דילוג לתוכן

מינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך

שוק ההון והשקעות
26 10 1.8k 10
  • @צמיחה כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    ההלוואות הם לתקופה של בין 5 שנים עד 7 שנים תלוי בחברה.

    זה לא מספיק זמן למחזור השקעה בשוק ההון, ובוודאי מי שלוקח הלוואה לשם השקעה לפרק זמן כזה לוקח סיכון שימצא את עצמו מול שוקת שבורה (אא"כ יש לו הכנסה צפויה ממקום אחר לכסות אותה, ולא נראה שזה המצב).

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @שמש-מרפא
    כתבתי - הכוונה היא להשקיע את הסכום ל- 20 שנה,
    ואת סכום ההלוואה להחזיר ממקורות אחרים. (יש לי דרך.)

  • בינתיים בדקתי בהראל, מה הזכאות שלי להלוואה
    הזכאות היא 115 K בריבית של פריים מינוס 0.20% -
    למה הם מציעים לי בריבית כ"כ גבוהה ? זה המקובל בתחום?
    אני רואה שהזכאות היא רק על קרנות השתלמות ולא על הפנסיה... למה בעצם? האם בגלל שהפנסיה לא נזילה (כמובן) ובמסלול מחקה S&P ?
    האם דבר כזה משתלם לי בכלל?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @אפ_על_פי_כן בהרבה חברות נותנים פריים מינוס0.5 ובמור פריים מינוס 0.75 ו60 אחוז ממסלולים של מניות כמובן מינוף צריך תיכנון טוב ומרווחי ביטחון כדאי להתיעץ עם יועץ השקעות טוב שגם מתעסק ומייעץ בתחום בהצלחה.

  • @שמש-מרפא
    כתבתי - הכוונה היא להשקיע את הסכום ל- 20 שנה,
    ואת סכום ההלוואה להחזיר ממקורות אחרים. (יש לי דרך.)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    כתבתי - הכוונה היא להשקיע את הסכום ל- 20 שנה,
    ואת סכום ההלוואה להחזיר ממקורות אחרים. (יש לי דרך.)

    רק מה, בינתיים הבנתי היא
    שאם במילא יש באפשרותי להשיג סכום כזה (בערך 115 K) ע"י חיסכון של סכומים חד-פעמיים במשך אותם 7 שנים (נגיד לחסוך לשם כך את קצבת- הילדים האמריקאית)
    הרי שההבדל היחיד הוא -
    שאם אקח הלוואה עכשיו - היתרון היחיד הוא- ההשקעה בסכום גדול חד- פעמי,
    ואם אבחר בהשקעה ע"י חיסכון במשך השנים - זו השקעה במיצוע..
    ואעפ"י שאני בעד השקעה חד- פעמית על פני מיצוע, זה כנראה לא שווה את הריבית שאשלם על הלוואה.

  • @צמיחה
    תודה רבה מאד!
    בקריאה שניה של ההודעות של עצמי... עולה לי מחשבה חדשה,
    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.
    אני צודק?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי שמש מרפא
    #20

    @אפ_על_פי_כן כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.

    יצא לך כ-100 אל"ד בסוף התקופה (לפי חישוב של 9%). בחישוב נדיב יותר של 12% (שזה אמנם הממוצע ביובל האחרון) יצא כ-135. אתה צודק שפעימה אחת בד"כ רווחית יותר.

  • @אפ_על_פי_כן כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.

    יצא לך כ-100 אל"ד בסוף התקופה (לפי חישוב של 9%). בחישוב נדיב יותר של 12% (שזה אמנם הממוצע ביובל האחרון) יצא כ-135. אתה צודק שפעימה אחת בד"כ רווחית יותר.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    @שמש-מרפא כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    יצא לך כ-100 אל"ד בסוף התקופה (לפי חישוב של 9%). בחישוב נדיב יותר של 12% (שזה אמנם הממוצע ביובל האחרון) יצא כ-135. אתה צודק שפעימה אחת בד"כ רווחית יותר.

