דילוג לתוכן

המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
4 3 117 3
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

    יש משפטים על כסף שאנחנו מכירים כמעט מאז ומתמיד.
    שוק ההון זה מסוכן.
    משכנתא זה לא טוב.
    הלוואות צריך להימנע מהן.
    אם יש כסף עדיף לסגור את המשכנתא.
    כסף בבנק הוא הכי בטוח.
    לקראת הפרישה צריך להוריד סיכון.

    חלק מהמשפטים האלה מכילים הרבה היגיון.
    אבל הבעיה מתחילה כשאנחנו הופכים כלל אצבע לכלל מוחלט.
    כי בעולם הפיננסי התשובה הנכונה היא פעמים רבות:
    תלוי למי. תלוי מתי. תלוי למה. ותלוי במה האלטרנטיבה.

    שוק ההון זה מסוכן
    נכון. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.
    אבל האם המסקנה היא שצריך להתרחק ממנו?
    רבים מאיתנו כבר מושקעים בשוק ההון, גם אם מעולם לא פתחנו חשבון מסחר.
    קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת הגמל וחיסכון לכל ילד – הכספים במוצרים האלה מושקעים בהתאם למסלולים שנבחרו.

    לכן השאלה אינה רק:
    האם שוק ההון מסוכן?
    אלא:
    איזה סיכון אנחנו לוקחים, לכמה זמן, והאם הוא מתאים למטרה של הכסף?

    המטרה אינה להימנע מכל סיכון.
    המטרה היא לדעת לנהל סיכונים.

    משכנתא זה לא טוב
    משכנתא היא חוב, ועל חוב משלמים בדרך כלל ריבית.
    אבל היא גם יכולה להיות הכלי שמאפשר למשפחה לרכוש נכס ולבנות הון לאורך שנים.
    משכנתא יכולה ליצור סוג של חיסכון כפוי.
    בכל חודש אנחנו מחויבים להעביר תשלום לבנק. חלק מהתשלום הוא ריבית ועלויות מימון, אבל החלק שמחזיר את קרן המשכנתא מקטין בהדרגה את החוב שלנו על הנכס.
    במקום לומר לעצמנו בכל חודש "את מה שיישאר נחסוך", נוצר מנגנון שמחייב אותנו להפנות חלק מההכנסה לבניית ההון שלנו.
    כמובן, זה נכון רק כאשר הדירה והמשכנתא מתאימות ליכולת הכלכלית שלנו.
    משכנתא גדולה מדי אינה הופכת לטובה רק משום שהיא "חיסכון כפוי".
    ולכן השאלה היא לא:
    האם משכנתא טובה או רעה?
    אלא:
    האם ההתחייבות שלקחנו משרתת את המטרות שלנו, והאם אנחנו מסוגלים לעמוד בה לאורך זמן?

    הלוואות זה דבר רע
    כאן חשוב לעשות הבחנה.
    הלוואה שנלקחת שוב ושוב כדי לממן הוצאות שוטפות שאין לנו יכולת לשלם עלולה להיות סימן לבעיה כלכלית.
    אבל לא כל הלוואה נועדה לצריכה.
    לפעמים הלוואה מאפשרת לרכוש נכס, לממן מהלך כלכלי או לשמור על כסף אחר למטרה חשובה יותר.
    לעיתים אפילו מוצעת לנו הלוואה ללא ריבית, למשל כחלק מהטבה בנקאית.
    האם צריך לקחת אותה רק משום שהיא ללא ריבית?
    לא.
    צריך לשאול מה נעשה בכסף ומה תהיה ההשפעה של ההתחייבות עלינו.
    וגם כאן אפשר לחשוב על חיסכון כפוי:
    אם הכסף שנלקח כהלוואה שימש לרכישת נכס או ליצירת הון, ההחזר החודשי מחייב אותנו בהדרגה לפרוע את החוב. ככל שהחוב קטן והנכס נשאר בבעלותנו, ההון הנקי עשוי לגדול.
    אבל אם לקחנו 50,000 ₪ כדי לממן הוצאות שוטפות, עצם העובדה שאנחנו מחזירים 1,000 ₪ בכל חודש אינה הופכת את ההחזר לחיסכון.
    לכן השאלה החשובה היא לא רק:
    האם כדאי לקחת הלוואה?
    אלא:
    מה ההלוואה הזאת מאפשרת לי לעשות, ומה יישאר לי בסופה?

