דילוג לתוכן

למה דווקא מי שלא יודע חושב שהוא יודע הכי טוב - אפקט דאנינג־קרוגר וההחלטות הכלכליות שלנו

  • @סייעתא-דשמיא said:

    @קל-זכות said:

    אתה קשור לארגון שותפים ?

    כן.
    זהו ארגון מדהים שמספק מענה עזרה והכוונה מקיפה בין השאר גם בקצבאות ילד נכה בתשלום סמלי ונמוך מאוד על ידי מיטב אנשי המקצוע.

    מה הכוונה תשלום סמלי ונמוך?
    ומה השירות שהם נותנים?

    @קל-זכות said:

    מה הכוונה תשלום סמלי ונמוך?
    ומה השירות שהם נותנים?

    בדיקת זכאות מקצועית, הכנת התביעה והליווי עד ההחלטה — באגרת טיפול קבועה וידועה מראש, בלי אחוזים מהקצבה, שמשולמת רק לאחר אישור הגמלה.

  • @קל-זכות said:

    מה הכוונה תשלום סמלי ונמוך?
    ומה השירות שהם נותנים?

    בדיקת זכאות מקצועית, הכנת התביעה והליווי עד ההחלטה — באגרת טיפול קבועה וידועה מראש, בלי אחוזים מהקצבה, שמשולמת רק לאחר אישור הגמלה.

    @סייעתא-דשמיא said:

    @קל-זכות said:

    מה הכוונה תשלום סמלי ונמוך?
    ומה השירות שהם נותנים?

    בדיקת זכאות מקצועית, הכנת התביעה והליווי עד ההחלטה — באגרת טיפול קבועה וידועה מראש, בלי אחוזים מהקצבה, שמשולמת רק לאחר אישור הגמלה.

    כמה האגרת טיפול?
    האם משלמים אותה גם במקרה שהקצבה לא אושרה ?
    או רק במקרה שהקצבה אושרה?
    האם יש הבדל בין גובה הקצבה או משך הזמן שאושר לעניין האגרת טיפול ?

    מה כולל הכנת התביעה והליווי ?

  • @קל-זכות said:

    לקח לי כמה שנים לגלות שיש בתחום המשכנתאות כל כך הרבה דברים שבכלל לא היו בתודעה שלי, דברים שהייתי צריך לבדוק ולא ידעתי שהם קיימים.
    לו הייתי מתייעץ, הייתי משלם כמה אלפי שקלים אבל מחזיר אותם בגדול בטווח הארוך.

    אתה יכול לפרט יותר?
    תודה

    @סתם-אחד said:

    @קל-זכות said:

    לקח לי כמה שנים לגלות שיש בתחום המשכנתאות כל כך הרבה דברים שבכלל לא היו בתודעה שלי, דברים שהייתי צריך לבדוק ולא ידעתי שהם קיימים.
    לו הייתי מתייעץ, הייתי משלם כמה אלפי שקלים אבל מחזיר אותם בגדול בטווח הארוך.

    אתה יכול לפרט יותר?
    תודה

    מורכב לי לפרט
    אני לא רוצה לקחת את הדיון למקום של התעסקות בפרטי משכנתאות
    אפילו בתחום מיצוי זכויות לא הבאתי דוגמואת פרטניות
    באתי להעביר רעיון, להעביר מסר
    וזו הנקודה החשובה

  • נניח שאני מתלבט בין שני מסלולי משכנתא או בין שתי אפשרויות השקעה ופונה להתייעץ עם ידיד.
    מי לדעתכם יהיה בטוח יותר בידיעותיו, מי שעוסק בתחום שנים, למד וראה הרבה, או דווקא מי שהידע שלו מסתכם במספר מאמרים שקרא?

    אפקט דאנינג־קרוגר
    בשנת 1999 ערכו שני פסיכולוגים אמריקאים דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר ניסוי, הם נתנו לסטודנטים מבחן בהיגיון, בדקדוק ובחוש הומור, וביקשו מכל אחד לדרג עד כמה הוא חושב שהצליח. התוצאות היו כל כך הזויות שהן נכנסו להיסטוריה של הפסיכולוגיה. הסטודנטים שקיבלו ציונים נמוכים דירגו את עצמם מעל הממוצע והיו בטוחים שעברו מצוין. בעוד דווקא אלה שקיבלו ציונים גבוהים דירגו את עצמם נמוך.
    הסיבה פשוטה: אתה צריך לדעת מספיק כדי לדעת שאתה לא יודע.

