דילוג לתוכן

הפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית

שוק ההון והשקעות
66 13 2.2k 9
  • חשוב לשים לב שיש 2 נתונים

    1. טווח זמן מנימלי שבהיסטוריה לא הסתיים בהפסד
    2. ממוצע היסטורי 10%

    ממוצע כשמו כן הוא לפעמים גבוה לפעמים נמוך
    וגם אם בטווח מסוים אין סיכון להפסד
    עדיין יש סיכון לתשואה חסרה

    היסטורית גם אחרי 15 ואפילו 20 שנה יש כמעט 45% שלא הגיעו לממוצע
    וכל שנה נוספת ממשיך ההתכנסות לממוצע (אגב, כמובן גם של תשואה עודפת)

    למשקיע הממוצע זה לא רלוונטי
    כי עדיין לטווח של 15 וק״ו 20 התשואה המינימלית היא יותר טובה מהחלופות

    אבל למשקיע ע״י מינוף
    זה קריטי להבין ולקחת בחשבון תרחישי הפסד…
    פירטתי בעבר כאן

    מצד שני
    הטענה על מיצוע נכונה רק לטווח של שנה אולי שנתיים
    בהשקעה לטווח ארוך, מיצוע על כל התקופה לא יועיל לתיק
    לשם המחשה, האם כל מי שמחזיק היום סכום גבוה במדדים
    עדיף לו למשוך ולעשות מיצוע על פני העשרים שנה הקרובות (בהנחה ולא יהיה אירוע מס)?
    אם לא, מה ההבדל?

    @משקיע-זהיר-מידי נראה לי שאנחנו די מסכימים
    מביא את הציטוט המלא, רק לוודא שראית

    @שמח-לעזור כתב

    חשוב לשים לב שיש 2 נתונים

    1. טווח זמן מנימלי שבהיסטוריה לא הסתיים בהפסד
    2. ממוצע היסטורי 10%

    ממוצע כשמו כן הוא לפעמים גבוה לפעמים נמוך
    וגם אם בטווח מסוים אין סיכון להפסד
    עדיין יש סיכון לתשואה חסרה

    היסטורית גם אחרי 15 ואפילו 20 שנה יש כמעט 45% שלא הגיעו לממוצע
    וכל שנה נוספת ממשיך ההתכנסות לממוצע (אגב, כמובן גם של תשואה עודפת)

    למשקיע הממוצע זה לא רלוונטי
    כי עדיין לטווח של 15 וק״ו 20 התשואה המינימלית היא יותר טובה מהחלופות

    אבל למשקיע ע״י מינוף
    זה קריטי להבין ולקחת בחשבון תרחישי הפסד…
    פירטתי בעבר כאן

    מצד שני
    הטענה על מיצוע נכונה רק לטווח של שנה אולי שנתיים
    בהשקעה לטווח ארוך, מיצוע על כל התקופה לא יועיל לתיק
    לשם המחשה, האם כל מי שמחזיק היום סכום גבוה במדדים
    עדיף לו למשוך ולעשות מיצוע על פני העשרים שנה הקרובות (בהנחה ולא יהיה אירוע מס)?
    אם לא, מה ההבדל?

    אם תעיין בקישור הנ״ל נראה שכיוונתי לדעתך בעניין מינוף, הרבה לפני האשכול הנוכחי 😉

    לא ראיתי היכן כתבת שאתה לא משווה מיצוע על טווח ארוך מול הכנסה חד״פ
    אבל בכו״מ לא נורא שהדגשתי את העניין, הלא כן?

