דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ד

דוד בן זיקרי

@דוד בן זיקרי
אודות
פוסטים
121
נושאים
23
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • שני אנשים שומעים אותו דבר – אז למה המסקנות הפוכות?
    ד דוד בן זיקרי

    בשבוע האחרון, באותה הרצאה ובאותו מקום ממש, פנו אליי שני אנשים שונים לגמרי. הם ישבו באותו חדר, שמעו את אותו תוכן, יצאו מאותה הרצאה – ושאלו שאלות הפוכות לחלוטין. אחד צעיר ואחד מבוגר והפער ביניהם היה חד .
    הצעיר ניגש אליי ואמר: אני לא מבין מה הסיכון במניות של הבנקים. תראה איך הן עלו, תראה את הנתונים. הבנקים מרוויחים, הם חזקים, זה נראה יציב.
    נקודת המבט שלו ברורה: הוא גדל לתוך שוק שבו מניות הן חלק טבעי מהחיים הכלכליים, עולם שבו הבורסה נתפסת כמקום של הזדמנויות, והעבר הקרוב מוכיח שמי שהיה בפנים – הרוויח. מבחינתו, השאלה איננה למה כן, אלא למה לא. אם משהו עובד, ואם הסיכון נראה נמוך יחסית, ההיגיון אומר להיות שם.

    מיד אחריו ניגש אליי אדם מבוגר יותר. הוא הקשיב, שאל, ובסוף אמר: אני מבין את הדברים, אבל אני מעדיף אג"ח. לא מניות, ואפילו לא מדדים. מניות מפחידות אותי. כאן נקודת המבט שונה לגמרי. הוא גדל בעולם שבו מניות היו מוצר שנזהרו ממנו. עולם שבו אנשים הפסידו כסף בבורסה, לפעמים כסף של שנים, והסיכון לא היה מושג תיאורטי אלא חוויה אישית או סביבתית. עבורו, יציבות חשובה יותר מסיכוי, ושמירה על ההון קודמת לשאיפה להגדיל אותו.

    אפשר לראות בזה פער בין דורות, ואפשר לראות בזה שינוי תרבותי עמוק. בעבר מניות לא היו ברירת מחדל, אלא משהו שניגשים אליו בזהירות. היום, עבור רבים, הן נקודת ההתחלה. אג"ח, שבעבר סימל ביטחון, נתפס היום לעיתים כוויתור. אבל האמת היא ששני האנשים האלה מחזיקים חלק מהתמונה.

    כדי להמחיש את המורכבות הזו, הסתכלתי על הנתונים. בדוחות האחרונים של בנק הפועלים, למשל, רואים בנק חזק מאוד: פיקדונות הציבור עומדים על כ־590 מיליארד שקל, ההון העצמי על כ־63.7 מיליארד שקל, ותשואה להון של כ־15.4% (תשואה להון היא מדד שמראה כמה רווח הבנק מייצר ביחס להון העצמי שלו, ומשמש דרך מקובלת להסתכל על רווחיות של בנקים). אלה נתונים שמציגים רווחיות ואיתנות.
    אבל נתונים טובים לא אומרים הרבה על ההשקעה עצמה במחיר הנוכחי. במיוחד כשמסתכלים על התמונה הרחבה: מניית הבנק עלתה בכ־180% בשלוש השנים האחרונות, ומדד הבנקים כולו עלה בכ־170%. חלק מהעליות האלו נבעו גם מעליית הריבית בשנים האחרונות, וכיום אנחנו כבר נמצאים בסביבה שבה הריבית דווקא מתחילה לרדת. כלומר, התנאים שתמכו בעליות בעבר לא בהכרח ייראו אותו דבר בהמשך.

    וכאן מתחבר הסיפור של שני האנשים. באותו מקום, באותו זמן , אחד רואה הזדמנות והשני רואה סיכון. שניהם לא טועים, אבל גם אף אחד מהם לא מחזיק את כל התשובה ,
    וזה ממש מתחבר למאמר הקודם שבו נגעתי ברדיפת תשואות.

    בסוף, השאלה איננה אם מניות טובות או מסוכנות, ולא אם אג"ח בטוח או לא .
    השאלה היא אם אנחנו מבינים במה אנחנו משקיעים, מה כבר מגולם במחיר, ואיך אנחנו מתמודדים עם שינוי שיכול תמיד לקרות.

    שני האנשים שפגשתי באותו מקום הזכירו לי שהשקעות אינן בחירה בין אומץ לפחד, אלא זה לא מאבק בין אומץ לפחד, אלא בין פעולה מתוך הבנה לבין תגובה לאירועים. והאמת, כמו בהרבה מקרים, נמצאת איפשהו באמצע.

    כמובן שאין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה.

    דוד בן זיקרי יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה📩 a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות שוק ההון פומו מרדף מניות הבנקים

  • "תפסיקו להמר על הדולר: מטבע הוא כלי עבודה, ולא מכשיר השקעה."
    ד דוד בן זיקרי

    כשאנשים רואים את השקל מתחזק מול הדולר, רבים מיד חושבים שזה סימן להצלחה. הדולר זול יותר, קניות מחו"ל משתלמות יותר, חופשות מעבר לים נראות נגישות יותר, ויש תחושה שהמטבע המקומי “מנצח”. אבל זו הסתכלות שטחית. מטבע לא נועד לנצח, והוא גם לא נועד להיות השקעה.
    המטרה האמיתית של מטבע היא להיות יציב.

    מטבע הוא כלי העבודה של המשק. עסקים צריכים לדעת באיזה שער יוכלו לקנות חומרי גלם בעוד כמה חודשים, יצואנים צריכים לדעת כמה שקלים יקבלו על מכירות בדולרים, ומשקי בית צריכים לדעת אם מחירי הדלק, האלקטרוניקה או המזון המיובא יישארו סבירים. כששער המטבע קופץ בחדות למעלה או למטה, כולם מתקשים לתכנן.

    ניקח לדוגמה חברה ישראלית שמוכרת שירותי תוכנה בארה"ב במיליון דולר בשנה. אם שער הדולר הוא 3.80 שקלים, ההכנסה שלה היא 3.8 מיליון שקל. אם השקל מתחזק במהירות והדולר יורד ל־3.40, אותה מכירה בדיוק שווה רק 3.4 מיליון שקל. בלי שמכרה פחות ובלי שניהלה את העסק פחות טוב, נחתכה לה ההכנסה בשקלים.
    לכן מטבע חזק מדי פוגע ביצואנים, בהייטק ובחברות שמוכרות לעולם.