    אילו היה מדובר בניסוי באוניברסיטה בלבד, הנושא לא היה אמור להטריד אותנו. אבל התופעה פוגשת אותנו יום יום, בכל תחום. דווקא האנשים שהכי פחות מבינים בטוחים שהם יודעים הכול. הם אפילו לא טורחים להתייעץ – ועושים טעויות כואבות ויקרות.

    לי זה קרה באופן אישי. לפני חמש שנים, כשרכשתי דירה, נטלתי משכנתא באופן עצמאי. "חבל לשלם ליועץ על מה שאני יודע לעשות לבד", חשבתי. השקעתי זמן, קראתי, למדתי, הבנתי איך עובדות הריביות. ליתר ביטחון אף ביקשתי חוות דעת משני יועצי משכנתאות שהכרתי. קיבלתי משכנתא מצוינת, והצלחתי לבד, או כך לפחות חשבתי.
    לקח לי כמה שנים לגלות שיש בתחום המשכנתאות כל כך הרבה דברים שבכלל לא היו בתודעה שלי, דברים שהייתי צריך לבדוק ולא ידעתי שהם קיימים.
    לו הייתי מתייעץ, הייתי משלם כמה אלפי שקלים אבל מחזיר אותם בגדול בטווח הארוך.

    כי כדי לזהות חוסר ידע, צריך להבין בתחום. מי שאינו מבין, אינו מסוגל להעריך את הפער בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא צריך לדעת. זה לא עניין של טיפשות – זו מגבלה קוגניטיבית. והתוצאה בשטח: דווקא אלה שלא מבינים בטוחים שהם יודעים, לא מתייעצים – ומפסידים הרבה כסף.

    תסמונת הפראייר הגאה
    בעבודתי ב'קל זכות' אני נתקל בתופעה הזו כל העת. כמעט בכל יום אני פוגש אנשים שפונים אלינו ומסבירים שהם לא זקוקים לעזרה מקצועית, הם כבר אספו את כל המסמכים הרפואיים, כל מה שהם רוצים זה טיפ קטן או מענה לשאלה מסוימת. ואני נאלץ לאכזב אותם: "אתם באמת לא זקוקים לעזרה מקצועית, כי למרבה הצער לתיק שלכם אין סיכוי לעבור וחבל על הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים בו."
    במקרים אחרים אתה רואה תיק שאפשר לשפר אותו ולהוביל לתוצאה מיטבית, אבל האיש בטוח בעצמו ובידיעותיו ומסרב לקבל סיוע. הוא הרי בדק בספר הליקויים וראה שעל הבעיה הזו מקבלים אחוזי נכות.
    נכון, הוא לא יודע מה זה "חישוב משוקלל" או מה ההבדל בין נכות רפואית לאי כושר, אבל למה להיתפס לזוטות, אין הרי מצב שלא יראו אותי עם הבעיה הזו ולא יאשרו. מקסימום בערר יפנה לעזרה.
    כשאני מנסה להסביר לו שאת הנזק שנגרם בתביעה שהוגשה לא נכון יהיה קשה מאוד לתקן בערר הוא משוכנע שאני רוצה רק "לעקוץ" אותו. קשה לו להאמין שדווקא הוא הולך להפסיד הרבה כסף, רק בגלל שהוא מסרב להכיר בכך שהוא לא יודע.
    התופעה הזו כמובן לא מתחילה ונגמרת במשכנתאות ומיצוי זכויות. תוכלו לפגוש אותה גם בהשקעות, בבריאות, ובכל תחום אחר.

    אז מה עושים?
    ברור שיש מקרים שבהם אין צורך באיש מקצוע וחבל לזרוק כסף סתם לפח. וידוע גם שלא כל יועץ הוא אובייקטיבי לחלוטין. אבל לפני שאתם מחליטים שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני יודע מספיק על התחום כדי להבין אם יש צורך בייעוץ מקצועי?

    אגב, גם כשאתם כבר מתייעצים לא משנה אם זה באופן חינמי עם חבר או בפורום, או אפילו עם איש מקצוע, אל תשכחו לשאול: האם התשובה הברורה והחד משמעית שקיבלתם נובעת מידע אמיתי, או דווקא מאפקט דאנינג־קרוגר.