    נקודת המח׳ שלנו היא רק על טווח בינוי
    ושואל מה בדיוק כוונתך
    מיצוע לטווח בינוני כוונתך שההשקעה כולה לטווח בינוני?
    שאז לכאו׳ גם במיצוע יש סיכון לתשואת חוסר

    או למיצוע על טווח בינוני שההשקעה לטווח ארוך?
    שאז לעניות ידיעתי אין רווח בתשואה על פני הכנסה בפעימה אחת

  • @משקיע-זהיר-מידי נראה לי שאנחנו די מסכימים
    מביא את הציטוט המלא, רק לוודא שראית

    @שמח-לעזור כתב

    חשוב לשים לב שיש 2 נתונים

    1. טווח זמן מנימלי שבהיסטוריה לא הסתיים בהפסד
    2. ממוצע היסטורי 10%

    ממוצע כשמו כן הוא לפעמים גבוה לפעמים נמוך
    וגם אם בטווח מסוים אין סיכון להפסד
    עדיין יש סיכון לתשואה חסרה

    היסטורית גם אחרי 15 ואפילו 20 שנה יש כמעט 45% שלא הגיעו לממוצע
    וכל שנה נוספת ממשיך ההתכנסות לממוצע (אגב, כמובן גם של תשואה עודפת)

    למשקיע הממוצע זה לא רלוונטי
    כי עדיין לטווח של 15 וק״ו 20 התשואה המינימלית היא יותר טובה מהחלופות

    אבל למשקיע ע״י מינוף
    זה קריטי להבין ולקחת בחשבון תרחישי הפסד…
    פירטתי בעבר כאן

    מצד שני
    הטענה על מיצוע נכונה רק לטווח של שנה אולי שנתיים
    בהשקעה לטווח ארוך, מיצוע על כל התקופה לא יועיל לתיק
    לשם המחשה, האם כל מי שמחזיק היום סכום גבוה במדדים
    עדיף לו למשוך ולעשות מיצוע על פני העשרים שנה הקרובות (בהנחה ולא יהיה אירוע מס)?
    אם לא, מה ההבדל?

    אם תעיין בקישור הנ״ל נראה שכיוונתי לדעתך בעניין מינוף, הרבה לפני האשכול הנוכחי 😉

    לא ראיתי היכן כתבת שאתה לא משווה מיצוע על טווח ארוך מול הכנסה חד״פ
    אבל בכו״מ לא נורא שהדגשתי את העניין, הלא כן?

    נקודת המח׳ שלנו היא רק על טווח בינוי
    ושואל מה בדיוק כוונתך
    מיצוע לטווח בינוני כוונתך שההשקעה כולה לטווח בינוני?
    שאז לכאו׳ גם במיצוע יש סיכון לתשואת חוסר

    או למיצוע על טווח בינוני שההשקעה לטווח ארוך?
    שאז לעניות ידיעתי אין רווח בתשואה על פני הכנסה בפעימה אחת

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    לא ראיתי היכן כתבת שאתה לא משווה מיצוע על טווח ארוך מול הכנסה חד״פ
    אבל בכו״מ לא נורא שהדגשתי את העניין, הלא כן?

    זה מצוין שאתה מדגיש את זה.
    לגבי איפה כתבתי אז גם החתימה שלי מתייחסת לאילה שמנסים לתפוס (אולי חסר בפזיזות, אבל זה בגלל מגבלות אורך) את הפלא השמיני. שזה הרי ההצדקה ללקיחת המשכנתאות ולהכנסת כל הפנסיה בבת אחת.
    גם הדוגמאות שתקפתי היו בהקשר הזה. אבל באמת ייתכן וזה לא הודגש מספיק מכיוון ואני באתי מהגישה שלי וזה היה נראה לי ברור.

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    מיצוע לטווח בינוני כוונתך שההשקעה כולה לטווח בינוני?
    שאז לכאו׳ גם במיצוע יש סיכון לתשואת חוסר

    או למיצוע על טווח בינוני שההשקעה לטווח ארוך?
    שאז לעניות ידיעתי אין רווח בתשואה על פני הכנסה בפעימה אחת

    לגבי מיצוע לטווח בינוני (4-12 שנים) והשקעה לטווח בינוני (לא זאת הייתה כוונתי אבל) יש סיכון תמיד לתשואת חסר אבל בהפקדה חד פעמית יש סיכון ממשי להפסדים גדולים מאד.
    לגבי מיצוע בינוני (לפחות עד 7-8 שנים) והשקעה לטווח ארוך מהחישובים שלי יצא אחרת. עכ"פ אם זה נעשה בצורה נכונה זה מוציא מסיכון לירידות דרסטיות ישר בכניסה

  • @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    לא ראיתי היכן כתבת שאתה לא משווה מיצוע על טווח ארוך מול הכנסה חד״פ
    אבל בכו״מ לא נורא שהדגשתי את העניין, הלא כן?

