דילוג לתוכן

אחיסמך בשערי עכו

נדל"ן
279 47 21.7k 43
  • @רואה-את-הנולד
    יש לי קרוב משפחה שגר באחיסמך 'המקורית'... ,
    סיפר לי שמתחיל אצלם שיווק לשיפור דיור לאחיסמך 'החדשה'..

    @שבתי-בבית-ה
    אחיסמך המקורית לא חרדים זה מושב לא?
    הם עוברים לגור בעיר?

  • @שבתי-בבית-ה
    אחיסמך המקורית לא חרדים זה מושב לא?
    הם עוברים לגור בעיר?

    @רואה-את-הנולד

    הוא התכוון לשכונת 'גני איילון' בלוד,
    המכונה בפי אנ"ש 'אחיסמך'..

  • פורסם בקבוצה של @ניסן-עציוני ע"י יעקב ריינץ
    המבחן של הציבור הליטאי: האם יצליחו לשווק 1,700 דירות בעכו

    הרב רפאל (רפי) הופמן, אחד מעסקני הדיור המוכרים ביותר מזה עשרות שנים עם רזומה מוכח בתחום כשבנה בעבר אלפי יחידות דיור ברמת שלמה ובאחיסמך (שם החזיר בממוצע למשפחה 100 אלף שקל!) - חוזר לזירה והפעם, בעכו. והמספרים הפעם גדולים מתמיד: 1,500 יחידות דיור שזכתה בהן החברה שבניהולו, והפכו לאחר עדכון תכנוני ל־1,700 דירות –
    עם אפשרות להתרחבות נוספת.
    אבל בשונה מהמוכר במגזר, הרב הופמן מדגיש: זו לא קבוצת רכישה. זו יזמות מקצועית בקונספט של "קבוצת רוכשים" (השיווק נעשה רק בכוללים) – הכל בליווי בנקאי, עם תשלום מדורג לפי התקדמות הבנייה. "החוזים ייחתמו אי"ה עם תחילת הליווי הבנקאי. בשלב הראשון הרוכשים ישלמו 30% בלבד".

    והמחירים? כאלה שלא נראו בארץ מאז תקופת הסבסוד הממשלתי: דירת 4 חדרים, בשטח 103 מ"ר + 20 מ"ר מרפסות + 3 שירותים – במחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקלים בלבד. יש גם דירות של 3 חדרים החל מ־900 אלף ש"ח, אך לדבריו "מהנסיון האישי שלי: ברכישות בפריפריה רובם מחפשים 4 חדרים לפחות". הרב הופמן מדגיש: אף אחד מעוסקים במלאכה לא מרוויח שקל ולכן אפשר למכור במחירים כאלו!

    החברה שזכתה בשעתו במכרז של רמ"י, רכשה את הקרקע בסיוע הלוואת גישור של 30 מיליון דולר מנדיבים אמריקאים, ולקחה הלוואה נוספת מבנק הפועלים להשלמת העסיקה. העלות הממוצעת ליחידת קרקע עם פיתוח עומדת על 150 אלף ש"ח – "נתון שפשוט לא קיים כיום בשוק", מדגיש הרב הופמן.

    והשכונה? לא רק דירות: כמובן שבראש ובראשונה כל רשתות הכוללים הגדולים בציבור הליטאי יפתחו שם סניפים לצד הקמת ישיבה, אבל יש גם את "זבולון": 300 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר מתוכננים לקום בלב המתחם. "אנחנו מתכננים מרכזי הייטק, שטחי תעסוקה ומרכזים קהילתיים – כדי לספק פרנסה למשפחות האברכים".

    מדובר ביוזמה פרטית לחלוטין – אין כאן אפילו דירה אחת במסגרת מחיר למשתכן, מה שכמובן ישפיע על צביון השכונה. יש גם מאות חרדים שזכו בהגרלות "דירה בהנחה" בשכונה והם יהפכו לחלק בלתי נפרד מהשכונה – שמיועדת להפוך, לפי דבריו, "לחלק מהמטרופולין החרדי של חיפה-רכסים".

    "אנחנו במגעים מתקדמים עם מספר קהילות חסידיות, ורוצים מאוד לראות גם אותן בתוך השכונה החדשה".

