דילוג לתוכן

האם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים

כלכלת המשפחה
35 15 2.3k 13
  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג

  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג
    לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
    ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
    מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג
    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים
    וברגע שיש אנשים שיש להם זה גורם לסביבה להתעניין יותר
    בעבר לא היה במגזר החרדי הלטאי משכורות גבוהות כמעט בכלל

  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג

    לדעתי, זה נובע מכמה דברים יחד:

    1. הלחץ הכלכלי אכן עושה את שלו, והציבור מוכן להיות 'פתוחים', ולקבל הצעות כאלו, על אף שבעבר בקושי היו שחשבו על זה.
    2. הנגישות והידע הרב שמוזרם לעניינים הללו, בהחלט מוסיפים לכך משמעות רבה, כך שכל אחד שקצת מתחיל לקרוא וללמוד בנושא, יכול למצוא את מקומו, מ'קרן כספית' , קופת חיסכון וכדו', עד השקעות במניות לטווח רחוק.
    3. עצם העניין שא' עשה והרוויח, זה מייצר מעגל של חברים נוספים. וחברך חברא אית ליה.
    4. וכמובן, ואין צריך לומר, ארגונים כאלו כמו בנקל, בהחלט תורמים לציבור את הידע וההבנה בנושאים אלו ממש בנקל ובלי טורח.
  • @דוד-גולדברג

    לדעתי, זה נובע מכמה דברים יחד:

    1. הלחץ הכלכלי אכן עושה את שלו, והציבור מוכן להיות 'פתוחים', ולקבל הצעות כאלו, על אף שבעבר בקושי היו שחשבו על זה.
    2. הנגישות והידע הרב שמוזרם לעניינים הללו, בהחלט מוסיפים לכך משמעות רבה, כך שכל אחד שקצת מתחיל לקרוא וללמוד בנושא, יכול למצוא את מקומו, מ'קרן כספית' , קופת חיסכון וכדו', עד השקעות במניות לטווח רחוק.
    3. עצם העניין שא' עשה והרוויח, זה מייצר מעגל של חברים נוספים. וחברך חברא אית ליה.
    4. וכמובן, ואין צריך לומר, ארגונים כאלו כמו בנקל, בהחלט תורמים לציבור את הידע וההבנה בנושאים אלו ממש בנקל ובלי טורח.

    @פלוס
    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

  • @פלוס
    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    האם התכוונת לומר שפרסומת שלילית היא גם פרסומת?

  • @דוד-גולדברג
    לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
    ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
    מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

    @צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה,

    אחד שלא השקיע קצת בהבנת התחום והשקיע, יש הרבה סיכוי שכשיגיע משבר רציני בשווקים הוא יוציא את הכסף, דבר שקורה המון, ויפסיד חלק ניכר מהונו.

    ולכן כל מי שממליץ לחברו להשקיע במניות צריך גם להמליץ לו להשקיע לפחות כמה שעות בלמידה מהו שוק המניות ולתת לו להבין שהסטטיסטיקה לא תמיד במגמת עלייה ובמהלך כל השנים היו עליות וירידות אפילו תנודות מפחידות, ואם הוא מרגיש שבנפילה של 30% הוא יוציא את הכסף, אז שיבחר אופק השקעה יציב יותר.

  • @דוד-גולדברג
    לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
    ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
    מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

    @צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.

    ולכן, יצרתי גיליון אקסל שיסייע להם לבצע חישובים.
    האקסל הזה עדיין ניתן לשיפור, ואני פתוח לרעיונות או הערות אשמח אם תפנו אליי בפרטי.
    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק מחשבון ריבית דריבית 2025.2.xlsx

  • @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    האם התכוונת לומר שפרסומת שלילית היא גם פרסומת?

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    האם התכוונת לומר שפרסומת שלילית היא גם פרסומת?

    ברור שזה כך

  • @צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.

    ולכן, יצרתי גיליון אקסל שיסייע להם לבצע חישובים.
    האקסל הזה עדיין ניתן לשיפור, ואני פתוח לרעיונות או הערות אשמח אם תפנו אליי בפרטי.
    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק מחשבון ריבית דריבית 2025.2.xlsx

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק

    יפה מאוד !

    ראה כאן קובץ אקסל שמכיל לדעתי את הנתונים להזנה לצורך חישוב הכי מדויק שניתן.

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    (השדות הצהובות בלבד מיועדים למילוי ע"י המשתמש. המספרים להמחשה בלבד, ויש גם טעויות). וראה גם הערות בקוביות שונות).

  • @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק

    יפה מאוד !

    ראה כאן קובץ אקסל שמכיל לדעתי את הנתונים להזנה לצורך חישוב הכי מדויק שניתן.

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    (השדות הצהובות בלבד מיועדים למילוי ע"י המשתמש. המספרים להמחשה בלבד, ויש גם טעויות). וראה גם הערות בקוביות שונות).

