גידור מט"ח בקרן כספית

[משה חפץ]

אשמח למידע האם כדאי וראוי לגדר מט"ח בקרן כספית לתקופה לא ארוכה, או שאין בזה שום ענין?
תודה.

[משה צבי]

פוסט זה נמחק!

[חופש כלכלי]

@משה-חפץ קרן כספית רגילה בארץ משקיעה בשקלים, במלווה קצר מועד ובפיקדונות, אז אין בה חשיפה למטבע חוץ ואין מה לגדר. גידור רלוונטי רק אם מדובר בקרן כספית דולרית או במשהו שמושקע בחוץ לארץ.

[משה צבי]

@חופש-כלכלי כתב:

גידור רלוונטי רק אם מדובר בקרן כספית דולרית

אך אין שום עניין לקנות קרן כספית דולרית ולגדר.
בסוף תקבל את תשואת הכספיות בארץ ואף פחות מכך.

[השומר]

@משה-צבי אתה בטוח שזה יצא אותו דבר יש מדינות שהריבית גבוהה ומימלא תשואות האגח"ים השונים גבוהות יותר מפה ידוע על חשוב מסוים בנושא? שמימלא יתאים להשקעעה לטווח קצר בצורה יחסית בטוחה.

[משה צבי]

@השומר הגידור הוא באמצעות כלים פיננסיים שונים.
אך הרעיון הוא כזה:

נניח שיש נכס בשווי של מיליון דולר, ושער הדולר הוא 4 ש"ח.
הנכס שווה ארבעה מיליון ש"ח.

יש צורך לגדר, כלומר שגם אם לאחר שנה שער הדולר ישתנה, עדיין שווי הנכס יהיה ארבעה מיליון ש"ח.
כיצד עושים זאת?

לצורך הדוגמה נתעלם מהריבית.
לוקחים הלוואה של מיליון דולר.
קונים ארבעה מיליון ש"ח ומלווים אותם.

בסוף השנה יש לנו חוב של מיליון דולר וזכות של ארבעה מיליון ש"ח.

אם שער הדולר ירד ל 2 ש"ח, הנכס הראשון ירד לשווי של שני מיליון ש"ח.

אך כעת, כדי להחזיר את החוב של מיליון הדולר, אנחנו יכולים לקנות את הדולרים בשני מיליון ש"ח בלבד.

מכיוון שיש לנו ארבעה מיליון ש"ח, ואנחנו צריכים רק שני מיליון, אנחנו נשארים עם שני מיליון ביד.
יש לנו:
1.נכס בשווי מיליון דולר, כלומר שני מיליון ש"ח.
2.שני מיליון ש"ח.
ס"ה: ארבעה מיליון ש"ח.

למרות שהדולר ירד ל 2 ש"ח, נשארנו עם אותו הסכום, והשינוי בשער הדולר לא השפיע.
אותו חישוב ניתן לערוך גם אם שער הדולר עלה.

ולענייננו.
עלות הגידור:

מכיוון שכדי לגדר יש צורך לקחת הלוואה דולרית ולשלם עליה ריבית דולרית, ומאידך מקבלים ריבית שקלית, הרי שעלות הגידור היא בערך הפער בין הריבית השקלית לדולרית.

ככל שהריבית הדולרית גבוהה יותר, כך עלות הגידור גבוהה יותר באותה מידה.

אם הריבית השקלית היא 3% והריבית הדולרית 4%, עלות הגידור היא כ 1%.
וממילא התשואה שקלית היא 3%. (אם הנכס מניב ריבית של 4%).

אם הריבית השקלית תרד ל 2%, עלות הגידור תעלה לכ 2%.
וממילא התשואה השקלית היא 2%. (למרות שהנכס מניב ריבית של 4%).

כלומר, אין רווח מכך שפער הריביות גדל.

ולכן, ככל שהריבית השקלית תרד, כך עלות הגידור עולה.
וכמוה גם התשואה יורדת באותו שיעור.

[השומר]

@משה-צבי יכול להיות שבאג"ח קונצרני שם זה כן ישתלם אפילו עם עלויות הגידור

[חופש כלכלי]

@השומר בגידור משלמים בערך את פער הריביות בין המדינות, אז כספית או אגרות חוב ממשלתיות בחוץ אחרי גידור יוצאות בערך כמו בארץ. באגרות חוב של חברות נשארת התוספת על הסיכון של החברה עצמה, כך שהרווח הנוסף שם בא מהסיכון של החברות ולא מהריבית הגבוהה שם.