    זה מצוין שאתה מדגיש את זה.
    לגבי איפה כתבתי אז גם החתימה שלי מתייחסת לאילה שמנסים לתפוס (אולי חסר בפזיזות, אבל זה בגלל מגבלות אורך) את הפלא השמיני. שזה הרי ההצדקה ללקיחת המשכנתאות ולהכנסת כל הפנסיה בבת אחת.
    גם הדוגמאות שתקפתי היו בהקשר הזה. אבל באמת ייתכן וזה לא הודגש מספיק מכיוון ואני באתי מהגישה שלי וזה היה נראה לי ברור.

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    מיצוע לטווח בינוני כוונתך שההשקעה כולה לטווח בינוני?
    שאז לכאו׳ גם במיצוע יש סיכון לתשואת חוסר

    או למיצוע על טווח בינוני שההשקעה לטווח ארוך?
    שאז לעניות ידיעתי אין רווח בתשואה על פני הכנסה בפעימה אחת

    לגבי מיצוע לטווח בינוני (4-12 שנים) והשקעה לטווח בינוני (לא זאת הייתה כוונתי אבל) יש סיכון תמיד לתשואת חסר אבל בהפקדה חד פעמית יש סיכון ממשי להפסדים גדולים מאד.
    לגבי מיצוע בינוני (לפחות עד 7-8 שנים) והשקעה לטווח ארוך מהחישובים שלי יצא אחרת. עכ"פ אם זה נעשה בצורה נכונה זה מוציא מסיכון לירידות דרסטיות ישר בכניסה

    @משקיע-זהיר-מידי נגמר לי מכסת הלייקים היומית

  • @משקיע-זהיר-מידי
    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    וכן נשמח אם תפרט האם אתה נגד השקעה חד פעמית כשלוקחים בשביל זה הלוואה או אפי' אם יש לי את כל הסכום?

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

  • פוסט זה היה צמוד למאמר שבתחילת השרשור שנכתב אחרי כל השרשור עד לכאן


    תודות: @שמח-לעזור על הבהרת הדברים הלא ברורים בתאוריה שלי.
    @gemini על העזרה בעריכה של דעתי מתוך כל הפוסטים בשרשור בעניין חתימתי.

  • כתבת יפה מאד, ברור, והסכמתי איתך. (אני מבין שג'ימיני היה כאן).

    אבל התמקדת בדברים שהם די ידועים ומוסכמים.
    אשמח אם תסביר גם למה להעביר סכום גדול בפנסיה למסלול מחקה סנופי, כשטווח הזמן הוא ארוך, זה כזה טעות לדעתך?

  • משקיע זהיר מידימ משקיע זהיר מידי התייחס לנושא זה ב
  • @אפ_על_פי_כן כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    כתבת יפה מאד, ברור, והסכמתי איתך. (אני מבין שג'ימיני היה כאן).

    אבל התמקדת בדברים שהם די ידועים ומוסכמים.

    כנראה שהם לא כך כך ידועים אם אני מכיר התנהלות של יועצים ואפילו יוזמות של עסקני בתי כנסת (ואולי גם של קהילות גדולות יותר) שמשכנעים אנשים לקחת הלוואות אפילו של גרייס מלא בשביל להשקיע לחתונות הילדים.

    אני גם יכול להצביע על בעלי אינטרסים מובהקים בשוק ההשקעות הכשרות שדוחפים את זה מכל כיוון (וכבר אמר לי מישהו היום שהוא מדמיין כבר לעצמו את עצרת המליון של הציבור הנעשק מתחת לביתו של עסקן פלוני שדוחף את המינופים וההלוואות בשם הפלא השמיני הקדוש).