    וזו נקודה חשובה במיוחד בישראל. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על יצוא הייטק, שירותים עסקיים, תעשייה מתקדמת, תרופות ופתרונות טכנולוגיים.
    ישראל היא הרבה יותר כלכלת יצוא מאשר כלכלת יבוא. לכן שקל שמתחזק יותר מדי זמן עלול לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

    מן הצד השני, גם שקל חלש מדי יוצר בעיה.
    כאשר הדולר מזנק, היבוא מתייקר: דלק, מכוניות, אלקטרוניקה, חומרי גלם ומוצרים רבים נוספים.
    ההתייקרויות האלו מזינות אינפלציה.
    כאשר האינפלציה עולה, בנק ישראל עלול להידרש להעלות ריבית כדי לקרר את המשק ולהחזיר את המחירים לשליטה. כלומר, חולשה במטבע עלולה להגיע בסוף גם לכיס של כל אזרח דרך יוקר מחיה גבוה יותר וריבית גבוהה יותר.

    לכן אין באמת שער “מושלם”. שקל חזק מדי פוגע ביצוא. שקל חלש מדי מעלה מחירים ועלול לגרור העלאות ריבית. המטרה של בנק מרכזי אינה מטבע חזק ככל האפשר, אלא מטבע יציב ככל האפשר.

    הרגישות הזו נראית גם באירועים גדולים במשק. כאשר מוביליי נמכרה בעסקת ענק, תשלומי המסים הוסדרו בדולרים כדי למנוע המרה מסיבית לשקלים שהייתה עלולה לחזק את המטבע במהירות. גם עסקת וויז שכולנו שמענו עליה לאחרונה שהיא חברת שירותי סייבר ישראלית ככל הנראה תמוסה בדולר מכיוון שהמדינה מבינה שעסקאות גדולות והזרמת סכומי עתק למשק עלולות להשפיע על שער החליפין ולחזק עוד יותר את השקל.

    אפשר לראות את הצד השני בעולם. ביפן, היחלשות חדה של הין בשנים האחרונות לא נחשבה הישג, אלא סימן ללחצים כלכליים, לפערי ריבית ולמדיניות חריגה. מטבע שנחלש בחדות הוא לרוב תוצאה של בעיה, לא הצלחה.

    לכן גם למשקיע הפרטי חשוב להבין: דולר הוא לא מניה. הוא לא מייצר רווחים, לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך.

    אפשר לדון אם נכון להחזיק מט"ח לצורך פיזור או גידור השקעות, אבל “להשקיע במטבע” מתוך מחשבה שהוא יעלה לאורך זמן, מתעלם מהעובדה שמטבע נועד קודם כול לשרת את הכלכלה.

    שוק ההון והשקעות עסקת וויז היחלשות הדולר השקעה במטח בנק ישראל מיסוי דולרי

  • האם אנחנו באמת מבינים מה אנחנו עושים עם הכסף שלנו?
    ד דוד בן זיקרי

    האם אנחנו באמת מבינים מה אנחנו עושים עם הכסף שלנו?
    שנים מדברים איתנו על השקעה לטווח ארוך. לא להתרגש, לא לזוז מכל רעש, לבחור מסלול ולהתמיד. זה הפך כמעט למנטרה. אבל כשמסתכלים על הנתונים, קשה להגיד שהציבור באמת הפנים את זה. יותר נכון לומר – הוא יודע לדקלם את העיקרון, אבל מתקשה ליישם אותו כשהמציאות קצת משתנה.
    בתקופה האחרונה השוק הישראלי נראה חזק יותר בעיני לא מעט משקיעים, יציב יותר, מוכר יותר, וזה הספיק כדי שכסף יתחיל לזוז. לא כהחלטה אסטרטגית ארוכת טווח, אלא כתגובה. *
    לפי נתונים שפורסמו ב״גלובס״, בשנה האחרונה נרשמה ירידה של כ־80% בכסף החדש שנכנס למסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500 בקופות הגמל וההשתלמות.*
    לא בגלל משבר עולמי, לא בגלל מפולת, אלא פשוט כי בתקופה מסוימת שווקים אחרים, וביניהם גם השוק המקומי, נראו טוב יותר. זה נתון שקשה להתעלם ממנו, והוא מעלה שאלה קשה : אם אנחנו באמת משקיעים לטווח ארוך, למה הכסף זז כל כך מהר כשכיוון אחד נראה פחות אטרקטיבי? כאן כבר אי אפשר להסתתר מאחורי סיסמאות. השקעה לטווח ארוך לא נבחנת כשנוח, אלא כשפחות נוח. כשאין שוק אחד שמוביל, כשכולם מתנדנדים, כשהכותרות מלחיצות והתחושה הכללית לא טובה.
    בלי הבנה אמיתית במה אנחנו משקיעים, באיזו כלכלה נמצא הכסף שלנו, ואיך אותו שוק אמור להתנהג לאורך זמן, קשה להחזיק עמדה כשיש רעש מסביב. בלי להבין למה התיק בנוי כפי שהוא ומה ההיגיון שעומד מאחוריו, ובלי אמון בהחלטות שהתקבלו מראש, הרבה משקיעים נשברים בדיוק ברגעים האלה. לא כי הם לא יודעים לקרוא מספרים, אלא כי הם לא בטוחים עד הסוף במה הם מחזיקים.
    וזו בדיוק הבעיה. השקעה לטווח ארוך היא לא רעיון תיאורטי ולא קלישאה . היא דורשת הבנה עמוקה לא רק של תשואות, אלא של הכלכלה שאליה נחשפים, של הסיכונים, ושל הדרך שבה אותו שוק פועל לאורך זמן. בלי ההבנה הזו, כל ירידה, כל פער בין מדדים, הופכים מיד לסיבה לזוז. בסופו של דבר, הבנה היא לא בונוס ולא תוספת נחמדה , אלא היא תנאי בסיס. היא ההבדל בין תיק שמחליף כיוון לפי מצב הרוח של השוק, לבין תיק שנבנה מתוך ידיעה ברורה במה משקיעים ואפשר לעמוד מאחוריו גם כשזה לא נעים.
    ואם הנתונים האחרונים גורמים לכם להרגיש שמשהו בהתנהלות הזו לא לגמרי מסתדר, זה כנראה לא במקרה. לפעמים המספרים פשוט משקפים אמת שלא תמיד נוח להודות בה.

    דוד בן זיקרי
    יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה
    📩 a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות ניהול כספים שוק ההון

  • למה קניית מניות בירידה היא ההימור הכי מסוכן שלכם
    ד דוד בן זיקרי

    כשמסתכלים על מה שקורה עכשיו בשוק, קל מאוד להתבלבל ולחשוב שהירידות החדות במניות התוכנה הן סתם מצב רוח רע של המשקיעים. אבל האמת היא אחרת לגמרי.

