דילוג לתוכן

קרנות ממונפות - האם ואיך ?

הועבר מסחר עצמאי
168 20 8.0k 18
  • @בואו-חשבון. כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    קטע שכתבתי לפני חודש בערך
    רוצים להבין עד כמה קרן ממונפת זה מסוכן?
    תראו את MSTR שממונף בפי 2. לא מינוף כזה גדול, נכון?
    אבל לפני שנה, (שנה ויומיים ליתר דיוק) MSTR הגיעה לשיא חדש, ל539 דולר למנייה.
    הקרן הממונפת MSTU הגיעה באותו זמן ל31.15
    מאז, רצף של ירידות הביא אותנו עד היום, המניה המקורית ירדה בשישים ומשהו אחוז ל170, אבל הממונפת הגיע לשפל מטורף, היא ירדה ב97 אחוז ל1.16!
    בשביל לעלות חזרה לשיא MSTR צריכה בסך הכל רווח של 200 אחוז.
    אבל למי ששם אז בממונף זה לא ממש יעזור, כי 400 אחוז לא יספיקו לממונף כדי לחזור, גם לא 800, הוא צריך 3000 אחוז כדי לחזור למה שהוא היה....

    זו דוגמה לא הכי מוצלחת. אתה מדבר על הממונפות שצמודות לחברות ספציפיות (במקרה הזה חברה בעייתית בפני עצמה). הסיכוי שהS&P ירד במעל 60% קיים אבל לא ממש גבוה, בוודאי ביחס לתנודתיות של חברה ספציפית וספקולטיבית.

    @שמש-מרפא כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    זו דוגמה לא הכי מוצלחת. אתה מדבר על הממונפות שצמודות לחברות ספציפיות (במקרה הזה חברה בעייתית בפני עצמה). הסיכוי שהS&P ירד במעל 60% קיים אבל לא ממש גבוה, בוודאי ביחס לתנודתיות של חברה ספציפית וספקולטיבית.

    זה באמת פוסט שכתבתי במקום אחר, העתקתי אותו לכאן כי הוא עם נתונים מדויקים.
    באתי לומר שבעוד למסיס יש צורך בעליה של 200 אחוז כדי לחזור למחקה יש צורך של הרבה הרבה יותר מפי 2.

    אקח דוגמא ממחקי מדדים.
    בעוד מדד הנאסדק (קרן QQQ) עשתה תשואה של 98 אחוז בחמש שנים האחרונות המחקה שלה פי 2 עשתה תשואה של 151 אחוז, והמחקה פי 3 עשתה רק של 141.

  • יפה.
    אני לא חושב שצריך "תנאים נדירים ומושלמים", גם תנאים טובים כמו העשור-עשור וחצי האחרון יעשו את העבודה, ואם נשארים מספיק זמן מסתבר שאפילו משברים כמו 2008 והקורונה לא יקלקלו את החגיגה.
    הייתי מוסיף עוד משהו: כדאי לחכות לנפילה הקרובה ורק אז להכנס.
    חוץ מזה כדאי להשתמש במספרים אמיתיים ולא פיקטיביים (ולא מדוייקים), לא חסר כאלו.

  • @בואו-חשבון. כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    תהנו.

    קרנות ממונפות.pdf

    חוברת נהדרת! אהבתי מאד!
    מוחשי , פשוט, מקיף אבל לא ארוך מדי - מותאם גם למופרעי קשב 👍

    אשמח אם תשתף בעוד חומרים שכתבת בסגנון הזה...

  • @בואו-חשבון.
    החסרון של הקרנות האלה מוסבר פשוט וטוב רק עם המספרים לא מדויקים .
    אבל לא הייתי כותב שום המלצה להשתמש בהם בפורום כאן, זה לא סוחרים.
    הייתי מסיים ככה:
    אם יש לכם כסף שבאמת לא אכפת לכם להפסיד תשימו אותו לצדקה!

  • @בואו-חשבון.
    החסרון של הקרנות האלה מוסבר פשוט וטוב רק עם המספרים לא מדויקים .
    אבל לא הייתי כותב שום המלצה להשתמש בהם בפורום כאן, זה לא סוחרים.
    הייתי מסיים ככה:
    אם יש לכם כסף שבאמת לא אכפת לכם להפסיד תשימו אותו לצדקה!