    אם יש כסף, כדאי לסגור את המשכנתא
    איזו תחושה טובה יותר יכולה להיות מאשר להיות בלי חובות?
    ולפעמים פירעון המשכנתא אכן יהיה הצעד הנכון.
    אבל לפני שמעבירים סכום גדול למשכנתא, כדאי לעצור.
    מה הריבית שאנחנו חוסכים?
    כמה כסף נזיל יישאר לנו?
    האם נצטרך את הכסף בשנים הקרובות?
    ומה האלטרנטיבה?
    יכול להיות שהחלטה שנראית לנו ברורה מאליה אינה בהכרח המתאימה ביותר למצב שלנו.

    כסף בבנק הוא כסף בטוח
    הסכום בחשבון אולי אינו יורד בגלל תנודות בשוק.
    אבל גם לכסף שעומד יש סיכון, לאורך זמן האינפלציה עלולה לשחוק את כוח הקנייה שלו.
    לכסף שנצטרך בקרוב, נזילות ויציבות יכולות להיות חשובות מאוד.
    אבל כאשר מדובר בכסף שמיועד לטווח בינוני או ארוך, כדאי לשאול גם:
    מה הסיכון בכך שהכסף לא יהיה מושקע?

    בפרישה כבר אסור לקחת סיכון
    ככל שמתקרבים למועד שבו נזדקק לכסף, ניהול הסיכון אכן הופך משמעותי יותר.
    אבל פרישה אינה יום אחד.
    אדם שיוצא היום לפנסיה עשוי להזדקק לכספו עוד שנים רבות.
    לכן לא בהכרח נכון להתייחס לכל הכסף כאילו נצטרך אותו מחר בבוקר.
    אפשר לחשוב עליו בשכבות:
    מה נצטרך בשנים הקרובות?
    מה מיועד לטווח הבינוני?
    ומה יכול להישאר לטווח ארוך יותר?

    אם אני רוצה לחסוך, פשוט אחסוך
    גם זה נשמע הגיוני.
    אבל המציאות מלמדת אותנו משהו מעניין:
    הרבה יותר קל לתכנן שנחסוך מאשר לעשות זאת בפועל.
    הכסף שנשאר בעו"ש זמין לנו, ובמהלך החודש תמיד מופיעות עוד הוצאות.
    זו בדיוק העוצמה של חיסכון כפוי או אוטומטי.
    פנסיה היא דוגמה מצוינת: הכסף מופרש עוד לפני שהתרגלנו לראות אותו כחלק מהנטו שלנו.
    גם הוראת קבע להשקעה או לחיסכון יוצרת מנגנון דומה.
    ובמובן מסוים, גם החזר קרן של משכנתא יכול למלא תפקיד כזה: במקום לחכות לסוף החודש ולראות מה נשאר, קיימת התחייבות קבועה שחלק ממנה מקטין חוב על נכס שבבעלותנו.
    לפעמים הדרך להגדיל הון אינה לדרוש מעצמנו יותר כוח רצון.
    אלא לבנות מנגנון שלא תלוי בכוח הרצון שלנו בכל חודש מחדש.

    אז אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוב ב"טוב" ו"רע"?
    שוק ההון אינו "טוב" או "רע".
    משכנתא אינה "טובה" או "רעה".
    הלוואה אינה "טובה" או "רעה".
    וגם כסף נזיל אינו תמיד הפתרון הנכון.
    אלה כלים.
    והשאלה היא איך אנחנו משתמשים בהם.

    חשיבה מחוץ לקופסה בעולם הפיננסי אינה לעשות דברים נועזים או מתוחכמים.
    לפעמים היא בדיוק להפך:
    לעצור לפני החלטה שנראית לנו מובנת מאליה ולשאול:
    למה בעצם אני חושב שזה נכון?
    האם בדקתי את המספרים?
    האם בחנתי חלופות?
    האם אני מקבל החלטה מתוך ידע, או מתוך משפט ששמעתי במשך שנים?

