דילוג לתוכן

מס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    מעורר מחשבה.
    אני יכולה לספר על מישהו שאני מכירה,
    שמשתכר יפה מאד ++
    יום אחד, כשהגיעה לו מסיבה מסויימת העלאה בשכר,
    הוא עשה חשבון שמכל 2 שקל שיקבל - חצי עולה למס הכנסה + ביטוח לאומי
    והוא ביקש לקבל במקום העלאה בשכר - ימי חופשה נוספים... עשה חשבון שזה יהיה מועיל יותר בשבילו.

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    לשכיר- אין מה להתחשב במס של הפרישה. הואיל ורוב ההפרשות מגיעות מהמעסיק.
    בנוסף שכיר שלא רוצה להתקדם כדי לא לשלם מס תמיד ישאר מתחת לקו העוני.
    לעצמאי- אכן כדאי לשקול כמה להפקיד לפנסיה ולבנות מוצרי חיסכון נוספים מעבר לפנסיה.
    בנוסף כדאי לשים לב לכיסוי הביטוחי שקרן הפנסיה מבטחת ואם זה חשוב לבנות הכנסה פאסיבית דרך מוצר חילופי.

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי אני חושב שאתה אומר נכון
    אנחנו בעצם משקיעים את המס של המדינה לעוד 40 שנה

  • בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    @דוד-גולדברג
    יש לציין שעוד 30-40 שנה
    ערך הכסף ירד
    וגובה מדרגות המס יעלו בהתאם
    כך 32,000 לחודש זה ממש לא שאפתני זה מאסט למי שרוצה לחיות בכבוד בזקנה

  • @דוד-גולדברג תתקן אותי אם אני טועה,
    אבל בדרך כלל מי שחסכונתיו יגיעו לכאלו סכומים בפנסיה-
    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?
    בנוסף בהפקדה בפנסיה הוא לכאורה מרוויח ריבית דריבית כל השנים על כל הסכום ללא מס.

    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?:

    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?

    עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    41 צפיות
    רחל עומסיר
    שילמתם מס? זה אומר שהכסף שלכם עבד האם יצא לכם למשוך כספים מהשקעה, ורק במעמד המשיכה לראות שנוכה מס? זו נקודה שמבלבלת לא מעט אנשים, וגורמת לרבים לחשוב בדיעבד שאולי לא היה שווה להשקיע. אני פוגשת לא מעט שמספרים לי שברגע הזה משהו מתכווץ. הכסף הגיע, אבל התחושה היא ש״לקחו״ ממנו בדרך. וכאן חשוב לעצור ולהסתכל על התמונה המלאה. אם שילמתם מס זה אומר ששמרתם על ערך הכסף שלכם. בעולם שבו כסף שיושב בעו״ש נשחק, עצם זה שהכסף שלכם לא איבד מערכו הוא כבר הישג משמעותי. אבל זה לא נגמר שם. ברוב המקרים, תשלום המס אומר גם דבר נוסף: הרווחתם פי שלוש מהמס שנוכה, מעבר לשמירה על ערך הכסף. בפועל, הרווח הכולל לרוב גבוה פי כמה מסכום המס ששילמתם עליו. כלומר, גם אחרי הניכוי נשארתם עם רווח אמיתי ביד. חשוב לזכור שהמס לא נגבה על כל הסכום. הוא לא נוגע לקרן, ולא לשחיקה של עליית מחירים, אלא רק לרווח שנוצר בפועל. זו בדיוק הסיבה לכך שתשלום מס הוא לא כישלון, אלא תוצאה של תהליך שעבד. ועכשיו בואו נשווה את זה לאלטרנטיבה שנראית לפעמים בטוחה יותר. כסף שלא מושקע. שם אולי לא משלמים מס, אבל משלמים מחיר אחר, שקט ופחות מורגש. שחיקה מתמשכת של ערך הכסף, בלי רווח ובלי צמיחה. הרבה אנשים לא מפחדים מהשחיקה, כי היא לא מופיעה בשורה ברורה. אבל בטווח של שנים, היא כואבת הרבה יותר מכל מס. ועוד נקודה חשובה שכדאי להכיר. תמיד ניתן לנסות לבדוק זכאות להחזר מס. במקרים מסוימים באמצעות בדיקה מסודרת ודוח שנתי אפשר לנסות ולהחזיר חלק מהסכום, לא תמיד זה רלוונטי, אבל בהחלט שווה לדעת ולא לוותר מראש. המסקנה פשוטה. לא לפחד ממס, אלא להבין מה הוא מספר לכם. אם שילמתם מס, סימן שהכסף שלכם שמר על הערך שלו, צמח, והניב רווח אמיתי. הפחד האמיתי צריך להיות מכסף שלא עובד, שלא צומח, ושנשחק בלי שנרגיש. כשמבינים את זה, גם תשלום המס מקבל פרופורציה אחרת לגמרי. אם השאלה הזו מעסיקה אתכם, זה סימן שכדאי לעצור רגע ולעשות סדר. בדיקה מקצועית יכולה לעזור להבין אם אופן ההשקעה שלכם מתאים למטרות, לצרכים ולקצב החיים שלכם היום, או שנכון לדייק את הדרך קדימה כדי להרגיש יותר בטוחים ושלמים עם ההחלטות הכלכליות שלכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1770030644494-unnamed.png]
  • "בנקל" לא עובדים בחנוכה?

