דילוג לתוכן

האם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?

תורני
33 13 788 13

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    46 צפיות
    ח
    מצורף שני סקירות בנושא מהיום האחרון. וזה כמובן ללא חשבון של נפילת המשטר באירן שיכול להרים את השוק והשקל לגובה שלא נראה... https://www.funder.co.il/article/193697 https://www.funder.co.il/article/193701
  • הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%

    נדל"ן ריבית ארצות הברית
    3
    3 הצבעות
    3 פוסטים
    94 צפיות
    איש קישא
    @רואה-את-הנולד הוא אפילו פיטר את נגיד הבנק הקודם אחרי שלא הוריד את הריבית כי הוא "לא מקצועי"
  • מכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?

    תורני
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    268 צפיות
    חופש כלכליח
    @אב-מאושר כתב במכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?: שמעתי שהמכירה לחברת חשמל היא בדרך כלל רק דרך הרשת האזורית הקרובה ולא ברשת הכללית, ולרוב זה בכלל לא עובר את הטרנספורמטור האזורי, כך שאם האיור שומר תורה ומצוות יתכן שזה משנה את הדיון. אני לא מכיר הרבה אזורים שומרי תורה ומצוות שיש שם גג פנוי לקולטים
  • 1 הצבעות
    7 פוסטים
    188 צפיות
    ש
    @טריידר התכוונתי לומר שבנושא זה כסף הוא כמו קשרים, גם אם אדם יזכה בלוטו ובטיפשותו יפרסם זאת בכל השכונה וכוווולם יהיו חברים שלו, אותם 'חברים' יהיו הראשונים לצחוק עליו כשיפסיד את הכל ויכנס לחובות. (ע"פ הסטטיסטיקה). ואחרי ההפסד יראו מי באמת היה חבר שלו ומי באמת היה חבר אבל של הכסף שלו...
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    269 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].