דילוג לתוכן

האם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?

נדל"ן
106 18 3.3k 16
  • רעיון נהדר.

    אבל - הזוצ"ים שהולכים לפריפריה בהכוונת הרב סילמן ומשגיחי הישיבות, הם ציבור השמור והפרום,

    והם מעדיפים קהילות עם שם טוב, ודירות הכי זולות, גם אם זה רק 3 חדרים, ובנין ישן נושן מתפורר, באזור מנותק,

    וגם ענין התעסוקה הרבה פחות מעסיק אותם, ועיר מעורבת עם משפחות צעירות כמו חריש ממש לא ידבר אליהם...

    היוזמה מתאימה יותר לזו"צים פחות שמורים (עדיין חרדי קלאסי על מלא) של בית שמש וכדומה,

    שבמחירים העדכנים גם הם לא יכולים להרשות לעצמם יותר את בית שמש, אחרת חריש לא יגרד אותם כלל,

    (אלו שמעדיפים טבאו משותף בבני ברק - אין בכלל עם מי לדבר, מבחינתם העולם מתסיים ברמת גן או עכשיו בפרדס כץ...)

    אבל להזיז אותם הרבה יותר קשה, הם יותר עצמאים, בדרך כלל מרוויחים יותר, וחיים חיי חברה תוססים יותר,

    כל זה מקשה על המעבר, ותראה ערך אחיסמך-יפו כמה תחכום וחשיבה ורגש נצרך כדי להזיז את סוג הציבור המדובר...

  • רעיון נהדר.

    אבל - הזוצ"ים שהולכים לפריפריה בהכוונת הרב סילמן ומשגיחי הישיבות, הם ציבור השמור והפרום,

    והם מעדיפים קהילות עם שם טוב, ודירות הכי זולות, גם אם זה רק 3 חדרים, ובנין ישן נושן מתפורר, באזור מנותק,

    וגם ענין התעסוקה הרבה פחות מעסיק אותם, ועיר מעורבת עם משפחות צעירות כמו חריש ממש לא ידבר אליהם...

    היוזמה מתאימה יותר לזו"צים פחות שמורים (עדיין חרדי קלאסי על מלא) של בית שמש וכדומה,

    שבמחירים העדכנים גם הם לא יכולים להרשות לעצמם יותר את בית שמש, אחרת חריש לא יגרד אותם כלל,

    (אלו שמעדיפים טבאו משותף בבני ברק - אין בכלל עם מי לדבר, מבחינתם העולם מתסיים ברמת גן או עכשיו בפרדס כץ...)

    אבל להזיז אותם הרבה יותר קשה, הם יותר עצמאים, בדרך כלל מרוויחים יותר, וחיים חיי חברה תוססים יותר,

    כל זה מקשה על המעבר, ותראה ערך אחיסמך-יפו כמה תחכום וחשיבה ורגש נצרך כדי להזיז את סוג הציבור המדובר...

    @טריידר כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    הזוצ"ים שהולכים לפריפריה בהכוונת הרב סילמן ומשגיחי הישיבות, הם ציבור השמור והפרום,

    והם מעדיפים קהילות עם שם טוב, ודירות הכי זולות, גם אם זה רק 3 חדרים, ובנין ישן נושן מתפורר, באזור מנותק,

    וגם ענין התעסוקה הרבה פחות מעסיק אותם, ועיר מעורבת עם משפחות צעירות כמו חריש ממש לא ידבר אליהם...

    בנוגע לציבור ששומע למשגיחים בישיבות אתה צודק.
    אבל בנוגע להרב סילמן זה צודק חלקית, כי יש הרבה שיסמכו עליו בנושאי נדלן ותעסוקה, וישמעו לקריאה שלו לא בגלל שהם שומעים לו, אלא רואים בו רב חכם שמבין בנושאים כלכליים, ואם הוא יאמר שהמחירים בחריש שווים ויש שם תעסוקה טובה זה יספיק לאנשים בשביל ללכת לברר לבד, ולהתקדם.
    המצוקה היא כל כך כל כך גדולה שכל מי שמגיע עם בשורה יש לו סיכוי להצליח.
    זה לא דומה לעכו שהיא מאוד רחוקה, ואין שם עדיין כלום שבכלום, והשם של עכו לא עושה טוב לאנשים.
    למרות שדעתי האישית שזה הפרויקט הכי שוה שיש.

