דילוג לתוכן

האוצר שוקל להקטין את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 105 1
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם?

    בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד.

    לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש.

    אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע.

    נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה.

    במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד.

    ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות...

    כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%.

    האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.

    עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים.

    לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו.

    הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית.

    בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה.

    לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם.

    דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה.

    מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה.

    תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם.

    דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה.

    החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש.
    כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    120 צפיות
    רחל עומסיר
    השינויים שמדברים עליהם יכולים להשפיע על העתיד הכלכלי של כולנו לאחרונה פורסמו נתונים ותוכניות שממחישים עד כמה עולם העבודה והפנסיה משתנה מול העיניים שלנו. מצד אחד מדברים על אפשרות להמשך העלאת גיל הפרישה בעתיד ועל שינויים אפשריים בעולם הפנסיה וההפרשות. ומצד שני, הנתונים מראים שהישראלים עובדים שעות רבות מאוד ביחס למדינות אחרות, אבל לא תמיד מצליחים לייצר תחושת ביטחון כלכלי אמיתית. אני פוגשת לא מעט אנשים שעובדים קשה מאוד במשך שנים, מרוויחים יפה, מתנהלים באחריות ועדיין מרגישים שהם כל הזמן “רודפים” אחרי המציאות הכלכלית במקום להרגיש שהם באמת בונים יציבות. וזו בדיוק הנקודה שחשוב להבין היום יותר מתמיד: עבודה בלבד כבר לא תמיד מספיקה כדי לייצר ביטחון כלכלי עתידי. המשמעות היא שלא בטוח שנוכל בעתיד להסתמך רק על פנסיה רגילה או על מקום עבודה אחד לאורך כל החיים. דווקא בגיל צעיר, החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע בצורה משמעותית על השנים הבאות: • איך מושקע הכסף שלנו • האם אנחנו חוסכים גם מעבר לפנסיה • האם קיימת קרן חירום למצבים בלתי צפויים • ואיך בונים יציבות גם כשהמציאות הכלכלית משתנה לא מעט אנשים מגלים רק אחרי שנים שהם יכלו להגיע למקום אחר לגמרי אם היו עושים סדר מוקדם יותר, בודקים את החסכונות שלהם בזמן ומבינים איך הכסף באמת עובד עבורם. תכנון פנסיוני נכון לא מתחיל רק בגיל הפרישה. הוא מתחיל הרבה קודם, בהחלטות הקטנות של היום. המציאות משתנה מהר, ולכן חשוב שהתכנון הכלכלי לא יתבסס רק על מה שהמדינה תיתן בעתיד, אלא גם על בנייה נכונה ועצמאית של היציבות הכלכלית האישית והמשפחתית. תכנון פנסיוני נכון לא עוסק רק בכמה כסף נחסוך, אלא גם בשאלה איך הכסף יגן עלינו ועל המשפחה שלנו בכל שלב בחיים. אם מזמן לא עצרתם לבדוק האם החיסכון שלכם באמת מותאם למציאות של היום, אולי זה הזמן לעשות סדר ולהבין מה אפשר לשפר כבר עכשיו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • מה זה? הפסדתי 800!

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות קרן השתלמות
    17
    1
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    925 צפיות
    דוד קד
    @פייבל-אשרינו לא הבנתי אתה שואל ואתה עונה ?
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    369 צפיות
    בוטח בה'ב
    @צמיחה @צמיחה כתב בהאם לגדר את הפנסיה והגמל במט"ח?: אפשר לראות השוואה בגרף שכך זה המציאות, מתי שהסנופי עולה הדולר יורד, ומתי שהסנופי יורד הדולר עולה. כך זה על פי רוב במשך השנים, לפני בערך שנתיים שלוש גם הסנופי עלה וגם הדולר עלה, וזה היה שונה. ראיתי שככה זה בגרף (למה באמת זה תלוי אחד בשני?) השאלה שלי למה זה מנפק"מ לי כמה המדד הרי אני משאיר את הכסף בסנופי בסך הכל אני רוצה לקבע את שער הדולר שהרווחתי
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    258 צפיות
    חופש כלכליח
    [image: d9c88055-04a1-466e-a5ad-131b461996b6-image.png] זה הגיוני?
  • 3 הצבעות
    52 פוסטים
    5k צפיות
    ס
    @למען-הציבור כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?: אני מנסה להבין משהו בסיסי שלא מצאתי לו תשובה. מה קורה לכל הכסף שצבור בקרן השתלמות כאשר העובד יוצא לשבתון. לפי מה שידוע לי: אם יוצאים לשבתון אחרי 6 שנים מקבלים 66% ממשכורת אחרונה. אחרי 7 שנים שנים מקבלים 77% ממשכורת אחרונה. אחרי 8 שנים שנים מקבלים 88% ממשכורת אחרונה. מה שאומר שאין קשר בין הכסף שנצבר בקופה לבין הסכום שמקבלים כאשר יוצאים לשבתון. אם אכן כך, מה רלוונטי לי התשואה? נכון, אם העובד יוצא לשבתון לא משנה לו כלל כמה התשואה בקרן, הדבר היחיד שמשנה לו זה כמה המשכורת האחרונה לפני השבתון, והוא מקבל אחוזים ממשכורת זו כתלות במספר שנות הוותק כמו שציינת, פלוס הפקדה לפנסיה. רק אם אין יציאה לשבתון רלוונטי אחוז התשואה. @למען-הציבור כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?: נקודה נוספת: מי מרוויח/מפסיד במקרה של עובד הוראה שמשכורת עלתה/ירדה ויוצא כעת לשבתון: הקרן/העמיתים/המורה. הקרן שזה בעצם העמיתים. הקרן היא חברה ללא מטרת רווח, וממילא ההפסד או הרווח מתחלק בין כלל העמיתים.