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות חנוכה
    2
    -1 הצבעות
    2 פוסטים
    96 צפיות
    ח
    לא יודע אם זה קשור. אבל חצי שעה אחרי פתיחת הנושא כאן קיבלתי למייל לאחר שבוע את ההודעה הנ"ל: "שלום וברכה, אכן קיבלנו, אך בימי החנוכה יש חוסר בנציגים ומנגד יש עומס פניות, אנו עושים כמיטב יכולתנו לחזור במהירות ובכל מקרה לפני סוף השנה. בהצלחה."
  • 10 הצבעות
    25 פוסטים
    613 צפיות
    nigunN
    @אבי-ר. כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: @שמיל-שמיל כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: בגדול אתה צודק, אך הקביעה הזאת כעבודה לא בהכרח נכונה בנק ישראל לא ייתן לדולר לרדת מתחת ל3 כיון שזה ישפיע על היצואנים. בנק ישראל לא רוצה תנועות חדות כלפי מטה אבל אם זה יקרה באופן איטי זה לא שלילי
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    238 צפיות
    ש
    @טריידר אנשים ששמעו שיש פה כסף קל ואפי' לא ביררו איך זה עובד, מעולם לא קיבלו הסבר מה זה תזוזות שוק ולמה זה לא קשור אליהם (כמעט).
  • אם לא תתכננו, תפסידו!

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    1
    2
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    185 צפיות
    רחל עומסיר
    ריבית דריבית: מנגנון שעובד בשבילך - או נגדך האם אי פעם חשבתם על האופן שבו הכסף שלכם צומח לאורך זמן? או להיפך – איך חובות יכולים להתנפח ולצאת משליטה? התשובה לשאלות האלה טמונה במנגנון שנקרא ריבית דריבית – כלי שיכול להיות חברכם הטוב ביותר או האויב הגדול שלכם. "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא-משלם." אלברט איינשטיין מהי ריבית דריבית? ריבית דריבית היא המנגנון שבו הרווחים שלכם מייצרים רווחים נוספים, כלומר, הכסף לא רק עובד עבורכם אלא גם צובר תאוצה לאורך זמן. במילים פשוטות: כאשר אתם משקיעים או חוסכים, הריבית שמתקבלת על הקרן (הסכום הראשוני שהשקעתם) מצטרפת לקרן המקורית, ובסבב הבא הריבית מחושבת על סכום גדול יותר. לעומת זאת, במצבים של חוב או הלוואות – הריבית דריבית יכולה להגדיל את החוב בצורה דרמטית, ולגרום לכם להחזיר הרבה יותר ממה שתכננתם. איך הריבית דריבית עובדת לטובתכם? אם אתם חוסכים או משקיעים, ריבית דריבית יכולה להפוך את הכסף שלכם למכונת צמיחה: דוגמה פשוטה: נניח שהפקדתם 100,000 ש"ח בקרן השקעות עם תשואה שנתית של 8%. אחרי שנה, יהיו לכם 108,000 ש"ח. בשנה השנייה, הריבית תחושב על כל הסכום (108,000 ש"ח), כך שבסוף השנה יהיו לכם 116,640 ש"ח – והרווח רק ילך ויגדל. ככל שתשאירו את הכסף להשקעה לאורך זמן, האפקט של הריבית דריבית יתחזק, ויגדיל משמעותית את החיסכון שלכם. כלל הזהב: בריבית דריבית, זמן הוא הכוח המשמעותי ביותר. ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך תוכלו ליהנות מצמיחה גדולה יותר בטווח הארוך. איך הריבית דריבית יכולה לעבוד נגדכם? אם אתם לא מתכננים נכון את ההתנהלות הכלכלית שלכם, ריבית דריבית עלולה להיות מלכודת מסוכנת: הלוואות וחובות: כאשר לוקחים הלוואה עם ריבית גבוהה, החוב יכול לגדול במהירות אם לא מחזירים את הסכום במועד. לדוגמה, הלוואה של 50,000 ש"ח עם ריבית שנתית של 5% יכולה להפוך ל-52,500 ש"ח תוך שנה. אם לא מחזירים את הקרן, הריבית תחושב על הסכום החדש, והחוב ימשיך לגדול. תשלומים מינימליים בכרטיסי אשראי: כשמשלמים רק את המינימום, הריבית דריבית עובדת נגדכם וגורמת לחוב להתנפח. מי שלא מתכנן - משלם את המחיר "מי שלא תכנן הצלחה, באופן אוטומטי תכנן כישלון." ריבית דריבית לא סלחנית כלפי מי שלא מתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלו. אם לא תתכננו את החסכונות וההשקעות שלכם, או לחילופין לא תנהלו את החובות שלכם בצורה חכמה, אתם עלולים להיכנס למצב שבו אתם מפסידים במקום להרוויח. אז איך מנצלים את הכוח של ריבית דריבית לטובתכם? התחילו מוקדם: כל שנה מוקדמת בחיסכון או השקעה מוסיפה לאפקט הריבית דריבית. חסכו באופן קבוע: הפקדות חודשיות עקביות מגדילות את הקרן ומזרזות את הצמיחה. הימנעו מחובות יקרים: היו זהירים עם הלוואות, במיוחד בכרטיסי אשראי, ובדקו תמיד את תנאי הריבית. תכננו לטווח ארוך: התייעצו עם יועץ פיננסי כדי לבנות תוכנית שמנצלת את הכוח של ריבית דריבית למקסימום. לסיכום ריבית דריבית היא כלי עוצמתי שיכול לשנות את עתידכם הכלכלי. אם תשתמשו בו בחוכמה – תוכלו ליהנות מחיסכון והשקעות שצומחים לאורך זמן. מצד שני, אם לא תנהלו נכון את החובות שלכם – תגלו שהריבית דריבית הופכת לנטל מכביד. אל תחכו – התחילו לתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלכם היום, כדי להבטיח שהריבית דריבית תעבוד בשבילכם, ולא נגדכם. [image: 1735127143960-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1735127189847-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]