    אם מלבד הרב סילמן יהיו המלצות גם של הגרמה הירש, וגם של הרב ברוורמן מביתר, יש ציבור לא קטן שזה יכול לדבר אליו.

  • @טריידר כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    הזוצ"ים שהולכים לפריפריה בהכוונת הרב סילמן ומשגיחי הישיבות, הם ציבור השמור והפרום,

    והם מעדיפים קהילות עם שם טוב, ודירות הכי זולות, גם אם זה רק 3 חדרים, ובנין ישן נושן מתפורר, באזור מנותק,

    וגם ענין התעסוקה הרבה פחות מעסיק אותם, ועיר מעורבת עם משפחות צעירות כמו חריש ממש לא ידבר אליהם...

    בנוגע לציבור ששומע למשגיחים בישיבות אתה צודק.
    אבל בנוגע להרב סילמן זה צודק חלקית, כי יש הרבה שיסמכו עליו בנושאי נדלן ותעסוקה, וישמעו לקריאה שלו לא בגלל שהם שומעים לו, אלא רואים בו רב חכם שמבין בנושאים כלכליים, ואם הוא יאמר שהמחירים בחריש שווים ויש שם תעסוקה טובה זה יספיק לאנשים בשביל ללכת לברר לבד, ולהתקדם.
    המצוקה היא כל כך כל כך גדולה שכל מי שמגיע עם בשורה יש לו סיכוי להצליח.
    זה לא דומה לעכו שהיא מאוד רחוקה, ואין שם עדיין כלום שבכלום, והשם של עכו לא עושה טוב לאנשים.
    למרות שדעתי האישית שזה הפרויקט הכי שוה שיש.

    אם מלבד הרב סילמן יהיו המלצות גם של הגרמה הירש, וגם של הרב ברוורמן מביתר, יש ציבור לא קטן שזה יכול לדבר אליו.

    @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אבל בנוגע להרב סילמן זה צודק חלקית, כי יש הרבה שיסמכו עליו בנושאי נדלן ותעסוקה, וישמעו לקריאה שלו לא בגלל שהם שומעים לו, אלא רואים בו רב חכם שמבין בנושאים כלכליים, ואם הוא יאמר שהמחירים בחריש שווים ויש שם תעסוקה טובה זה יספיק לאנשים בשביל ללכת לברר לבד, ולהתקדם.

    אולי @ועדת-הדיור-בצפון @תיווך-בית-שאן יודעים את הקרטריונים כדי לקבל תמיכה מאת הרבנים כמו הרב סילמן שליט"א עבור מגורים בשכונה מסוימת ?

    ולמה @ועדת-הדיור-בצפון לא מתעסק בחריש לכאורה ?

  • רעיון נהדר.

    אבל - הזוצ"ים שהולכים לפריפריה בהכוונת הרב סילמן ומשגיחי הישיבות, הם ציבור השמור והפרום,

    והם מעדיפים קהילות עם שם טוב, ודירות הכי זולות, גם אם זה רק 3 חדרים, ובנין ישן נושן מתפורר, באזור מנותק,

    וגם ענין התעסוקה הרבה פחות מעסיק אותם, ועיר מעורבת עם משפחות צעירות כמו חריש ממש לא ידבר אליהם...

    היוזמה מתאימה יותר לזו"צים פחות שמורים (עדיין חרדי קלאסי על מלא) של בית שמש וכדומה,

    שבמחירים העדכנים גם הם לא יכולים להרשות לעצמם יותר את בית שמש, אחרת חריש לא יגרד אותם כלל,

    (אלו שמעדיפים טבאו משותף בבני ברק - אין בכלל עם מי לדבר, מבחינתם העולם מתסיים ברמת גן או עכשיו בפרדס כץ...)

    אבל להזיז אותם הרבה יותר קשה, הם יותר עצמאים, בדרך כלל מרוויחים יותר, וחיים חיי חברה תוססים יותר,

    כל זה מקשה על המעבר, ותראה ערך אחיסמך-יפו כמה תחכום וחשיבה ורגש נצרך כדי להזיז את סוג הציבור המדובר...