    1

    תודה על העזרה שלך!

    אתה יכול לפרט לי יותר את החישוב שלך?

  • @צמיחה כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    קרן ממונפת פי 2 באמת יכולה להיות השקעה טובה לאחר משברים, ואולי גם באופן כללי [כבר כתבת על זה].

    באדיבות ChatGPT:

    השקעה ארוכת טווח ב-ETF ממונף על מדד S&P 500 (כמו SPXL עם חשיפה של פי 3, או SSO עם חשיפה של פי 2) נראית מפתה בתקופות של עליות, אך טומנת בחובה סיכונים משמעותיים. הנה הסבר מקיף:


    ⚠️ 1. שחיקת תנודתיות (Volatility Decay)

    • קרנות ממונפות מתאזנות מחדש מדי יום – ההכפלה (2x/3x) חלה רק על תשואת יום אחד.
    • בשווקים תנודתיים, גם אם המדד לא השתנה לאורך זמן, הקרן הממונפת עלולה להפסיד כסף בגלל דרך פעולת הריבית דריבית היומית.

    דוגמה:

    אם ה-S&P עולה 5% ביום אחד ויורד 5% ביום שאחריו – המדד עצמו ירד ~0.25%, אבל ETF ממונף פי 3 עלול לרדת כ-3% או יותר באותו פרק זמן.


    ⏳ 2. סטייה בתשואה לאורך זמן

    • לאורך חודשים או שנים, קרנות ממונפות לא יתנו תשואה של פי 2 או פי 3 מהמדד.
    • ככל שמחזיקים יותר זמן – הסטייה בין מה שציפית לבין מה שקיבלת גדלה.

    📉 3. סיכון משמעותי בשוק יורד

    • בתקופות של ירידות ממושכות, הקרן עלולה להתרסק.
    • ירידה של 50% במדד עלולה לגרום ל-ETF ממונף פי 3 להתאפס כמעט לחלוטין, ולהזדקק לתשואות כמעט בלתי אפשריות כדי להתאושש.

    🔁 4. עלויות איזון יומי

    • כל יום הקרן "מתאזנת", מה שגורם להוצאות פנימיות ו"זליגה" שמכרסמות בביצועים, בעיקר בשווקים תנודתיים.

    💰 5. דמי ניהול גבוהים יותר

    • דמי הניהול בקרנות ממונפות גבוהים יותר (בסביבות 0.90% לשנה), וזה גם פוגע בתשואה נטו בטווח הארוך.

    🛑 6. לא מיועדות להחזקה לטווח ארוך

    • אפילו החברות שמנפיקות את הקרנות (Direxion, ProShares וכו') מצהירות: אלו כלים למסחר יומי או לטווח קצר, לא להשקעה פסיבית ארוכת טווח.

    ✅ מתי זה כן יכול לעבוד?

    • במגמות שור חזקות ומתמשכות עם תנודתיות נמוכה – הקרן עשויה להכות את השוק בפער נאה.
    • אבל זה מצב נדיר, ומספיק תיקון אחד חד כדי למחוק רווחים של חודשים.
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @טריידר
    על פי העבר, לכל תקופה ארוכה עדיפה הממונפת על הרגילה, לא רוצים לומר לכם את זה בשביל לא לקחת אחריות, התונדתיות בדרך כלל לא מורידה הרבה כי לרוב השוק יותר עולה, וזה היה המציאות. ניתן לראות "בסימולטור של איתי גל" על סנופי ונאסדק לאורך השנים אילו היו קימות הממונפות

  • @טריידר
    על פי העבר, לכל תקופה ארוכה עדיפה הממונפת על הרגילה, לא רוצים לומר לכם את זה בשביל לא לקחת אחריות, התונדתיות בדרך כלל לא מורידה הרבה כי לרוב השוק יותר עולה, וזה היה המציאות. ניתן לראות "בסימולטור של איתי גל" על סנופי ונאסדק לאורך השנים אילו היו קימות הממונפות

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    @שלמה-ק
    ברור שלא נכון להמליץ ע"ז בצורה גורפת,
    גם יש לחלק בין חודשי ליומי.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    @שלמה-ק חישבת בסימולטור גם 40 שנה אחרונות ?

