דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
792 81 15.4k 79
  • @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין

    כמו שאמרתי זה לא הנושא
    אבל אין ספק שאם @איצ-ה-דז-אלובסקי לא יגיב זה אומר דרשני.

    אגב פשטות תגובתו תהיה שיש עדיין נושאים שאי אפשר לדבר עליהם כך שלא תבוא על סיפוקך.

    @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

  • @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

    @זושא.
    למה כן?

  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

  • @אפ_על_פי_כן

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @אוטודידקט

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתב ב
    מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?
    :

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    מה שנכון נכון.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

    @הקול-השפוי לא הבנת מה כתבתי תקרא שוב.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    למה כן?

    כי אולי מתברר שיש לו מידע על המכרה שלביה"ד אין
    נראה לי זה ממש הנושא לדעת מה יש שם

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

  • @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

    @זושא.
    לא מדוייק.
    יש לציין שממעבר על האשכול @יושב-בגנים השתדל מאד לכתוב בהגינות ומה שהוא לא ידע הוא לא כתב.

  • @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    איזה התנסחות דיפלומטית...

    ולגופו של ענין בעברית שאני מכיר בדרך כלל הונאות עוקצים ונעקצים נעשים ע"י תנחש מי?
    נ-ו-כ-ל

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    ואם כתוב במכתב מפורש שזה לא היה 'תרגיל עוקץ' אז?

  • @יושב-בגנים
    אני מקווה שהתשובה שנכתבה פה מספקת אותך
    וכן כל הנושא פה התחיל מאיצי'ה וכל פעם שמישהו פה קצת כתב בעד או שאיצי'ה הספיק להגיב או שזה נמחק מיד
    אז עכשיו כשיש כאן משהו קצת שונה מהקו שאיצי'ה הוביל כל הזמן הגיע לשמוע משוחר הצדק את דעתו בעניין
    ואם אני ישמע ממנו טענות שאני לא יודע אני התנצל מיד בשונה ממנו....
    אגב לאורך הדרך כצופה מהצד על הפורם כאן כבר היה לי כמה מחשבות לרעה על היזם אז אני מנצל את הבמה כאן להתנצל גם ממנו וגם מכל משפחתו!

  • @חסידישער אתה מוציא שם רע בצורה הכי גדולה שיכולה להיות.
    כל החומר שאני ראיתי נגד לא התייחס בכלל לגופו של יזם אלא אך ורק לענין גיוס המשקיעים להשקעות מסוג כזה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אי אפשר להוציא התנצלות ממי שלא רוצה להתנצל.

    עוד לא הסברתם על מה צריך התנצלות (חוץ מציטוט מגמתי משיחה פרטית, שבמקסימום אמור לקבל התנצלות באותה רמת פירסום - כלומר באישי)

    משל שממש לא קשור לנושא וכל קישור הוא על דעת המקשר, אם חסידות מסוימת יצאה נגד מישהו ובסוף התברר שזה טעות, האם מישהו מצפה מהחסידים להתנצל לפני שהאדמור יתנצל?

    ממש לא קשור, וגם לא הסברת מי האדמו"ר אולי התכוונת שאתה לא תתנצל לפני שהאדמו"ר @פייביש יתנצל?
    ובנימה רצינית יותר אני לא חושב שאנשים בוגרים שהגיבו כאן בצורה רציונאלית נגררו אחרי @איצ-ה-דז-אלובסקי, אני נגררתי אחרי מידי הרבה סיפורים של אנשים שהפסידו מאות אלפי שקלים במיזמים שהתחילו בכוונות טובות (אני נוטה להאמין במין האנושי היהודי יותר מידי לפעמים) והסתיימו בבתים על סף פירוק.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חסידישער אתה מוציא שם רע בצורה הכי גדולה שיכולה להיות.
    כל החומר שאני ראיתי נגד לא התייחס בכלל לגופו של יזם אלא אך ורק לענין גיוס המשקיעים להשקעות מסוג כזה

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

  • וזה 'קובי טורנהיים' חבר הפורום שבתחילת דבריו נחשף 'להונאה' והוא מדגיש 'כחבר הפורום להגנת הצרכן' שלא תחשבו בטעות שזה דעתו הפרטית...
    @הקול-השפוי מרוצה? או עדיין לא מספיק?

    1771114023732.jpeg

  • @זושא.
    לא מדוייק.
    יש לציין שממעבר על האשכול @יושב-בגנים השתדל מאד לכתוב בהגינות ומה שהוא לא ידע הוא לא כתב.