    @טריידר כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    (אלו שמעדיפים טאבו משותף בבני ברק - אין בכלל עם מי לדבר, מבחינתם העולם מסתיים ברמת גן או עכשיו בפרדס כץ...)

    המחיר של טאבו משותף בבני ברק הוא לא שונה בהרבה מהמחיר של דירה חדשה בחריש לפי מה שפורסם כאן.
    ובוודאי בקומה חמישית בבניין עם סודנים בפרדס כץ...
    לא כל הקונים בטאבו משותף זה בגלל שהם לא מכירים משהו אחר.
    חלקם כי אף אחד לא הציע להם ברירה אחרת, למעט נתיבות שנשמעת רחוק למרות שזה לא באמת ככה, חריש יכולה להשמע יותר טוב....

  • @טריידר כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    (אלו שמעדיפים טאבו משותף בבני ברק - אין בכלל עם מי לדבר, מבחינתם העולם מסתיים ברמת גן או עכשיו בפרדס כץ...)

    המחיר של טאבו משותף בבני ברק הוא לא שונה בהרבה מהמחיר של דירה חדשה בחריש לפי מה שפורסם כאן.
    ובוודאי בקומה חמישית בבניין עם סודנים בפרדס כץ...
    לא כל הקונים בטאבו משותף זה בגלל שהם לא מכירים משהו אחר.
    חלקם כי אף אחד לא הציע להם ברירה אחרת, למעט נתיבות שנשמעת רחוק למרות שזה לא באמת ככה, חריש יכולה להשמע יותר טוב....

    @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר של טאבו משותף בבני ברק הוא לא שונה בהרבה מהמחיר של דירה חדשה בחריש לפי מה שפורסם כאן.

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

  • @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר של טאבו משותף בבני ברק הוא לא שונה בהרבה מהמחיר של דירה חדשה בחריש לפי מה שפורסם כאן.

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

    @ניסן-עציוני כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

    להלן פרסום מיום א' על טאבו משותף
    בויזניץ :
    באמרי חיים קרוב לבית מדרש הגדול בויזניץ
    3 חדרים חדשה 1,550,000
    קומה רביעית,

    באברהם בן דוד:
    90מטר ​קומה ראשונה דירה קיימת היא רק ישנה.

    חייבת שיפוץ. 1,700,000

    בפרדס כץ:

    בדנגור 3 חדרים רמת בניה - גבוהה ביותר!
    55 מטר + מרפסת 8 מטר ​קומה ראשונה
    ​חזית.
    1,330,000 משכנתא מצוינת.
    הדירה קיימת - לפני שיפוץ, תוכלו לבא ולחוות את הדירה כמו שהיא היום. ולראות בעיני רוחכם את הדירה המדויקת כשהיא חדשה ומפוארת.

  • @ניסן-עציוני כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

    להלן פרסום מיום א' על טאבו משותף
    בויזניץ :
    באמרי חיים קרוב לבית מדרש הגדול בויזניץ
    3 חדרים חדשה 1,550,000
    קומה רביעית,

    באברהם בן דוד:
    90מטר ​קומה ראשונה דירה קיימת היא רק ישנה.

    חייבת שיפוץ. 1,700,000

    בפרדס כץ:

    בדנגור 3 חדרים רמת בניה - גבוהה ביותר!
    55 מטר + מרפסת 8 מטר ​קומה ראשונה
    ​חזית.
    1,330,000 משכנתא מצוינת.
    הדירה קיימת - לפני שיפוץ, תוכלו לבא ולחוות את הדירה כמו שהיא היום. ולראות בעיני רוחכם את הדירה המדויקת כשהיא חדשה ומפוארת.

    @משהמשה

    נו בחריש מקבלים על זה 5-6 חדרים + מחסן + ממ"ד + מרפסת + מעלית + בנין חדש + קומה נוחה...

  • @משהמשה

    נו בחריש מקבלים על זה 5-6 חדרים + מחסן + ממ"ד + מרפסת + מעלית + בנין חדש + קומה נוחה...

    @טריידר כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    נו בחריש מקבלים על זה 6 חדרים + מחסן + ממ"ד + מרפסת + מעלית + בנין חדש + קומה נוחה...