    רוצים לדעת עוד על קצבאות נכות (וללמוד כמה אתם לא יודעים 😉)?
    בקרו בעולם הידע של 'קל זכות' או הורידו את המדריך שלנו.
    להרצאות וטיפים חייגו לקו התוכן שלנו 02-642-80-80 שלוהח 2

    לתגובות: 6428080@gmail.com

    @קל-זכות מעניין... יש מחקרים בדיוק הפוכים. חכמים טועים יותר כי הם חושבים שהם חכמים ויודעים הכל ומצליחים "להטעות" את עצמם בגלל אינטרסים ודעות קדומות. ככל שהם חכמים יותר יש להם יותר כלים לשכנע את עצמם בשקר. בשונה מחכמים פחות שלא מצליחים לשקר לעצמם.
    רציני.... אם תירצו אעלה את המחקר.

    אין ספק שהציטוט הזה הוא הנכון מהכל
    אז מה עושים?
    ברור שיש מקרים שבהם אין צורך באיש מקצוע וחבל לזרוק כסף סתם לפח. וידוע גם שלא כל יועץ הוא אובייקטיבי לחלוטין. אבל לפני שאתם מחליטים שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני יודע מספיק על התחום כדי להבין אם יש צורך בייעוץ מקצועי?

  • @קל-זכות מעניין... יש מחקרים בדיוק הפוכים. חכמים טועים יותר כי הם חושבים שהם חכמים ויודעים הכל ומצליחים "להטעות" את עצמם בגלל אינטרסים ודעות קדומות. ככל שהם חכמים יותר יש להם יותר כלים לשכנע את עצמם בשקר. בשונה מחכמים פחות שלא מצליחים לשקר לעצמם.
    רציני.... אם תירצו אעלה את המחקר.

    אין ספק שהציטוט הזה הוא הנכון מהכל
    אז מה עושים?
    ברור שיש מקרים שבהם אין צורך באיש מקצוע וחבל לזרוק כסף סתם לפח. וידוע גם שלא כל יועץ הוא אובייקטיבי לחלוטין. אבל לפני שאתם מחליטים שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני יודע מספיק על התחום כדי להבין אם יש צורך בייעוץ מקצועי?

    @מבין-עניין נשמח שתעלה את המחקר ההפוך, הוא מביא מחקר שמובן גם בהגיון ואתה (בינתיים) מביא סברא שגם אם היא נכונה לא מגובה במחקר. הטעויות של החכמים והמקצועים באמת הם טעויות יותר נדירות וכאלה שמן הסתם צריך להיות נוגע בדבר גדול רוב הבעיות הם מחוסר ידע ומפזיזות שמתחפשת לאומץ.

  • @סייעתא-דשמיא said:

    @קל-זכות said:

    מה הכוונה תשלום סמלי ונמוך?
    ומה השירות שהם נותנים?

    בדיקת זכאות מקצועית, הכנת התביעה והליווי עד ההחלטה — באגרת טיפול קבועה וידועה מראש, בלי אחוזים מהקצבה, שמשולמת רק לאחר אישור הגמלה.

    כמה האגרת טיפול?
    האם משלמים אותה גם במקרה שהקצבה לא אושרה ?
    או רק במקרה שהקצבה אושרה?
    האם יש הבדל בין גובה הקצבה או משך הזמן שאושר לעניין האגרת טיפול ?

    מה כולל הכנת התביעה והליווי ?

    @קל-זכות said:

    כמה האגרת טיפול?
    האם משלמים אותה גם במקרה שהקצבה לא אושרה ?
    או רק במקרה שהקצבה אושרה?
    האם יש הבדל בין גובה הקצבה או משך הזמן שאושר לעניין האגרת טיפול ?

    ראשית שיחה ראשונית להבנת המצב ובדיקת זכאות ראשונית בחינם על ידי השארת פרטים כאן, אם נראה שיש זכאות לאחר השיחה ובדיקת מסמכים רפואיים אם יש צורך, נקבע עם ההורים מחיר לטיפול בתיק - המחיק נקבע לפי היקף התיק ורמת הקושי בהכנתו לתביעה, אך אינו כולל אחוזים מהגמלה או מהסכום שמתקבל רטרואקטיבית אלא סכום קבוע ונמוך מאוד בלי שום השוואה לשאר החברות בתחום. התשלום נגבה רק לאחר אישור התביעה.