    וככל שההחלטה משמעותית יותר, כך כדאי פחות לפעול באופן אוטומטי ויותר לבדוק, לחשוב ולהתייעץ עם גורם מקצועי מתאים.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    תודה רבה על כל המאמרים המחכימים

  • המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

    יש משפטים על כסף שאנחנו מכירים כמעט מאז ומתמיד.
    שוק ההון זה מסוכן.
    משכנתא זה לא טוב.
    הלוואות צריך להימנע מהן.
    אם יש כסף עדיף לסגור את המשכנתא.
    כסף בבנק הוא הכי בטוח.
    לקראת הפרישה צריך להוריד סיכון.

    חלק מהמשפטים האלה מכילים הרבה היגיון.
    אבל הבעיה מתחילה כשאנחנו הופכים כלל אצבע לכלל מוחלט.
    כי בעולם הפיננסי התשובה הנכונה היא פעמים רבות:
    תלוי למי. תלוי מתי. תלוי למה. ותלוי במה האלטרנטיבה.

    שוק ההון זה מסוכן
    נכון. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.
    אבל האם המסקנה היא שצריך להתרחק ממנו?
    רבים מאיתנו כבר מושקעים בשוק ההון, גם אם מעולם לא פתחנו חשבון מסחר.
    קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת הגמל וחיסכון לכל ילד – הכספים במוצרים האלה מושקעים בהתאם למסלולים שנבחרו.

    לכן השאלה אינה רק:
    האם שוק ההון מסוכן?
    אלא:
    איזה סיכון אנחנו לוקחים, לכמה זמן, והאם הוא מתאים למטרה של הכסף?

    המטרה אינה להימנע מכל סיכון.
    המטרה היא לדעת לנהל סיכונים.

    משכנתא זה לא טוב
    משכנתא היא חוב, ועל חוב משלמים בדרך כלל ריבית.
    אבל היא גם יכולה להיות הכלי שמאפשר למשפחה לרכוש נכס ולבנות הון לאורך שנים.
    משכנתא יכולה ליצור סוג של חיסכון כפוי.
    בכל חודש אנחנו מחויבים להעביר תשלום לבנק. חלק מהתשלום הוא ריבית ועלויות מימון, אבל החלק שמחזיר את קרן המשכנתא מקטין בהדרגה את החוב שלנו על הנכס.
    במקום לומר לעצמנו בכל חודש "את מה שיישאר נחסוך", נוצר מנגנון שמחייב אותנו להפנות חלק מההכנסה לבניית ההון שלנו.
    כמובן, זה נכון רק כאשר הדירה והמשכנתא מתאימות ליכולת הכלכלית שלנו.
    משכנתא גדולה מדי אינה הופכת לטובה רק משום שהיא "חיסכון כפוי".
    ולכן השאלה היא לא:
    האם משכנתא טובה או רעה?
    אלא:
    האם ההתחייבות שלקחנו משרתת את המטרות שלנו, והאם אנחנו מסוגלים לעמוד בה לאורך זמן?

    הלוואות זה דבר רע
    כאן חשוב לעשות הבחנה.
    הלוואה שנלקחת שוב ושוב כדי לממן הוצאות שוטפות שאין לנו יכולת לשלם עלולה להיות סימן לבעיה כלכלית.
    אבל לא כל הלוואה נועדה לצריכה.
    לפעמים הלוואה מאפשרת לרכוש נכס, לממן מהלך כלכלי או לשמור על כסף אחר למטרה חשובה יותר.
    לעיתים אפילו מוצעת לנו הלוואה ללא ריבית, למשל כחלק מהטבה בנקאית.
    האם צריך לקחת אותה רק משום שהיא ללא ריבית?
    לא.
    צריך לשאול מה נעשה בכסף ומה תהיה ההשפעה של ההתחייבות עלינו.
    וגם כאן אפשר לחשוב על חיסכון כפוי:
    אם הכסף שנלקח כהלוואה שימש לרכישת נכס או ליצירת הון, ההחזר החודשי מחייב אותנו בהדרגה לפרוע את החוב. ככל שהחוב קטן והנכס נשאר בבעלותנו, ההון הנקי עשוי לגדול.
    אבל אם לקחנו 50,000 ₪ כדי לממן הוצאות שוטפות, עצם העובדה שאנחנו מחזירים 1,000 ₪ בכל חודש אינה הופכת את ההחזר לחיסכון.
    לכן השאלה החשובה היא לא רק:
    האם כדאי לקחת הלוואה?
    אלא:
    מה ההלוואה הזאת מאפשרת לי לעשות, ומה יישאר לי בסופה?