    ויש ציבור שזה מדבר אליו

  • @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    חשבתי הרבה על הדברים של הרב @ניסן-עציוני הללו
    ולעניות דעתי חסר כאן מישהו עם אינטרס כלכלי.
    בנתיבות יש יזם שבונה, וכך גם בכל מקום שיש שיווק עם רבנים - למעט מקומות כמו עפולה של הציבור השמור שמספיק לו המלצה של רבנים ולא צריך שיווק עם כסף.
    אולי אם הקהילה בחריש תחתום שהיא עובדת רק עם מתווכים מסויימים ומי שרוצה להצטרף בקהילה קונה רק דרכם, הם יוכלו להשקיע כסף בשיווק העניין???
    ולארגן תמיכה של רבנים

  • @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    חשבתי הרבה על הדברים של הרב @ניסן-עציוני הללו
    ולעניות דעתי חסר כאן מישהו עם אינטרס כלכלי.
    בנתיבות יש יזם שבונה, וכך גם בכל מקום שיש שיווק עם רבנים - למעט מקומות כמו עפולה של הציבור השמור שמספיק לו המלצה של רבנים ולא צריך שיווק עם כסף.
    אולי אם הקהילה בחריש תחתום שהיא עובדת רק עם מתווכים מסויימים ומי שרוצה להצטרף בקהילה קונה רק דרכם, הם יוכלו להשקיע כסף בשיווק העניין???
    ולארגן תמיכה של רבנים

    @משהמשה
    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

  • @משהמשה
    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    זו היסטוריה ישנה מאוד... חריש תוכננה במקור כעיר חרדית לכל דבר, היא הייתה אמורה להיות קרית ספר או אלעד, מי שבנה ותכנן אותה מהיסוד היה שר השיכון דאז אריאל אטיאס משס.
    אבל לא היה אפשרי חוקית להגדיר אותה כעיר חרדית, ובכדי שיזכו במכרזים לבנייה רק עמותות חרדיות, עשו קומבינות, מי שארגן את העמותות היו 2 פוליטיקאים אחד מדגל ואחד מאגודה, אחד היום עדיין בכנסת והשני לא בפוליטיקה.
    והם תיאמו בצורה די שקופה בין המכרזים השונים כדי שכולם יזכו ולכן זה נפל בבית משפט - לא בגץ. זו הייתה טראומה קשה לכל העסקונה החרדית. אגב העיתונאי אבי בלום התריע מראש שהמכרזים מידי מתואמים וזה יפול בבית משפט, אבל לא הקשיבו לו...
    התושבים שגרים שם כמעט כולם לא אמורים להכיר את הסיפור הזה כלל, ולכן לגבי התושבים החילונים זה לא רגיש בכלל.
    יכול להיות שהסיבה שעסקנים חרדים לא עשו את זה עד היום, כי יש להם "טראומת חריש",
    נראה לי שמאז לא תוכננה עוד עיר חרדית, אולי למעט אחיסמך.

    אבל היום עבר מספיק זמן ויש עסקנים צעירים, רק חסר מישהו מהקהילה בחריש שירים את זה.

  • @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אבל בנוגע להרב סילמן זה צודק חלקית, כי יש הרבה שיסמכו עליו בנושאי נדלן ותעסוקה, וישמעו לקריאה שלו לא בגלל שהם שומעים לו, אלא רואים בו רב חכם שמבין בנושאים כלכליים, ואם הוא יאמר שהמחירים בחריש שווים ויש שם תעסוקה טובה זה יספיק לאנשים בשביל ללכת לברר לבד, ולהתקדם.

    אולי @ועדת-הדיור-בצפון @תיווך-בית-שאן יודעים את הקרטריונים כדי לקבל תמיכה מאת הרבנים כמו הרב סילמן שליט"א עבור מגורים בשכונה מסוימת ?

    ולמה @ועדת-הדיור-בצפון לא מתעסק בחריש לכאורה ?

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

  • שאלת סקר:
    האם לפתוח אשכול על הסטוריה מעניינת על התפתחות בפריפריה?

    לדוגמא: הסיפור של חריש (רק דברים מבוססים)
    או: 1000 דירות שחסידות גור בנו בעפולה לפני 30 שנה
    וולפסון. ההתיישבות החרדית הראשונה בפריפריה.
    וכן הלאה.
    הצביעו על ההודעה (לא נפתח שרשור תגובות)

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.