    כשמניות של חברות ותיקות ומוכרות מגיבות בירידות חדות, זה לא פחד סתמי – זה פחד אמיתי ומבוסס. כל המודל העסקי שעליו החברות האלה נבנו נמצא פתאום בסיכון. כלי בינה מלאכותית, כמו אלו שכותבים קוד באופן אוטומטי (למשל קלוד-קוד), הם לא רק "עזרים טכנולוגיים", הם איום על עצם הצורך בשירותים שהחברות האלו מוכרות.

    וכאן בדיוק עולה השאלה: האם לקנות מניה כזו כשהיא ב-70% הנחה זה אטרקטיבי או לא?
    התשובה היא לא פשוטה, אבל דבר אחד חייב להיות ברור

    אין שום חוק בטבע או בבורסה שאומר שמניה שירדה חייבת לעלות. אין שום סטטיסטיקה שתומכת בזה. להפך, ההיסטוריה מראה לנו שחברות ענק יכולות להימחק לגמרי פשוט כי העולם המשיך הלאה. נוקיה ומוטורולה הן לא סתם שמות מהעבר, הן הוכחה לכך שגם כשחברה מנסה להגיב לשינויים, היא לא תמיד מצליחה לשרוד אותם.

    המספרים מספרים את הסיפור הכי טוב: בערך 80% מהחברות שהיו הכי גדולות בעולם לפני 20 שנה, כבר לא נמצאות במדד ה-S&P 500 היום.
    כשמשקיע אקטיבי ומקצועי מחפש הזדמנויות בירידות, הוא לא מחפש "זול". הוא מחפש עסקים שיש לו ודאות מאוד גדולה לגביהם, עסקים שהוא יודע לנהל את הסיכון שלהם ושברור לו שהם ימשיכו להיות רלוונטיים גם בעוד עשור.
    וכאן מגיע עוד הבדל בהשקעה בין מדד למניות שבמדד כן יש היגיון כלכלי לקנות בירידה ,
    והסיבה היא כי במדד אנו משקיעים בכלכלה ואפשר להניח בסבירות נורא גבוהה שגם אם כרגע יש בעיות בכלכלה לאורך הזמן הם יפתרו

    בסופו של דבר, הקושי לקנות מניות תוכנה בירידות האלו הוא לא פסיכולוגי בלבד, הוא כלכלי. הסיכון שהמודל העסקי שלהן פשוט נגמר הוא אמיתי לגמרי. לכן, לפני שמתפתים למחיר שנראה "נמוך", כדאי לזכור שזול יכול להיות רק תחנה בדרך להרבה יותר זול, ובמקרים מסוימים – גם לאפס.

    אין באמור משום המלצה או שידול לפעולה

    שוק ההון והשקעות חברות תוכנה מניה יורדת קלוד קוד

  • על האסטרטגיה של איראן ואיך כל זה קשור לכלכלה והשקעות
    ד דוד בן זיקרי

    במבט ראשון נראה שאיראן יורה כמעט לכל הכיוונים: ישראל, בסיסים אמריקאיים במפרץ, וגם לחץ על מדינות באזור. זה יכול להיראות כאילו היא יוצרת לעצמה עוד אויבים. אבל יכול להיות שזו דווקא אסטרטגיה מחושבת.

    איראן מבינה שהיא לא יכולה לנצח בעימות אווירי ישיר מול ארה״ב וישראל. הפער בטכנולוגיה וביכולות גדול מדי. לכן היא משחקת משחק אחר לא הכרעה מהירה, אלא מלחמת התשה ארוכה, שמפעילה לחץ לא רק צבאי אלא גם כלכלי על האזור ועל העולם.

    המפתח כאן הוא האנרגיה.

    המזרח התיכון עדיין אחראי לחלק עצום מאספקת האנרגיה העולמית, והנקודה הכי רגישה במערכת הזאת היא מיצרי הורמוז. דרך המעבר הימי הצר הזה עוברים בערך 20 אחוז מאספקת הנפט העולמית, כלומר בערך 17 עד 20 מיליון חביות ביום.

    אבל מה שמעניין זה שלא צריך אפילו לסגור את המיצר כדי ליצור אפקט. מספיק פחד.

    לפי דיווחים בתעשיית הספנות והביטוח הימי, מאז תחילת הלחימה יש ירידה דרמטית בתנועת המכליות במעבר. יש הערכות שבשלב מסוים הירידה הגיעה אפילו לכ-90 אחוז מהתנועה הרגילה. הסיבה העיקרית היא לא טילים אלא חברות הביטוח הימי. רבות מהן פשוט מסרבות לבטח אוניות שעוברות באזור לחימה, וכשאין ביטוח — רוב חברות הספנות לא מוכנות להיכנס.

    כלומר גם בלי חסימה פיזית של המיצר, המסחר יכול כמעט לעצור.

    נקודה קריטית נוספת היא הגז.

    קטאר היא אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם, והמתקן המרכזי שלה בצפון המדינה נחשב לאחד ממפעלי ה-LNG הגדולים בעולם. זה קומפלקס עצום שמעבד ושולח גז נוזלי לאירופה ולאסיה.

    הפגיעה במתקנים שם הייתה משמעותית כי מדובר בתשתית שמספקת בערך חמישית משוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. ברגע שמתקן כזה נפגע או נעצר אפילו זמנית, השוק מגיב מיד.

    ואכן, תוך זמן קצר מחירי הגז באירופה זינקו בעשרות אחוזים בגלל החשש למחסור.

    כאן מתחילה ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר.

    מכוני מחקר כלכליים וגופי אנרגיה בינלאומיים מעריכים שאם השיבוש במעבר במיצרי הורמוז ובתשתיות האנרגיה באזור יימשך כמה שבועות, הוא עלול לגרום לזעזוע משמעותי בשוק האנרגיה העולמי. זעזוע כזה יכול לדחוף את הכלכלה העולמית להאטה חריפה ואפילו למיתון.

    והסיבה פשוטה.

    נפט וגז הם לא רק דלק. הם הבסיס של הכלכלה המודרנית. כשהמחיר שלהם עולה, הכול עולה איתו — חשמל, תחבורה, מזון, תעשייה ומחירי מוצרים.

    הסיפור הכלכלי נוגע במלחמה עצמה לישראל וארצות הברית יש את מערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם, אבל הן גם יקרות מאוד להפעלה. טיל יירוט מתקדם יכול לעלות עשרות אלפי דולרים ולעיתים גם מיליונים, תלוי במערכת.
    לעומת זאת חלק מהאמצעים שאיראן משתמשת בהם, במיוחד רחפנים, יכולים לעלות כמה אלפי דולרים בלבד.
    כלומר נוצר מצב שבו אמצעי זול יחסית מכריח שימוש באמצעי יקר מאוד כדי לעצור אותו.

