התעסקות - לקנות בצורה ח"פ או בצורה קבועה בלי למכור.

    @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

  • @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

    @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

  • @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    @צמיחה כתב במישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?:

    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    אני הייתי מגדיר:
    לקנות נאסד"ק זה אקטיבי עם פיזור.
    (אקטיבי במובן של סינון מסוים של מניות, פיזור במובן של הרבה מניות גדולות ויציבות).

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    @אנליזה-פיננסית said:

    מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    לקנות נאסד"ק זה לא להכות את השוק,
    זה לקנות שוק יותר קטן.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

    @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

  • גם מי שבוחר בSַַ&P 500 מוטה לכלכלת ארה"ב מי שלא רוצה להיות מוטה בכלל שילך למדדים עולמיים...

  • @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

    @צמיחה אתה צודק אין גזיה"כ להיות פאסיבי.

    אנליזה פיננסית זו הדרך להגיע ל @צמיחה 😉

    אנליזה זה מה שאת מנסה לבצע לשם הניק שלי
    ופיננסי אני מניח שאתה יודע מה זה אומר...

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    92 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    161 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    222 צפיות
    רחל עומסיר
    תגובה: עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות איזה כשרות יש לקרנות הכספיות החדשות? אחר העדכון האחרון קיבלתי לא מעט שאלות בנושא הכשרות, ולכן מצרפת כאן את פרטי הכשרות של הקרנות הכספיות החדשות. קרן כספית שקלית כשרה של חברת איילון מספר הקרן 5142252 כשרות הרב דביר קרן כספית שקלית כשרה של קסם מספר הקרן 5142377 כשרות בד״ץ העדה החרדית מדובר בשתי קרנות עם דמי ניהול של 0.05 אחוז לשנה, שצפויות להתחיל להיסחר בימים הקרובים. כרגיל, לפני קבלת החלטה חשוב לבחון את התמונה המלאה ולהתאים את הפתרון לצרכים האישיים.
  • 3 הצבעות
    6 פוסטים
    413 צפיות
    רחל עומסיר
    @בן-עליה נחשב זאת ביחד: בדמי ניהול של 0.9+0.15 מההפקדה יגבה 9 ש"ח לחודש, מהצבירה 19 ש"ח לחודש= 28 ש"ח בדמי ניהול של 1.5+0.05 מההפקדה 15 ש"ח מהצבירה 6= 21 ש"ח ולכן למשל בדוגמא כאן עדיף מהצבירה נמוך יותר. במיוחד שההפקדה כאן לא גבוהה רק 1000 ש"ח לחודש ולכן דמי הניהול על ההפקדה פחות משמעותיים.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    142 צפיות
    צ
    @יוסף-ג הכוונה למסלול שנקרא קימות, אי"צ לנטרל מט"ח לטווח ארוך. תחפש כאן בפורום על גידור מט"ח יש הרבה חומר ע"ז.