    @אוטודידקט מסכים זה היה בהמשך למי שכתב כאן שצריך קצת להתחיל לחייך..
    חוץ מזה שהוא כתב את זה לפני שיצא המכתב כך שהוא באמת שאל שאלות אולי נכונות לפי מה שהוא שמע מהנתונים החלקיים

  • @יושב-בגנים
    אני מקווה שהתשובה שנכתבה פה מספקת אותך
    וכן כל הנושא פה התחיל מאיצי'ה וכל פעם שמישהו פה קצת כתב בעד או שאיצי'ה הספיק להגיב או שזה נמחק מיד
    אז עכשיו כשיש כאן משהו קצת שונה מהקו שאיצי'ה הוביל כל הזמן הגיע לשמוע משוחר הצדק את דעתו בעניין
    ואם אני ישמע ממנו טענות שאני לא יודע אני התנצל מיד בשונה ממנו....
    אגב לאורך הדרך כצופה מהצד על הפורם כאן כבר היה לי כמה מחשבות לרעה על היזם אז אני מנצל את הבמה כאן להתנצל גם ממנו וגם מכל משפחתו!

    @זושא. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני מקווה שהתשובה שנכתבה פה מספקת אותך

    לא היא ממש לא מספקת אותי,
    כיון שכתבת שאתה יודע מדוע הוצג נתונים חלקיים ולא הסברת למה,
    בו נניח דברים על השולחן במקום ללכת סביב, ומקווה שמנהלי הפורום לא ימחקו זאת,
    מלבד נושא ההשקעה שפחות או יותר הידע הידוע לעת עתה מוצה במכתב הרבנים.

