דילוג לתוכן

איך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות

שוק ההון והשקעות
48 11 715 11
  • @ברכת-ה-תעשיר כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    נקודה למחשבה [פחות פופולארית בימינו..]
    לא הייתי מזניח מלשלב השקעה משמעותית בנדל"ן [אולי כ50%] למרות שזה מצריך משאבים רבים וקצת כאב ראש
    שוק ההון פרץ לתודעת ההמון אבל נ"ל שאלו שנים יחסית יפות ולטווח הארוך קשה לצפות איך כ"א יגיב לירידות גדולות באם יהיו

    [לא יועץ ולא כלום, כמובן..]

    מזכיר @משהמשה כבר כתב מספר פעמים שניתן לקבל 100 מימון עם יועץ טוב

    @ביזנייעס כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    העתבק
    זיק הולנדר:
    ‏יש הרבה פחות משקיעים פסיביים ממה שנדמה לכם

    זה לא בא למתוח ביקורת או לומר שמישהו טועה. רק מציין עובדה.

    פוסטים נפוצים בשנתיים האחרונות נראים בסיגנון:
    מה אתם חושבים על התיק הזה - הולך להשקיע לטווח ארוך!!

    20% מדד עולמי
    15% מדד S&P 500
    10% מדד S&P500 מנוטרל מטבע
    10% מדד נאסד"ק 100
    20% מדד תל אביב 125
    10% מדד שבבים
    10% תעשיות ביטחוניות
    5% מניית פלנטיר

    הרכב כזה, אולי, לאורך זמן אכן יתן תשואה עודפת. God knows. הבעיה היא בהנחה השגויה שמישהו יחזיק את זה לטווח ארוך.

    למה אני סקפטי? כי זה תיק שנבנה על פי תורת ה-FOMO. מה שעבד בשנה האחרונה ניתן לו דגש מיוחד: שבבים, שקל, תל אביב 125, פלנטיר.

    ניתן גם מקום לדברים ש"לא עובדים באמת" שפמפמו בטעות ברשתות כל מיני תאבי בצע כמו מדד עולמי ומדד S&P500 לא מנוטרל, אבל נשים את זה בפרופורציה כי: נגמרה החגיגה של השטויות האלה.

    אני עם הסבלנות שלי חציתי את ה-1.5 מיליון רווחים מהשקעה פשוטה בשוק ההון שלא עשיתי אף פעולה של הימור על מניה. קניתי בשיטתיות והמשכתי לפעולות שבהן יש לי יכולת לעשות יותר כסף והנאה בלי לנתח מניות. ברור שהיו כאלה שעם אותו כסף עשו 10 מיליון, אבל גם כאלה שהפסידו 80% מהקרן. אני בוחר ב-1.5 מיליון שלי כל יום פעמיים ביום.

    מה כן ניתן לעשות למי שאין לו מנוח? להקצות 10-15% בלבד להרפתקאות מתוך השלמה שהסכום הזה יכול ללכת לאבדון.

    אשמח להסבר על המשפט הדברים שכתבת דברים שלא עובדים באמת
    (אני באמת מנסה להבין לא זכור לי שנתקלתי בכזו חשיבה
    ועוד מעניין מה כן התיק שלו

    @בן-עליה כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    אשמח להסבר על המשפט הדברים שכתבת דברים שלא עובדים באמת

    כמו שציינתי זה טקסט שהועתבק,
    אין לי שמץ באיזו אסטרטגיה השתמש הכותב, רק נהניתי מההגדרה שלו על תורת הפומו.

  • העתבק
    זיק הולנדר:
    ‏יש הרבה פחות משקיעים פסיביים ממה שנדמה לכם

    זה לא בא למתוח ביקורת או לומר שמישהו טועה. רק מציין עובדה.

    פוסטים נפוצים בשנתיים האחרונות נראים בסיגנון:
    מה אתם חושבים על התיק הזה - הולך להשקיע לטווח ארוך!!

    20% מדד עולמי
    15% מדד S&P 500
    10% מדד S&P500 מנוטרל מטבע
    10% מדד נאסד"ק 100
    20% מדד תל אביב 125
    10% מדד שבבים
    10% תעשיות ביטחוניות
    5% מניית פלנטיר

    הרכב כזה, אולי, לאורך זמן אכן יתן תשואה עודפת. God knows. הבעיה היא בהנחה השגויה שמישהו יחזיק את זה לטווח ארוך.