    @קל-זכות said:

    מה כולל הכנת התביעה והליווי ?

    בדיקת כלל המסמכים הקיימים והפנייה לרופאים או בדיקות נוספות לפי הצורך והדרכה לפני כן, לאחר מכן ניסוח מכתב תביעה מנומק ומפורט והגשת המסמכים הרלוונטיים, הדרכה והכנה לוועדה הרפואית, מעקב אחר ההחלטה — ושימוש בכל הכלים הקיימים עד אישור הזכויות בפועל.
    תוכל לראות פרטים נוספים כאן או לשלוח מייל למשרד office@shutfim.org.

  • @מבין-עניין נשמח שתעלה את המחקר ההפוך, הוא מביא מחקר שמובן גם בהגיון ואתה (בינתיים) מביא סברא שגם אם היא נכונה לא מגובה במחקר. הטעויות של החכמים והמקצועים באמת הם טעויות יותר נדירות וכאלה שמן הסתם צריך להיות נוגע בדבר גדול רוב הבעיות הם מחוסר ידע ומפזיזות שמתחפשת לאומץ.

    @השומר ברור לי שהיכולת האנליטית שלך תגיד שיש הבדל.... אבל קבל את מחקרו של פרופ' דן קאהן (Dan Kahan) מאוניברסיטת ייל וצוותו, שפורסם ב-2013 (תחת הכותרת "Motivated Numeracy and Enlightened Self-Government").

    המחקר הזה הוא הדגמה לתופעה שנקראת "חשיבה מונעת" (Motivated Reasoning) או "הטיית אישוש" (Confirmation Bias)

    בבקשה:

    אם גם אתם חושבים שאנשים אם יכולת אנליטית (יכולת ניתוח) גבוהה, מגיעים יותר בקלות לחקר האמת?

    יש לי הפתעה בשבילכם.

    אלף מאה ואחד עשר אמריקאים, קיבלו מבחנים שבודקים את היכולת האנליטית שלהם. לאחר מכן, הניחו בפניהם נתונים מתוך מחקר, של ניסוי בשיטת טיפול חדשה בפריחה בעור. המחקר היה מפוברק, מצוץ מן האצבע, אבל הנסיינים חשבו שהוא אמיתי. המשתתפים התבקשו לנתח את הנתונים, ולהסיק, האם שיטת הטיפול החדשה יעילה. כמו שחשבתם, הנבדקים שהיכולת האנליטית שלהם הייתה גבוהה יותר, הצליחו יותר במשימה.

    עכשיו, הניחו בפניהם נתוני פשיעה, בערים מסוימות ברחבי ארה"ב. אמרו להם, שכדי למגר את תופעת הפשיעה הערים הללו, בוחנות איסור נשיאת נשק במרחב הציבורי. חלק מהערים ההן, כבר אסרו על נשיאת נשק, וחלקן עדיין לא. הנבדקים, התבקשו לבחון, לאור הנתונים של הערים וההשוואה ביניהם, האם איסור נשיאת נשק, הוא אכן גורם משמעותי שמוריד את הפשיעה.

    הסוד במחקר היה, שאותם נתונים שהוצגו במחקר לטיפול בפריחה, בדיוק, הוצגו גם במחקר של הפשיעה. המספרים היו אותם מספרים. החישובים היו אותם חישובים, ובכל זאת... כשהנתונים היו טיפול בפריחה, הצלחת המשתתפים בניתוח הבעיה, הייתה גבוהה הרבה יותר, מניתוח נתוני ה"טיפול" בפשיעה, שהיו אותם נתונים.

    האמת... זה הזכיר לי את שאלות החזרה שהמורים למתמטיקה נותנים לפני המבחן. בשאלות החזרה הגעת לתשובה המדוייקת מתי שתי הרכבות יפגשו אם כל אחת נוסעת ממקום אחר במהירות שונה. אבל כשהרכבות הפכו במבחן לשני מטוסים... באופן מפתיע לא הגעת לתשובה הנכונה. אני מניח שההבדל בין שאלות החזרה למבחן, תלויות בלחץ של הנבחן.