    @אפ_על_פי_כן כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    אשמח אם תסביר גם למה להעביר סכום גדול בפנסיה למסלול מחקה סנופי, כשטווח הזמן הוא ארוך, זה כזה טעות לדעתך?

    בעיקר מהטעם השני גם קצת בגלל השלישי.
    זה שבסוף אדם לא יפסיד את הקרן לא אומר שהנזק העצום הוא לא נזק.
    אולי בהזדמנות אכתוב מאמר על העיוותים בהשוואות מקובלות שונות בתוך הז'אנר של מצילי הציבור החרדי על ידי הכנסתו לשוק ההון בכל הכח והמינוף האפשרי.

  • @משקיע-זהיר-מידי
    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    וכן נשמח אם תפרט האם אתה נגד השקעה חד פעמית כשלוקחים בשביל זה הלוואה או אפי' אם יש לי את כל הסכום?

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

    @אבי-ר. כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    @אבי-ר. טרם קראת ואני עניתי
    הנה המאמר המבוקש.

  • @משקיע-זהיר-מידי
    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    וכן נשמח אם תפרט האם אתה נגד השקעה חד פעמית כשלוקחים בשביל זה הלוואה או אפי' אם יש לי את כל הסכום?

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

    @אבי-ר. כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

    עיין בתגובתי למעלה

    כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    @אבי-ר. כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    מה לדעתך אם כבר יש לי סכום של חצי מיליון פנסיה בS&P האם צריך להוציא את זה משם?

    אם יש לך חצי מליון ואתה ממשיך להשקיע כל חודש?
    אז התשובה היא לא.

    עכשיו אם תשאל מה זה שונה ממי שמעביר .....

    אם לא הבנת את התגובה אחרי שקראת אותה תתייחס לנקודה הספציפית שאיננה מובנת.

  • מאמר מעניין בתועלת במיצוע
    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…
    לשיקולכם

  • או: למה השקעה פסיבית נכונה הופכת למסוכנת כשמכניסים למשוואה כסף שאין לכם

    רבים מאיתנו מכירים את האמרה המיוחסת לאלברט איינשטיין: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני של תבל. מי שמבין זאת – מרוויח; מי שלא – משלם".

    מבלי להיכנס לנכונות הייחוס, זוהי אמת מתמטית מוכחת: הכסף עושה כסף, והזמן הוא הכלי החזק ביותר לצבירת הון. בפורומים פיננסיים, וגם בפורום שלנו, המסקנה מכך לרוב אחידה וברורה: השקיעו במדד רחב (כדוגמת S&P 500), והזמן יעשה את שלו. המצדדים בגישה זו נוהגים להציג – ובצדק – גרפים היסטוריים המראים כיצד השוק התאושש מכל משבר לאורך 100 השנים האחרונות.

    אך בצל ההתלהבות המוצדקת והגרפים הירוקים, אורב לעיתים מה שניתן לכנות "הפלא התשיעי".
    בניגוד לביקורת הנשמעת לעיתים, "הפלא התשיעי" אינו ניסיון לנבא מתי תהיה המפולת הבאה, וגם לא ערעור על כוחו של השוק לעלות בטווח הארוך. זהו תרחיש כואב שבו משקיעים מאבדים את כספם, לא בגלל שהבורסה קרסה לאפס (תרחיש יום הדין שאינו סביר), אלא בגלל הניסיון "לדחוק את השעה" באמצעות מינוף פיננסי (הלוואות). אותם משקיעים מגלים בדרך הקשה שהסטטיסטיקה ארוכת הטווח אינה עוזרת למי שחנוק תזרימית בטווח הקצר.

    להלן הסבר מדוע הגישה הזו מסוכנת ועלולה להוביל חלילה לאובדן הקרן כולה – גם אם המדד עצמו לעולם לא יתקרב לאפס; וכיצד הטענות הנכונות כשלעצמן ("השוק תמיד עולה בטווח הארוך") הופכות למלכודת כשמיישמים אותן לא נכון.