    זו בדיוק המשמעות של מלחמת התשה — לא רק מי פוגע יותר, אלא מי מצליח להחזיק יותר זמן מבחינה כלכלית.

    נ.ב. דעתי האישית היא שקשה מאוד לתזמן אירועים כלכליים כאלה בהשקעות ,
    מה שכן ניתן לעשות זה להבין מי החזק ומי החלש כאן בסיפור, ומה יקרה בעתיד היותר רחוק אחרי מלחמה כזו במידה וההצלחה של ישראל וארצות הברית תימשך.
    עם זה בהסכמי שלום עם מדינות כמו סעודיה ,
    ואם זה בעסקאות נשק עם ישראל .

    כמובן שאין באמור משום המלצה או שידול לפעולה

    שוק ההון והשקעות שאגת אריה איראן מיצרי הורמוז

  • ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?
    ד דוד בן זיקרי

    ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?
    השבוע האחרון בשווקים לא היה עוד סתם שבוע של תנודות בבורסה; הוא היה תזכורת לכמה מהר המציאות יכולה להשתנות. זה התחיל ביום שישי האחרון, כששוק המתכות רעד: הזהב איבד 10% מערכו והכסף צלל ב-28% ביום אחד. אבל הדרמה האמיתית נשמרה לסוף השבוע, כשהקריפטו נכנס לסחרור משלו והביטקוין השלים נפילה של כ-40% מהשיא האחרון שלו.

    כשמספרים כאלה מופיעים על המסך, התגובה האוטומטית היא דופק מהיר וחוסר ודאות. השאלה שכולם שואלים עכשיו היא לא "למה זה קורה", אלא מה הגישה הנכונה שצריך לאמץ ברגע כזה.

    הדרמה שמאחורי המספרים: מי באמת הפסיד?
    כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על מה שקרה "מתחת למכסה המנוע" של השוק. בתוך פחות מיממה, נמחקו מהשוק כמעט 2 מיליארד דולר. הסיפור הכי מטלטל הוא על סוחר בודד, שאיבד 220 מיליון דולר בפוזיציה אחת על מטבע האתריום. זה סכום בלתי נתפס שנעלם ביום אחד.

    אבל כאן חשוב לעצור רגע ולהבין את האמת: ההפסדים המטורפים האלה הם לא רק תוצאה של "ירידת ערך". מדובר בסוחרים שפעלו במינופים גבוהים מאוד — סוג של הימור אגרסיבי על כסף שלא באמת היה להם. עבור המשקיע הסביר, השיעור כאן הוא קריטי: הבנה של השקעה היא לא רק להבין מה זה ביטקוין או זהב, אלא להבין את הדרך שלהם. מי שלא מבין שחלק מהדיל בנכסים האלו הוא התנודתיות הקיצונית, פשוט לא הגיע מוכן למגרש.

    חזק מדי מכדי להימחק
    בתוך כל הרעש והכותרות המפחידות, צריך לומר דבר אחד ביושר: בין אם אתם אוהבים את הביטקוין ובין אם לא , הוא כנראה כבר חזק מדי מכדי שייעלם ביום אחד. קשה מאוד להאמין שמוצר עם היקף כזה של משקיעים, גופים פיננסיים וטכנולוגיה עמוקה פשוט יימחק מהעולם.
    עם זאת, החוזק שלו לא הופך את הדרך לקלה. הוא פשוט אומר שהמחיר של הפוטנציאל הזה הוא החוסן המנטלי שנדרש מאיתנו בימים שבהם הכול נצבע באדום.

    הגישה הנכונה: איך נמנעים מטעויות של רגע?
    הבעיה הכי גדולה ברגעים כאלו היא שאנחנו מאבדים את הרציונליות שלנו. כשהמסכים אדומים והכותרות מלחיצות, המוח נכנס למצב של לחץ וקשה מאוד לקבל החלטות מושכלות. כאן עולה השאלה הכי קשה שיש: איך אדם יכול לדעת אם הוא באמת טעה בהחלטה המקורית שלו, או שזה פשוט השוק שמשתגע?

    התשובה היא שזה כמעט בלתי אפשרי לדעת את זה לבד כשהדופק בשמיים.
    ברגעי קיצון כאלו, הגישה הכי נכונה היא לא לקבל החלטות גורליות כשאתם נמצאים לבד מול המסך בשיא הלחץ.
    הדרך היחידה להחזיר את השפיות היא להיעזר בעין חיצונית — אדם שקול ומקצועי שלא נמצא בתוך הסערה הרגשית שאתם חווים. עין כזו יכולה לעזור לכם להבין אם התוכנית המקורית שלכם עדיין הגיונית, או שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש.

    בסופו של דבר, השבוע הזה הוא מבחן בגרות. הלקח המרכזי הוא לא שהשוק נגמר, אלא שהבנה אמיתית היא לא רק במוצר שקניתם, אלא ביכולת שלכם לנהל את עצמכם בתוך התנודה. אדם חכם דואג לא רק לדעת מה הוא קונה, אלא גם לוודא שיש לו עם מי להתייעץ כדי לשמור על קור רוח כשלא נעים להסתכל על המסך

    אין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה. כל החלטה פיננסית צריכה להתקבל לאחר בחינה של הצרכים האישיים שלכם.

    שוק ההון והשקעות ביטקוין צונח ביטקוין 2026 אתריום צולל פחד בשווקים

  • “האם מבנה השוק החדש מנפח את ה-S&P 500?”
    ד דוד בן זיקרי

    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה.

    ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת

    נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים.
    חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום.

    הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי.
    אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק.
    אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו.

    הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד.
    מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים.

    ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה.
    כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד.

    מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד.

    בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה.

    אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .

    שוק ההון והשקעות מדד s&p 500 בועה בבורסה השקעה פסיבית

  • הלקח שאימפריות השאירו למשקיעים
    ד דוד בן זיקרי

    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון.
    התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות.
    באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17.
    זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן,
    אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה:

    כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה?

    התחלתי לבדוק.
    ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון.
    כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים.
    לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב.

    ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון.

    היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי.

    אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר.
    המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר.
    אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל.
    התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה.

    אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת.
    רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר.

    היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי.

    הקשר לימי בין המצרים.

    הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה,
    ימי בין המצרים.

    לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש??

    התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות.

    התורה מחנכת אותנו להפך הגמור:
    העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם.