    אם יש כסף, כדאי לסגור את המשכנתא
    איזו תחושה טובה יותר יכולה להיות מאשר להיות בלי חובות?
    ולפעמים פירעון המשכנתא אכן יהיה הצעד הנכון.
    אבל לפני שמעבירים סכום גדול למשכנתא, כדאי לעצור.
    מה הריבית שאנחנו חוסכים?
    כמה כסף נזיל יישאר לנו?
    האם נצטרך את הכסף בשנים הקרובות?
    ומה האלטרנטיבה?
    יכול להיות שהחלטה שנראית לנו ברורה מאליה אינה בהכרח המתאימה ביותר למצב שלנו.

    כסף בבנק הוא כסף בטוח
    הסכום בחשבון אולי אינו יורד בגלל תנודות בשוק.
    אבל גם לכסף שעומד יש סיכון, לאורך זמן האינפלציה עלולה לשחוק את כוח הקנייה שלו.
    לכסף שנצטרך בקרוב, נזילות ויציבות יכולות להיות חשובות מאוד.
    אבל כאשר מדובר בכסף שמיועד לטווח בינוני או ארוך, כדאי לשאול גם:
    מה הסיכון בכך שהכסף לא יהיה מושקע?

    בפרישה כבר אסור לקחת סיכון
    ככל שמתקרבים למועד שבו נזדקק לכסף, ניהול הסיכון אכן הופך משמעותי יותר.
    אבל פרישה אינה יום אחד.
    אדם שיוצא היום לפנסיה עשוי להזדקק לכספו עוד שנים רבות.
    לכן לא בהכרח נכון להתייחס לכל הכסף כאילו נצטרך אותו מחר בבוקר.
    אפשר לחשוב עליו בשכבות:
    מה נצטרך בשנים הקרובות?
    מה מיועד לטווח הבינוני?
    ומה יכול להישאר לטווח ארוך יותר?

    אם אני רוצה לחסוך, פשוט אחסוך
    גם זה נשמע הגיוני.
    אבל המציאות מלמדת אותנו משהו מעניין:
    הרבה יותר קל לתכנן שנחסוך מאשר לעשות זאת בפועל.
    הכסף שנשאר בעו"ש זמין לנו, ובמהלך החודש תמיד מופיעות עוד הוצאות.
    זו בדיוק העוצמה של חיסכון כפוי או אוטומטי.
    פנסיה היא דוגמה מצוינת: הכסף מופרש עוד לפני שהתרגלנו לראות אותו כחלק מהנטו שלנו.
    גם הוראת קבע להשקעה או לחיסכון יוצרת מנגנון דומה.
    ובמובן מסוים, גם החזר קרן של משכנתא יכול למלא תפקיד כזה: במקום לחכות לסוף החודש ולראות מה נשאר, קיימת התחייבות קבועה שחלק ממנה מקטין חוב על נכס שבבעלותנו.
    לפעמים הדרך להגדיל הון אינה לדרוש מעצמנו יותר כוח רצון.
    אלא לבנות מנגנון שלא תלוי בכוח הרצון שלנו בכל חודש מחדש.

    אז אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוב ב"טוב" ו"רע"?
    שוק ההון אינו "טוב" או "רע".
    משכנתא אינה "טובה" או "רעה".
    הלוואה אינה "טובה" או "רעה".
    וגם כסף נזיל אינו תמיד הפתרון הנכון.
    אלה כלים.
    והשאלה היא איך אנחנו משתמשים בהם.

    חשיבה מחוץ לקופסה בעולם הפיננסי אינה לעשות דברים נועזים או מתוחכמים.
    לפעמים היא בדיוק להפך:
    לעצור לפני החלטה שנראית לנו מובנת מאליה ולשאול:
    למה בעצם אני חושב שזה נכון?
    האם בדקתי את המספרים?
    האם בחנתי חלופות?
    האם אני מקבל החלטה מתוך ידע, או מתוך משפט ששמעתי במשך שנים?

