הפורום הכלכלי החרדי הראשון

רק להוסיף שנכון מאוד שהשקל התחזק בשנה האחרונה , אבל בעיקר הדולר הוא זה שנחלש , ואת זה אפשר לראות שגם ביחס ליורו הוא נחלש וביחס לעוד מטבעות .

רק תוספת למה שאמרת .
מחיר הקרקע יקר הרבה בגלל רגולציה ,
AI יפתור גם את זה .
תחשוב על מצב שתוך שבוע מהזמן שאתה חולם על בית יש לך אישורים ובית בנוי .

הוא האריך ב10 ימים

ברור שהוא עוזר מאוד .
האם אתה יכול לשאול את גיפיטי : האם להשקיע בחברת אלביט ולהסתמך עליו ? ממש לא , אם זה היה ככה כולם היו עושים את זה .
השקעה מבוססת על מציאת ערך מוסף שהשוק או הציבור עדיין לא הבינו , וזה אפשרי רק אם יש לך משהו שאין לאחרים .
אתה כן יכול ליצור פרומט חזק ולהביא את הצאט לביצועים טובים ולהוציא ממנו מידע הרבה יותר איכותי ועל סמך זה להשקיע .

בימים כאלה קשה לפספס את האווירה.
מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום,

המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה.
ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל.

אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן.

השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד.
כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי.

אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד.

ופה מתחיל משהו מעניין.
דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה ,
אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו.
אדם יכול להיות חודש בלי עבודה.
עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז.

והרגע הזה משנה משהו עמוק.
כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית.

דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל.
מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות.

אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר.

ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים.
ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי.

זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד.
כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה.

וזה נכון גם לעולם ההשקעות.
משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק.
משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה.
משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף ,
וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה .

בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה.

כאן עולה שאלה פרקטית מאוד:
האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים?
כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים.
יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי.

דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם:
שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה.
והגילוי הזה משנה את היחס לפחד.
כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה.
וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית.

כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם.

זה משנה לא רק את החשבון בבנק,
זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.

הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

חד משמעית משקיע פאסיבי לא צריך לעשות כלום בתיק שלו .
בעיניי משקיע פאסיבי כן צריך לדעת קצת מה קורה בעולם ולא רק לעצום עיניים .

איפה כתוב בכותרת שלקנות חברות טובות בירידה זה לא טוב .
הכותרת פונה לתפיסה שקונים מניות שירדו .

צריך לזכור שגם אם המלחמה נגמרת מחר , ישנם נזקים בתשתיות שיקח זמן לתקן .

אתה מדבר על נדלן יחד עם זה שמדברים כאן על רובוטיקה .
תדמיין מצב שלבנות בנין לוקח שעה ,
העלות של זה היא אפסית ,
עלות הייצור של חומרי הגלם מאוד זולה ,
עלות השילוח זולה .
זה עולם שאנחנו לא מכירים ולא בטוח שיש לנו כלים בכלל לדמיין אותו .
הדרך היחידה להסתכל על זה היא להסתכל על דברים שקרו בעבר ולנסות ללמוד מהם.

אני חושב שערך נקבע על סמך ההבנות שלך כיום , ואין לך שום דרך להבין איך יראו הערכים של העולם ההוא , תראה כמה ערכים שהיום קיימים ולפני המהפכה התעשייתית .
קוסמטיקה .
כושר .
ואם תלך צפונה בתל אביב אתה תראה גם משחקייה לכלבים בתשלום (יש כזה דבר)

בעולם ההשקעות ברור דבר אחד .
והוא שלא נערכים לאירוע שאין דרך להיערך אליו .
תחשוב מה אתה יכול לעשות היום במידה ואכן קורה מה שאילון מאסק צופה ,
ברגע שאתה מבין שאין לך מה לעשות , אתה מבין גם שאין לך דרך להיערך לזה .

א. הזהב בתקופה האחרונה לא מתנהג כמו נכס גידור ולכן התנועה שלו מאוד לא צפויה .
ב. כל רגע במלחמה הזו בין אם היא תצליח להפיל את המשטר או לא מקרב את הסיכוי לרגיעה במזרח התיכון = פחות מלחמות = זהב יורד .

טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

הדרמה של השבוע קיבלה הלילה תפנית חדה, כשדונלד טראמפ פרסם פוסט ברשת Truth Social והציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן:
לפתוח את מיצרי הורמוז או להתמודד עם פגיעה בתשתיות אנרגיה. מעבר להיבט הצבאי, זה בעיקר מהלך עם משמעות כלכלית — ניסיון לבלום לחץ שמגיע משוק האנרגיה ומתגלגל פנימה לכלכלה.

בשטח, מה שקורה מורכב יותר מכותרת של “סגירה”. אין חסימה מלאה של המיצרים, אבל יש חיכוך כלכלי משמעותי.
עלויות הביטוח להפלגות באזור עלו בחדות, ובנקודות זמן מסוימות זה הוביל לירידה חדה מאוד בתנועת מכליות, לעיתים בהיקפים של עשרות אחוזים ואף יותר. כשמדובר בציר שמעביר סביב חמישית מהנפט העולמי, גם הפרעה חלקית מספיקה כדי לייצר לחץ במחיר.