    השחרור שבחוסר הוודאות.

    ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו .
    דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן
    מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז.

    בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב.
    אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש.
    להבנה הזו יש משמעות כפולה.

    מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים.

    מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז.

    הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם.

    בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים,
    בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב.

    אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה.

    המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה,
    אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת.
    לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות,
    ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

    שוק ההון והשקעות חדלות פירעון מצבי קיצון חוסר וודאות תספורות חוב ספרד שווייץ אנגליה התפתחות הבורסה

  • השינוי שמובילה הרשות לניירות ערך בפרסום התשואות של מנהלי ההשקעות
    ד דוד בן זיקרי

    מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק,
    ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב?
    התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית.

    אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים,
    השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה .

    קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות:
    הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה.
    ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני.

    ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח.
    זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה,
    כמעט באופן גורף,
    על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור.
    ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם.

    הבעיה שנוצרה .

    האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח.
    כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות.
    מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל.
    בהיעדר נתונים מפוקחים,
    חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח.

    טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה.

    בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית.
    להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר.
    לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות.
    ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל.

    מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום.

    עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד.
    בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות,
    לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר.

    לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך.
    הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים:
    מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון.

    תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

    שוק ההון והשקעות שוק ההון להכות את השוק תשואות קרנות ייעוץ השקעות ניהול השקעות שיווק השקעות רשות לניירות ערך

  • מה החוב שלנו באמת אומר עלינו?
    ד דוד בן זיקרי

    מה החוב שלנו באמת אומר עלינו?
    רמז: הרבה פחות ממה שחושבים.

    אנשים נלחצים מהמספר של החוב — אבל המספר כמעט לא משנה.
    הדבר החשוב באמת הוא היחס בין החוב לבין ההכנסה שלנו.
    אותו חוב בדיוק יכול להיות קליל עבור אדם אחד וכבד מאוד עבור אחר.
    בדיוק ככה הבנק מסתכל על משכנתא:
    לא רק כמה הדירה עולה, אלא האם היחס מאפשר לעמוד בהחזרים גם כשהחיים זזים.
    וזה נכון בכל מקום: במשקי בית, בעסקים ואפילו במדינות.
    הבעיה היא לא החוב — אלא כשאין מספיק הכנסה שתישען עליו.
    וזה מה שהופך משפחות בישראל לרגישות יותר לשינויים בריבית וליוקר המחיה.
    בסוף, יחס החוב הוא לא שיפוט.
    הוא פשוט מראה שמספר לנו את האמת על המצב שלנו.
    וכדאי שכל אחד ישאל:
    לא כמה אני חייב — אלא האם זה מתאים למה שאני מרוויח. לכן בתור התחלה כל משפחה צריך לבדוק מהו היחס בין החוב [משכנתא, הלוואות[בנקים,בני משפחה,גמ"ח] לבין כלל ההכנסות של המשפחה אם היחס בין החוב להכנסות הוא בסביבות 40 % זה אומר שאתם מאוזנים והלוואות שלקחתם הם ברמה סבירה.

    כלכלת המשפחה ניהול חובות משפחות בישראל משכנתא והכנסות

  • "שיאי המדדים: התיעוד שלכם"
    ד דוד בן זיקרי

    אפשר לראות שבהשוואה לחמש שנים בין הSPY לדולר שקל שזה נכון שבטווח הקצר כשהמדד עולה הדולר נחלש אבל לטווח הארוך הדולר והשקל מסתובבים סביב אזור מסוים .

    צילום מסך 2026-01-12 102541.png

    דוד בן זיקרי
    יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה
    📩 a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות שיאי מדדים תיעוד כלכלי צילומי מסך נתוני שוק השקעות

  • מה באמת קורה בבורסה של דרום קוריאה?
    ד דוד בן זיקרי

    בטח שמעתם בימים האחרונים על הטלטלה בבורסה של דרום קוריאה.
    מצד אחד, חברות הטכנולוגיה והשבבים שם עולות בדיוק כמו החברות האחרות הדומות להם בארצות הברית.
    מצד שני, המדד המרכזי ספג נפילה חדה.
    כדי להבין איך הסתירה הזו הגיונית, בואו נצלול רגע לנתונים ולמה שקורה שם מתחת לפני השטח.

    הלחץ הכלכלי והטירוף של הצעירים .

    דרום קוריאה נשלטת היסטורית בידי מספר מצומצם של משפחות ענקיות שמחזיקות את החברות הגדולות במשק. הריכוזיות הזו יצרה שוק עבודה נוקשה:
    השכר הממוצע לא באמת צומח ומחירי הדירות הגיעו לסכומים שאי אפשר להגיע אליהם.
    עבור הצעירים בדרום קוריאה, המסלול המסורתי של עבודה קשה וחיסכון פשוט לא עובד יותר.
    עד כדי כך שהדרך היחידה מבחינתם לנסות להגיע לעצמאות כלכלית או לקנות דירה היא דרך ההשקעה בבורסה.

    התסכול הזה הוביל להיקפי מסחר חסרי תקדים.
    בדרום קוריאה חיים 50 מיליון תושבים ונפתחו שם 105 מיליון חשבונות מסחר,
    על פי הדיווחים הורים פתחו חשבונות אפילו לתינוקות, לצד חשבונות של אזרחים ותיקים.
    במקביל החוב של המשקיעים הפרטיים לברוקרים הכפיל את עצמו משנת 2020 ל 20205.

    הריכוזיות במדד וכללי המסחר

    כשמחברים את הטירוף של הציבור למבנה המדד, מקבלים שילוב רגיש במיוחד.
    כמעט חמישים אחוז ממדד הקוספי מורכב משתי חברות בלבד שתי החברות הללו זינקו בשנה האחרונה בכ-600% עקב הביקוש העולמי האדיר בתחום השבבים ורכיבי הזיכרון.

    מבחינת מנגנון המדד, בקוספי קיימת שמונעת מחברה בודדת לעבור תקרת משקל של 30%.
    לשם השוואה, בתל אביב יש מגבלה סביב ה-5%, ובמדד S&P 500 בארה"ב אין מגבלה רשמית אך היסטורית אף חברה לא התקרבה לרמות כאלה.
    הריכוזיות העצומה הזו, יחד עם המינוף הגבוה של הציבור, מייצרת תנודתיות יומית של בין שמונה לעשרה אחוז ביום .

    ההפרדה בין השוק העולמי למחיר המקומי.