    1. המתמטיקה המתעתעת של המינוף: ממוצע מול תזרים

    הטענה הרווחת בדיונים היא: "אם הריבית על ההלוואה היא 6% והשוק עושה בממוצע 10%, יש לי רווח בטוח".
    זוהי אשליה סטטיסטית הנובעת מבלבול בין שני עולמות. הממוצע של השוק נמדד על פני עשורים, אך הריבית לבנק משולמת בכל חודש.

    ניקח לדוגמה משקיע בשם יעקב. יעקב לווה 500,000 ש"ח והשקיע בשיא, מתוך ביטחון שהשוק יעלה.

    • התרחיש המאתגר: חודש לאחר ההשקעה, השוק יורד ב-20% ונשאר שם שנתיים.
    • ההתנגשות עם המציאות: יעקב אמנם מכיר את הגרפים שמראים שהשוק יתקן בעתיד, אבל הבנק לא חי את העתיד אלא את ההווה.
    • תזרים מזומנים שלילי: בניגוד לטענה ש"כל עוד לא מכרת זה רק הפסד על הנייר", במינוף ההפסד הוא מוחשי מאוד: יעקב נדרש להביא מהבית כ-2,500 ש"ח מידי חודש לכיסוי הריבית, בזמן שהקרן שלו שחוקה. אין כאן "נייר", יש כאן תשלום מזומן וכואב שהופך את ההמתנה לבלתי אפשרית.

    2. סיכון העיתוי: כשהכלל "זמן בשוק" עובד לרעתכם

    משפט מפתח בהשקעות הוא: "זמן בשוק עדיף על תזמון השוק". המבקרים טוענים שמי שמחכה לירידות מפסיד את העליות ("נביאי זעם" ששעונם המקולקל מציג את הזמן הנכון פעמיים ביום).
    טענה זו נכונה ומדויקת להפליא לגבי הוראת קבע חודשית (שיטת מיצוע ערך - ראה הערה 1), שם ירידות הן הזדמנות.

    אך כלל זה הופך למסוכן כשהוא מיושם על הפקדה חד-פעמית גדולה ("בוחטה") מכספי חוב.
    כאן נכנס לתמונה סיכון רצף התשואות - ראה הערה 2. כשהכסף מושקע בבת-אחת בנקודת שיא:

    • ירידה של 30% בתחילת הדרך מחייבת עליה של כ-43% רק כדי לחזור לנקודת האפס.
    • בעוד שמשקיע רגיל יכול להמתין "עשור אבוד" עד שהתיק יחזור לעצמו, המשקיע הממונף משלם ריבית דריבית הפוכה (לבנק) לאורך כל התקופה הזו. עבורו, ה"זמן בשוק" פועל לרעתו, כי הזמן עולה כסף.

    3. הכשל הפסיכולוגי: למה אנשים מוכרים בתחתית?

    טענת הנגד הנפוצה היא: "צריך פשוט להיות חזקים ולא למכור", או "האינפלציה שוחקת את הכסף, אז חייבים להסתכן". אלו טיעונים רציונליים באקסל, אך במציאות, בני אדם אינם רובוטים.

    כאשר משקיע רואה ירידה של 50% בתיק השקעות רגיל, הוא מרגיש לא נעים.
    כאשר משקיע רואה ירידה של 50% על כסף שלקח כהלוואה, הוא חווה אירוע המאיים על היציבות הכלכלית של משפחתו.

    1. הלחץ: הבנק לוחץ לסגירת ההלוואה (Margin Call - ראה הערה 3) או דורש בטחונות נוספים.
    2. השבירה: בנקודת השפל, כשהחדשות הכי מפחידות, המשקיע הממונף נשבר. הוא לא מוכר כי הוא "טיפש" או כי הוא "ניסה לתזמן", אלא כי הבנק או הלחץ הנפשי כפו עליו למכור.

    ברגע המכירה, ההפסד התיאורטי הופך לאובדן הון אמיתי. זהו הפלא התשיעי: היכולת למחוק הון עצמי דווקא בנכס שבטווח הארוך נחשב בטוח.

    סיכום: הזהירות היא אסטרטגיה, לא נבואת זעם

    הדיון אינו עוסק בשאלה "האם השוק יעלה או ירד מחר" (שאלה לנביאים), אלא בשאלה "האם אוכל לשרוד אם הוא ירד".