    למה אני סקפטי? כי זה תיק שנבנה על פי תורת ה-FOMO. מה שעבד בשנה האחרונה ניתן לו דגש מיוחד: שבבים, שקל, תל אביב 125, פלנטיר.

    ניתן גם מקום לדברים ש"לא עובדים באמת" שפמפמו בטעות ברשתות כל מיני תאבי בצע כמו מדד עולמי ומדד S&P500 לא מנוטרל, אבל נשים את זה בפרופורציה כי: נגמרה החגיגה של השטויות האלה.

    עכשיו כמובן, כמובן שהתיק שלי לא יהיה (עובדתית) הכי טוב בעוד 20 שנה ביחס לכל מיני דברים שנדע בדיעבד.

    מה בכל זאת הבנתי?

    הבנתי בוודאות שאין באמת הרבה משקיעים פסיביים אמיתיים חוץ ממני.

    הרבה יותר מדי אנשים מתחילים "פסיבי" ואז נשברים ועוברים לסקטורים צרים (תעשיה ביטחונית, שבבים) או כלכלות שעשו מצוין בשנה שעברה (ישראל).

    אני עם הסבלנות שלי חציתי את ה-1.5 מיליון רווחים מהשקעה פשוטה בשוק ההון שלא עשיתי אף פעולה של הימור על מניה. קניתי בשיטתיות והמשכתי לפעולות שבהן יש לי יכולת לעשות יותר כסף והנאה בלי לנתח מניות. ברור שהיו כאלה שעם אותו כסף עשו 10 מיליון, אבל גם כאלה שהפסידו 80% מהקרן. אני בוחר ב-1.5 מיליון שלי כל יום פעמיים ביום.

    מה כן ניתן לעשות למי שאין לו מנוח? להקצות 10-15% בלבד להרפתקאות מתוך השלמה שהסכום הזה יכול ללכת לאבדון.

    @ביזנייעס

    @ביזנייעס כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    העתבק
    זיק הולנדר:
    ניתן גם מקום לדברים ש"לא עובדים באמת" שפמפמו בטעות ברשתות כל מיני תאבי בצע כמו מדד עולמי ומדד S&P500 לא מנוטרל, אבל נשים את זה בפרופורציה כי: נגמרה החגיגה של השטויות האלה.

    המשפט המוזר הזה הוא ״לטעמיך״
    הוא מציג את המשקיע המצוי באור נלהג, ששם אחוזים בודדים בעולמי וסנפ מהסיבות הנ״ל

    לכאו׳ הוא עצמו שם את כל התיק באחד משניהם ״בשיטה״

  • אני מתייחס רק למסחר עצמאי

    image.png

    אגב, התשואה בשנה החולפת מתיק זה [שהתגבש לו במהלך כל השנה] 8.91

    @שואף-ליותר כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    אני מתייחס רק למסחר עצמאי

    image.png

    אגב, התשואה בשנה החולפת מתיק זה [שהתגבש לו במהלך כל השנה] 8.91

    שים לב ש/יש לך הרבה כפילויות ובלגן שם.

  • @אפ_על_פי_כן
    בבעלותי (דירה מפוצלת)
    קרן חירום היא כפשוטה - לא נוגעים רק בחירום
    טווח קצר - גם לקניות גדולות כמו רהיטים / נופשים וכדומה

    @שמח-לעזור כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    קרן חירום היא כפשוטה - לא נוגעים רק בחירום

    אם אתה שם בגמ"ח בשביל מצוות גמ"ח, אשריך.
    אבל מבחינה כלכלית קרן חירום יש לשים בקרן כספית (זה זמין לפדיון מיידי), בפרט שזה יכול להקבר שם שנים.

  • תובנה על השקעה בקרן כספית מול הפקדה בגמ״ח

    לכל אחד כדאי מאוד שיהיה קרן חירום לכמה חודשים
    זה חייב להיות יחסית נזיל, ולכן זה בדר״כ בקרן כספית

    מחד, זה קרן לא גדולה 3-6 חודשי הוצאות
    מאידך, זה קרן שכהגדרתה עומדת לחירום ובעז״ה לא תימשך לעד

    נניח שמדובר בחמש עשרה אלף ש״ח
    בריבית של 4% מדובר בחמישים ש״ח לחודש בלבד

    לעומת זה בגמ״ח אתם מקיימים חסד כל יום על 15,000 ש״ח!
    בלי שבתות זה יחס של שקל בודד מול 7,500 ש״ח ביום!!

