דילוג לתוכן

לכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון

כלכלת המשפחה
12 7 386 3
  • https://hm-news.co.il/544314/

    מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

    @טריידר
    האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
    אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

  • https://hm-news.co.il/544314/

    מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג אני מקווה שאני לא טועה- "פסיכולוגיה התנהגותית" -שהיא הפסיכולוגיה של הכלכלה
    נ.ב. תודה על העדכון

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    פוסט זה נמחק!
  • האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    זו איננה סתירה בהכרח!
    מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות
    שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים.
    אבל כיו''ר ועדה בכנסת
    אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים
    ולא להסחף אחרי רגשות
    (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    94 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 7 הצבעות
    21 פוסטים
    929 צפיות
    פשוט יהודיפ
    באמישראגז יש 7% הנחנה ללקוחות החברה או למי שיש לו בבניין צובר של אמישראגז אפילו אם לו עצמו אין
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    296 צפיות
    הקול השפויה
    עוד כמה מאות או אלפי רכבים על הכביש יהיו בזכות זה: מחר, תענית אסתר ובפורים, תפעל התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת לאור מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא יופעלו תגבורים בקווים ולא יופעלו קווים ייעודיים לימים אלה כמתוכנן, וכן לא יופעלו קווי לילה בשונה משנים קודמות. הקווים הפעילים יופעלו במסלולים הרגילים ולא במסלולים מיוחדים לפורים. https://www.jdn.co.il/news/2597306/
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    644 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    343 צפיות
    הקול השפויה
    מי שכן חותם, חשוב מאוד להתנות שהערבות על מנת לשלם ממעשרות, ברוב מוחלט של המקרים זה צדקה אלא שבלי תנאי זה חוב המוטל עליך שא"א לפרוע מצדקה.