    שוק ההון הוא כלי מצוין, והמדדים אכן עולים לאורך זמן. אבל מי שמנסה להאיץ את התהליך באמצעות כסף שאינו שלו, מהמר על כך שלא יהיו "בורות" בדרך. "הפלא התשיעי" הוא תזכורת לכך שהשוק הוא מכשיר להעברת הון מאנשים חסרי סבלנות (וממונפים) לאנשים סבלניים בעלי אורך נשימה.

    השורה התחתונה: נצלו את כוחה של הריבית דריבית, אך עשו זאת רק עם כסף פנוי. אל תתנו לגרפים של הטווח הארוך לסנוור אתכם בפני הסיכונים של הטווח הקצר.


    ביאור מושגים והערות:

    1: מיצוע ערך (Dollar Cost Averaging - DCA): שיטת השקעה של סכום קבוע בפרקי זמן קבועים. בשיטה זו, ירידות בשוק הן יתרון כי הן מאפשרות לקנות יותר "סחורה" בזול, בניגוד להשקעה חד-פעמית שבה ירידה היא נזק נטו.

    2: סיכון רצף התשואות (Sequence of Returns Risk): הסיכון שהשוק ירד דווקא בתחילת תקופת ההשקעה. עבור משקיע עם הלוואה, ירידות בתחילת הדרך הן הרסניות כי הריבית ממשיכה להצטבר על הקרן המקורית הגבוהה, בעוד שווי התיק מצטמק.

    3: קריאת ביטחונות (Margin Call): מצב שבו שווי התיק יורד מתחת לרמה שהגוף המלווה מוכן לקבל כבטוחה. במצב זה, המלווה מוכר את ניירות הערך בתיק באופן כפוי, לרוב במחירי הפסד, ללא שיקול דעת של המשקיע.

    @משקיע-זהיר-מידי בסדר.אבל החתימה הארוכה שלך מפריעה לקריאה השוטפת של השרשור.

  • @משקיע-זהיר-מידי בסדר.אבל החתימה הארוכה שלך מפריעה לקריאה השוטפת של השרשור.

    @מכונת-חישוב כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    @משקיע-זהיר-מידי בסדר.אבל החתימה הארוכה שלך מפריעה לקריאה השוטפת של השרשור.

    הטקסט הגדול נראה חלק מהפוסט

  • שיניתי.
    יותר טוב?

  • שיניתי.
    יותר טוב?

    @משקיע-זהיר-מידי 👍 👍
    אבל עדיין ארוך ובולט מדי
    [שים לב, אתה ממילא אנונימי, אז למה שמישהו יקח את מה שאתה כותב בתור יעוץ. אתמהה]

  • @משקיע-זהיר-מידי 👍 👍
    אבל עדיין ארוך ובולט מדי
    [שים לב, אתה ממילא אנונימי, אז למה שמישהו יקח את מה שאתה כותב בתור יעוץ. אתמהה]

    @המבקר ואם מישהו ייקח את זה כיעוץ ויחליט לתבוע אותי?
    האתר יהיה מחוייב לתת לו את הפרטים שלי.
    זה לא קשור לייחוס חשיבות אלא לחששנות ואגב הוספתי את השורה הזו אחרי שמישהו האיר לי הערה הפוכה אז אני מתחיל כבר להתבלבל.

  • @המבקר ואם מישהו ייקח את זה כיעוץ ויחליט לתבוע אותי?
    האתר יהיה מחוייב לתת לו את הפרטים שלי.
    זה לא קשור לייחוס חשיבות אלא לחששנות ואגב הוספתי את השורה הזו אחרי שמישהו האיר לי הערה הפוכה אז אני מתחיל כבר להתבלבל.

    @משקיע-זהיר-מידי
    בעלי הפורום כבר הודיעו שכל הנכתב כאן בפורום אינו ייעוץ.
    ואני סומך ע"ז.

