דילוג לתוכן

לכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון

כלכלת המשפחה
12 7 705 3
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #2

    ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @טריידר
    האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
    אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @דוד-גולדברג אני מקווה שאני לא טועה- "פסיכולוגיה התנהגותית" -שהיא הפסיכולוגיה של הכלכלה
    נ.ב. תודה על העדכון

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10
  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11
    פוסט זה נמחק!
  • האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    זו איננה סתירה בהכרח!
    מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות
    שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים.
    אבל כיו''ר ועדה בכנסת
    אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים
    ולא להסחף אחרי רגשות
    (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    16 פוסטים
    628 צפיות
    קל זכותק
    @צמיחה said: @קל-זכות אני שמח לשמוע שכן יש שם רופאים הוגנים. במקרה שלי הם כתבו בדו"ח נתונים לא נכונים, הרופא שם בדק את הילד שלי אם הוא מבצע כל מיני פעולות, ובאמת הילד לא ביצע אותם. ואח"כ בדו"ח הוא כתב שהוא כן מבצע אותם. והיו שם 2 רופאים, פרופסור, פיזיותרפיסטית ומזכירה - לכן הרושם שקיבלתי שהם סתם רשעים. לא אמרתי שכל הרופאים שם הוגנים זה בוודאי שלא אבל בהחלט יש שם גם לא מעט רופאים הוגנים שמחפשים לעזור
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    155 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    234 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    233 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    אני מגיע לדרשה בבית כנסת קודם סליחות, יושב ליד חבר טוב, אנחנו מדברים על דא ועל הא, תוך כדי דיבור הוא אומר לי, ממש התלבטתי אם בכלל לבא לדרשה, עדיף לבא ישר לסליחות ולוותר על שלב הדרשה שגורם לי מועקה. שאלתי אותו: מה מעיק עליך? בתגובה לשאלה הוא אומר לי, בטוח לי שהדרשה של הרב תביא אותי למקום של אשמה וצורך בשינוי קיצוני שאין בכוחי לעשות אותו, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, לקבל קבלות על ידי חשבון נפש נוקב מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו, אתה חייב לתת צ'אנס, לך תדע, הפעם אתה יכול להיות מופתע ובענק. הרב התחיל את הדרשה: תדעו לכם כל אחד ואחד הוא כאן יקר שביקרים, יש כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לנו פעם בשנה לשוב אליו ולחשב מסלול מחדש ולבנות לעצמנו דרך סלולה, אנחנו עומדים לפני יום גורלי, ובטוח לי שכל אחד מכם איפה שהוא נמצא יכול לשוב ולהתקדם מתוך מקום אמיתי של דרכי התשובה: • וידוי • חרטה • עזיבת החטא • קבלה לעתיד בזה הרב סיים את דבריו. אך לאחר סליחות אני המשכתי מתוך סקרנות ושאלתי את חבר שלי, נו..... איך היתה הדרשה? חברי אומר לי: בהתחלה הייתי מהוסס ומכווץ ותוך דקות התחלתי להיות יותר נינוח ורגוע. אני פשוט בן אדם אחר קיבלתי חיים במתנה. במעבר חד מההתרוממות הרוחנית עברתי איתו לעולם הכלכלה והחלטתי שאני מעניק לו מתנה נוספת. שאלתי אותו: איך המצב הכלכלי שלך מתנהל בבית ? הוא פשוט התחיל לשפוך, אין לך מושג כמה חובות יש לי, אני חייב לגמור את החודש, אך אני נמצא כל הזמן במקום של אשמה, אין בכוחי לעשות שינוי קיצוני, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, אני לא יכול לשנות התנהלות מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו: תדע לך יש לך כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לך לשוב למצב כלכלי תקין ולחשב מסלול מחדש, זה נכון - אתה צריך לקחת אחריות אך בטוח לי שאיפה שאתה נמצא תוכל להתקדם מתוך מקום אמיתי כמו בדרכי התשובה • וידוי - מודעות כלכלית, תדע איפה אתה עומד בפן הכלכלי בבית. • חרטה – תתחרט ותכאב על כך שהגעת למצב כלכלי כזה אך תהיה נטול אשמה. • עזיבת החטא – תחליט החלטה אמיתית אני עוזב את ההתנהלות השגויה. • קבלה לעתיד – תקבל קבלות אמיתיות ותבנה לעצמך דרך סלולה למצב כלכלי תקין. איך אתם חושבים לשוב, ולחשב מסלול מחדש בהתנהלות הכלכלית שלכם? גמר חתימה טובה !!
  • 2 הצבעות
    35 פוסטים
    3k צפיות
    יאיר22י
    @פשוט-יהודי אשמח לדעת מה הבעיות שמצאת במערכת שלי? אני משפר אותה כל הזמן. מאפשרת דיווח טלפוני בחינם לגמרי! ועוד המון דברים https://www.myneto.co.il