דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
41 14 1.1k 15
  • אם הבנתי נכון, התועלת של המיזם היא רק בריבוי מספר המצטרפים?
    כי אם כן, לא נראה לי שהם יגיעו למספרים גבוהים מדי כל עוד הם גובים תשלום.

  • @החושב למדת פעם הלכות ריבית?
    בינתיים, כל רב שפגשתי שלמד הלכות ריבית, מחפש כל הזדמנות לזעוק על המכשולות הרבים שמצויים בחיי היום-יום, על כל צעד ושעל.
    כעת הציעו פתרון, שלדעת הרבה דיינים ומומחים גדולים בריבית ובחו"מ עדיין לא היה פתרון טוב כל כך, לבעיה שלך ושל כל אחד ואחד.
    מה שהיה עד היום, היה מחוסר ברירה, עשו את המקסימום שהיה נראה שאפשר לעשות, הרבה פוסקים לא סמכו על זה כלל, והרבה שאלות נשאלו ללא תשובות מספקות.
    לכן, ההשוואה לגמ"ח ויכולו קצת הרבה מוגזמת.
    עיין כאן, ובהמשך השרשור שם, ותמצא עוד הרבה פרטים שאולי לא ידעת.מודעה להחתם במאגרן (1).jpg

    @א.א.פ. עדיין לא הבנתי מה עולה פה כסף

  • מה המשמעות של להוסיף ילדים? יש בזה עניין? יש חילוק בין ילדים מעל גיל בר/ת מצווה לאלו שקטנים (שלכאורה הכספים שלהם עליי ולכאורה כלולים ממילא בהיתר עסקא שלי?)

  • @א.א.פ. עדיין לא הבנתי מה עולה פה כסף

    @החושב א. להקים כזה דבר עולה כסף, והמון!!! מי שמתמצא בתכנות יודע, שהקמת כזה פרוייקט דורשת הרבה, חדשים של עבודה מאומצת - הקמת אתר, נדרים פלוס, ומערכת טלפונית משוכללת.
    הליווי המפשטי של טובי העו"ד כדי שיהיה לזה באמת את התוקף הכי חזק.
    הקמת מאגר שדורשת המון משאבים ועמידה בדרישות החוק ותקנים מחמירים של הגנה שכל מי שמחזיק מאגר עם פרטים של אנשים צריך לעבור.
    ב. המציאות הוכיחה שבמאגרים חינמיים אנשים סתם 'משחקים' עם המערכת, כגון שנרשמים עם כל מיני שמות בדויים, ובכזה מקום מי יוכל להוכיח שאתה כן רציני - אם לא הכמה שקלים. וכמו שצירפתי לעיל בחוו"ד מהעו"ד.
    הבהרה: אני לא הקמתי את המערכת, ולא מרוויח מזה שום דבר, זה דברים ששמעתי מהגר"פ וינד שליט"א בשיעוריו.

  • מה המשמעות של להוסיף ילדים? יש בזה עניין? יש חילוק בין ילדים מעל גיל בר/ת מצווה לאלו שקטנים (שלכאורה הכספים שלהם עליי ולכאורה כלולים ממילא בהיתר עסקא שלי?)

    @דרור
    א. המשמעות של הוספת ילדים היא, שההיתר עיסקא יחול גם עליהם בצורה הכי ברורה וחזקה, וזה נוגע לכל מה שיש להם, למשל תכנית חסכון לכל ילד, שעל פי הלכה שייך לילד נקרא על שמו ומיוחס אליו, ועוד הרבה פעולות שילדים עושים בינם לבין עצמם שיש בהם חששות של ריבית, פעמים אף של דאורייתא, ואם אנחנו מחנכים אותם להיזהר בקלה כבחמורה, אז כאן מדובר ב'חמורה'.
    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

  • @דרור
    א. המשמעות של הוספת ילדים היא, שההיתר עיסקא יחול גם עליהם בצורה הכי ברורה וחזקה, וזה נוגע לכל מה שיש להם, למשל תכנית חסכון לכל ילד, שעל פי הלכה שייך לילד נקרא על שמו ומיוחס אליו, ועוד הרבה פעולות שילדים עושים בינם לבין עצמם שיש בהם חששות של ריבית, פעמים אף של דאורייתא, ואם אנחנו מחנכים אותם להיזהר בקלה כבחמורה, אז כאן מדובר ב'חמורה'.
    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

  • @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

    @דרור כתב:

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

    לא הבנתי.
    למה כוונתך 'גם שם'?

  • @דרור כתב:

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

    לא הבנתי.
    למה כוונתך 'גם שם'?

    @א.א.פ. באתר עצמו,לא זכור לי שראיתי התייחסןת לזה

  • בטופס הידני (מצו"ב) זה בודאי כתוב (בטבלת הוספת הילדים).
    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.
    שטר היתר עסקה העולמי מקוצר שלושה עמודים לשליחה במייל ובפקס.pdf

  • בטופס הידני (מצו"ב) זה בודאי כתוב (בטבלת הוספת הילדים).
    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.
    שטר היתר עסקה העולמי מקוצר שלושה עמודים לשליחה במייל ובפקס.pdf

    @א.א.פ. כתב:

    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.

    זהו, עוד לא הזנתי, כי היה לי חשוב להבין מה ולמה, לכן עצרתי שם בינתיים. תודה!

  • @א.א.פ. כתב:

    באתר אמור להיות שאם הזנת תאריך לידה שאומר שהילד או הילדה מעל גיל מצוות, ייכתב באתר שנדרש חתימה שלהם, הילדים שלי עדיין לא בגיל מצוות, כך שלא ראיתי את זה בפועל.

    זהו, עוד לא הזנתי, כי היה לי חשוב להבין מה ולמה, לכן עצרתי שם בינתיים. תודה!

    @דרור
    בהצטרפות דרך נדרים פלוס אני רואה שילדים עד גיל מצוות מוסיפים ברישום הראשוני, וילדים מעל גיל מצוות מוסיפים אח"כ, בלחיצה מיד בכניסה על 'הוספת ילדים למנוי קיים', ואז אם הזנת תאריך של ילד מעל גיל מצוות המערכת מוסיפה שהוא צריך לחתום.
    מתוך המסך הראשוני:
    image.jpeg
    מתוך מסך הוספת ילדים למנוי קיים:
    image.jpeg

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    220 צפיות
    הון_כשרה
    שמח לשמוע
  • הלוואות זולות בבלגיה

    נדל"ן ומשכנתאות הלוואה משכנתא ריבית
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    330 צפיות
    מ
    @מבין-עניין זה רק אם מתכונים לגור בדירה הזאת (שבתוך בלגיה)
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    661 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • פתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא

    תורני כשרות מהדרין
    17
    1 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    טריידרט
    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא: מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי) מי שכן מוכן לסחור עצמאית (פאסיבי), בקרוב יכנסו לשוק חוזים עתידיים חדשים מחקי מדד בדיוק רב, ללא תוקף קצר כרגיל (כל רבעון) - אלא עם תוקף של כ-5 שנים, ומחיר כניסה מוזל (כ-500 דולר) עבור כל יחידה. לכאורה - ללא שום חשש הלכתי, לתשומת לב @יושבי-יעבץ (חוץ מאולי משחק בקוביא לדעה המחמירה בראשונים, ולפי הפרשנות המחמירה בפוסקים בני זמנינו, וגם זה לא בטוח) **אין לרכוש חוזים עתידיים ללא הבנה מפורטת בניהול הכלי ! מדובר בכלי מורכב שיכול לגרום לאיפוס החשבון בשימוש לא נכון !