    ומה באשר למשקיעים שמריחים מציאה? הרב הופמן סוגר את הדלת באלגנטיות: "זו לא השקעה מהירה. לא ניתן למכור את הדירות בחמש השנים הראשונות מהאכלוס כמו שעשינו באחיסמך. מי שבכל זאת יידרש למכור – יוכל להעלות את המחיר ב־8% לשנה, בהתאם לעליית הערך הממוצעת בישראל ולא מעבר. בקיצור, המשקיעים לא יוכלו לעשות כאן אקזיט מהיר".
    הנעלם הגדול הוא האם הציבור הליטאי אכן יגיע בהמוניו לעכו, כי זה באמת האתגר האמיתי.

    מצד אחד ישנה נוכחות ליטאית מרשימה בערי הפריפריה בצפון ובדרום, אבל מצד שני העילית של עולם הישיבות מעדיף להתגורר בריכוזים החרדיים הגדולים והמבוססים, הן בגלל איכות הכוללים ומוסדות החינוך, והן בגלל ריבוי מקומות תעסוקה לנשים בתחום ההיי-טק.

    נכון שהם משלמים משכנתא יקרה מידי חודש בחודשו (גם אחרי ש'השווער האברך' התאמץ ונתן לחתן המאושר 700 אלף שקל), אבל מבחינתם זה שווה את המחיר. לא בטוח שהם צודקים, אבל זו המציאות כיום.

    הרב הופמן, שזוכה לגיבוי משמעותי מגדולי ישראל שליט"א, בטוח שבסופו של יום הפרויקט יצליח בענק ויתגבר בסייעתא דשמייא על המכשולים הטבעיים שיעמדו בפניו. הוא עשה זאת ברמת שלמה לפני למעלה משלושים שנה, ובאחיסמך לפני 15 שנה – וכעת המבחן הגדול שלו הוא עכו.

    אין ספק שאם זה יצליח, זו תהיה סנונית ראשונה ומבורכת שתשפיע עשרות שנים קדימה על שאר הפרויקטים בפריפריה החרדית.

  • @דוד-גולדברג
    למה לא?
    כבר היום המחירים בעכו עצמה גבוהים מאוד ביחס למחירים שהפרוייקט של רפי הופמן משווק.
    בנוסף לכך שהשכונה המדוברת מנותקת לגמרי מעכו, ולדוגמא "עמרם אברהם" משווק שם דירות לציבור הכללי החל מ- 1,730,000 לדירת 4 חדרים, כך שלא נראה לי שהציבור שלנו ישלם יותר מהמחיר הזה.

    @מנסה-להבין כתב באחיסמך בשערי עכו:
    לדוגמא "עמרם אברהם" משווק שם דירות לציבור הכללי החל מ- 1,730,000 לדירת 4 חדרים, כך שלא נראה לי שהציבור שלנו ישלם יותר מהמחיר הזה.

    @רואה-את-הנולד כתב באחיסמך בשערי עכו:
    דירת 4 חדרים, בשטח 103 מ"ר + 20 מ"ר מרפסות + 3 שירותים – במחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקלים בלבד. יש גם דירות של 3 חדרים החל מ־900 אלף ש"ח,

    "זו לא השקעה מהירה. לא ניתן למכור את הדירות בחמש השנים הראשונות מהאכלוס כמו שעשינו באחיסמך. מי שבכל זאת יידרש למכור – יוכל להעלות את המחיר ב־8% לשנה, בהתאם לעליית הערך הממוצעת בישראל ולא מעבר. בקיצור, המשקיעים לא יוכלו לעשות כאן אקזיט מהיר".

    ואני כותב 🙂
    השקעה מהירה זה אומנם לא
    אבל זה השקעה מצויינת לטווח בינוני
    כבר על הנייר יש תשואה של 44%
    והשכירות כמעט תכסה את המשכנתא
    (משכנתא של 4,500 על 75% מהדירה, שזה בערך שכ״ד 4 חדרים חדשה בעכו היום)

    וככל שמחירי הדירות שם יעלו (ואפשר להניח ששכונה של 2,000 משפחות חרדיות איכותיות תעלה את המחירים) התשואה באחוזים תגדל

    בקיצור, תשואה של מחיר למשתכן בלי להיות זכאי ולחכות להגרלות…

  • פרטים למעשה איפה אפ' למצוא?

  • פרטים למעשה איפה אפ' למצוא?

