דילוג לתוכן

מחשבון ריבית דריבית

שוק ההון והשקעות
23 12 1.3k 10

נושאים מוצעים


  • הקיפול ה 42

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות
    63
    25 הצבעות
    63 פוסטים
    4k צפיות
    ה
    הטכנוגליה באמת הקטר שמניע בעשרות שנים האחרונות את הכלכלה, אבל האם מי שהשקיע במדד הנדלן הרוויח יותר מהשקעה בדירה עם פוטנציאל? השאלה היא האם חברת תרופות ניצלה את הטכנולוגיה בצורה מיטבית וניהלה טוב את החברה שלה אז היא תרוויח יותר וכן תעשיית הביטחון או החקלאות, לכן פיזור רחב וחכם גורם שתהנה מכל התחומים והחברות החזקות בשוק והחכם הוא להשקיע בהכל. (כמובן שיש מקום להשקיע בחברה או דבר אחר ספציפי אבל זה מצריך למידה מעמיקה ומקצועית מאד)
  • ירידה נוספת של הריבית

    נעול נדל"ן ומשכנתאות ריבית
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    309 צפיות
    בית שמשב
    @ia90990 כתב בירידה נוספת של הריבית: ולמה..? למה שואלים כשמעלים לא שמורידים....
  • 6 הצבעות
    4 פוסטים
    396 צפיות
    רואה את הנולדר
    @יצחק-שקל-דעת למה שלא תעלה אותם כאן לתועלת הציבור?
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    345 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @רואה-את-הנולד בכלל בכלל לא. יש ועדה מוניטרית שמורכבת מהרבה כלכלנים וכד' שיושבים על זה כשבועיים קודם מועד ההחלטה ודנים עד שמגיעים להחלטה, וגם כשההחלטה היא להשאיר ללא שינוי גם אז זה רק לאחר דיונים של כשבועיים שאז הגיעו להחלטה להשאיר ללא שינוי.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    675 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].