    @עומק-הסיכוי כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    אם יש לכם כסף שבאמת לא אכפת לכם להפסיד תשימו אותו לצדקה!

    אוי באמת

  • @בואו-חשבון. כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    תהנו.

    קרנות ממונפות.pdf

    חוברת נהדרת! אהבתי מאד!
    מוחשי , פשוט, מקיף אבל לא ארוך מדי - מותאם גם למופרעי קשב 👍

    אשמח אם תשתף בעוד חומרים שכתבת בסגנון הזה...

    @אפ_על_פי_כן כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    אשמח אם תשתף בעוד חומרים שכתבת בסגנון הזה...

    תוכל להיכנס לאתר שלו.
    ואני בהחלט ממליץ לקרוא את המדריכים המושקעים והמוצלחים של ידידי @בואו-חשבון.

  • אפשר להשקיע במינוף על נכסים יותר בטוחים כמו הבנקים או זהב שקרנות אלו עשו מעל 150 %בשנה אחרונה והסיכון בהם הוא פחות משאר הנופים מכמת שהסכוי שהבנקים יפלו לגמרי לא קיים[וא"כ אנחנו בבעיה יותר גדולה ]
    ואגב משהו יודע למה וין אף הכשר על קרן ממונפת
    ומתי היה מינוף על ביטקון

  • אפשר להשקיע במינוף על נכסים יותר בטוחים כמו הבנקים או זהב שקרנות אלו עשו מעל 150 %בשנה אחרונה והסיכון בהם הוא פחות משאר הנופים מכמת שהסכוי שהבנקים יפלו לגמרי לא קיים[וא"כ אנחנו בבעיה יותר גדולה ]
    ואגב משהו יודע למה וין אף הכשר על קרן ממונפת
    ומתי היה מינוף על ביטקון

    @ניסים מה שקובע האם זה יותר או פחות בטוח למנף זה התנודתיות ולא החשש שזה יימחק לגמרי.
    ולמה אתה חושב שאין מינוף על ביטקוין? (הדבר הכי מסוכן שיכול להיות אגב)

  • מעניין אותי אם בחישובים שנעשו פה, החשיבו גם תשלומי הריבית על המינוף,
    צריך גם לא לזכור שאי אפשר להשוות מ-10 שנים האחרונות שבהם הריבית הייתה אפסית, לבין סביבת הריבית הנוכחית.

  • מעניין אותי אם בחישובים שנעשו פה, החשיבו גם תשלומי הריבית על המינוף,
    צריך גם לא לזכור שאי אפשר להשוות מ-10 שנים האחרונות שבהם הריבית הייתה אפסית, לבין סביבת הריבית הנוכחית.

    @מתכנן-פיננסי כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    מעניין אותי אם בחישובים שנעשו פה, החשיבו גם תשלומי הריבית על המינוף,
    צריך גם לא לזכור שאי אפשר להשוות מ-10 שנים האחרונות שבהם הריבית הייתה אפסית, לבין סביבת הריבית הנוכחית.

    דובר כאן על קרנות ממונפות, לא מינוף ע"י הלוואה או אשראי בנקאי.

  • אפשר להשקיע במינוף על נכסים יותר בטוחים כמו הבנקים או זהב שקרנות אלו עשו מעל 150 %בשנה אחרונה והסיכון בהם הוא פחות משאר הנופים מכמת שהסכוי שהבנקים יפלו לגמרי לא קיים[וא"כ אנחנו בבעיה יותר גדולה ]
    ואגב משהו יודע למה וין אף הכשר על קרן ממונפת
    ומתי היה מינוף על ביטקון

    @ניסים כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    אפשר להשקיע במינוף על נכסים יותר בטוחים כמו הבנקים או זהב שקרנות אלו עשו מעל 150 %בשנה אחרונה והסיכון בהם הוא פחות משאר הנופים מכמת שהסכוי שהבנקים יפלו לגמרי לא קיים[וא"כ אנחנו בבעיה יותר גדולה ]
    ואגב משהו יודע למה וין אף הכשר על קרן ממונפת
    ומתי היה מינוף על ביטקון

    הם לא בהכרח יותר בטוחים, והבעיות שהזכירו בוודאי קיימות בהם, אפילו ביתר שאת.