    החברות המובילות בדרום קוריאה הן חברות חזקות שמרוויחות המון כסף,
    ומחירי המניות שלהן מול השוק העולמי לא בהכרח הגיעו לרמות מנותקות או בועתיות.
    מה שקרה הוא שמחירי המניות הגיעו למחירים שהשוק המקומי פשוט לא רגיל אליהם.
    היסטורית, המניות בדרום קוריאה נסחרו במחירים זולים מאוד ביחס לערך שהן מייצרות.
    כשהן זינקו, הן אמנם נשארו בהגיוניות ברמה הבינלאומית,
    אבל ביחס לממוצע ההיסטורי של השוק המקומי המחיר הפך ליקר במיוחד.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

    שוק ההון והשקעות דרום קוריאה בועה טירוף של צעירים sk hynix מניית סמסונג מדד הקוספי תמחור יתר

  • שירות או שיעור?
    ד דוד בן זיקרי

    התחושה האישית שלי כאיש מקצוע שזה לשתי הכיוונים גם אנשים שמאמינים בכל מה שאני אומר בצורה לא רגילה וגם כאלה שמתנגדים להכול .
    אני חייב להגיד אבל שזה מדהים לראות עד כמה אברכים בני תורה בהרבה מהמקרים שפותחים את הראש ומנסים להבין ולא לזרוק אחריות על מישהו אחר כמו "תגיד לי איפה להשקיע" אני חייב להגיד שמדהים לראות שהם שואלים את השאלות הכי קשות שלעיתים קשה מאוד לענות להם תשובות .

    כלכלת המשפחה חברה חרדית תופעות כלכליות סמכות מקצועית גיוס לצבא

  • טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"
    ד דוד בן זיקרי

    טראמפ באולטימטום של 48 שעות לאיראן: "פתחו את המיצרים או שנחשיך אתכם"

    הדרמה של השבוע קיבלה הלילה תפנית חדה, כשדונלד טראמפ פרסם פוסט ברשת Truth Social והציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן:
    לפתוח את מיצרי הורמוז או להתמודד עם פגיעה בתשתיות אנרגיה. מעבר להיבט הצבאי, זה בעיקר מהלך עם משמעות כלכלית — ניסיון לבלום לחץ שמגיע משוק האנרגיה ומתגלגל פנימה לכלכלה.

    בשטח, מה שקורה מורכב יותר מכותרת של “סגירה”. אין חסימה מלאה של המיצרים, אבל יש חיכוך כלכלי משמעותי.
    עלויות הביטוח להפלגות באזור עלו בחדות, ובנקודות זמן מסוימות זה הוביל לירידה חדה מאוד בתנועת מכליות, לעיתים בהיקפים של עשרות אחוזים ואף יותר. כשמדובר בציר שמעביר סביב חמישית מהנפט העולמי, גם הפרעה חלקית מספיקה כדי לייצר לחץ במחיר.

    ואכן, מחיר הנפט שעלה מאזור של כ־70 דולר לאזור של 110–120 דולר בתוך זמן קצר משקף בדיוק את אותו חיכוך. זה לא רק עניין של היצע בפועל, אלא של פרמיית סיכון שהשוק מתחיל לגלם.
    במקביל, גם שוק הגז נכנס לאזור פחות יציב. בקטאר, אחת הספקיות המרכזיות של LNG, יש הערכות לפגיעה בתשתיות שיכולה להשפיע על חלק מהקיבולת, לפחות לתקופה. גם אם התמונה עדיין לא סגורה לחלוטין, עצם חוסר הוודאות מוסיף לחץ למחירים, במיוחד בשוק שגם כך רגיש מאוד לשינויים בהיצע.

    ההשפעה כבר ניכרת גם מחוץ למוקדי האנרגיה עצמם. מדינות כמו מצרים ו־ירדן מתמודדות עם התאמות במשק החשמל ועלויות ייצור גבוהות יותר. באירופה מתחילים להופיע סימנים ראשוניים של שינוי התנהגות — צריכה זהירה יותר, דחייה של הוצאות מסוימות ורגישות גבוהה יותר למחיר.

    זה מוביל לדינמיקה שמוכרת משווקים קודמים: עלייה במחירי אנרגיה מתורגמת לעלייה בעלויות, שמחלחלת לאינפלציה. במקביל, השכר לא תמיד מדביק את הקצב, ולכן כוח הקנייה נשחק בהדרגה. בשלב מסוים, הביקוש מתחיל להתמתן לא בחדות, אלא בתהליך איטי יותר.
    זו נקודה חשובה, כי היא משנה את האיזון בין מחירים לפעילות.

    מנקודת מבט של שוק ההון, התגובה עד כה נראית יחסית מדודה. מדד S&P 500 נמצא סביב 7%–8% מתחת לשיא, הנאסד"ק קרוב ל־9%, ומדד הראסל אלפיים סביב 10%–11%.
    . במילים אחרות, זו תנועה שמבטאת התאמה לסביבה מורכבת יותר — לא בהכרח שינוי מגמה חד.

    בתוך הדיון הזה נשמעת גם פרשנות מעניינת מצד "אבנר סטפק" (היום בראיון לרשת ב) שחושב שהמחיר היקר של חבית נפט לא ימשך לאורך זמן .
    וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה עבור מי שמסתכל על השוק: סוגיית התזמון. בתקופות כאלה, כשהאירוע עצמו עדיין מתפתח וההשפעות שלו נעות בין אנרגיה, אינפלציה, ריבית וביקוש — היכולת “לתזמן” כניסה או יציאה הופכת למורכבת מאוד. לא כי אין נתונים, אלא כי יש יותר מדי משתנים שזזים במקביל.

    הפיתוי לפעול דווקא ברגעים כאלה מובן, אבל בפועל, אלו בדיוק התקופות שבהן קשה להבחין בין שינוי אמיתי במגמה לבין תנודתיות שנובעת מאי ודאות. ולכן, עבור משקיעים רבים, השאלה היא פחות “מה יקרה מחר”, ויותר “איך התרחיש הזה משתלב בתמונה רחבה יותר”.

    הדבר הכי נכון לעשות עכשיו הוא לשבת בחיבוק ידיים ולתת לאופטימיות ולשוק לעבור את זה .
    חשוב לזכור השקעה במדד היא השקעה בכלכלה ולא השקעה במניה כזו או אחרת , ומשכך גם במקרה וישנם זעזועים בכלכלה אנו עדיין צריכים להחזיק חזק ולא לפעול מרגש , בדיוק כמו שלא כדאי ולא ניתן לתזמן את מחירי השוק עם דגש על הנפט שמושפע מאוד מהמצב הביטחוני שהוא חסר וודאות .
    למאמר הקודם שלי בנושא האסטרטגיה של איראן https://forum.benakel.org/post/17573

    שוק ההון והשקעות טראמפ מחיר הנפט אסטרטגיה איראן תזמון השוק

  • השקעה ללא סיכון לטווח הארוך, ניפוץ המיתוס שהתקבע.
    ד דוד בן זיקרי

    חד משמעית כן .