    @טריידר כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    בדקתי את האקסל, ולפי מה שהבנתי, כוונת בעל האקסל ההוא היא שיוכלו לעדכן אותו עם השנים, בתאריך X נולד לו ילד, הוא הפקיד סכום Y בתאריך Z. האקסל שאני בניתי מיועד יותר לאברך טרי מהנילונים, שיחשב באיזו תוכנית דרך הוא רוצה להגיע ולאיזה יעד.

    אז, דבר ראשון, אפשר להוסיף את החישובים שכתובים שם.

    אבל אחת המטרות של האקסל הזה היא גם שהוא בנוי לאנשים שלא אמורים להבין מה זה אינפלציה ומה זה דיפלציה. לדוגמה, כשהם מחשבים שיפקידו כסף בגמ"ח ויקבלו בכל חתונה סכום X, הם לא מחשבים שאמורה להיות אינפלציה, ולכן אני רוצה שהאקסל יהיה כמה שיותר ידידותי ולא לסבך אנשים.

    ג. יהיה לי קל להוסיף דמי ניהול מהצבירה (שזה בעצם קופת גמל להשקעה), אבל מההפקדה זה מורכב יותר, אך אפשרי.

    ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

  • @טריידר כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    בדקתי את האקסל, ולפי מה שהבנתי, כוונת בעל האקסל ההוא היא שיוכלו לעדכן אותו עם השנים, בתאריך X נולד לו ילד, הוא הפקיד סכום Y בתאריך Z. האקסל שאני בניתי מיועד יותר לאברך טרי מהנילונים, שיחשב באיזו תוכנית דרך הוא רוצה להגיע ולאיזה יעד.

    אז, דבר ראשון, אפשר להוסיף את החישובים שכתובים שם.

    אבל אחת המטרות של האקסל הזה היא גם שהוא בנוי לאנשים שלא אמורים להבין מה זה אינפלציה ומה זה דיפלציה. לדוגמה, כשהם מחשבים שיפקידו כסף בגמ"ח ויקבלו בכל חתונה סכום X, הם לא מחשבים שאמורה להיות אינפלציה, ולכן אני רוצה שהאקסל יהיה כמה שיותר ידידותי ולא לסבך אנשים.

    ג. יהיה לי קל להוסיף דמי ניהול מהצבירה (שזה בעצם קופת גמל להשקעה), אבל מההפקדה זה מורכב יותר, אך אפשרי.

    ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

    זה לא אותו חישוב של האינפלציה/דיפלציה רק בהפוכה?

  • @דוד-גולדברג
    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים
    וברגע שיש אנשים שיש להם זה גורם לסביבה להתעניין יותר
    בעבר לא היה במגזר החרדי הלטאי משכורות גבוהות כמעט בכלל

    @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים

    בכלכלה התנהגותית
    "נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
    "כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
    במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך.

    לדעתי, אחת הסיבות לכך שהציבור החרדי מגלה עניין גובר בעולם ההשקעות היא פעילותם של הארגונים שמעבירים הרצאות ברחבי הקהילות בנושאים של חיסכון והשקעות.
    ובנוסף כאשר הארגונים מצליחים לעודד אברכים להתחיל לחסוך – הם למעשה עוזרים להם לפתח שליטה בהוצאות . האברך לא רק חוסך כסף, אלא גם לומד לנהל את התקציב המשפחתי בצורה נכונה ואחראית יותר בכדי שיהיה לו כסף גם לחסוך.

  • @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים

    בכלכלה התנהגותית
    "נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
    "כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
    במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך.

    לדעתי, אחת הסיבות לכך שהציבור החרדי מגלה עניין גובר בעולם ההשקעות היא פעילותם של הארגונים שמעבירים הרצאות ברחבי הקהילות בנושאים של חיסכון והשקעות.
    ובנוסף כאשר הארגונים מצליחים לעודד אברכים להתחיל לחסוך – הם למעשה עוזרים להם לפתח שליטה בהוצאות . האברך לא רק חוסך כסף, אלא גם לומד לנהל את התקציב המשפחתי בצורה נכונה ואחראית יותר בכדי שיהיה לו כסף גם לחסוך.

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    בכלכלה התנהגותית
    "נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
    "כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
    במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך

    בשתי מילים...
    "מלאי - מגדיר שימוש"

  • 253d4563-9030-4968-a9f0-1cc2f1ac9b93-image.png
    יש הרבה יותר מודעות היום

  • 7d87559c-566c-4899-9bcd-8f2206d71e8c-image.png

  • 253d4563-9030-4968-a9f0-1cc2f1ac9b93-image.png
    יש הרבה יותר מודעות היום

    @רואה-את-הנולד
    מודעות או מודעות...?

