דילוג לתוכן

מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?

  • איילון התחילו להפעיל קרנות השתלמות וקופ"ג להשקעה
    מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות אצלם?
    אני רוצה לדעת אם הם 'אקטיביים בתחפושת מדדים' כמו מיטב, מגדל, הראל וכו'
    או כן פאסיביים עם פיזור גדול יותר מ- S&P 500 בלבד
    תבוא ברכה על המסייעים!

  • איילון התחילו להפעיל קרנות השתלמות וקופ"ג להשקעה
    מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות אצלם?
    אני רוצה לדעת אם הם 'אקטיביים בתחפושת מדדים' כמו מיטב, מגדל, הראל וכו'
    או כן פאסיביים עם פיזור גדול יותר מ- S&P 500 בלבד
    תבוא ברכה על המסייעים!

    @דל-גאה
    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

  • @דל-גאה
    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.
  • @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    @משה-צבי
    בעבר היה אפשר להשקיע במדד אחד,
    אבל החל מ-01/07/2024 נכנסה רפורמה חדשה מטעם רשות שוק ההון,
    וא"א להשקיע במסלול אחד בגלל הסיכונים, אלא צריכים להשקיע לפחות ב-3 מדדים.
    חוץ ממסלול עוקב מדד S&P500 שהוא מפוזר יותר.
    וגם שינו את השם של המסלול לעוקב מדדי מניות
    מה עשו חלק מחברות ההשקעה שלפני הרפורמה בחרו במדד נאסד"ק - בחרו 3 מדדים שיוצרים את אותה התוצאה.

  • @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    @משה-צבי said:

    1. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    זו השקעה פאסיבית עם פיזור קטן.

    השקעה אקטיבית זה יותר התעסקות - לקנות ולמכור מניות לפי בחירה כל תקופת זמן.
    השקעה פאסיבית זה פחות התעסקות - לקנות בצורה ח"פ או בצורה קבועה בלי למכור.

  • @משה-צבי said:

    1. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    זו השקעה פאסיבית עם פיזור קטן.

    השקעה אקטיבית זה יותר התעסקות - לקנות ולמכור מניות לפי בחירה כל תקופת זמן.
    השקעה פאסיבית זה פחות התעסקות - לקנות בצורה ח"פ או בצורה קבועה בלי למכור.

    @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

  • @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

    @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

  • @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    @צמיחה כתב במישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?:

    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    אני הייתי מגדיר:
    לקנות נאסד"ק זה אקטיבי עם פיזור.
    (אקטיבי במובן של סינון מסוים של מניות, פיזור במובן של הרבה מניות גדולות ויציבות).

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    @אנליזה-פיננסית said:

    מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    לקנות נאסד"ק זה לא להכות את השוק,
    זה לקנות שוק יותר קטן.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

    @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

  • גם מי שבוחר בSַַ&P 500 מוטה לכלכלת ארה"ב מי שלא רוצה להיות מוטה בכלל שילך למדדים עולמיים...

  • @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

    @צמיחה אתה צודק אין גזיה"כ להיות פאסיבי.

    אנליזה פיננסית זו הדרך להגיע ל @צמיחה 😉

    אנליזה זה מה שאת מנסה לבצע לשם הניק שלי
    ופיננסי אני מניח שאתה יודע מה זה אומר...

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    74 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    161 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 16 הצבעות
    22 פוסטים
    944 צפיות
    אבי ר.א
    @מחשב-מסלול-מחדש באמת לא ברור לי למה. @מונטיפיורי לעיונך. לאחרונה שמתי לב שכבר לא נותן לי התראות על שהזכירו אותי, וחשבתי שזה שינוי שנהיה בפורום, עכשיו אני מבין. תודה על תשומת הלב.
  • 3 הצבעות
    6 פוסטים
    413 צפיות
    רחל עומסיר
    @בן-עליה נחשב זאת ביחד: בדמי ניהול של 0.9+0.15 מההפקדה יגבה 9 ש"ח לחודש, מהצבירה 19 ש"ח לחודש= 28 ש"ח בדמי ניהול של 1.5+0.05 מההפקדה 15 ש"ח מהצבירה 6= 21 ש"ח ולכן למשל בדוגמא כאן עדיף מהצבירה נמוך יותר. במיוחד שההפקדה כאן לא גבוהה רק 1000 ש"ח לחודש ולכן דמי הניהול על ההפקדה פחות משמעותיים.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    434 צפיות
    BRISKERB
    @רחל-עומסי הבנתי שבהראל וכדומה אפשר לקבל 0.6 אבל בתשואות זה נראה שמיטב עושים עבודה יותר טובה ונראה לי ששוה לוותר על 0.15 בשביל לקבל תשואה גבוהה יותר בפער ולגבי הנטרול מטח ככה בנוי המסלול עוקב מדדי מניות של מיטב אבל אני אשמח לשמוע אם את חושבת שכדאי מסלולים אחרים ו/או חברה אחרת ובכל מקרה בהתחלה הסכומים נמוכים וזה לא כל כך משנה...לא??