  • למעשה, מי שרוצה למנף בלי הבעיות הנ"ל (ובלי לשלם ריבית) יכול להשקיע בתחום ספקולטיביים ותנודתיים יותר, כמו מדד השבבים, שבע המופלאות או אפילו מחשוב קוואנטי.

  • כ90% אחוז ממניות הבנקים מוחזקים על ידי גופים גדלים מאוד מה שגורם להם חוסר בנידות בשוק ולכן הסיכוי שלהם ליפול הוא אפסי

  • @מתכנן-פיננסי כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    מעניין אותי אם בחישובים שנעשו פה, החשיבו גם תשלומי הריבית על המינוף,
    צריך גם לא לזכור שאי אפשר להשוות מ-10 שנים האחרונות שבהם הריבית הייתה אפסית, לבין סביבת הריבית הנוכחית.

    דובר כאן על קרנות ממונפות, לא מינוף ע"י הלוואה או אשראי בנקאי.

    @שמש-מרפא
    קרנות ממונפות רוכשות חוזים עתידיים שהמחיר שלהם נקבע (גם) על פי גובה הריבית של הבנק המרכזי.

  • כ90% אחוז ממניות הבנקים מוחזקים על ידי גופים גדלים מאוד מה שגורם להם חוסר בנידות בשוק ולכן הסיכוי שלהם ליפול הוא אפסי

    @ניסים
    מקור?

  • @ניסים מה שקובע האם זה יותר או פחות בטוח למנף זה התנודתיות ולא החשש שזה יימחק לגמרי.
    ולמה אתה חושב שאין מינוף על ביטקוין? (הדבר הכי מסוכן שיכול להיות אגב)

    @משקיע-זהיר-מידי
    אין מינף על ביטקון [לפחות בארץ ]וככל הידוע לי גם לא אופציות

  • @מתכנן-פיננסי
    לאחזקת של הבנקים אתה יכול לבדוק בגוגל אבל הרוב מוחזק על ירי בתי השקעות בארץ ובחו"ל
    ולגבי עצם הסברה היא פשוטה אך נראה לי שפעם שמעתי את זה גם מאורי גרינפלד

  • @משקיע-זהיר-מידי
    אין מינף על ביטקון [לפחות בארץ ]וככל הידוע לי גם לא אופציות

    @ניסים כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    וככל הידוע לי גם לא אופציות
    אופציות יש גם בבורסות הרגילות וגם בקריפטו

  • @ניסים כתב בקרנות ממונפות - האם ואיך ?:

    וככל הידוע לי גם לא אופציות
    אופציות יש גם בבורסות הרגילות וגם בקריפטו

    @עומק-הסיכוי
    רוב העם אינו קונה קריפטו בבורסות למסחר במטבעות אלו [ודאי מי שאינו יודע אנגלית ]אלא דרך קרנות שעכבות ובזה לא מצאתי