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    שלום רציתי לשאול אם מישהו יודע על קרן ממונפת בכשרות גלאט הון

  • שלום רציתי לשאול אם מישהו יודע על קרן ממונפת בכשרות גלאט הון

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    @הרשל-דריבל כתב:

    שלום רציתי לשאול אם מישהו יודע על קרן ממונפת בכשרות גלאט הון

    נ"ל שאין.
    יש רק בד"ץ העדה החרדית.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    216 צפיות
    ב
    לגבי הרישום הלכתי אליהם לדלפק ככה לא צריך להזמין תור בשביל הרישום היא רצתה שיהיה לי סמס וכו' אמרתי לה שאפשר לקבל הודעה קולית לקוד היא לא ידעה ניסתה והצליחה ככה שאם אתה עם טלפון כשר תתעקש על זה אח"כ היא רצתה שאני אהיה עם מייל באתי עם המחשב נייד אבל בפועל לא היה צריך שום קוד בשבילה זה סתם היה התעקשות אבל בפועל הצלחתי לקבל ממנה קוד ועכשיו אני נכנס רגיל
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    397 צפיות
    ב
    ע"פ גי פי טי סך הקרן שהושקעה 240,000 ערך צפוי לפני מס 663,402 רווח צפוי לפני מס 423,402 מס רווחי הון (25%) 105,850 סך התשואה הצפויה לאחר מס 557,552
  • 1 הצבעות
    71 פוסטים
    6k צפיות
    א
    @צמיחה כל הענין פה זה שאתה לא מוציא שקל מהכיס ואין צורך לשנות את כל התקציב החודשי שלך ברור שאם תשלם שפיצר זה יהיה הרבה יותר זול החזר ההלואה וגם ריבית כל חודש יהיה קצת פחות מבלון מלא במקרה האחרון לא נראה לי שיש הבדל מדי גדול
  • 1 הצבעות
    65 פוסטים
    6k צפיות
    ש
    מי שבאמת רוצה להיות מומחה ולהבין את העומק בשוק ההון ניתן לקבל מדריך מקיף במייל b3634488@gmail.com
  • כך ננצל נקודות זיכוי בהשקעה בשוק ההון

    שוק ההון והשקעות
    14
    1 הצבעות
    14 פוסטים
    925 צפיות
    חלמיש צורח
    @טריידר כתב בכך ננצל נקודות זיכוי בהשקעה בשוק ההון: @שמיל-שמיל כתב בכך ננצל נקודות זיכוי בהשקעה בשוק ההון: @טריידר המדינה חתומה על הית"ע נכון, אבל עד כמה שצריך עקרונית הית"ע, יהיו אלו שמחמירים לא להסתמך על הית"ע, מה שהופך את קבלת הריבית בהחזר מס לבעייתי... אין השקעה בשוק ההון, ודאי שלא השקעה במסחר עצמאי, שלא כרוכה בהיתר עיסקא. כך שאין הרבה הבדל הלכתי בין הרווח שיש לך מהקרן סל אותה בחרת, לבין הרווח שיש לך מההחזר של רשות המסים. כמדומני שגם אין הבדל גדול ברמת ההידור ביניהם. אולי יש הבדל קטן, שהמדינה לא חתומה על היתר עסקא פרטי עם 'גלאט הון', אבל מאידך גלאט הון סבירא להו שלא צריך בכלל היתר עסקא עם המדינה. ובפרט שכאן אתה לא מלווה להם (כמו באג"ח של המדינה) אלא רק הם 'גוזלים' לך סכום, ומחזירים כעבור תקופה את הגזילה בתוספת הריבית של המשק.