    אבל במבדקים של הטיפול בפריחה ונשיאת הנשק הסיבה הייתה שונה. ההבדל הוא מה דעתך המוקדמת לפני שקראת את הנתונים.

    למשתתפים לא באמת, היה אכפת, אם הטיפול בפריחה יעיל או לא. לא הייתה להם שום דעה מוקדמת בעניין. הם ניגשו לניתוח הנתונים בצורה רציונאלית. והם אכן הצליחו לנתח נכון את הנתונים. אבל לרוב הנבדקים, הייתה דעה מגובשת, בעד או נגד, נשיאת נשק. הדעה או האג'נדה שלהם, פגעה ביכולת האנליטית שלהם.

    זה אולי לא ממש מפתיע. ברור, כשיש ניגוד עניינים, או נגיעה אישית, הדבר גורם להטיית האמת. אבל המדהים הוא, שדווקא האנשים, עם היכולת האנליטית הגבוהה יותר, נכשלו עוד יותר במשימה.

    מתברר שאנשים בעלי יכולת ניתוח גבוהה, נוטים יותר, לעוות נתונים, מאשר אנשים פחות מוכשרים.

    ככל שהקישורים הקוגניטיביים שלכם, טובים יותר, יש יותר סיכוי שתעשו רציונליזציה (-התרצה) לנתונים. כלומר, תנתחו ותפרשו את הנתונים, בדרך מעוותת, שתתיישר עם דעתכם האישית

  • @השומר ברור לי שהיכולת האנליטית שלך תגיד שיש הבדל.... אבל קבל את מחקרו של פרופ' דן קאהן (Dan Kahan) מאוניברסיטת ייל וצוותו, שפורסם ב-2013 (תחת הכותרת "Motivated Numeracy and Enlightened Self-Government").

    המחקר הזה הוא הדגמה לתופעה שנקראת "חשיבה מונעת" (Motivated Reasoning) או "הטיית אישוש" (Confirmation Bias)

    בבקשה:

    אם גם אתם חושבים שאנשים אם יכולת אנליטית (יכולת ניתוח) גבוהה, מגיעים יותר בקלות לחקר האמת?

    יש לי הפתעה בשבילכם.

    אלף מאה ואחד עשר אמריקאים, קיבלו מבחנים שבודקים את היכולת האנליטית שלהם. לאחר מכן, הניחו בפניהם נתונים מתוך מחקר, של ניסוי בשיטת טיפול חדשה בפריחה בעור. המחקר היה מפוברק, מצוץ מן האצבע, אבל הנסיינים חשבו שהוא אמיתי. המשתתפים התבקשו לנתח את הנתונים, ולהסיק, האם שיטת הטיפול החדשה יעילה. כמו שחשבתם, הנבדקים שהיכולת האנליטית שלהם הייתה גבוהה יותר, הצליחו יותר במשימה.

    עכשיו, הניחו בפניהם נתוני פשיעה, בערים מסוימות ברחבי ארה"ב. אמרו להם, שכדי למגר את תופעת הפשיעה הערים הללו, בוחנות איסור נשיאת נשק במרחב הציבורי. חלק מהערים ההן, כבר אסרו על נשיאת נשק, וחלקן עדיין לא. הנבדקים, התבקשו לבחון, לאור הנתונים של הערים וההשוואה ביניהם, האם איסור נשיאת נשק, הוא אכן גורם משמעותי שמוריד את הפשיעה.

    הסוד במחקר היה, שאותם נתונים שהוצגו במחקר לטיפול בפריחה, בדיוק, הוצגו גם במחקר של הפשיעה. המספרים היו אותם מספרים. החישובים היו אותם חישובים, ובכל זאת... כשהנתונים היו טיפול בפריחה, הצלחת המשתתפים בניתוח הבעיה, הייתה גבוהה הרבה יותר, מניתוח נתוני ה"טיפול" בפשיעה, שהיו אותם נתונים.

    האמת... זה הזכיר לי את שאלות החזרה שהמורים למתמטיקה נותנים לפני המבחן. בשאלות החזרה הגעת לתשובה המדוייקת מתי שתי הרכבות יפגשו אם כל אחת נוסעת ממקום אחר במהירות שונה. אבל כשהרכבות הפכו במבחן לשני מטוסים... באופן מפתיע לא הגעת לתשובה הנכונה. אני מניח שההבדל בין שאלות החזרה למבחן, תלויות בלחץ של הנבחן.