  • @משקיע-זהיר-מידי
    בעלי הפורום כבר הודיעו שכל הנכתב כאן בפורום אינו ייעוץ.
    ואני סומך ע"ז.

    @צמיחה כל אחד וההחלטה שלו
    יש הרבה שכן שמים גילוי נאות בחתימה.

  • @צמיחה כל אחד וההחלטה שלו
    יש הרבה שכן שמים גילוי נאות בחתימה.

    @משקיע-זהיר-מידי
    סתם לידיעתך הפלא השמיני מיוחס לאיינשטיין אבל זה לא נכון שהוא אמר את זה

    לשיקולך...

  • @משקיע-זהיר-מידי
    סתם לידיעתך הפלא השמיני מיוחס לאיינשטיין אבל זה לא נכון שהוא אמר את זה

    לשיקולך...

    @הברסלבר כנראה קראת בריפרוף מלמעלה.

    כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    מבלי להיכנס לנכונות הייחוס

  • מאמר מעניין בתועלת במיצוע
    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…
    לשיקולכם

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    מאמר מעניין בתועלת במיצוע

    קודם כל תשנה את הכיתוב למאמר מעניין בגנות המיצוע.

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…

    יש כמה נקודות שם שצריך להשים לב:

    1. הוא מדבר על מקרה רגיל שיש 77% שהשוק יעלה מול 23% שהוא יירד (מה שלא מדויק בכלל במצב השוק כיום).
    2. הוא מדבר אך ורק בכסף שיש לך, לא בהלוואה בשביל להיכנס בבת אחת.
    3. הוא מדבר באדם שכל ההשקעות שלו זה מאה אחוז בטהרת ההשקעה הפסיבית ושיודע בדיוק מה הטווח שבו הוא צובר נכסים ומתי הוא מתחיל לשמר נכסים (בשום פנים ואופן לא בחיסכון לטווח בינוני לחתונת הילדים). והוא מכניס סכומים גדולים באופן שוטף לשוק ההון כך שההשקעה הקבועה שלו מקזזת את ההשקעה החד פעמית, וההנחה היא שיהיו לו עוד כמה השקעות חד פעמיות מהכנסות לא צפויות שזה עצמו מהווה גורם מיצוע.
    4. הוא מדבר מול חלופה של להשאיר את הכסף במצב מזומן עד ההכנסה למדד.

    לכן להקיש מזה לאדם שרוצה לקחת הלוואה בשביל להרוויח עוד כמה שנות ריבית דריבית (הפלא השמיני) או לאדם שיש לו פנסיה מ30 שנה ועכשיו הוא שמע על הS&P ורוצה לתקן את הטעות שלו אבל הכסף בנתיים נמצא במסלול שבהרבה מקרים מניב כרגע יותר מהS&P זה לא רלוונטי.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    88 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 10 הצבעות
    3 פוסטים
    195 צפיות
    מ
    @בן-עליה תודה. מחמם את הלב. צודק.. העליתי את זה בתגובות בטור על פורים. אבל זה היה בלי מסר...
  • 7 הצבעות
    2 פוסטים
    136 צפיות
    ש
    להצטרפות לפורום הפיננסי ניתן לשוח הודעה ל khny887@gmail.com
  • 13 הצבעות
    33 פוסטים
    2k צפיות
    חופש כלכליח
    @שלמה-ק כתב בהS&P 500 כבר לא יניב תשואה של מעל 10% !!: אין שום סיבה לומר שכיון שהסנופי עשה עד עכשיו ממוצע מסוים אז שכך יהיה בהמשך לא קוראים לזה סטיסטיקה בלע"ז?
  • 4 הצבעות
    34 פוסטים
    1k צפיות
    א
    @השומר כתב בהצעת שיפור לפרויקט החשוב של 'בנקל': @אפ_על_פי_כן ברור שבציבור הליטאי שנותנים סכום יחסית גדול זה יישר אותם בהמשך הדרך לתרבות הקהילתית הזאת אבל בעומק שהראש יתישב להבין את משחק הכסף האמיתי בלי חינוך לוקח זמן. בקיצור, כולנו מסכימים שצריך חינוך...