    יש כאן נושא נוסף שעלה בין השורות האם איצ'ה הוא אדם ישר, או שרלטן שמנסה לצאת נגד אנשים ולגבות מהם דמי כופר,
    או אולי סתם צמא דם,
    זאת הנחה שקשה לי להניח כיון שכל מי שאני מכיר כמאזין לקו רואה בו אדם שקול (ונניח לנושא ההשקפה),
    אך כיון שזה יתכן, אם למישהו כאן יש ראיות לכך, אני חושב שבמסגרת למיחש מיבעי מותר לעלות זאת לכאן, ומנהלי הפורום יפתחו אשכול נפרד.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    126 צפיות
    הקול השפויה
    הראב"ד נגד השקעות מפוקפקות: "גם אם הוא מאנ"ש הוא חי באשליות" בראיון נדיר למגזין 'במה' מתייחס הראב"ד הגר"י סילמן לראשונה לנושא ההשקעות במכרי הזהב בחו"ל ומתריע: "הציבור שלנו יכול להיות בקלות טרף לנוכלים". בשיחתו מתייחס בהרחבה האם להפקיד כסף בגמ"חים או בהשקעות, האם מותר לפתוח גנים ומכירות בבתים, האם יש סמכות לועד בית, האם מותר לקצר מעבר דרך בניינים ושורה של נושאים בוערים בהלכות שכנים ועוד הראב"ד נגד השקעות מפוקפקות: "גם אם הוא מאנ"ש הוא חי באשליות" "בנושא מכרות הזהב באתיופיה, המצב שם עדיין לא ברור אם ההשקעה ירדה לטמיון או לא, ומקווים לטוב. אך מה שכן ברור הוא שהעמידו בפני האברכים תמונה מאד מוגזמת, ומהסיפור הזה וממאה סיפורים קודמים צריך ללמוד שאת כל הסיפורים על השקעות טובות ניתן להאמין רק בערבון מוגבל", דברים נוקבים אלו אומר הראב"ד הגאון רבי יהודה סילמן, בהתייחסות ראשונה לנושא ההשקעות המסעיר את הציבור החרדי, בשיחה נדירה שהעניק השבוע למגזין 'במה'. עוד אמר הראב"ד, כי "אם הבטחונות חזקים הוא יכול להוציא בשבילם כסף מהבנק, ואינו צריך אותך, ועצם העובדה שמסתובב גביר גדול ופונה לאברכים שהוא צריך כסף, זה די משמש להוכחה ששום בנק אינו רוצה להסתכל עליו, ולכן צריך להיזהר מההשקעה הזו". בראיון הנרחב לבמה הוסיף הראב"ד, כי "צריך לדעת שהעובדה הזו שבא אליך מישהו מאנ"ש – לא אומרת כלום, ולא רק בגלל שאולי הוא לא ישר, אלא גם אם הוא ישר, יתכן שהוא חי באשליות, ומצליח למכור לך את האשליות שלו, ובחלק גדול מהמקרים, אם אתה בודק אותם, מתברר שהסוף עצוב". בהמשך השיחה נשאל הראב"ד היכן עדיף להשקיע כספים, האם להפקיד בגמ"חים או בקרנות השתלמות והשקעות, מה גדר ההשתדלות בביטוחי חיים ובריאות, וכן על שורה ארוכה של הלכות שכנים, כדוגמת בנייני מעבר, מכירות בבתים, פתיחת גנים בבתים, שכירות מחסנים בבתים למטרות מסוימות שמפריעות לשכנים אחרים, הצבת מחסנים בחניות, חזקה על חניות בחצרות בניינים, חישוב תשלום שכר לימוד כמעשרות, רכישת כרטיסים לארגונים כמעשרות או רכישת עליות בבית כנסת כתשלום מעשרות, ועוד שורה ארוכה של שאלות מעשיות. בעניין הפקדת חסכונות בגמ"חים, או בקרנות השתלמות וכדו', הרחיב על כך בדברים ובהם אמר, "צריך לקחת בחשבון מה הם הצרכים, בית שיש לו ילדים רבים, ואין לו כמעט כסף, ויש לו כעת חמישים או מאה אלף ₪, אין לו מה להשקיע את זה בהשקעות, כי אם הוא ישקיע אותם בהשקעות, יהיו לו עוד חמישים אלף ₪, וזה לא יפתור לו שום בעיה, אמנם גם אם הוא יניח את כספו בגמ"ח שמלוים תמורת ההשקעה, וכשהוא יצטרך לחתן הוא יקבל שש מאות אלף ₪, בהלוואה, הבעיה שלו גם לא תיפתר, כי סוף כל סוף הוא יצטרך לשלם את החוב, אבל יהיה לו פתרון כדי לחתן כמה ילדים. לעומת זאת, מי שיש לו סכום יותר מכובד, ככל שהסכום יותר מכובד, כך יוכל להפריש יותר להשקעות, ומבחינה כלכלית ברור שההשקעות עדיפות על הגמ"חים, וגמ"חים מסוג זה הם הפיתרון הזמני בשביל לחתן למי שאין לו". בשאלות רבות עוסקות בענייני שכנים, בהן נשאל בין היתר האם מותר לפרסם דיירים שלא שילמו וועד בית או שזה הלבנת פנים? על כך פסק כי "צריך לתלות מודעת אזהרה, שבעוד חודש נתלה רשימה מי לא שילם, כדי לתת לאנשים זמן לצאת מזה ללא הלבנת פנים, ואם אין ברירה אפשר לפרסם". השיחה המלאה כאמור מופיעה במגזין במה השבוע. במה
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    202 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    @שואף-לדעת כתב בהאיום הסיני על הכלכלה הבינלאומית: כמה האיום הזה משמעותי?? בלי שבבים כל חברות הטכנלוגיה לא שוות הרבה, והכלכלה האמריקאית בכלל תכנס למיתון עמוק, אם המחסור הבסיסי בשבבים ימשך לאורך שנים, אני מעריך שהשפל הגדול יהיה מיתון קטן לעומת המיתון הזה.
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    255 צפיות
    אבי ר.א
    ואח"כ יש גם פרסומות של קופת העיר...
  • כמה מחשבות על חובת ייעוץ והשקעה נבונה

    שוק ההון והשקעות
    2
    4 הצבעות
    2 פוסטים
    89 צפיות
    פ
    הכי פשוט להשקיע בשוק ההון בצורה סולידית לטווח ארוך, ואז גם אין צורך בייעוץ. אפשר להתחיל עם קופ״ג להשקעה או קרן השתלמות בבנקל הם נותנים דמי ניהול סבירים, ולהמשיך ללמוד ע״י קריאה ושמיעה יש כבר כמה קווים בתחום הכלכלה כמו הקו החדש עולם הכלכלה שנפתח לאחרונה 03-5004545, ולאט לאט להתקדם למסחר עצמאי אופציות מינופים וכו׳. יש היום המון יועצים גם חלקם כותבים מאוד יפה בכל מיני מקומות, חלק מזה זה העתקות מאתרים אחרים כמו הסולידית בניסוח מחודש, אבל הייעוץ שלהם לא משהו או שזה רלוונטי לאותו זמן, גם נתקלתי ביועצים שמצהיר שהם ללא אינטרסים, בפועל הלקוח קיבל תנאים מאוד גרועים בדמי ניהול.
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    673 צפיות
    ש
    @טריידר כל הכבוד על היושרה שלך.. ועל הכתיבה היפה של האברך.