    פשיטא שא"א להתווכח כלל עם הנסיון של הרב @ועדת-הדיור-בצפון שליט"א.
    רק אבהיר שההצעה לא הייתה להמלצת רבנים בסגנון של "בהכוונת" או "בנשיאות" וכדו'.
    אלא להמלצה בסגנון כלכלי, לציבור האברכים הקלאסי ולא הפרום, שקריאה של רב ממש לא תמשוך אותו, אבל המלצה כלכלית מרבנים שמבינים בכלכלה יכולה מאוד לדבר אליו, בעיקר שמחירי הדירות בעיר משתלמים ושיש שם שפע של תעסוקה ברמה גבוהה בעיר ובסביבתה הקרובה.
    ולכן כתבתי את השמות הרב סילמן הרב ברוורמן והגרמ"ה הירש שליט"א.

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.

    אפשר להוסיף שלגרש"ב סורוצקין יש קשר אישי וחם לקהילת חריש.
    ומלבד הקשר האישי יש לו במקום ת"ת וכולל.
    הוא דמות שיכולה לעזור גם בהמרצת הבוגרים שלו ישירות מהישיבה וכן מהכוללים שלו, וגם לעזור להרים את הפרויקט בתחומים רבים ונוספים.
    וגם אותו ציבור זה יכול גם להשפיע עליו עם רש"ב משקיע במקום זה נותן עוגן מסוים.

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

    @ועדת-הדיור-בצפון
    לכל מי שיודע ושלא חריש היא מאחורי חדרה בין חדרה לזכרון יעקב ככה שמרחק נסיעה ברכב מבני ברק עומד על מעל 50 דקות רוב הפעמים ואולי בהמשך ירד ל40 דקות אם יפתחו מחלף לכביש 6..

  • @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    זו היסטוריה ישנה מאוד... חריש תוכננה במקור כעיר חרדית לכל דבר, היא הייתה אמורה להיות קרית ספר או אלעד, מי שבנה ותכנן אותה מהיסוד היה שר השיכון דאז אריאל אטיאס משס.
    אבל לא היה אפשרי חוקית להגדיר אותה כעיר חרדית, ובכדי שיזכו במכרזים לבנייה רק עמותות חרדיות, עשו קומבינות, מי שארגן את העמותות היו 2 פוליטיקאים אחד מדגל ואחד מאגודה, אחד היום עדיין בכנסת והשני לא בפוליטיקה.
    והם תיאמו בצורה די שקופה בין המכרזים השונים כדי שכולם יזכו ולכן זה נפל בבית משפט - לא בגץ. זו הייתה טראומה קשה לכל העסקונה החרדית. אגב העיתונאי אבי בלום התריע מראש שהמכרזים מידי מתואמים וזה יפול בבית משפט, אבל לא הקשיבו לו...
    התושבים שגרים שם כמעט כולם לא אמורים להכיר את הסיפור הזה כלל, ולכן לגבי התושבים החילונים זה לא רגיש בכלל.
    יכול להיות שהסיבה שעסקנים חרדים לא עשו את זה עד היום, כי יש להם "טראומת חריש",
    נראה לי שמאז לא תוכננה עוד עיר חרדית, אולי למעט אחיסמך.

    אבל היום עבר מספיק זמן ויש עסקנים צעירים, רק חסר מישהו מהקהילה בחריש שירים את זה.