    וככל שההחלטה משמעותית יותר, כך כדאי פחות לפעול באופן אוטומטי ויותר לבדוק, לחשוב ולהתייעץ עם גורם מקצועי מתאים.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @רחל-עומסי על סגירת משכנתא הייתי מוסיף שכל שקל שפורעים במסלול מסוים שווה לתשואה בטוחה בגובה הריבית שלו, ובלי מס. אז אם האלטרנטיבה היא פיקדון או קרן כספית שמניבים פחות מזה אחרי מס, הפירעון עדיף, רק לא על חשבון כרית ביטחון, ובמסלולים הקבועים לבדוק קודם את עמלת הפירעון המוקדם.

  • @רחל-עומסי על סגירת משכנתא הייתי מוסיף שכל שקל שפורעים במסלול מסוים שווה לתשואה בטוחה בגובה הריבית שלו, ובלי מס. אז אם האלטרנטיבה היא פיקדון או קרן כספית שמניבים פחות מזה אחרי מס, הפירעון עדיף, רק לא על חשבון כרית ביטחון, ובמסלולים הקבועים לבדוק קודם את עמלת הפירעון המוקדם.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @חושב-וחושב
    יפה מאוד

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    89 צפיות
    רחל עומסיר
    ההפקדות לפנסיה מופיעות בתלוש האם הן נקלטו בקרן? מאות מקרים של הפרות בהפקדות לפנסיה נרשמו בשנתיים האחרונות. זו סיבה טובה להכיר בדיקה פשוטה שכדאי לכל עובד לעשות. רובנו מקבלים את תלוש השכר, בודקים כמה נכנס לבנק, אולי עוברים על כמה רכיבים וממשיכים הלאה. אם בתלוש מופיעות הפרשות לפנסיה, אנחנו מניחים שהכול בסדר. אבל יש עוד בדיקה אחת שחשוב לעשות מדי פעם: לוודא שהכספים שמופיעים בתלוש אכן הגיעו ונקלטו בקרן הפנסיה. לא מתוך חשדנות כלפי המעסיק. לעיתים פער יכול להיווצר בגלל טעות, עיכוב, בעיית דיווח או כספים שהועברו אך טרם שויכו נכון. ובכל זאת, נתוני האכיפה מלמדים שלא כדאי לוותר על הבדיקה הזאת. בשנים 2024–2025 נרשמו יחד 547 מקרים של הפרות בחובת ההפקדות הפנסיוניות. והמקרים אינם מתרכזים בענף אחד בלבד. הם נמצאו במסחר, בשירותים מקצועיים, טכניים ואישיים, בחינוך, בתעשייה, במסעדנות וגם בענפי הבנייה, השמירה והניקיון, הסיעוד והבריאות, ההיסעים ועוד. המסקנה היא שכדאי לעקוב אחר ההפקדות שלנו ולוודא שהן מתבצעות כנדרש. איך מתבצעת הפקדות הכספים לפנסיה בכל חודש? המעסיק מנכה מהשכר את חלק העובד בהפקדה הפנסיונית, מוסיף את ההפקדות החלות עליו ומעביר את הכספים לגוף הפנסיוני. להעברת הכספים קיימים מועדים הקבועים בדין: המוקדם מבין 7 ימי עסקים ממועד תשלום השכר או 15 ימים מתום החודש שעבורו משולם השכר (בד"כ עד ה-15 לחודש העוקב). כלומר, לא מספיק שההפקדה מופיעה בתלוש. הכסף צריך גם לעבור בפועל ולהיקלט בקופה. ואחת ההפרות שנמצאו בהליכי האכיפה היא בדיוק זו: סכומים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו ליעדם, או הועברו באיחור. כיצד עיכוב בהפקדות עלול להשפיע על העובד? 1. אין צבירה הכסף שהיה אמור להיכנס לקרן אינו נמצא בחיסכון באותה תקופה. אם מדובר בחודש אחד, אולי הסכום נראה קטן. אבל כאשר התקלה נמשכת מספר חודשים, הפער הולך ומצטבר. 2. עלול להיווצר אובדן של רווחים הכספים בקרן הפנסיה מושקעים. כסף שלא היה בקרן בזמן שבו היה אמור להיות בה, לא השתתף בתשואות שהקרן השיגה באותה תקופה. אצל צעירים הנקודה הזאת חשובה במיוחד. לכסף שמופקד היום יש עוד עשרות שנים לצבור תשואה, ולכן גם להפקדות של השנים הראשונות בעבודה יכולה להיות משמעות גדולה בעתיד. 