    אתה בטח שואל אם ככה למה אתה משקיע ומלמד משקיעים ?

    התשובה היא שזה שיש סיכון לא אומר שלא נכון להשקיע , גם לחיות זה מסוכן , ללכת ללימודי מקצוע זה מסוכן , לעבור כביש זה מסוכן , ואת כל הדברים האלה אנחנו עושים .

    הסיבה שאנחנו עושים את כל הדברים האלה היא כי אם לא נעשה אותם ובדומה לזה אם לא נשקיע המצב שלנו יהיה גרוע הרבה יותר .

    שוק ההון והשקעות כל המאמרים השקעות לא סיכון סיכון רצף תשואות שוק ההון פיזור השקעות

  • השקל מתחזק — אבל זה לא רק סיפור ישראלי
    ד דוד בן זיקרי

    היחלשות הדולר מול השקל נראית במבט ראשון כמו סיפור ישראלי.
    שקל חזק יותר, דולר חלש יותר, תחושה של כלכלה מקומית שמשתנה.
    אבל כשמסתכלים לעומק, ברור שזה לא רק סיפור ישראלי. חלק משמעותי מהתנועה מגיע בכלל מהדולר עצמו ומהשינויים בכלכלה העולמית.
    לפני שתקראו את המאמר הבא ממליץ לכם לקרוא את המאמר הקודם שכתבתי בנושא המט"ח
    https://forum.benakel.org/topic/1251/תפסיקו-להמר-על-הדולר-מטבע-הוא-כלי-עבודה-ולא-מכשיר-השקעה.

    הסיבות להיחלשות מצד הדולר

    1. החוב האמריקאי: כאשר חוב של מדינה גדל באופן עקבי, היא נדרשת להמשיך לגייס כסף ולהרחיב את היצע המטבע. בטווח הארוך, עודף היצע של מטבע עלול להחליש את ערכו וליצור חשש מהשפעות כמו אינפלציה ושחיקה בכוח הקנייה של הדולר.

    2. מלחמה על ההגמוניה של הדולר: מדינות ה BRICS, בהן ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, מקדמות יותר שימוש במטבעות חלופיים למסחר בינלאומי , דבר שיכול לפגוע בדולר מאוד בטווח הארוך , מכיוון שזה גורם לזה שמדינות יוכלו להשתמש בעסקאות בינלאומיות גם במטבעות אחרים שהם לא דולר .

    3. טראמפ : טראמפ רוצה מאוד לחזק את היצור האמריקאי שנחלש מאוד בשנים האחרונות בעיקר לטובת סין בין היתר בעקבות החולשה של המטבע הסיני .
    טראמפ מבין שברגע שהדולר יחלש , חברות יוכלו להעביר מפעלי יצור לארצות הברית ולמכור בזול לעולם , דבר שחשוב מאוד גם ברמה הכלכלית . לדוגמא סין שולטת בשרשרת הזיקוק והייצור של מתכות נדירות וזה דבר שיכול לפגוע אפילו ביטחונית בארצות הברית במצבי קיצון .

    נ.ב. גם כנשיא טראמפ נתפס כנשיא שמייצר חוסר יציבות בעקבות השינויים הרבים שהוא מייצר בעולם וזה משפיע גם על הדולר.

    מן הצד השני, גם לשקל יש סיפור משלו.

    1. התחזקות הדולר בעקבות הזעזועים בישראל: התחזקות השקל מגיע אחרי תקופה של חולשה.
    בשנים האחרונות השקל הושפע מחוסר ודאות פנימית, מהרפורמה המשפטית ומהמלחמה, שגרמו ליציאת משקיעים זרים וממילא ללחץ על המטבע. כאשר חלק מהלחצים האלה נרגעים, נוצר תיקון טבעי , מה שאומר שההתחזקות הזו היא לאו דווקא משמעותית בהקשר הזה .
    אפשר לראות שבחמש שנים האחרונות הדולר נחלש מול השקל סביב 8 אחוז , מה שאומר שהדולר התחזק מאוד תקופה ארוכה ורק לאחרונה השקל השלים פערים .

    2. ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל: כאשר המצב הביטחוני נתפס כיציב יותר מול איומים מלבנון, איראן, סוריה ועזה, המשקיעים מרגישים יותר ביטחון. זה מתבטא בזרימת כספים חזרה למשק , בהשקעות של זרים ובהתחזקות המטבע.

    3. העמידות של הכלכלה הישראלית: גם בתקופות מלחמה ומחאות חברתיות המשק המשיך לתפקד, וההייטק והיצוא המשיכו להכניס דולרים , מה שאומר שהכלכלה כאן מאוד חזקה.

    4. החברות הביטחוניות: במלחמה האחרונה ישראל השתמשה בנשק שחלק גדול ממנו יוצר בחברות ישראליות והוכיח את עצמו מאוד , מה שגרם ויגרום להזמנות נשק ממדינות בעולם מהחברות האלו ולחיזוק הכלכלה הישראלית .

    5. פערי ריביות: הריבית בישראל גבוהה יותר מארצות הברית , מה שגורם למשקיעים שרוצים להשקיע באגרות חוב לתעדף את הישראליות שנותנות ריבית גבוהה יותר מהאמריקאיות .

    מה לגבי ההמשך. ייתכנו כמה כיוונים.
    אם הדולר ימשיך להיחלש בעולם והכלכלה הישראלית תישאר יציבה, השקל עשוי להמשיך להתחזק.
    אם ארצות הברית תשמור ריבית גבוהה, אם אי הוודאות הפוליטית תגדל, או אם היצוא הישראלי ייפגע, הדולר יכול להתחזק מחדש מול השקל.

    בסוף, שער הדולר־שקל הוא לא סיפור פשוט של “חזק או חלש”.
    הוא תוצאה של שילוב בין כלכלה עולמית משתנה, מדיניות מוניטרית, ביטחון, והיכולת של כל מדינה לשדר יציבות.

    שוק ההון והשקעות שקל דולר מלחמה חברות ביטחוניות עסקאות נשק פרמיית הסיכון חוב אמריקאי מדינות הבריקס סין מוכרת דולר

  • אז לגדר מט"ח או לא?
    ד דוד בן זיקרי

    במאמרים הקודמים דיברנו על מה זה מט"ח,
    https://forum.benakel.org/topic/1251/תפסיקו-להמר-על-הדולר-מטבע-הוא-כלי-עבודה-ולא-מכשיר-השקעה.

