דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
41 14 1.1k 15
  • @חיסכון-לחתונה זהכמו גמ''ח ויכלו הרי עולה להם פרסום ומשרדים ומי שיחליף את המזכיר וכו'

    @החושב למדת פעם הלכות ריבית?
    בינתיים, כל רב שפגשתי שלמד הלכות ריבית, מחפש כל הזדמנות לזעוק על המכשולות הרבים שמצויים בחיי היום-יום, על כל צעד ושעל.
    כעת הציעו פתרון, שלדעת הרבה דיינים ומומחים גדולים בריבית ובחו"מ עדיין לא היה פתרון טוב כל כך, לבעיה שלך ושל כל אחד ואחד.
    מה שהיה עד היום, היה מחוסר ברירה, עשו את המקסימום שהיה נראה שאפשר לעשות, הרבה פוסקים לא סמכו על זה כלל, והרבה שאלות נשאלו ללא תשובות מספקות.
    לכן, ההשוואה לגמ"ח ויכולו קצת הרבה מוגזמת.
    עיין כאן, ובהמשך השרשור שם, ותמצא עוד הרבה פרטים שאולי לא ידעת.מודעה להחתם במאגרן (1).jpg

  • אם הבנתי נכון, התועלת של המיזם היא רק בריבוי מספר המצטרפים?
    כי אם כן, לא נראה לי שהם יגיעו למספרים גבוהים מדי כל עוד הם גובים תשלום.

  • @החושב למדת פעם הלכות ריבית?
    בינתיים, כל רב שפגשתי שלמד הלכות ריבית, מחפש כל הזדמנות לזעוק על המכשולות הרבים שמצויים בחיי היום-יום, על כל צעד ושעל.
    כעת הציעו פתרון, שלדעת הרבה דיינים ומומחים גדולים בריבית ובחו"מ עדיין לא היה פתרון טוב כל כך, לבעיה שלך ושל כל אחד ואחד.
    מה שהיה עד היום, היה מחוסר ברירה, עשו את המקסימום שהיה נראה שאפשר לעשות, הרבה פוסקים לא סמכו על זה כלל, והרבה שאלות נשאלו ללא תשובות מספקות.
    לכן, ההשוואה לגמ"ח ויכולו קצת הרבה מוגזמת.
    עיין כאן, ובהמשך השרשור שם, ותמצא עוד הרבה פרטים שאולי לא ידעת.מודעה להחתם במאגרן (1).jpg

    @א.א.פ. עדיין לא הבנתי מה עולה פה כסף

  • מה המשמעות של להוסיף ילדים? יש בזה עניין? יש חילוק בין ילדים מעל גיל בר/ת מצווה לאלו שקטנים (שלכאורה הכספים שלהם עליי ולכאורה כלולים ממילא בהיתר עסקא שלי?)

  • @א.א.פ. עדיין לא הבנתי מה עולה פה כסף

    @החושב א. להקים כזה דבר עולה כסף, והמון!!! מי שמתמצא בתכנות יודע, שהקמת כזה פרוייקט דורשת הרבה, חדשים של עבודה מאומצת - הקמת אתר, נדרים פלוס, ומערכת טלפונית משוכללת.
    הליווי המפשטי של טובי העו"ד כדי שיהיה לזה באמת את התוקף הכי חזק.
    הקמת מאגר שדורשת המון משאבים ועמידה בדרישות החוק ותקנים מחמירים של הגנה שכל מי שמחזיק מאגר עם פרטים של אנשים צריך לעבור.
    ב. המציאות הוכיחה שבמאגרים חינמיים אנשים סתם 'משחקים' עם המערכת, כגון שנרשמים עם כל מיני שמות בדויים, ובכזה מקום מי יוכל להוכיח שאתה כן רציני - אם לא הכמה שקלים. וכמו שצירפתי לעיל בחוו"ד מהעו"ד.
    הבהרה: אני לא הקמתי את המערכת, ולא מרוויח מזה שום דבר, זה דברים ששמעתי מהגר"פ וינד שליט"א בשיעוריו.

  • מה המשמעות של להוסיף ילדים? יש בזה עניין? יש חילוק בין ילדים מעל גיל בר/ת מצווה לאלו שקטנים (שלכאורה הכספים שלהם עליי ולכאורה כלולים ממילא בהיתר עסקא שלי?)