    אבל במבדקים של הטיפול בפריחה ונשיאת הנשק הסיבה הייתה שונה. ההבדל הוא מה דעתך המוקדמת לפני שקראת את הנתונים.

    למשתתפים לא באמת, היה אכפת, אם הטיפול בפריחה יעיל או לא. לא הייתה להם שום דעה מוקדמת בעניין. הם ניגשו לניתוח הנתונים בצורה רציונאלית. והם אכן הצליחו לנתח נכון את הנתונים. אבל לרוב הנבדקים, הייתה דעה מגובשת, בעד או נגד, נשיאת נשק. הדעה או האג'נדה שלהם, פגעה ביכולת האנליטית שלהם.

    זה אולי לא ממש מפתיע. ברור, כשיש ניגוד עניינים, או נגיעה אישית, הדבר גורם להטיית האמת. אבל המדהים הוא, שדווקא האנשים, עם היכולת האנליטית הגבוהה יותר, נכשלו עוד יותר במשימה.

    מתברר שאנשים בעלי יכולת ניתוח גבוהה, נוטים יותר, לעוות נתונים, מאשר אנשים פחות מוכשרים.

    ככל שהקישורים הקוגניטיביים שלכם, טובים יותר, יש יותר סיכוי שתעשו רציונליזציה (-התרצה) לנתונים. כלומר, תנתחו ותפרשו את הנתונים, בדרך מעוותת, שתתיישר עם דעתכם האישית

    @מבין-עניין מה עניין שמיטה להר סיני (דבר נוסף כדאי להעזר בעוד כלי בינה מלאכותית היה לי קשה לקרוא את הנכתב).

  • @מבין-עניין מה עניין שמיטה להר סיני (דבר נוסף כדאי להעזר בעוד כלי בינה מלאכותית היה לי קשה לקרוא את הנכתב).

    @השומר זה ממש לא בינה מלאכותית. ואם תחשוב על זה כמה שניות מבלי לפסול דעות שונות ממך, זה קשור מאד. מי שחושב שהוא גאון ומבין בתחום מסויים גם יודע לשקר לעצמו לפי האינטרסים שלו.
    אבל לא מתכוון להתווכח עם "חכמים" שמזלזלים.... תיהנה

  • @מבין-עניין אשמח להבהרות נוספות.

    זה ממש מעניין אותי ולא הצלחתי להבין.

  • נניח שאני מתלבט בין שני מסלולי משכנתא או בין שתי אפשרויות השקעה ופונה להתייעץ עם ידיד.
    מי לדעתכם יהיה בטוח יותר בידיעותיו, מי שעוסק בתחום שנים, למד וראה הרבה, או דווקא מי שהידע שלו מסתכם במספר מאמרים שקרא?

    אפקט דאנינג־קרוגר
    בשנת 1999 ערכו שני פסיכולוגים אמריקאים דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר ניסוי, הם נתנו לסטודנטים מבחן בהיגיון, בדקדוק ובחוש הומור, וביקשו מכל אחד לדרג עד כמה הוא חושב שהצליח. התוצאות היו כל כך הזויות שהן נכנסו להיסטוריה של הפסיכולוגיה. הסטודנטים שקיבלו ציונים נמוכים דירגו את עצמם מעל הממוצע והיו בטוחים שעברו מצוין. בעוד דווקא אלה שקיבלו ציונים גבוהים דירגו את עצמם נמוך.
    הסיבה פשוטה: אתה צריך לדעת מספיק כדי לדעת שאתה לא יודע.

    אילו היה מדובר בניסוי באוניברסיטה בלבד, הנושא לא היה אמור להטריד אותנו. אבל התופעה פוגשת אותנו יום יום, בכל תחום. דווקא האנשים שהכי פחות מבינים בטוחים שהם יודעים הכול. הם אפילו לא טורחים להתייעץ – ועושים טעויות כואבות ויקרות.