    [לא יודע איך מנקדים כאן]

  • @hlrzypy54
    בעיתון ובמודעות רחוב ליד הבי"כ.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    123 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    272 צפיות
    אסתר קונינסקיא
    אין אפשרות להעביר הכנסות בלי לפתוח תיק צריך לפתוח תיק בכל הרשויות-מס הכנסה ,מע"מ וביטוח לאומי שים לב שצריך להיות מבוטח בביטוח לאומי כעצמאי 10 חודשים לפני כדי לקבל דמי לידה מלאים/ 6 חודשים כדי לקבל דמי לידה חלקיים ניתן לפתוח רטרו עד חודשיים אחרונית במידה ואת ה מעוניין בשיחת ייעוץ- תיצור איתי קשר בפרטי בהצלחה
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    368 צפיות
    משה עוזיאלמ
    אכן, אך לעובדי הוראה גם מצוי שמקבלים חלקים מהמשכורת חלקים על גמול מקצוע ופיצול כתה ויוח"א באיחור ולעתים אף תקופה ארוכה לאחר כך (לדוג' על שנה פ"ה יכולים לקבל בבת אחת באמצע שנת פ"ו) כך שיש לשים לב לאו דווקא בבחודשים אלו
  • מידע על אשראי הייטקזן

    כלכלת המשפחה אשראי הייטק הטבות בנק
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    306 צפיות
    בוטח בה'ב
    מה שמסתבר שהם לא מפסידים עלייך... וגם אם יש מתנת הצטרפות ריבוי כ.א. ופיזור תשלומים זה יכול להוות טריגר לסחרחורת כלכלית -נקודה למחשבה לפני כל הצטרפו למועדון כזה או אחר
  • ”התקציב השנתי בחיי המשפחה”

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    232 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "התקציב השנתי" ההוצאות השנתיות: הם הפתעה לא נעימה בתקציב המשפחתי כולנו שואפים לנהל תקציב משפחתי מאוזן, אך רבים מאיתנו מתמקדים בהוצאות החודשיות, ושוכחים את ההוצאות השנתיות, שעלולות להוות הפתעה לא נעימה. למה חשוב לתכנן את התקציב לתקציב שנתי? תכנון תקציב חודשי הכרחי, אך אינו מספק. הוצאות כמו ביטוח רכב, רישוי, חידוש רישיונות, חופשות, חגים, ביגוד לכל המשפחה, מתנות לחגים ותחזוקה שנתית של הבית, בקיצור כל דבר שלא נכנס לחודשי הוא בעצם שנתי. ברגע שלא בנינו תקציב שנתי אנחנו כמעט בוודאות בדרך לבור תקציבי, ומכאן הדרך להלואות (בשלל שמותיהם. הלואת חג או חופשה) הם בעיקר ההשלכות של אי התחשבנות בהוצאות השנתיות: קושי בהתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות: כאשר לא חוסכים מראש להוצאות השנתיות, כל הוצאה נוספת עלולה ליצור קשיים לנהל את משק הבית מבחינה כלכלית. חוסר יכולת לחסוך או להשקיע: הוצאות שנתיות בלתי צפויות "גוזלות" כסף שרצינו לחסוך או או להשקיע. במקום שיניב לנו רווחים נאים בעבור הכסף. עלייה בחובות: כדי לממן הוצאות בלתי צפויות, משפחות רבות נוטות לקחת הלוואות, מה שמוביל לעלייה בחובות ולתשלום ריבית. מתח ולחץ כלכלי: חוסר ודאות כלכלי ומתח מתמיד פוגעים לנו באיכות החיים המשפחתית. פתרונות מעשיים לניהול מוצלח של ההוצאות השנתיות: 1.חלוקת ההוצאות השנתיות לתשלומים חודשיים שווים, בדומה לתשלומים קבועים אחרים. 2.פתיחת חשבון חיסכון ייעודי: חיסכון סכום קבוע מדי חודש לקראת ההוצאות השנתיות. 3שימוש באקסל למעקב וניהול תקציב: כהיום יש הרבה טבלאות אקסל שמאפשרות מעקב אחר ההוצאות והכנסות, והגדרת יעדי חיסכון. 4.השוואת מחירים: חיפוש אחר חלופות זולות יותר עבור מוצרים ושירותים. 5.יצירת קופה קטנה: חיסכון סכום קבוע מדי חודש עבור הוצאות בלתי צפויות. לסיכום. תכנון תקציב שנתי מפורט, הכולל את כל ההוצאות, הוא הכרחי לניהול כלכלי נבון. על ידי הכנה מראש להוצאות השנתיות, ניתן למנוע הפתעות לא נעימות, לשמור על יציבות כלכלית ולהתקדם לעבר המטרות הפיננסיות של המשפחה. זכרו: השקעה במעט זמן ומחשבה בתכנון התקציב השנתי, תניב תוצאות משמעותיות בטווח הרחוק וגם הקרוב אחד החשבונות הכי חשובים לפני חיסכון, זה לבדוק באיזה סכום קבוע, אפשר לעמוד, ואת זה נוכל לגעת כמובן אחרי שבנינו תקציב חודשי ושנת