3. עלולה להיווצר פגיעה בכיסוי הביטוחי קרן פנסיה אינה רק חיסכון לגיל הפרישה. היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים, ולכן הפסקה ממושכת בהפקדות עלולה, בהתאם לנסיבות ולתקנון הקרן, להשפיע גם על הרצף ועל הזכויות הביטוחיות. זו הסיבה שלא כדאי להשאיר הפקדות חסרות ללא בירור. מהן ההשלכות על המעסיק במקרה של אי העברת ההפקדות? הדין מתייחס ברצינות לחובת העברת ההפקדות הפנסיוניות. משרד העבודה מפרסם הליכי אכיפה ועיצומים שהוטלו בעקבות הפרות של חוקי העבודה, ובין היתר בגין אי־העברת סכומים שנוכו משכר העובדים או העברתם באיחור. ובמקרים מסוימים מדובר בסכומים משמעותיים. לפי הנתונים שפורסמו לגבי 2025, הקנס הממוצע עמד על כ־95 אלף ₪. הקנסות הללו ממחישים עד כמה החובה להעביר את ההפקדות במועד נלקחת ברצינות. מבחינת העובד, החשוב הוא לעקוב אחר ההפקדות, לזהות פערים בזמן ולפעול לתיקונם. גיליתם שחסרה הפקדה – מה עושים? קודם כול, לא מסיקים מיד שמישהו פעל שלא כשורה. בודקים. היכנסו לאזור האישי בקרן הפנסיה והוציאו פירוט הפקדות. השוו אותו לתלושי השכר ובדקו אילו סכומים מופיעים בכל חודש ומה נקלט בפועל בקרן. אם מצאתם פער, כדאי לפנות תחילה לחשבות השכר או למעסיק ולבקש לבדוק את מקורו. במקביל, אפשר לבדוק מול קרן הפנסיה האם הכספים התקבלו אך עדיין לא שויכו לחשבון שלכם. אם מתברר שהכספים אכן לא הועברו, בקשו מהמעסיק להשלים את ההפקדות ושמרו את התלושים ואת ההתכתבויות. אם לאחר הבירור מול המעסיק הבעיה אינה מטופלת, ניתן להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. חשוב לדעת שהליך זה נועד לאכיפת החוק ואינו מחליף תביעה לקבלת הזכויות המגיעות לעובד. במקרים המתאימים ניתן גם לפנות לבית הדין האזורי לעבודה לצורך מיצוי הזכויות (לאחר התייעצות עם רב). בדיקה שכדאי לבצע כבר השבוע קחו שלושה תלושי שכר אחרונים. פתחו את פירוט ההפקדות בקרן הפנסיה. ועברו חודש אחרי חודש: מה היה אמור להגיע לפי התלוש ומה נקלט בפועל בקרן. אם הכול תואם – מצוין. ואם לא – גיליתם את זה בזמן וניתן להתחיל לברר. זו לא שאלה של אמון או חוסר אמון במעסיק. זו פשוט בקרה על אחד הנכסים הכלכליים החשובים שלכם. כי כשמדובר בפנסיה שלכם, לא מספיק לדעת כמה ירד מהמשכורת. כדאי לדעת גם שהכסף הגיע למקום שאליו הוא אמור להגיע. ויש לכם גם קרן השתלמות? כדאי לבצע את אותה בדיקה גם שם. אם בתלוש השכר מופיעות הפקדות לקרן השתלמות, השוו אותן לנתונים באזור האישי בקרן וודאו שהכספים אכן נקלטו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    195 צפיות
    רחל עומסיר
    בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה. בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.
  • 1 הצבעות
    7 פוסטים
    1k צפיות
    ה
    @משה-חפץ קסם העדה החרדית איילון הרב דביר
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    163 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    372 צפיות
    רחל עומסיר
    @נחמן-רוזנבלום צעיר, בריא ועם שאירים (בן זוג וילדים עד גיל 21) ניתן להפקיד לקרן פנסיה בסיכון גבוה.