    @משהמשה
    אם אתה חושב שהיא תוכננה לציבור החרדי אז זה ממש מצחיק...
    שההורים שלי התחתנו לפני מעל 30 שנה עוד כבר דיברו על חריש...
    השטח היה שייך למשפחת קראג'ה [משפחת פשע ערבית מהכפר ליד]
    והמדינה ניסתה להוציא מהם את השטח ולבנות עיר בעלת צביון יהודי - כמו כרמיאל בגליל בין כל הכפרים..
    אז אמרו שהיחידים שיתנו להם שטח והם יקפצו עליו זה או הציבור הדתי לאומי או החרדים
    וניסו לתת את זה לאחד מהשניים ככה שנים זה כשל..
    עד שלפני כעשור החלה השתנות בתדמית של העיר והתחילו למכור אותה בתור עיר חדשה ונוצצת [מה שנכון..]
    ואז התחילו לשווק אותה כמובן לציבור החילוני
    ומאז ועד היום פחות או יותר יש תמיד מאבקים על ציביון העיר - שכן לכל ציבור יש שם השפעה וכן לכל ציבור הבטיחו לו את העיר...
    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..
    כל ציבור מנסה לייצר לציבור שלו תפיסה שהנה העיר שלנו..
    תכלס מה שהצפי כרגע יהיה זה שזה עיר מעורבת שיש בה מכל המגזרים...
    לא שזה חיסרון זה קיים בכל הפריפריה.. אבל העיר לא תוכננה לחרדים ואף אחד לא הבטיח אותה לחרדים..
    ומי שרוצה לראות ניסיון דומה כיום בנגב מבטיחים את "כסיף".. או איך שלא קוראים לזה שזה בעצם עוד שטח בין כל הבדואים..
    ישתלטו על השטח ויתחילו פרויקטים לחילונים..

  • @משהמשה
    אם אתה חושב שהיא תוכננה לציבור החרדי אז זה ממש מצחיק...
    שההורים שלי התחתנו לפני מעל 30 שנה עוד כבר דיברו על חריש...
    השטח היה שייך למשפחת קראג'ה [משפחת פשע ערבית מהכפר ליד]
    והמדינה ניסתה להוציא מהם את השטח ולבנות עיר בעלת צביון יהודי - כמו כרמיאל בגליל בין כל הכפרים..
    אז אמרו שהיחידים שיתנו להם שטח והם יקפצו עליו זה או הציבור הדתי לאומי או החרדים
    וניסו לתת את זה לאחד מהשניים ככה שנים זה כשל..
    עד שלפני כעשור החלה השתנות בתדמית של העיר והתחילו למכור אותה בתור עיר חדשה ונוצצת [מה שנכון..]
    ואז התחילו לשווק אותה כמובן לציבור החילוני
    ומאז ועד היום פחות או יותר יש תמיד מאבקים על ציביון העיר - שכן לכל ציבור יש שם השפעה וכן לכל ציבור הבטיחו לו את העיר...
    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..
    כל ציבור מנסה לייצר לציבור שלו תפיסה שהנה העיר שלנו..
    תכלס מה שהצפי כרגע יהיה זה שזה עיר מעורבת שיש בה מכל המגזרים...
    לא שזה חיסרון זה קיים בכל הפריפריה.. אבל העיר לא תוכננה לחרדים ואף אחד לא הבטיח אותה לחרדים..
    ומי שרוצה לראות ניסיון דומה כיום בנגב מבטיחים את "כסיף".. או איך שלא קוראים לזה שזה בעצם עוד שטח בין כל הבדואים..
    ישתלטו על השטח ויתחילו פרויקטים לחילונים..

    @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

  • @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

    @משהמשה
    לפני כמה זמן הכתבה..?
    אני מדבר איתך על דברים לפני 30 שנה.. ואנשים מהאזור שמה.. לא אנשי המרכז שמנסים לתת להם כתבות כדי לקדם מקום..