    @N-R-Y
    ...אם יש בכלל אתר רשמי

  • ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

  • ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    @הקול-השפוי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת

    פער רק של 18.000 ש"ח
    זה ממש מוזר
    עריכה
    @שמואל צודק טעיתי זה 180.000 ש"ח

  • @הקול-השפוי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת

    פער רק של 18.000 ש"ח
    זה ממש מוזר
    עריכה
    @שמואל צודק טעיתי זה 180.000 ש"ח

    @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

  • @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

    @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

    זה עדיין קצת מפתיע
    4 חדרים גדולה משלש חדרים ב20% ובמחיר ב22%
    5 חדרים גדולה מארבע חדרים ב23% והמחיר ב15%

  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

    זה עדיין קצת מפתיע
    4 חדרים גדולה משלש חדרים ב20% ובמחיר ב22%
    5 חדרים גדולה מארבע חדרים ב23% והמחיר ב15%

    @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

    זה עדיין קצת מפתיע
    4 חדרים גדולה משלש חדרים ב20% ובמחיר ב22%
    5 חדרים גדולה מארבע חדרים ב23% והמחיר ב15%

    @שמח-לעזור
    בנוסף למה שטען @צמיחה,
    קיים כבר בהרבה מקומות פער מחיר בהפרש בין גודל הדירה,
    זה היה באחיסמך בלוד, בפרויקטים שונים בגבעת הפרסה ברכסים,
    וזה פשוט עניין של ביקוש וזו גם הסיבה שבונים יותר ויותר דירות גדולות.

  • @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

    @צמיחה כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

    הכל נכון
    אבל בדר״כ הביקוש יורד משלש לארבע יותר מאשר מארבע לחמש
    וגם הפער במחיר יחסית מתאים
    כאן התמחור הוא כאילו הביקוש הוא אותו דבר לשניהם ואז ירידה לחמש
    אולי לזה הוא התכוון שבדר״כ בפריפריה הביקוש הוא לארבע חדרים בשונה מהמרכז שיש יותר ביקוש לשלש חדרים.

    יש לזה היגיון, כי במרכז המחירים גבוהים ואנשים מעדיפים לקנות מה שהם יכולים, למרות שלקנות שלש חדרים זה מחייב לשפר דיור בעתיד,
    בפריפריה בגלל שהמחירים יחסית זולים, אנשים מעדיפים מלכתחילה לקנות ארבע, וחמש כבר לא דחוף להם

    @שמואל ברור שבכל מקום בארץ יש פער במחיר למ״ר ככל שהדירה גדלה, ולכן יזמים מעדיפים לבנות יותר דירות של 3-4 חדרים, ולא דירות יותר גדולות. (שגם לוקח ליזם הרבה יותר זמן למכור אותם…)

  • @צמיחה כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

    הכל נכון
    אבל בדר״כ הביקוש יורד משלש לארבע יותר מאשר מארבע לחמש
    וגם הפער במחיר יחסית מתאים
    כאן התמחור הוא כאילו הביקוש הוא אותו דבר לשניהם ואז ירידה לחמש
    אולי לזה הוא התכוון שבדר״כ בפריפריה הביקוש הוא לארבע חדרים בשונה מהמרכז שיש יותר ביקוש לשלש חדרים.

    יש לזה היגיון, כי במרכז המחירים גבוהים ואנשים מעדיפים לקנות מה שהם יכולים, למרות שלקנות שלש חדרים זה מחייב לשפר דיור בעתיד,
    בפריפריה בגלל שהמחירים יחסית זולים, אנשים מעדיפים מלכתחילה לקנות ארבע, וחמש כבר לא דחוף להם

    @שמואל ברור שבכל מקום בארץ יש פער במחיר למ״ר ככל שהדירה גדלה, ולכן יזמים מעדיפים לבנות יותר דירות של 3-4 חדרים, ולא דירות יותר גדולות. (שגם לוקח ליזם הרבה יותר זמן למכור אותם…)

    @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

  • @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

    @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

    נכון, אבל באופן יחסי למספר דירות בפרויקט, יהיה הרבה פחות 5 חדרים וק״ו 6 חדרים מאשר 3-4
    אם היזם מקבל על זה למ״ר יותר, (אגב גם העלות בניה של דירה גדולה קצת יורדת) למה זה לא הפוך?

  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

    נכון, אבל באופן יחסי למספר דירות בפרויקט, יהיה הרבה פחות 5 חדרים וק״ו 6 חדרים מאשר 3-4
    אם היזם מקבל על זה למ״ר יותר, (אגב גם העלות בניה של דירה גדולה קצת יורדת) למה זה לא הפוך?