ואכן, מחיר הנפט שעלה מאזור של כ־70 דולר לאזור של 110–120 דולר בתוך זמן קצר משקף בדיוק את אותו חיכוך. זה לא רק עניין של היצע בפועל, אלא של פרמיית סיכון שהשוק מתחיל לגלם.
במקביל, גם שוק הגז נכנס לאזור פחות יציב. בקטאר, אחת הספקיות המרכזיות של LNG, יש הערכות לפגיעה בתשתיות שיכולה להשפיע על חלק מהקיבולת, לפחות לתקופה. גם אם התמונה עדיין לא סגורה לחלוטין, עצם חוסר הוודאות מוסיף לחץ למחירים, במיוחד בשוק שגם כך רגיש מאוד לשינויים בהיצע.

ההשפעה כבר ניכרת גם מחוץ למוקדי האנרגיה עצמם. מדינות כמו מצרים ו־ירדן מתמודדות עם התאמות במשק החשמל ועלויות ייצור גבוהות יותר. באירופה מתחילים להופיע סימנים ראשוניים של שינוי התנהגות — צריכה זהירה יותר, דחייה של הוצאות מסוימות ורגישות גבוהה יותר למחיר.

זה מוביל לדינמיקה שמוכרת משווקים קודמים: עלייה במחירי אנרגיה מתורגמת לעלייה בעלויות, שמחלחלת לאינפלציה. במקביל, השכר לא תמיד מדביק את הקצב, ולכן כוח הקנייה נשחק בהדרגה. בשלב מסוים, הביקוש מתחיל להתמתן לא בחדות, אלא בתהליך איטי יותר.
זו נקודה חשובה, כי היא משנה את האיזון בין מחירים לפעילות.

מנקודת מבט של שוק ההון, התגובה עד כה נראית יחסית מדודה. מדד S&P 500 נמצא סביב 7%–8% מתחת לשיא, הנאסד"ק קרוב ל־9%, ומדד הראסל אלפיים סביב 10%–11%.
. במילים אחרות, זו תנועה שמבטאת התאמה לסביבה מורכבת יותר — לא בהכרח שינוי מגמה חד.

בתוך הדיון הזה נשמעת גם פרשנות מעניינת מצד "אבנר סטפק" (היום בראיון לרשת ב) שחושב שהמחיר היקר של חבית נפט לא ימשך לאורך זמן .
וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה עבור מי שמסתכל על השוק: סוגיית התזמון. בתקופות כאלה, כשהאירוע עצמו עדיין מתפתח וההשפעות שלו נעות בין אנרגיה, אינפלציה, ריבית וביקוש — היכולת “לתזמן” כניסה או יציאה הופכת למורכבת מאוד. לא כי אין נתונים, אלא כי יש יותר מדי משתנים שזזים במקביל.

הפיתוי לפעול דווקא ברגעים כאלה מובן, אבל בפועל, אלו בדיוק התקופות שבהן קשה להבחין בין שינוי אמיתי במגמה לבין תנודתיות שנובעת מאי ודאות. ולכן, עבור משקיעים רבים, השאלה היא פחות “מה יקרה מחר”, ויותר “איך התרחיש הזה משתלב בתמונה רחבה יותר”.

הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

@מחשב-מסלול-מחדש .
זו בדיוק הנקודה שאני חושב שלא .
אני חושב שגם פאסיבי יכול לשלב בתיק ההשקעות שלו נאסדק .
כמובן שאני לא ממליץ , ולא רק בגלל שאסור אלא כי זה דבר שהוא נורא שונה בין אנשים ובמיוחד ההשקעה בנאסדק.

@מחשב-מסלול-מחדש . מסכים , אבל עדיין זה דבר שאני יכול להבין מי שבוחר להשקיע בו .
כמובן שאדם שלא מתקרב לשוק ההון ומחפש באמת להשקיע ולא להתעסק לא צריך להיות בQQQ

אתה אולי צודק וזה לא בטוח .
הנקודה המרכזית היא שלאיראן אין בכלל שום שיקול כלכלי ביחס לישראל וארצות הברית .
זו מדינה דיקטטורית ואת המשטר לא מעניין מחיר הנפט ודעת הקהל שם לא מעניינת את המשטר .

זה קצת לא מדויק , כי בפועל כיום רוב מה שמייצר כסף זה טכנולוגיה .
אני לא חושב שאפשר להגיד על אדם שמשקיע בטכנולוגיה שהוא לא משקיע בכלכלת ארצות הברית .
למרות שאני מסכים שיש בזה יותר סיכון כי זה דורש שמה שקורה עכשיו יימשך .

@השומר אני מסכים איתך לחלוטין בהקשר הדתי הקיצוני.
אבל אפשר היה לראות אתמול במסיבת עיתונאים שהלחיץ אותו מחיר הנפט .