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    76 צפיות
    ו
    קהילת בית ה' שכונת החורש, חריש שכונת החורש היא השכונה הותיקה, הגדולה והדתית בעיר חריש. בשכונה 1,100 יחי"ד, רובם של משקיעים שמשכירים את הדירות. העיר חריש היא העיר החדשה בישראל, עיר שכולה דירות חדשות, וככזו הסביבה יפה מאוד, פיתוח סביבתי עדכני ומזמין, ובניינים מתוכננים היטב. נמצאת 'בצפון השרון' לא רחוק מחדרה ונתניה, על כביש 6, ובקרבה גאוגרפית משמעותית למרכז ולאזורי תעסוקה גדולים. חריש מתמודדת עם סטיגמה נפוצה של מאבקי חילונים חרדים עוד קודם הקמתה וביתר שאת בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם שהצר את רגלי החרדים, דבר שהסתיים בסייעתא דשמיא מרובה. על הקהילה קהילת 'בית השם' בראשות הגאון ר' ראובן מירון שליט"א מורכבת מבוגרי הישיבות הליטאיות, בוגרי 'ערי המרכז' שעברו לעיר בשנתיים האחרונות, הוקמה במטרה לספק סביבה איכותית ושמורה לאברכים בוגרי הישיבות הטובות, מוסדות מפוקחים ואיכותיים, וחברה של בני עליה. רב הקהילה הגר"ר מירון שליט"א שהוכתר כרב הקהילה בתחילת חורף תשפ"ו בבתי גדולי ישראל, תלמידו חביבו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א שמלווה את הקהילה מיום היווסדה ומעודד את הפונים אליו לבדוק ברצינות את אופציית המגורים בעיר. הקהילה מונה כיום כ30 משפחות כ"י, הרב והעוסקים בצרכי הציבור פועלים כל העת לספק תמיכה בכל תחומי החיים החל מהקצאות ומתן סיוע למקימי המוסדות השונים בעיקר בתי הכנסת והכוללים, ניהול צרכי הכלל מול העירייה ע"י הנציגים שיחי', הקמת 'קופה של צדקה' שכונתית, ערוב, כשרות ומקוואות. מוסדות מוסדות הקהילה מקיפים את כל תחומי החיים והגילאים השונים. כמרכז תורני משמש בית הכנסת 'בית השם' את בני הקהילה כבית כנסת ובית מדרש, ובו נמצא הכולל המרכזי 'ישיבת הר''ן' בראשות הגר"צ ויספיש שליט"א לצד כוללים נוספים בעיר כמו 'עטרת שלמה סורוצקין' ועוד. מוסדות 'עטרת שלמה' מספקים את החינוך המסור לילדי ובני הקהילה. תעסוקה התעסוקה באזור מגוונת ומספקת מגוון משרות בתחומים רבים, כעיר מרכזית ניתן להגיע בזמן קצר יחסית לערים רבות כמו חדרה, יקנעם, פרדס חנה, ועוד, כל אלו מספקים מקומות עבודה רבים בתחום החינוך ועבודה משרדית בכל התחומים, גם העיר עצמה מספקת משרות לא מעטות בתחומים כמו הנה"ח, אדריכלות, חינוך, חינוך מיוחד ועוד. קהילות נוספות בעיר לצד קהילת 'בית השם' בשכונת החורש ישנם קהילות נוספות בעיר, הקהילה הליטאית 'אהבת תורה' בשכונת בצוותא מונה למעלה מ150 משפחות ולצידם מאות משפחות ספרדיות, בעיר, הכח החרדי המאוחד גדול ומשמעותי, חברי העירייה החרדיים והדתיים מכלל המפלגות מהווים רוב בקואליציה העירונית ומחזיקים תיקי מפתח לטובת הציבור. דיור בשכונה היצע דירות גדול, במחירים שלא ישארו לזמן רב, בשילוב כמה גורמים נוצרה הזדמנות מצוינת לרכוש דירות חדשות וגדולות למגורים במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק בערי האזור, מחירים שעלולים להשתנות בכל עת. בשכונת החורש נמכרות כ150 דירות בשנה, ובעקבות ריבוי המשקיעים יתכן שמס' זה אף יגדל בתקופה הקרובה, בשאיפה שהקהילה תוכל לגדול ולהתרחב בצעדים גדולים. ניתן לרכוש דירות 4 חד' גדולות עם מרפסות סוכה, מחסן וחניה ב1,300,000 ש"ח בלבד. יצירת קשר ועד דיור: 0533194561 לקהילות נוספות
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    655 צפיות
    בית שמשב
    @משהמשה אז עשיתי כהוראתך ושאלתי את הai ולהלן תשובתו: ההשפעה של שדה תעופה על הסביבה הקרובה היא כמעט תמיד דרמטית, וזה מתחלק לשניים: 1. השפעה על מחירי הנדל"ן (הפיתוח הנדל"ני) עליית ביקוש למגורים והשכרה: כשמגיעים אלפי עובדים חדשים לאזור (מהרשות לשדות התעופה, מחברות הלוגיסטיקה, ועובדי משנה), נוצר ביקוש מיידי לפתרונות מגורים. אנשים צריכים איפה לגור קרוב לעבודה. לגבי מגורים:* מחירי השכירות והמכירה של דירות בנתיבות, רהט והיישובים הסמוכים צפויים לעלות, כי האזור הופך מ"פריפריה" רחוקה ל"מרכז תעסוקתי" חדש. עסקים:* גם מחירי השכירות למשרדים, חנויות ושירותים (מספרות, בתי קפה, מוסכים) יעלו בגלל הגידול בכוח הקנייה המקומי. השפעה שלילית (אזורים קרובים מדי): אם כי זה פחות כלכלי ויותר איכות חיים (שמשפיעה גם על המחיר), אזורים הצמודים ישירות למסלולי ההמראה או הנחיתה עלולים לסבול מרעש מטוסים חזק. במקרה כזה, ערך הנכסים הצמודים ממש למתחם עלול דווקא לרדת, והפיתוח יתרכז קצת יותר רחוק או באזורים שמיועדים לתעשייה. 2. פיתוח התשתיות הציבוריות שדה תעופה גדול מחייב חיזוק דרמטי של כל התשתיות סביבו, וזהו יתרון עצום לתושבים הקיימים: כבישים וגישה: כדי לתמוך בתנועת עובדים ונוסעים, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להשקיע בשיפור דרכי הגישה: הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים (כמו המחלף שיהיה לשדה עצמו), וחיבור לכבישים ראשיים (כביש 6, כביש 40 וכדומה).
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    164 צפיות
    א
    @דירה-על-הקרקע לא כ"כ הבנתי אתה בעצם סוג של מתווך? ומה אתה מתכוון בשאלה איזה מוסדות אתם צריכים כל אחד מקווה בעז"ה להצטרך את כל המוסדות לגידול בניו ובנותיו והעיקר חסר מן הספר מה בעניין התעסוקה
  • האם בעוד עשור צפת חרדית?