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    62 צפיות
    א
    מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ב׳ הקדמה בפרק הקודם ניסינו לעשות קצת סדר בבלגן של עונת הדוחות. הבנו למה חברות בכלל טורחות לפרסם את המספרים שלהן, מתי זה קורה, ואיך ה"רעש" הכללי סביב התקופה הזו מחלחל ומשפיע גם על התיק של משקיע פסיבי. אבל עכשיו, אחרי שהבנו את התמונה הכללית, הגיע הזמן להכיר את המושגים שמסתתרים בתוך הדוחות עצמם. כשאנחנו קוראים כותרת בעיתון כלכלי כמו: "אמזון הכתה את התחזיות" או "מטא צללה בעקבות דוח מאכזב" על מה בעצם מדובר? דוח כספי הוא לא מסמך אחד עם שורה תחתונה אחת. הוא מורכב ממספר דוחות, כאשר כל אחד מהם מספר חלק אחר בסיפור. כדי להבין באמת מה עובר על חברה, צריך להכיר את שלושת הדוחות המרכזיים. דוח רווח והפסד - סיכום הרבעון זה הדוח שמקבל את רוב תשומת הלב, ולא במקרה. הוא מתעד את כל מה שקרה לחברה לאורך הרבעון. הוא מתחיל בכסף שנכנס לחברה, ובהמשך מפחית את ההוצאות השונות עד שמגיעים לרווח או להפסד. הכנסות זו השורה העליונה בדוח. כאן מופיע כל הכסף שהחברה הכניסה ממכירת מוצרים או שירותים. אפל מכרה אייפונים, אמזון סיפקה שירותי ענן, טסלה מסרה רכבים. הכול מתחיל כאן. אבל חשוב לזכור: הכנסות גבוהות לא בהכרח אומרות שהחברה מרוויחה. אם העלויות גדולות מדי, אפשר לראות הכנסות של מיליארדים ובכל זאת להפסיד כסף. רווח גולמי ורווח תפעולי כאן מתחילים להבין עד כמה הפעילות העסקית באמת יעילה. הרווח הגולמי מראה כמה נשאר אחרי עלויות הייצור הישירות. הרווח התפעולי כבר כולל גם הוצאות כמו שיווק, מחקר ופיתוח, הנהלה ומשכורות. זה למעשה המדד שמלמד האם הפעילות העסקית הרגילה של החברה מצליחה לייצר רווח. רווח נקי זו השורה התחתונה והמוכרת ביותר. אחרי שמפחיתים מסים, ריביות, הוצאות מימון ואירועים חד פעמיים, זה הסכום שנשאר לבעלי המניות. רווח למניה (EPS) זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור המשקיעים. לוקחים את הרווח הנקי ומחלקים אותו במספר המניות של החברה. כך ניתן לראות כמה רווח ייצרה כל מניה. המאזן - תמונת מצב אם דוח רווח והפסד הוא מה שמתאר תקופה שלמה, המאזן הוא צילום מצב בנקודת זמן מסוימת. הוא לא מספר מה קרה לאורך התקופה, אלא מציג את מצבה של החברה ביום מסוים, בדרך כלל ביום האחרון של הרבעון. המאזן מבוסס על כלל חשבונאי פשוט: נכסים = התחייבויות + הון עצמי המשוואה הזו תמיד חייבת להיות מאוזנת. נכסים כאן מופיע כל מה ששייך לחברה. מזומנים, פיקדונות, ציוד, מפעלים, שרתים, מבנים, פטנטים, סימני מסחר וגם כסף שלקוחות עדיין חייבים לחברה. בקיצור, כל דבר שיש לו ערך כלכלי. התחייבויות זה הצד השני של המטבע. כאן מופיעים כל החובות של החברה. הלוואות מהבנקים, איגרות חוב, התחייבויות לספקים, מסים שטרם שולמו ועוד. הון עצמי זהו למעשה החלק ששייך לבעלי המניות. אם החברה הייתה מוכרת את כל הנכסים שלה ומחזירה את כל החובות, זה הסכום שהיה נשאר. דוח תזרים מזומנים - הכסף האמיתי יש משפט מוכר בעולם החשבונאות: "רווח הוא דעה. תזרים מזומנים הוא עובדה." למה? כי לפי כללי החשבונאות, חברה יכולה לרשום הכנסה עוד לפני שהכסף באמת נכנס לחשבון הבנק. לדוגמה, אם חברה מכרה מוצר ללקוח שמשלם רק בעוד מספר חודשים, ההכנסה יכולה להופיע בדוח רווח והפסד, למרות שהכסף עדיין לא התקבל בפועל. לכן אפשר לראות חברה שמציגה רווח יפה, אבל בפועל מתקשה לשלם לספקים או לעובדים. דוח תזרים המזומנים מסנן את הרישומים החשבונאיים ומראה את המציאות הפשוטה: כמה כסף באמת נכנס לחברה. וכמה כסף באמת יצא ממנה. תזרים מזומנים חופשי זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור משקיעים רבים. לאחר שהחברה שילמה את כל ההוצאות השוטפות והשקיעה בתחזוקת הנכסים והציוד שלה, נשאר סכום שנקרא תזרים מזומנים חופשי. זהו הכסף שהחברה יכולה להשתמש בו כדי לחלק דיבידנד, לבצע רכישה עצמית של מניות, לרכוש חברות אחרות או להשקיע בצמיחה עתידית. בשורה התחתונה כל אחד משלושת הדוחות מספר סיפור אחר: דוח רווח והפסד מספר איך החברה ביצעה לאורך התקופה. המאזן מציג את מצבה הפיננסי בנקודת זמן מסוימת. דוח תזרים המזומנים מראה כמה כסף מזומן נכנס ויצא מהחברה. רק כשמחברים את שלושת הדוחות יחד, מקבלים תמונה מלאה של מצבה של החברה.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    108 צפיות
    ש
    אי שם במרתף קטן באחת מערי אירופה, אחרי אין ספור ניסיונות, כישלונות והצלחות, הצליחו ג'וש והארי להגיע לתוצאה המושלמת... בירה שלדעתם תהיה הכי טעימה בעולם. כמובן שהם בחנו, בדקו, שתו וטעמו מכל הבירות שיש בשוק, ולבסוף הגיעו לתוצאה המושלמת מבחינתם. אך הם ידעו שייקח להם הרבה זמן להיכנס לשוק, מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של בירות וטעמים שונים ומגוונים. ️ מוחם החל לתור אחר פתרון קסם שיכניס אותם לשוק בצורה מהירה ובלי הרבה הוצאות. לאחר שעשו סיעור מוחות וחשיבה מחדש, הם הגיעו למסקנה: לא נצטרך שלטי חוצות, פרסומות או תשדירים, אלא בקבוקי בירה ריקים... כל ערב, ג'וש והארי שילמו לחבורת נערים שיפזרו בקבוקי בירה ריקים עם סמל המותג שלהם בפתח של מסעדות ובתי מרזח. לאחר זמן לא רב, החל גל ביקוש של מותג הבירה שלהם, ומפה הכל היסטוריה – החברה שלהם צמחה לממדי ענק שהם לא דמיינו לעצמם! אז מה קרה לנו פה? 🧐 אנחנו, בני האדם, כשאנחנו באים לבחון מוצר חדש, מתנהגים בחשדנות ומנסים לברר לעומק. אבל ברגע שאנחנו רואים כמות של אנשים שנוהרים לקנות את המוצר, אז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: אם כולם רצים לקנות, אז בטח הם בדקו את האמינות והאיכות, אז אני אחסוך לעצמי עבודה ופשוט אקנה כמו כולם. ‍️ אבל פה טמונה הנקודה הקריטית, במיוחד בעולם של הרשתות החברתיות שמגבירות את הנהירה של ההמונים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולשאול את עצמנו: האם אני קונה את המנייה בגלל שכולם קונים? האם אני חושב כך בגלל שכולם חושבים? 🧠 או שבדקתי, התעמקתי וחקרתי, ואפילו לקחתי בחשבון שהרוב עושה כך – אבל ההחלטה באה משכל ולא מנהירה? ️ לקבלת תוכן פיננסי איכותי ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com או בווצאפ 0506719079
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    285 צפיות
    א
    מתוך אתר "אמס": [image: 1767473362396-b0a8aa31-3247-4331-af3c-1f04c4ad8d15-image.png]
  • 5 הצבעות
    16 פוסטים
    690 צפיות
    ל
    אולי צריך גירסה אחרת?
  • 0 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    טריידרט
    @גמל-און כתב במישהו יודע האם יש אפשרות לסחור עצמאית דרך טלפון כשר?: אם הפעולות יהיו נגישות בטלפון, האם זה יגרום ליותר טעויות מאשר דרך חדרי מחשבים? לדעתי, כן. כאשר אדם סוחר דרך מערכת פלאפונית אוטומטית (או אפליקציה בסאמרטפון), הוא חווה סיפוק מיידי – כל פעולה מתבצעת בלחיצת כפתור, מה שמקטין את הזמן לחשוב ולשקול את ההשלכות. לעומת זאת, כאשר יש צורך לדבר עם נציג אנושי או אפילו ללכת לפעול דרך מחשב, נוצרת השהיה טבעית – הזמן שלוקח לבצע את הפעולה מאפשר יותר שיקול דעת, מה שגורם להימנעות מהחלטות פזיזות. גם קבלת שירות אנושי במוקד טלפוני מכניסה גורם של אחריות חיצונית – אדם מרגיש יותר מחויב להצדיק את החלטותיו כלפי מישהו אחר (גם אם אין לו צורך להסביר את עצמו), מה שמוביל להחלטות שקולות יותר. הכותב אינו פסיכולוג מוסמך, אך בהחלט פסיכולוג חובבן... אתה מורשה לחלוק עלי