דילוג לתוכן

כמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי

כלכלת המשפחה
6 6 708 6
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    לפני כמה שנים עברתי תקופה ארוכה שבה לא באמת ישבתי לבדוק את הוצאות האשראי שלי. דחיתי את זה שוב ושוב, תמיד אמרתי לעצמי שאעשה את זה מחר. ואז הגיע היום שבו החלטתי פשוט לפתוח את הדוח ולהתחיל לעבור עליו.
    ומה שמצאתי שם תפס אותי לא מוכן: חיוב חודשי קבוע של 960 שקלים עבור לימודי גרפיקה במכללה חרדית מוכרת.
    לימודי גרפיקה? אני? אין לי שום קשר לתחום הזה. התחיל להיות לי ברור שמשהו לא מסתדר.
    בדיקה מהירה אחורה גילתה שהחיוב ירד כבר עשרה חודשים ברציפות. כמעט עשרת אלפים שקלים של הוצאה שלא שייכת לי. הרמתי טלפון, הבהרתי את הטעות, וצריך לומר לזכותם שהם החזירו את כל הסכום בו ביום. אבל התחושה נשארה: איך זה קרה לי בכלל.
    מאז אותו אירוע אני מקפיד בהרצאות שלי להדגיש כמה חשוב להקדיש זמן קבוע לבדיקה חודשית של ההוצאות. בהרצאה אחת אפילו ביקשתי מהמשתתפים לבדוק בזמן אמת, ושניים ניגשו אליי לאחר מכן עם גילויים מטרידים על חיובים ישנים, מנויים נשכחים או טעויות שלא הבחינו בהן עד אותו רגע.
    ומה למדתי מכל זה? שלקונטרול אין גבול. גם מי שחושב שהוא מסודר עלול לפספס. כשלא עוברים על העו"ש ועל כרטיסי האשראי באופן קבוע, קל למשהו להיכנס פנימה בלי שנשים לב. זו לא רק שאלה של כסף, זו שאלה של שליטה. הידיעה שכל שקל שיוצא הוא שקל שאנחנו בחרנו בו.
    ועכשיו תורי להפנות את זה אליכם:

    פתחו את העו"ש והאשראי עכשיו. ממש עכשיו.
    עברו על החיובים, ודאו שהכל מוכר לכם.
    ואם תוך כדי אתם מגלים שקשה לכם להבין מה קורה כי יש לכם כמה כרטיסי אשראי, או כמה חשבונות בנק, ושכל אחד מהם מחייב אתכם בזמן אחר ובאופן אחר - אז תדעו שיש פה בעיה שמחייבת פתרון.
    קשה להחזיק קונטרול כשיש יותר מדי מקורות שמושכים כסף בלי סדר.
    תעברו על זה עכשיו, וביתר שאת תמשיכו להקפיד על זה באופן קבוע.
    ההרגל הקטן הזה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, ובעיקר לתת לכם שקט וביטחון אמיתי בניהול הכסף שלכם.
    בהצלחה!

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @איציק-התותח הם לא מעונינים שתבדוק

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    כנראה שאחרי זה הוא החליט שהוא צריך ללמוד את הנושא, או שזה קרה בזכות הלמידה...

    @החושב כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הם לא מעונינים שתבדוק

    מדוע?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    מה המטרה בלעקוץ בלי לחשוב לפני?
    נראה לי שמאוד ברור מהכתיבה של @שלום-פקשר שהוא בא לעורר את הקורא ולא לספר סתם סיפור, ולעורר את הקורא זה רק בדרך אחת, להציג לו מראה. וזה מה שהוא עשה בצורה רהוטה..

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.

    אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע).
    (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    185 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    332 צפיות
    Y
    לא הצלחתי להבין התלבטות בין איזה שתי דברים אבל אני רוצה להסביר קצת יש שתי הקלות בעוסק זעיר 1 30% מההכנסות נחשבים להוצאות שזה הגורם שלא צריך מייצג עם רישיון (אבל אם אתה מסתבך תסתדר לבד גם בתשלום לא מכיר מי שיעזור לך) וגם הצורה לדווח יותר קל מי שלא שולט בהכנסות שלו לדוגמה מי שעובד רק עם פרויקטים גדולים והוא לא יכול לקחת פחות עבודות ואין לו הוצאות ודאי כדאי לו להיות זעיר (אם הוא זכאי למענק עבודה אם אין 2 דירות אם יש 2 דירות לא כדאי לו להיות פטור לאשה שיש לה דמי לידה ) מי שיכול לשלוט בעסק שלו לא צריך להיות זעיר המייצג לוקח אותו מחיר כי התשלום הוא על האחריות והוא לא יכול להעסיק עובדים עוד משהו שזעיר יש לו פטור מהצהרות הון לשנתיים אבל בהנחה בארנונה יש עיריות שלא מורידים את השלושים אחוז מי ששולט בהכנסות שלו יש רווח 1 הצהרות הון וסיכון בארנונה (להיות בלי מייצג לא הכנסתי בסיכום עקב הפסוק ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה)
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    260 צפיות
    אבי ר.א
    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע: הכל נכון במוצרים שמתכלים, אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד אבל העיקרון מובן ונכון נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...) וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל. נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.
  • 2 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    א
    @N-R-Y כתב באיך כדאי לנהל את הדמי לידה שתשמש כתחליף למשכורת: לא הבנתי, מה הבעיה להכניס לקרן כספית כך שאינו ממש בעו"ש וגם לא נשחק @מפתח_בינה כתב באיך כדאי לנהל את הדמי לידה שתשמש כתחליף למשכורת: למה בעייתי לי קרן כספית כאזרח אמריקאי.
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    432 צפיות
    צ
    @טריידר צודק בכל מילה, באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות... סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.