    נדל"ן צפון צפת הסכם גג
    11
    2 הצבעות
    11 פוסטים
    350 צפיות
    הקול השפויה
    @רואה-את-הנולד כתב בהאם בעוד עשור צפת חרדית?: אבל המצב לא טוב בכללי ורק התחבורה הפנימית קשורה בקשר עקיף לראש העיר צפציפית במה שנוגע לתחבורה פנימית נעשה מהפך של ממש כבר בקדנציה הקודמת על ידי דגל וחב"ד שהשקיעו בנושא את כל כוחם. (באמת חלק משמעותי מההצלחה היה כמות הקילומטרים שהעיר קיבלה לתחבורה הפנימית).
  • מבוא - המדריך לנדל"ן

    נעול הועבר נדל"ן יהודה נקר
    1
    1
    1 הצבעות
    1 פוסטים
    242 צפיות
    יהודה נקרי
    אם נשאל אדם שנפגוש ברחוב מהי ההשקעה הבטוחה ביותר, סביר להניח שהתשובה שהוא יענה תהיה נדל"ן. ואכן ההורים של כולנו רכשו דירה למגורים ואולי גם להשקעה, חלק מאיתנו רכשו בעצמם אחת או יותר, והחלק שלא כנראה ששוכרים דירה. כך שבשונה משוק ההון למשל, שרבים מאיתנו מעולם לא ראו חשבון מסחר, ובורסה עבורם היא מעבדת יהלומים, נדל"ן חי ומוחשי לנגד עינינו באופן יומיומי. ובאמת ההשקעה בנדל"ן הינה יציבה בהרבה מובנים, ובהחלט יכולה להיות משתלמת, עם זאת כבעל ניסיון לא מועט ברוך ה', יצא לי לפגוש לא מעט, אברכים שספגו נזקים עצומים מהשקעות נדל"ן, שאם רק היו מתייעצים בזמן היו יכולים למנוע עוגמת נפש רבה. זכות נפלה בחלקי לנהל את הקטגורייה נדל"ן בפורום הנכבד הזה, ואני מקווה שהוא יעזור לכולנו ללמוד ולהכיר טוב יותר את השוק. בעז"ה בתקופה הקרובה אכתוב כאן סדרת מאמרים עם הדרכה ייעוץ וטיפים מיוחדים, על שלל נושאים בתחום ההשקעות בנדל"ן. אם יש לכם בקשות לנושאים נוספים אשמח לשמוע, המדריכים יעלו כשהם נעולים לתגובות, ודיונים עליהם נוכל לקיים בשרשורים הרלוונטיים. כמובן שניתן ליצור איתי קשר לייעוץ והכוונה כפי שמופיע בחתימה.