    @שמח-לעזור
    לא כתבתי שבונים 5-6 חדרים יותר מ-3-4,
    אלא שיש להם יותר ביקוש מבעבר.

  • ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    @הקול-השפוי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    תוכל לעיין שוב ולתת מספר וכו'

  • @מנסה-להבין
    המספר להרשמה לפרויקט אחיסמך בשערי עכו 025420636
    תוכל לשאול הכל (כמובן שמהם תשמע הכל וורוד וצריך לברר מי באמת יגיע לשם)
    יש שמועות לא יודע כמה הם אמיתיות שסורוצקין קנה שם כ200 דירות
    אמור להיות שם שכונה גדולה יותר ובינתים הוכשר לבניה כ8000 דירות מתוכם כ1700 הפרויקט המדובר
    והשאר לא דווקא חרדי אבל הרבה זכו שם במחיר למשתכן כך שגם בשאר השכונה יהיו עוד חרדים והפרויקט הזה זה רחובות נפרדים
    בתוכנית של ועד הדיור החרדי שאם הפרויקט הזה מצליח אז היזמים של שאר הדירות שיוכשרו בהמשך ימכרו לחרדים כי יהיה ביקוש חרדי לשם לאחר שרבע מהשכונה כבר חרדית
    בעתיד יהיה שם 1800 דירות בכל השכונהומרכז מסחרי גדול ואזור תעסוקה גדול ומתעדים לבנות תחנת רכבת לשכונה שם

    @פזיח-ציפורנים האם צפוי להיות גנים, חידרים, בתי ספר ועוד... בפרויקט?

  • @פזיח-ציפורנים האם צפוי להיות גנים, חידרים, בתי ספר ועוד... בפרויקט?

    @dinaf3403
    שאלה קשה:
    אם תבוא קבוצה מאוגדת אז חלק מההקמה יהיה ביסוס מוסדות.
    אם יבואו חסידות, כנ"ל אבל לא יהיה מקום לשאר מגזרים.
    ואם יבואו אחדים שיצרו קהילה אז יקח זמן.
    בכל מקרה יקומו מוסדות בהתאם לסגנון האוכלוסיה שתתאגד.

  • @dinaf3403
    שאלה קשה:
    אם תבוא קבוצה מאוגדת אז חלק מההקמה יהיה ביסוס מוסדות.
    אם יבואו חסידות, כנ"ל אבל לא יהיה מקום לשאר מגזרים.
    ואם יבואו אחדים שיצרו קהילה אז יקח זמן.
    בכל מקרה יקומו מוסדות בהתאם לסגנון האוכלוסיה שתתאגד.

    @אבי-ה-נערה
    אם זה יהיה כמו 'גני איילון' אחיסמך - לוד אז המצב שם מבחינת מוסדות בהתחלה לא היה משהו..
    ואם זה אותם יזמים גם באחיסמך - עכו אז צריך לקוות שהפעם ההתנהלות תהיה שונה.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    107 צפיות
    ש
    יש חברי מועצה חרדים? מי אלו החרדים ''שהעלו אותו'' לראש העיר- מפלגות ארציות? פנה אליהם ותתחילו ליצר רעש!!! והרבה!!!
  • 4 הצבעות
    25 פוסטים
    1k צפיות
    הקול השפויה
    יש התעניינות רצינית של אברכים מפסגת זאב מרכז לעבור למזרח בעקבות המחסור החמור של דירות 4+ במרכז. אם זה יקרה, זה יכול להיות דחיפה משמעותית מאוד.
  • 3 הצבעות
    13 פוסטים
    490 צפיות
    א
    @ניק200 כתב בערים חרדיות חדשות מתוכננות בדרום: @ניק100 אל המחירים כבר לא זולים, עכשיו פורסם שדירת 5 חדרים תעלה 2.22! מחיר לא זול בכלל! אבל אולי המחירים ירדו במשך הזמן בגלל שלא יהיה לזה ביקוש! או שהם ימכרו את הדירות לדתיים אפילו ברמה ה' אפשר לקנות 5 חדרים ב2.2 מיליון צריך גם לקחת בחשבון גם אפשרות של ירידת מחירים נוספת ברמה ד'
  • 1 הצבעות
    13 פוסטים
    936 צפיות
    יודה לויי
    מודעה שנצפתה השבוע בנוף הגליל אם כל שבוע בבין הזמנים זה ככה אני חושב שבסוף זה מדבר יותר מהכל [image: 1754425659472-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C.jpg]
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    352 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.