    לי זה קרה באופן אישי. לפני חמש שנים, כשרכשתי דירה, נטלתי משכנתא באופן עצמאי. "חבל לשלם ליועץ על מה שאני יודע לעשות לבד", חשבתי. השקעתי זמן, קראתי, למדתי, הבנתי איך עובדות הריביות. ליתר ביטחון אף ביקשתי חוות דעת משני יועצי משכנתאות שהכרתי. קיבלתי משכנתא מצוינת, והצלחתי לבד, או כך לפחות חשבתי.
    לקח לי כמה שנים לגלות שיש בתחום המשכנתאות כל כך הרבה דברים שבכלל לא היו בתודעה שלי, דברים שהייתי צריך לבדוק ולא ידעתי שהם קיימים.
    לו הייתי מתייעץ, הייתי משלם כמה אלפי שקלים אבל מחזיר אותם בגדול בטווח הארוך.

    כי כדי לזהות חוסר ידע, צריך להבין בתחום. מי שאינו מבין, אינו מסוגל להעריך את הפער בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא צריך לדעת. זה לא עניין של טיפשות – זו מגבלה קוגניטיבית. והתוצאה בשטח: דווקא אלה שלא מבינים בטוחים שהם יודעים, לא מתייעצים – ומפסידים הרבה כסף.

    תסמונת הפראייר הגאה
    בעבודתי ב'קל זכות' אני נתקל בתופעה הזו כל העת. כמעט בכל יום אני פוגש אנשים שפונים אלינו ומסבירים שהם לא זקוקים לעזרה מקצועית, הם כבר אספו את כל המסמכים הרפואיים, כל מה שהם רוצים זה טיפ קטן או מענה לשאלה מסוימת. ואני נאלץ לאכזב אותם: "אתם באמת לא זקוקים לעזרה מקצועית, כי למרבה הצער לתיק שלכם אין סיכוי לעבור וחבל על הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים בו."
    במקרים אחרים אתה רואה תיק שאפשר לשפר אותו ולהוביל לתוצאה מיטבית, אבל האיש בטוח בעצמו ובידיעותיו ומסרב לקבל סיוע. הוא הרי בדק בספר הליקויים וראה שעל הבעיה הזו מקבלים אחוזי נכות.
    נכון, הוא לא יודע מה זה "חישוב משוקלל" או מה ההבדל בין נכות רפואית לאי כושר, אבל למה להיתפס לזוטות, אין הרי מצב שלא יראו אותי עם הבעיה הזו ולא יאשרו. מקסימום בערר יפנה לעזרה.
    כשאני מנסה להסביר לו שאת הנזק שנגרם בתביעה שהוגשה לא נכון יהיה קשה מאוד לתקן בערר הוא משוכנע שאני רוצה רק "לעקוץ" אותו. קשה לו להאמין שדווקא הוא הולך להפסיד הרבה כסף, רק בגלל שהוא מסרב להכיר בכך שהוא לא יודע.
    התופעה הזו כמובן לא מתחילה ונגמרת במשכנתאות ומיצוי זכויות. תוכלו לפגוש אותה גם בהשקעות, בבריאות, ובכל תחום אחר.

    אז מה עושים?
    ברור שיש מקרים שבהם אין צורך באיש מקצוע וחבל לזרוק כסף סתם לפח. וידוע גם שלא כל יועץ הוא אובייקטיבי לחלוטין. אבל לפני שאתם מחליטים שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני יודע מספיק על התחום כדי להבין אם יש צורך בייעוץ מקצועי?

    אגב, גם כשאתם כבר מתייעצים לא משנה אם זה באופן חינמי עם חבר או בפורום, או אפילו עם איש מקצוע, אל תשכחו לשאול: האם התשובה הברורה והחד משמעית שקיבלתם נובעת מידע אמיתי, או דווקא מאפקט דאנינג־קרוגר.

    רוצים לדעת עוד על קצבאות נכות (וללמוד כמה אתם לא יודעים 😉)?
    בקרו בעולם הידע של 'קל זכות' או הורידו את המדריך שלנו.
    להרצאות וטיפים חייגו לקו התוכן שלנו 02-642-80-80 שלוהח 2

    לתגובות: 6428080@gmail.com

    @קל-זכות said:

    הם נתנו לסטודנטים מבחן בהיגיון, בדקדוק ובחוש הומור

    מה זה אומר?
    רק אני חושד שחוש ההומור של החוקרים הוא לא משהו, ולכן כל המבדק מוטה ומוטעה?

נושאים מוצעים