    איך הוא משפיע על תיק ההשקעות שלנו ומהם הגורמים לשקל להתחזק או לדולר להיחלש.
    https://forum.benakel.org/topic/1276/השקל-מתחזק-אבל-זה-לא-רק-סיפור-ישראלי

    עכשיו מגיעה השאלה הפרקטית: מה עושים עם זה בתיק ההשקעות, האם לגדר מט"ח או לא?

    לפני הכול צריך להפריד בין השקעה לטווח קצר או לטווח ארוך.
    בהשקעה לטווח קצר, המטבע הוא חלק מהמשחק. הוא זז ומשפיע על התשואה, ולכן גידור יכול להיות כלי וצריך לקחת אותו בחשבון כחלק מהאסטרטגיה הכללית שלנו.

    בטווח ארוך, הסיפור שונה. אם נכנסנו להשקעה ל־20 שנה, אי אפשר לקבל החלטות לפי מה שקורה עכשיו. כאן צריך לבחור גישה קבועה.

    חשוב לי לחדד נקודה לפני שממשיכים: כל הדיון כאן הוא על תשואה נטו כלומר, האם הגידור מעלה או פוגע בתשואה לאורך זמן.
    אם אנחנו מדברים על פיזור סיכונים או על איך התיק מתנהג בתרחישים שונים, זה כבר דיון אחר לגמרי, עם שיקולים אחרים.

    אז מה זה גידור מט"ח?

    בפשטות, זה לנטרל את השפעת המטבע, להשקיע בחו"ל, אבל שהתוצאה תהיה בשקלים.

    נשמע טוב, אבל יש לזה מחיר.

    העלות מגיעה מפערי ריביות בין מדינות. בפועל מדובר על סדר גודל שמשתנה לאורך זמן, לעיתים סביב אחוז בשנה ולעיתים פחות.
    חשוב להבין, העלות הזו היא בנוסף לדמי הניהול שאנו משלמים, ומשתקפת בתשואה נמוכה יותר מהמסלול הלא מגודר.

    אם כך, הדרך הנכונה להסתכל על הדברים היא:
    מצד אחד – עלות הגידור.
    מצד שני – הסיכון להיחלשות המטבע ובמקרה הזה הדולר.

    תכלס:

    1. אם נסתכל סטטיסטית, הגידור לא יצא משתלם לאורך הזמן.
      לדוגמא: אם נוציא את התקופה האחרונה בה השקל מאוד התחזק, היסטורית הדולר נחלש סביב בכמעט 20 אחוז, מה שאומר שהגידור לא היה משתלם.
      ועדיין, אי אפשר לדעת את העתיד, ובמיוחד בתקופה האחרונה יש יותר ויותר קולות שטוענים שהדולר ימשיך להיחלש.

    2. כשאנו משקיעים בארצות הברית, אנו עושים זאת מתוך אמונה בכלכלה האמריקאית, שחלק משמעותי ממנה זה הדולר. למרות שאנו נמצאים בישראל ומרוויחים בשקל, בסוף אנו מודדים את התשואה שלנו בשקל.

    3. הדולר נחלש בשנה האחרונה כמעט ב־20%, וקשה לי לראות מצב שתנועות חדות כאלה יחזרו על עצמן בטווח הקרוב באותו סדר גודל.

    4. אפשרי לקחת את השינוי בשערי המטח כשיקול משמעותי במעבר למדדים ישראלים , במיוחד כשאנו רואים שהם לא נופלים ואף עולים בחלקם על השוק האמריקאי .

    הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאם אתם משקיעים לטווח ארוך בגישה הפאסיבית, אתם לא מקבלים החלטות לפי מה שקרה בתקופה האחרונה, אלא בוחרים אסטרטגיה ונשארים איתה עד הסוף .
    https://forum.benakel.org/topic/973/האם-אנחנו-באמת-מבינים-מה-אנחנו-עושים-עם-הכסף-שלנו

    בסוף, גידור מט"ח הוא לא שאלה של נכון או לא נכון.
    זו החלטה איך אתם רוצים שהתיק שלכם יתנהג – והאם אתם מצליחים להישאר עקביים לאורך זמן.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com

    האמור נועד לצרכי מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פיננסי או המלצה לפעולה.

    שוק ההון והשקעות גידור מטח תיק ההשקעות פיזור סיכונים הכלכלה האמריקאית ריבית הפורוורד תל אביב 125

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • השקעה אקטיבית מול השקעה פסיבית: מה אפשר ללמוד מהשנים האחרונות?
    ד דוד בן זיקרי

    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה.

    השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן,
    ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים?

    השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות.

    כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה,
    שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות,
    ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות.

    לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%,
    בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%.
    זהו פער משמעותי.

    חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו,
    לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי.

    חשוב לי להדגיש:
    אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500.
    להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית.

    אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות,
    ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה.

    היתרון של השקעה מנוהלת .

    היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה.
    בזמן אירועים משמעותיים בשווקים,
    יש להם אפשרות לבצע התאמות,
    לשנות חשיפה לסקטורים שונים,
    להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר,
    או לנצל הזדמנויות שנוצרות.

    מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש.
    הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק.
    זו גם החוזקה וגם החולשה שלו.
    מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה.
    מצד שני,
    הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים.

    החיסרון של השקעה מנוהלת.
    מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים,
    למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים.
    הלחץ הזה מגיע גם מהציבור.
    כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים.

    הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח.

    אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם.
    הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן,
    וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה.

    מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות,
    אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח.

    קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע.

    לדוגמה,
    כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד,
    אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה,
    לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים.
    כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר.

    צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים.
    הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת.
    בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים,
    בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות.
    אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר.
    לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן.

    צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד.
    מדובר בהחלטת השקעה:
    מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים.

    בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום.
    נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית,
    כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות מנהלי השקעות השקעה פאסיבית השקעה אקטיבית מסלול מנוהל מחקה מדד מכים את המדד

  • הS&P 500 כבר לא יניב תשואה של מעל 10% !!
    ד דוד בן זיקרי

    אתה חייב להגדיר לעצמך מסלול ולא לרדוף אחרי מסלולים שונים שעשו תשואה טובה בשנה או תקופה , אם אתה נמצא במחקה מדד זו אסטרטגיה אחת ואם אתה נמצא במסלול מנייתי מנוהל זו אסטרטגיה שונה לחלוטין .

    שוק ההון והשקעות s&p 500 קריפטו זהב סין
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום