הפורום הכלכלי החרדי הראשון

אבל למה להיות בקרן מחלקת חבל הכסף לא מושקע בחזרה

הסיבה שזו לא הכותרת כי אני חושב שגם אם זה נכון לרוב הציבור אי אפשר לומר שזו האמת היחידה ודעתי היא שמי שמבין באמת יכול לקבל תשואה עודפת גם בקניית מניות בודדות ושוב למי שלמד ומבין מה שהוא עושה

כשמסתכלים על מה שקורה עכשיו בשוק, קל מאוד להתבלבל ולחשוב שהירידות החדות במניות התוכנה הן סתם מצב רוח רע של המשקיעים. אבל האמת היא אחרת לגמרי.

כשמניות של חברות ותיקות ומוכרות מגיבות בירידות חדות, זה לא פחד סתמי – זה פחד אמיתי ומבוסס. כל המודל העסקי שעליו החברות האלה נבנו נמצא פתאום בסיכון. כלי בינה מלאכותית, כמו אלו שכותבים קוד באופן אוטומטי (למשל קלוד-קוד), הם לא רק "עזרים טכנולוגיים", הם איום על עצם הצורך בשירותים שהחברות האלו מוכרות.

וכאן בדיוק עולה השאלה: האם לקנות מניה כזו כשהיא ב-70% הנחה זה אטרקטיבי או לא?
התשובה היא לא פשוטה, אבל דבר אחד חייב להיות ברור

אין שום חוק בטבע או בבורסה שאומר שמניה שירדה חייבת לעלות. אין שום סטטיסטיקה שתומכת בזה. להפך, ההיסטוריה מראה לנו שחברות ענק יכולות להימחק לגמרי פשוט כי העולם המשיך הלאה. נוקיה ומוטורולה הן לא סתם שמות מהעבר, הן הוכחה לכך שגם כשחברה מנסה להגיב לשינויים, היא לא תמיד מצליחה לשרוד אותם.

המספרים מספרים את הסיפור הכי טוב: בערך 80% מהחברות שהיו הכי גדולות בעולם לפני 20 שנה, כבר לא נמצאות במדד ה-S&P 500 היום.
כשמשקיע אקטיבי ומקצועי מחפש הזדמנויות בירידות, הוא לא מחפש "זול". הוא מחפש עסקים שיש לו ודאות מאוד גדולה לגביהם, עסקים שהוא יודע לנהל את הסיכון שלהם ושברור לו שהם ימשיכו להיות רלוונטיים גם בעוד עשור.
וכאן מגיע עוד הבדל בהשקעה בין מדד למניות שבמדד כן יש היגיון כלכלי לקנות בירידה ,
והסיבה היא כי במדד אנו משקיעים בכלכלה ואפשר להניח בסבירות נורא גבוהה שגם אם כרגע יש בעיות בכלכלה לאורך הזמן הם יפתרו

בסופו של דבר, הקושי לקנות מניות תוכנה בירידות האלו הוא לא פסיכולוגי בלבד, הוא כלכלי. הסיכון שהמודל העסקי שלהן פשוט נגמר הוא אמיתי לגמרי. לכן, לפני שמתפתים למחיר שנראה "נמוך", כדאי לזכור שזול יכול להיות רק תחנה בדרך להרבה יותר זול, ובמקרים מסוימים – גם לאפס.

אין באמור משום המלצה או שידול לפעולה

@החושב זה בדיוק מה שכתבתי שאילון מאסק טוען שלא יהיה בסיס לכסף

קשה מאוד לדעת, בפועל נראה שמתחילה ההשפעה של הAI על החברות במיוחד אחרי המודל שקלוד פיתחה שמייצר פחד אמיתי בעולם התוכנה שהמודל העסקי שלו הוא לפי משתמשים ואם יהיה פחות עובדים כנראה יקנו מנויים .
עקרונית הפיטורים הם לא רק תוצאה של AI אלא גם של מחזוריות שנובעת מגיוסים גדולים מתקופת הקורונה .
התרחיש הפאסימי הוא של אילון מאסק שאומר שתוך 10 שנים לא יהיה משמעות לכסף ועבודה וצריך לזכור שגם הוא צודק בדרך כלל הערכות שלו לא עומדות בזמנים.

כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה.

ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת

נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים.
חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום.

הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי.
אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק.
אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו.

הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד.
מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים.

ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה.
כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד.

בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה.

אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .

@שלמה-ק חישבת בסימולטור גם 40 שנה אחרונות ?

@יאיר-אלדרק רק שיהיה לך ברור שמה שאתה עושה זה ממש כמו לקנות כרטיס לוטו זה הימור הימור והימור .
חברות הביטוח והבנקים עלו המון בשנה או שנים האחרונות וזה רק אומר שהם אולי בדרך לרדת .

@אבי-ר. הבאתי דוגמא את המדינות שלא מצליחות כדי לראות שלא תמיד עושר בנכסים או משאבים מספר על עושר בכסף ועיין ערך קבלני נדלן בתקופה הזו וזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר בסוף אמון הוא בסיס הכלכלה מה שהופך זהב לזהב זו אמונה של אנשים שהוא והוא ברגע שביטקוין יוכח כיותר טוב מזהב לא יהיה שום ערך לזהב , אלא מה הוא עדיין לא הוכח ולא בטוח שיוכח .
במילה אחת אני לא אומר אין חששות בביטקוין השאלה היא האם במוצרים אחרים אין חשש.

אתה יכול להתקשר לטלפון שלהם או לשלוח לי מייל ואני אחבר אותך

רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .
בסוף חלק מאוד משמעותי מכל חברה זה המנכל שלה ובמדינה זה מוסדות השלטון .
אני לא חושב שביטקוין לא צריך את כל זה רק זה שאין לו את לא אומר שהוא בועה

בעיניי אתה טועה .
הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי
אולי בהזדמנות ארחיב על זה .

אני רואה רק עכשיו את ההודעות , לארגון תבונה יש את הקורסים האלו בחינם
למרות שאני חושב שהקורס של ידידי @ניסן-עציוני מצוין

אתה חייב להגדיר לעצמך מסלול ולא לרדוף אחרי מסלולים שונים שעשו תשואה טובה בשנה או תקופה , אם אתה נמצא במחקה מדד זו אסטרטגיה אחת ואם אתה נמצא במסלול מנייתי מנוהל זו אסטרטגיה שונה לחלוטין .

קשה מאוד להגיד האם זו בועה מה שברור זה שזה שיש בביטקוין רק אמון לא הופך אותו לבועתי אלא כאופציה להיות כזה .

@אפ_על_פי_כן לא מכיר את התחום

מעניין מאוד מתי יגיע השלב שאנשים יתחילו להגיד שביטקוין היה בועה

אם הבנתי את השאלה .
התשובה היא שלפתוח קרן השתלמות זה תהליך פשוט יחסית

@צמיחה לא קבעתי שה לא מייצג אלא רק הצגתי את זה כצד וכמובן יש כאלה שיסתכלו על דברים בצורה שונה .
בסוף משקיע פאסיבי לא יכול להתעסק בל הספיקולציות האלה הדרך היחידה שאפשר להיחשף לכלכלת ארצות הברית בצורה עיוורת היא דרך המדד הזה , ובדיוק כמו שלא מתזמנים ירידות אני חושב שלא מתזמנים את סוג הנכסים במדד .
מה שכן אפשר לחשוב בתחילת הדרך ולבחור האם הצורה שבה נבנה מדד S&P500 מתאימה לצרכים שלנו .

א. התכוונתי שאני לא נוקט צד .
.ב לדעתי הטווח בקריפטו לא צריך להיות שונה ממדד למרות שכנראה הוא יגיע לרוויה מתישהו מבחינת זה שהרעיון הוא שהוא יהפוך להיות נכס שמשתמשים בו לא כהשקעה אלא ככלי לאגירת ערך .