    @דרור
    א. המשמעות של הוספת ילדים היא, שההיתר עיסקא יחול גם עליהם בצורה הכי ברורה וחזקה, וזה נוגע לכל מה שיש להם, למשל תכנית חסכון לכל ילד, שעל פי הלכה שייך לילד נקרא על שמו ומיוחס אליו, ועוד הרבה פעולות שילדים עושים בינם לבין עצמם שיש בהם חששות של ריבית, פעמים אף של דאורייתא, ואם אנחנו מחנכים אותם להיזהר בקלה כבחמורה, אז כאן מדובר ב'חמורה'.
    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

  • @דרור
    א. המשמעות של הוספת ילדים היא, שההיתר עיסקא יחול גם עליהם בצורה הכי ברורה וחזקה, וזה נוגע לכל מה שיש להם, למשל תכנית חסכון לכל ילד, שעל פי הלכה שייך לילד נקרא על שמו ומיוחס אליו, ועוד הרבה פעולות שילדים עושים בינם לבין עצמם שיש בהם חששות של ריבית, פעמים אף של דאורייתא, ואם אנחנו מחנכים אותם להיזהר בקלה כבחמורה, אז כאן מדובר ב'חמורה'.
    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

  • @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

    @דרור כתב:

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

    לא הבנתי.
    למה כוונתך 'גם שם'?

  • @דרור כתב:

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

    לא הבנתי.
    למה כוונתך 'גם שם'?

    @א.א.פ. באתר עצמו,לא זכור לי שראיתי התייחסןת לזה

  • בטופס הידני (מצו"ב) זה בודאי כתוב (בטבלת הוספת הילדים).
    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.
    שטר היתר עסקה העולמי מקוצר שלושה עמודים לשליחה במייל ובפקס.pdf

  • בטופס הידני (מצו"ב) זה בודאי כתוב (בטבלת הוספת הילדים).
    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.
    שטר היתר עסקה העולמי מקוצר שלושה עמודים לשליחה במייל ובפקס.pdf

    @א.א.פ. כתב:

    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.

    זהו, עוד לא הזנתי, כי היה לי חשוב להבין מה ולמה, לכן עצרתי שם בינתיים. תודה!

  • @א.א.פ. כתב:

    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.

    זהו, עוד לא הזנתי, כי היה לי חשוב להבין מה ולמה, לכן עצרתי שם בינתיים. תודה!

    @דרור
    בהצטרפות דרך נדרים פלוס אני רואה שילדים עד גיל מצוות מוסיפים ברישום הראשוני, וילדים מעל גיל מצוות מוסיפים אח"כ, בלחיצה מיד בכניסה על 'הוספת ילדים למנוי קיים', ואז אם הזנת תאריך של ילד מעל גיל מצוות המערכת מוסיפה שהוא צריך לחתום.
    מתוך המסך הראשוני:
    image.jpeg
    מתוך מסך הוספת ילדים למנוי קיים:
    image.jpeg

נושאים מוצעים


  • ירידה נוספת של הריבית

    נעול נדל"ן ומשכנתאות ריבית
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    295 צפיות
    בית שמשב
    @ia90990 כתב בירידה נוספת של הריבית: ולמה..? למה שואלים כשמעלים לא שמורידים....
  • 7 הצבעות
    578 פוסטים
    63k צפיות
    M
    @בסיעתא מכיוון שזו זכאות. כזכור, זכאות נותנת הנחה גם במסלולים הנלווים בעמלות הפירעון המוקדם. בנוסף, הריבית לא גבוהה . גם בהוספת אינפלציה מתוחמת נגיע לגובה ריבית הקלצ בהלוואה, (4.46) שזה בסדר גמור.
  • 3 הצבעות
    14 פוסטים
    667 צפיות
    ס
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בהמדריך המלא לחיסכון בעלויות הריבית להלוואות רכב.: או שהם לא יכולים בכלל, והם עושים מאמצים לגמור את החודש בצורה כזאת או אחרת. אם כוונתך שתפקיד המאמנים לגרום לאנשים לקרוע את עצמם בהחזר חודשי שבעיקרון הם לא יכולים לעמוד בו אז בעיניי זו עצת אחיתופל... לא התכוונתי לומר שזה מה שהמאמנים גורמים להם לעשות. אלא שהם לוקחים על עצמם סכומים בלתי אפשריים, מכח הרצון/הכרח לקנות דירה, ובמקרה הטוב הם פונים אח"כ לעשות אימון כלכלי לטפל במצב שנוצר.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • היתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?

    תורני היתר עיסקא השקעות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    פשוט יהודיפ
    @צמיחה כתב בהיתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?: @מתעניין-1 יכול להיות שהגזמתי, ונכון שכך הוא כתב לבנקל. אבל תשמע את השיעור שלו בקול הלשון שיעור כא - היתר עיסקא ומחקה מדד S&P500 - הרב יעקב לנדו - טו' שבט, תשפ'ד37353077 מדקה 30:00 ואילך, זה שיעור גם על היתר עיסקא, וגם על מחקי מדד, וגם האם להחמיר לא להסתמך על היתר עיסקא בכל מצב, או שזה יוהרא. האם יש לך להעלות את זה כתוב?