דילוג לתוכן

אחיסמך בשערי עכו

נדל"ן
343 50 23.2k 45
  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

    זה עדיין קצת מפתיע
    4 חדרים גדולה משלש חדרים ב20% ובמחיר ב22%
    5 חדרים גדולה מארבע חדרים ב23% והמחיר ב15%

    @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @רואה-את-הנולד
    לי זה יצא פער של 180,000 ש"ח...

    זה עדיין קצת מפתיע
    4 חדרים גדולה משלש חדרים ב20% ובמחיר ב22%
    5 חדרים גדולה מארבע חדרים ב23% והמחיר ב15%

    @שמח-לעזור
    בנוסף למה שטען @צמיחה,
    קיים כבר בהרבה מקומות פער מחיר בהפרש בין גודל הדירה,
    זה היה באחיסמך בלוד, בפרויקטים שונים בגבעת הפרסה ברכסים,
    וזה פשוט עניין של ביקוש וזו גם הסיבה שבונים יותר ויותר דירות גדולות.

  • @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

    @צמיחה כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

    הכל נכון
    אבל בדר״כ הביקוש יורד משלש לארבע יותר מאשר מארבע לחמש
    וגם הפער במחיר יחסית מתאים
    כאן התמחור הוא כאילו הביקוש הוא אותו דבר לשניהם ואז ירידה לחמש
    אולי לזה הוא התכוון שבדר״כ בפריפריה הביקוש הוא לארבע חדרים בשונה מהמרכז שיש יותר ביקוש לשלש חדרים.

    יש לזה היגיון, כי במרכז המחירים גבוהים ואנשים מעדיפים לקנות מה שהם יכולים, למרות שלקנות שלש חדרים זה מחייב לשפר דיור בעתיד,
    בפריפריה בגלל שהמחירים יחסית זולים, אנשים מעדיפים מלכתחילה לקנות ארבע, וחמש כבר לא דחוף להם

    @שמואל ברור שבכל מקום בארץ יש פער במחיר למ״ר ככל שהדירה גדלה, ולכן יזמים מעדיפים לבנות יותר דירות של 3-4 חדרים, ולא דירות יותר גדולות. (שגם לוקח ליזם הרבה יותר זמן למכור אותם…)

  • @צמיחה כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
    והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.

    אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.

    הכל נכון
    אבל בדר״כ הביקוש יורד משלש לארבע יותר מאשר מארבע לחמש
    וגם הפער במחיר יחסית מתאים
    כאן התמחור הוא כאילו הביקוש הוא אותו דבר לשניהם ואז ירידה לחמש
    אולי לזה הוא התכוון שבדר״כ בפריפריה הביקוש הוא לארבע חדרים בשונה מהמרכז שיש יותר ביקוש לשלש חדרים.

    יש לזה היגיון, כי במרכז המחירים גבוהים ואנשים מעדיפים לקנות מה שהם יכולים, למרות שלקנות שלש חדרים זה מחייב לשפר דיור בעתיד,
    בפריפריה בגלל שהמחירים יחסית זולים, אנשים מעדיפים מלכתחילה לקנות ארבע, וחמש כבר לא דחוף להם

    @שמואל ברור שבכל מקום בארץ יש פער במחיר למ״ר ככל שהדירה גדלה, ולכן יזמים מעדיפים לבנות יותר דירות של 3-4 חדרים, ולא דירות יותר גדולות. (שגם לוקח ליזם הרבה יותר זמן למכור אותם…)

    @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

  • @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

    @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

    נכון, אבל באופן יחסי למספר דירות בפרויקט, יהיה הרבה פחות 5 חדרים וק״ו 6 חדרים מאשר 3-4
    אם היזם מקבל על זה למ״ר יותר, (אגב גם העלות בניה של דירה גדולה קצת יורדת) למה זה לא הפוך?

  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שמח-לעזור
    אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
    לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
    יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.

    נכון, אבל באופן יחסי למספר דירות בפרויקט, יהיה הרבה פחות 5 חדרים וק״ו 6 חדרים מאשר 3-4
    אם היזם מקבל על זה למ״ר יותר, (אגב גם העלות בניה של דירה גדולה קצת יורדת) למה זה לא הפוך?

    @שמח-לעזור
    לא כתבתי שבונים 5-6 חדרים יותר מ-3-4,
    אלא שיש להם יותר ביקוש מבעבר.

  • ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    @הקול-השפוי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    תוכל לעיין שוב ולתת מספר וכו'

  • @מנסה-להבין
    המספר להרשמה לפרויקט אחיסמך בשערי עכו 025420636
    תוכל לשאול הכל (כמובן שמהם תשמע הכל וורוד וצריך לברר מי באמת יגיע לשם)
    יש שמועות לא יודע כמה הם אמיתיות שסורוצקין קנה שם כ200 דירות
    אמור להיות שם שכונה גדולה יותר ובינתים הוכשר לבניה כ8000 דירות מתוכם כ1700 הפרויקט המדובר
    והשאר לא דווקא חרדי אבל הרבה זכו שם במחיר למשתכן כך שגם בשאר השכונה יהיו עוד חרדים והפרויקט הזה זה רחובות נפרדים
    בתוכנית של ועד הדיור החרדי שאם הפרויקט הזה מצליח אז היזמים של שאר הדירות שיוכשרו בהמשך ימכרו לחרדים כי יהיה ביקוש חרדי לשם לאחר שרבע מהשכונה כבר חרדית
    בעתיד יהיה שם 1800 דירות בכל השכונהומרכז מסחרי גדול ואזור תעסוקה גדול ומתעדים לבנות תחנת רכבת לשכונה שם

    @פזיח-ציפורנים האם צפוי להיות גנים, חידרים, בתי ספר ועוד... בפרויקט?

  • @פזיח-ציפורנים האם צפוי להיות גנים, חידרים, בתי ספר ועוד... בפרויקט?

    @dinaf3403
    שאלה קשה:
    אם תבוא קבוצה מאוגדת אז חלק מההקמה יהיה ביסוס מוסדות.
    אם יבואו חסידות, כנ"ל אבל לא יהיה מקום לשאר מגזרים.
    ואם יבואו אחדים שיצרו קהילה אז יקח זמן.
    בכל מקרה יקומו מוסדות בהתאם לסגנון האוכלוסיה שתתאגד.

  • @dinaf3403
    שאלה קשה:
    אם תבוא קבוצה מאוגדת אז חלק מההקמה יהיה ביסוס מוסדות.
    אם יבואו חסידות, כנ"ל אבל לא יהיה מקום לשאר מגזרים.
    ואם יבואו אחדים שיצרו קהילה אז יקח זמן.
    בכל מקרה יקומו מוסדות בהתאם לסגנון האוכלוסיה שתתאגד.

    @אבי-ה-נערה
    אם זה יהיה כמו 'גני איילון' אחיסמך - לוד אז המצב שם מבחינת מוסדות בהתחלה לא היה משהו..
    ואם זה אותם יזמים גם באחיסמך - עכו אז צריך לקוות שהפעם ההתנהלות תהיה שונה.

  • @אבי-ה-נערה
    אם זה יהיה כמו 'גני איילון' אחיסמך - לוד אז המצב שם מבחינת מוסדות בהתחלה לא היה משהו..
    ואם זה אותם יזמים גם באחיסמך - עכו אז צריך לקוות שהפעם ההתנהלות תהיה שונה.

    @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @אבי-ה-נערה
    אם זה יהיה כמו 'גני איילון' אחיסמך - לוד אז המצב שם מבחינת מוסדות בהתחלה לא היה משהו..
    ואם זה אותם יזמים גם באחיסמך - עכו אז צריך לקוות שהפעם ההתנהלות תהיה שונה.

    מה אתה מתכוון מצב המוסדות לא היה משהו, מצד האוכלוסיה שבאה לשם, או מצד ההתנהלות של המארגנים?

  • @שמואל כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @אבי-ה-נערה
    אם זה יהיה כמו 'גני איילון' אחיסמך - לוד אז המצב שם מבחינת מוסדות בהתחלה לא היה משהו..
    ואם זה אותם יזמים גם באחיסמך - עכו אז צריך לקוות שהפעם ההתנהלות תהיה שונה.

    מה אתה מתכוון מצב המוסדות לא היה משהו, מצד האוכלוסיה שבאה לשם, או מצד ההתנהלות של המארגנים?

    @מנסה-להבין

    ממה ששמעתי בזמנו, פשוט לא היו מוסדות, וגם לא הסעות,
    וההורים נאצלו לשלוח (למשך שנה ויותר) למוסדות בקרית ספר,
    והסעות באופן פרטי בתשלום מלא שהגיע לאפלפי ש"ח בחודש...

    @אבי-ה-נערה אולי יפרט יותר מה קרה שם בדיוק

  • @מנסה-להבין

    ממה ששמעתי בזמנו, פשוט לא היו מוסדות, וגם לא הסעות,
    וההורים נאצלו לשלוח (למשך שנה ויותר) למוסדות בקרית ספר,
    והסעות באופן פרטי בתשלום מלא שהגיע לאפלפי ש"ח בחודש...