    וזה לפני הפסק של הגר״ע פריד שמכיוון וגמ״ח עומד ובנוי על הרבה הפקדות קטנות
    כל מפקיד בגמ״ח הרי הוא שותף לכל החסדים שנעשים בגמ״ח

    כמובן שעדיף להפקיד בגמ״ח שמיועד ומלווה לאנשים היותר ראויים לכך…

    תזכו למצוות

  • תובנה על השקעה בקרן כספית מול הפקדה בגמ״ח

    לכל אחד כדאי מאוד שיהיה קרן חירום לכמה חודשים
    זה חייב להיות יחסית נזיל, ולכן זה בדר״כ בקרן כספית

    מחד, זה קרן לא גדולה 3-6 חודשי הוצאות
    מאידך, זה קרן שכהגדרתה עומדת לחירום ובעז״ה לא תימשך לעד

    נניח שמדובר בחמש עשרה אלף ש״ח
    בריבית של 4% מדובר בחמישים ש״ח לחודש בלבד

    לעומת זה בגמ״ח אתם מקיימים חסד כל יום על 15,000 ש״ח!
    בלי שבתות זה יחס של שקל בודד מול 7,500 ש״ח ביום!!

    וזה לפני הפסק של הגר״ע פריד שמכיוון וגמ״ח עומד ובנוי על הרבה הפקדות קטנות
    כל מפקיד בגמ״ח הרי הוא שותף לכל החסדים שנעשים בגמ״ח

    כמובן שעדיף להפקיד בגמ״ח שמיועד ומלווה לאנשים היותר ראויים לכך…

    תזכו למצוות

    @שמח-לעזור 15 אלף בקרן חירום נראה לי קצת ולכן ההפסד הוא יותר אומנם רווח המצווה כמובן לא בר השוואה, אגב זה ששותפים בכל חסדי הגמח 24 שעות כל השבוע זה חידוש שהחפץ חיים כותב בכמה מקומות והמקור האמיתי כבר מדברי חז"ל.

  • @שמח-לעזור 15 אלף בקרן חירום נראה לי קצת ולכן ההפסד הוא יותר אומנם רווח המצווה כמובן לא בר השוואה, אגב זה ששותפים בכל חסדי הגמח 24 שעות כל השבוע זה חידוש שהחפץ חיים כותב בכמה מקומות והמקור האמיתי כבר מדברי חז"ל.

    @השומר טוב לדעת
    האומר דבר בשם אומרו וכו׳

    הח״ח פסק שגמ״ח הצדקה הכי מהודרת
    גם הרמב״ן שחלק עליו סבר שזה מצווה מאוד חשובה
    (כמו הרבה צדקות שיש כגון בית כנסת וכו׳)

    אז תחשבו על זה כמצ׳ינג
    על כל שקל שתתרמו לקופת העיר במקום להפקיד בקרן כספית
    אני תורם לזכותכם 5,000 ש״ח
    משתלם, לא?

  • @שואף-ליותר כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    אני מתייחס רק למסחר עצמאי

    image.png

    אגב, התשואה בשנה החולפת מתיק זה [שהתגבש לו במהלך כל השנה] 8.91

    שים לב ש/יש לך הרבה כפילויות ובלגן שם.

    @שמש-מרפא כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    @שואף-ליותר כתב באיך לפרוס את העוגה: חלוקת נכסים בתיק ההשקעות:

    אני מתייחס רק למסחר עצמאי

    image.png

    אגב, התשואה בשנה החולפת מתיק זה [שהתגבש לו במהלך כל השנה] 8.91

    שים לב ש/יש לך הרבה כפילויות ובלגן שם.

    לא מבין גדול אבל יתכן שכפילויות זהטוב
    סוג של מכירה בשכבות

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    17 פוסטים
    269 צפיות
    אבי ר.א
    בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור. הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה, רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה. ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול? וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים" @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    106 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • האם המשקיעים יאבדו את הקרן

    שוק ההון והשקעות שוק ההון
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    156 צפיות
    אבי ר.א
    יש על זה כבר שרשור, בהלחט בשביל לדון על דבריו שם. זהירות בהשקעות
  • יש סיבה ומסובב

    כלכלת המשפחה השגחה השקעה מחיר למשתכן
    2
    17 הצבעות
    2 פוסטים
    182 צפיות
    חופש כלכליח
    מיוחד מאוד!!! @ניסן-עציוני כתב ביש סיבה ומסובב: בעיקר כי אני לא איש מקצוע זה הדבר היחיד שלא הסכמתי עליו.