    @אבי-ה-נערה אולי יפרט יותר מה קרה שם בדיוק

    גם מוסדות הלימודים כמו שטען @טריידר
    וגם בתי הכנסיות שהיו תקופה ממושכת בחניונים (עוד לפני הקורונה)...
    גם עד היום שיש מונופול לרשת מסוימת בתחום הקמעונאות,
    וגם בעיקר שאנשים צריכים להבין שפתרונות דיור לחרדים זה לא רק לבנות סלון מטבח ומרפסת סוכה,
    זה לבנות את כל המעטפת,
    ואם תיקח כדוג' את שכונת גבעת הפרסה ברכסים שם בונים שטחי ציבור (בתי כנסיות ומוסדות) עוד לפני האכלוס.

  • @הקול-השפוי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    תוכל לעיין שוב ולתת מספר וכו'

    @N-R-Y כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @הקול-השפוי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ע"פ @פזיח-ציפורנים
    זה המחירים
    900000 דירת 3 חדרים 86 מ"ר +מרפסת 15
    1100000 דירת 4 חדרים
    1280000 לדירת 5 חדרים 127 מ"ר +20 מרפסת
    כמדומני שכך היה כתוב במודעה אצלינו בכולל אבל אני לא זוכר דברים מדוייקים.

    תוכל לעיין שוב ולתת מספר וכו'

    3 חדרים החל מ 900,000
    4 חדרים החל מ 1,100,000
    5 חדרים החל מ1,250,000

  • למישהו יש מס' של נציג באזור ירושלים?

  • למישהו יש מס' של נציג באזור ירושלים?

    @אבריימי
    היום ביקרתי באיזשהו 'כולל' בבני ברק והיה רשום שם איזה מספר (מחילה שאני לא זוכר אותו),
    הנקודה היא שזה נראה שלכל 'כולל' יש את הנציג שלו.
    [רשום בכתב יד ''הנציג בכולל הוא וכו' וכו'].

  • @אבריימי
    היום ביקרתי באיזשהו 'כולל' בבני ברק והיה רשום שם איזה מספר (מחילה שאני לא זוכר אותו),
    הנקודה היא שזה נראה שלכל 'כולל' יש את הנציג שלו.
    [רשום בכתב יד ''הנציג בכולל הוא וכו' וכו'].

    @שמואל
    זה שיווק מטורף!!!!
    שאלפי אנשים מחפשים מי מוכן למכור להם דירה😊

  • נשמע קצת מחשיד כל הסיפור הזה

  • נשמע קצת מחשיד כל הסיפור הזה

    @אבריימי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    נשמע קצת מחשיד כל הסיפור הזה

    המילה חשוד ורפי הופמן לא הולך ביחד
    אין אדם ישר ממנו

  • פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    50 פוסטים
    807 צפיות
    חופש כלכליח
    @סמארט-הון כתב בהשכונות החדשות לציבור החרדי בקרית גת: בנווה יעקב זה לא יביא חילונים, בעיקר דתיים בסגנון אחר. דתיים זה סוג של חילונים אם בונים בניין של עשרים קומות ומגיע סוג אחר של הדתיים הסוג הנוסף של החילונים יגיע בקלות
  • 1 הצבעות
    29 פוסטים
    631 צפיות
    ב
    @חופש-כלכלי כתב בהאם כותבי הפורום מתעניינים בעתיד הנדל"ן בישראל?: @משהמשה לא לכל האנשים יש דעה אנשים קוראים אוספים חומר ולומדים לא נראה לי שזה מעיד על חוסר התענינות ולא כל מי שהתחבר יפנה היום או מחר או בעוד חודש אולי הוא התגבש ויקבל אומץ או כסף בעוד שנתיים זה תהליך לא פשוט מסכים עם כל מילה ושאני מסתכל על עצמי ואני מאמין שיש עוד אנשים כמוני עד עכשיו אנחנו בטוחים שצריך הון עצמי מהבית נכון כתבת שיועצי משכנתאות יכולים לדאוג ל=100% מימון אבל אני לא מכיר אותם ועוד שאת המשכנתא צריך לשלם כעת והדירה תהיה מוכנה בעוד מספר שנים
  • 2 הצבעות
    103 פוסטים
    3k צפיות
    פשוט יהודיפ
    @אלון-דוד כתב בהאם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?: אף פעם לא הבנתי למה מקשרים את חריש לעפולה עילית (30 קילומטר) ונוף הגליל וטבריה לדוגמא זה מקום אחר. ההשוואה הנכונה של חריש צריכה להיות לפרדס חנה, חדרה, אור עקיבא, מקסימום כפר יונה יוקנעם. ההשוואה של עפולה היא לטבריה, נוף הגליל, בית שאן. יש צדק בדבריך
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    חופש כלכליח
    @משקיע-באופציות אתה מוזמן לסקור...
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    354 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.